המשפט "חניבעל בשער" שימש את אמהות רומא להפחיד את ילדיהן. הן לא התכוונו ל Hannibal Lecter הרופא, הקניבל וגיבור "שתיקת הכבשים" אלא ל Hannibal Barca, אפריקאי, מצביא צבא מזהיר מקרתגו (בטוניס של היום), שהגיע עד לשערי רומא מאפריקה, דרך ספרד והרי האלפים. והמשפט הנפוץ מלמד שכבר אז, ראו הרומאים את פלישת האפריקאים כאיום של ממש על אורח חייהם. נכון, קרתגו הייתה ממלכה פיניקית מפותחת ואיום צבאי של ממש על רומא, בניגוד בולט לפליטים האומללים מאפריקה המנסים למצוא אצלנו מקלט. באלה אין שמץ איום עלינו ועל "אורח חיינו", בניגוד לניסיונות ההפחדה של אלי ישי, אברי גלעד, מירי רגב וגזענים רבים נוספים.
קרתגו של אז היא יותר המקבילה הרומית לאיראן של ימינו, לפחות איראן כפי שנתניהו רואה אותה. האמרה השניה הקשורה לחניבעל, המיוחסת לקיקרו היא Hannibal ante portas, "חניבעל לפני השער", ומשמעותה שאין זמן לבזבז, האויב כבר לפני השער. או האמירה שאתה סיים קאטו הזקן כל נאום: "Carthago delenda est" ("וכמו כן יש להשמיד את קרתגו") , או כמו שאומרים כיום אצלנו: "פצצה או הפצצה" .(תודו שבכל זאת היה מועיל לקרוא את האנציקלופדיה תרבות בשלמותה כילד…)
אבל בחזרה ל"אפריקאים בשער" או "אפריקאים על הגדרות". כאשר זרם דרך הגבול הפרוץ עם מצריים קילוח לא ממש דקיק של זונות ממזרח אירופה וסמים, אף אחד לא טרח להקים גדר. סחר בבני אדם וסחר בסמים בסך הכל מספקים צורך, גם של ציבור הבוחרים של אלי ישי, במיוחד שרותי המין לחרדים חשוכי מין. אבל לא רק זונות, מסתבר שהדת היא לא הסם היחידי שהקהל של אלי ישי צורך. אבל אפריקאים? פה צריך לשים את הקו.
יש לי חשד, יותר ממסוים, שאם זרם הפליטים המתדפק אל גבולנו היה בלונדיני, נאמר משבדיה, לא רק שלא הייתה מוקמת גדר, אלא היינו אף שולחים שליחים לשבדיה וממריצים עוד ועוד שבדים, ובמיוחד שבדיות, להגר אלינו. יש לזה תקדים: מדינת ישראל הקימה ארגון בשם נתיב, שבין יתר עלילותיו, שחלקן עדיין חסויות, שכנע כ 600 אלף מהגרים לא יהודים, אך לבני עור כנדרש, להגר למדינתנו. נכון על פי חוק השבות, אבל עם עצימת עיניים נחושה בהרבה מאד מקרים. אנשים שממש אי אפשר להגדיר כפליטים, אבל בהחלט כן אפשר להגדיר כ"מהגרי עבודה", מונח שמשום מה קיבל קונוטציות שליליות, למרות שאני לא באמת רואה מה רע בזה שבני אדם מהגרים כדי לשפר את מצבם הכלכלי.
אם נודה על האמת, לא מעט מהאנשים שהיגרו הנה, אחרי קום המדינה וגם לפני, עשו זאת במידה רבה ממניעים כלכליים. משפחת אבי למשל, עלתה לארץ רק ב 1949, כאשר המשטר הקומוניסטי התבסס בצ'כוסלובקיה וכבר לא אפשר לסבי לעשות עסקים ברכוש הנטוש של פליטים אחרים – אזרחי צ'כוסלובקיה ממוצא אתני גרמני שגורשו לגרמניה מחבל הסודטים. נכון, בני משפחתי יכלו אולי לבחור יעד יותר מבטיח מבחינה כלכלית, אבל הם כן היו ציוניים, והמסלול לארץ היה סלול, ברור ופתוח. וכן, סבי היה "מהגר עבודה" במידה לא מועטה. וזה בסדר, אין בזה שום פסול. פשוט – אין לי בעיה עם מהגרי עבודה, גם אם צבע עורם שחור. מה יש, יהודי אתיופיה נעדרו תמריץ כלכלי להגר לישראל? זה לא היה במערכת השיקולים שלהם? מה ההיתממות הזו?
בידיעה שאני חוזר על עצמי, אגיד שוב שלא יזיק למהול פה קצת את התערובת הנפיצה של יהודים ופלסטינים, באנשים שכל מה שאכפת להם זה לשפר את רמת חייהם. גם אם הם לא יהודים, בהחלט יכול מי שרוצה לעשות את זה, למנות אותם בכף הלא פלסטינית של המאזניים הדמוגרפיים, בדיוק כמו את יוצאי חבר העמים הלא יהודים, התאילנדים המגדלים לנו את האוכל, הסינים והרומנים הבונים לנו את הבתים, הפיליפינים הסועדים את זקנינו, השפחות המולדביות המספקות לנו שרותי מין, בני המנשה והפלשמורה.
ולאלי ישי אפשר להציע אולי לגייר אותם, אפילו לחומרה, בדיוק כמו את האתיופים או בני המנשה. אני די בטוח שרובם יסכימו באם בזה תותנה כניסתם. אם הברירה היא גיור או מוות בטוח בחזרה בסודן, שרות צבאי בכפיה עד המוות באריתראה, או מוות ברעב ובמחלות בדרום סודן, אזי ברור במה רובם יבחרו. בעת צוק ומצוק אפשר יהיה תמיד למצוא סממנים יהודיים בתרבותם, כמו לא מעט שבטים באפריקה. למשל – זה שהם לא אוכלים זברות (לא מפריסות פרסה…). ותמיד יהיה אפשר לשלוח אותם לחזק איזו התנחלות, כמו למשל בני המנשה בקרית ארבע.
רק מספיק כבר עם ההפחדות האלה, עם "חניבעל בשער" ו"חניבעל לפני השער". נכון, גם הרומאים עשו את זה, אבל ביבי הפך את זה לאבן הפינה של התנהלותו הפוליטית. עלי זה כבר לא עושה רושם.
דרכי עצים 
פינגבק: שבי ישראל | דרכי עצים