אודותי

As for us, common men to whom heaven has not allotted such great talents and destined for so much glory, let us remain in our obscurity.                        Jean-Jacques Rousseau

למה הבלוג לא מופיע תחת שמי?
למה אני לא מספק פרטים אודותי, כאלה שיאפשרו לקוראים לשפוט מהו "מקור הסמכות" של הדברים שהם קוראים? האם זה בגלל שאני לא מוכן לעמוד מאחורי הדברים שאני כותב?

חלק מהקוראים יודע מי אני, אבל אני חושד שלרוב הקוראים יש בסך הכל מושג די טוב מי אני. הרי רוב הזמן אני מדבר על עצמי בבלוג הזה, על דברים שבעולמי, על העבר שלי ושל משפחתי. לא צריך להיות בלש מיומן לצרף את הדברים לתמונה די שלמה. אני מודע לזה שאני חושף את עצמי בבלוג הזה, מאד אפילו. אבל אני לא מנסה להסתתר, ואני עומד מאחורי כל מה שאני כותב, שהוא כולו בדיון מוחלט כמובן..

אז מה הקטע? למה לא להזדהות וזהו? כמה סיבות:

כי מה שאגיד על עצמי בראשי תיבות: גיל, מקום מגורים, השכלה, מצב משפחתי, דברים כאלה, לא ממש משנים. הם לא באמת "מי שאני". סך הרשומות בבלוג הן יותר "מי שאני", רק בקצת יותר מילים…

כי אני כופר בחשיבות היתר הניתנת ל"מקור הסמכות". ל"תגיד לי מי אתה, איפה למדת, מה מסמיך אותך להגיד מה שאתה אומר", כל זה "כדי שנדע אם בכלל להתייחס למה שאתה אומר, ואיך". אנשים ממש לא נוטים להתייחס לדברים הנאמרים כשלעצמם, אלא להעביר אותם דרך הפילטר של דעתם על האומר. אם הגעתם לעמוד הזה, כנראה שגם אתם רוצים לגבש דעה איך להתייחס לדברים אותם אני כותב. אז אני מבקש שתשתדלו להתייחס אל הדברים שאני כותב לגופם. הם ממילא גם מכילים כמויות גדושות של "אני". לשיקולכם.

מה שאני כן מוכן לומר על עצמי הוא שאני מאד נהנה לכתוב, ופורמט הבלוג מאד מוצא חן בעיני. יש בכתיבת בלוג צדדים חיוביים רבים. בין היתר, זו כתיבה נטולת אלימות, כי יכולתך להתבטא לא באה על חשבון יכולתו של אף אחד אחר, האינטרנט מספיק גדול ורחב. מצד שני, קשה לכתוב אל תוך החלל הריק, ולכן – תגובות לרשומות משמחות אותי, גם אם הן נועדו להעמיד אותי על טעותי..

אה, אני גם טבעוני. ההרצאה מטה היא זו שאחרי יותר מ 35 שנים של צמחונות עזרה לי להפנים שאני חייב לעבור לטבעונות:

ההרצאה הזו גרמה לי להפנים סופית את התובנות שהייתי אמור כבר להפנים בעצמי,  אחרי שחקרתי ובדקתי וכתבתי רשומות כגון אלה: על תוחלת החיים של זכרים, והמסקנות ממנה ברשומה גם מזה עוד נצטרך להיגמל. יש לא מעט רשומות בבלוג העוסקות כך או אחרת בטבעונות,  ויש גם מתכונים טבעוניים.

ויש גם את מונה המוות העולמי.

אפשר לשלוח לי אימייל באמצעות הטופס מטה:

מודעות פרסומת

רשומות אחרונות

משהו על טביעת רגל פחמנית

נעשה מסובך, להתנהל באופן שיקטין את כמות הפחמן הדו-חמצני וכמות הפסולת הלא-מתכלה שאתה מייצר, על חשבון הדורות הבאים. זה נוגע בכל פן של החיים. החל מהאופן בו אתה קונה, לאן אתה זז בעולם ואיך, וכמובן מה אתה אוכל. אז הנה קצת חשבון נפש.

נסיעות: כשעוד עבדתי, טסתי המון, וטיסות ארוכות, אל החוף המערבי של ארה"ב. אם הייתי מתחשב במחיר בגזי חממה, סביר להניח שהייתי יכול לוותר על לא מעט מהנסיעות האלה. היום אני טס הרבה פחות, וטיסות למרחקים הרבה יותר קצרים. גם כל גיחה מהארץ היא בדרך כלל למספר שבועות, כך שאפשר לטעון שפר-יום בחו"ל, אני ממזער את טביעת הרגל דנן.

מטעה לחשוב שהמחירים המאד זולים של הטיסות בימים אלה, אחרי שנשבר המונופול של אל-על, משקפים גם עלות זולה של גזי חממה, אבל זו הוזלה מאד לא משמעותית, הנובעת מזה שהם מטיסים הרבה יותר אנשים בכל טיסה כי הם מאד יעילים במילוי המטוסים ומאד צפופים בתוך המטוסים. גם עניין העלות הנוספת לכל פריט מטען גורם לאנשים לטוס עם הרבה פחות מישקל, ולכן להטיס אותם יותר זול אנרגטית.

הייתי שמח אם הייתי יכול לצאת לדרך צפונה במכונית, טורקיה היא רק 150 ק"מ מחיפה, אבל אני יכול רק לחלום על זה. גם הפלגות במעבורת כבר לא ממש זמינות ליושבים בציון אחרת הייתי לוקח את המכונית לאתונה, ויוצא ל road trip מאתונה אל חוג הקוטב, ובחזרה. חצי שנה כזה..

הדרך הטובה ביותר להקטין את טביעת הרגל הפחמימנית שלי בטיסות הייתה פשוט לעבור לגור בפריז. שם לא הייתי צריך להחזיק רכב פרטי, והייתי יכול לנסוע כמעט לכל מקום ברכבת… גם בארץ, כשיש לי את האופציה, תמיד אעדיף רכבת, אפילו שהיא תמיד דחוסה לעייפה. אני מוכן לעמוד 40 דקות ברכבת לתל אביב על לנהוג שעתיים.

קניות: כל החבילות הקטנות האלה, שמשום מה זורמות אלי מעלי-אקספרס. האם אני עבריין סביבתי בזה שאני קונה את זה ישירות מהיצרן בסין במקום שהסחורה תעבור דרך כל שרשרת ההפצה המסחרית הרגילה, (זו מהימים בהם היית פיזית הולך לאיזה חנות באיזה קניון כדי לקנות משהו ולשאת אותו פיזית אתך הביתה)? האם המשלוח החינמי כל הדרך מסין מרמז שהמחיר הסביבתי של המשלוח נמוך גם הוא?

נניח כמובן שאני חייב את הפריטים האלה שאני מזמין. סביבתית היה עדיף אם הייתי מסתדר בלעדיהם, ועם חלק מהם, בהחלט הייתי יכול. הייתי יכול להיות הרבה יותר "צדיק"…

הפריטים מסין מגיעים עם מעט מאד אריזה, וזה כבר טוב. אם הייתי קונה את אותם הפריטים בחנות, הם היו כנראה ארוזים פי כמה, עוברים הרבה יותר ידיים וצורכים יותר אמצעי תובלה. המשלוח זול בחלקו בגלל שסין עדיין נחשבת עולם שלישי ולכן נהנית מהסכמי דואר עם ארצות יותר עשירות המאפשרים לה לשלם מעט מאד על העברת פריט הדואר ליעדו בארץ היעד (טראמפ רוצה כעת להוציא את ארה"ב מארגון הדואר העולמי כדי להתנער מהסכמים כאלה), אבל המשלוח גם זול כי נראה לי שהסינים מאד יעילים בארגון המשלוחים, קיבוצם יחדיו והעברתם מארץ לארץ. גם זמני המשלוח המאד ארוכים, לבטח יחסית לאמזון ואי-בי, מרמזים שלפחות חלק מהמשלוחים עושים את דרכם בים ולא בהטסה, ולכן מחיר ההובלה הסביבתי נמוך יותר.

קשה למצוא מידע מדוייק שיאפשר לכמת את הדברים. כתבות שמצאתי בעיתונים "מכובדים" נאמר כמו the atlantic היו רדודים עד טפשות. גם הבלוג הזה לא מתיימר להיות עיתונות, ולכן קחו את הדברים פה כמו שהם – תחושות בטן, אבל בטן של מי שאכפת לו.

אוכל: אני טבעוני. אמנם מטעמי מוסר אבל המחיר הסביבתי הנמוך בהרבה של תזונה מהצומח בהחלט עושה לי את זה. חקלאות בעלי החיים מייצרת יותר גזי חממה מכל דבר אחר, כולל כל אמצעי התחבורה בעולם יחד. וזה עוד לא לוקח בחשבון את בירוא היערות כדי לייצר מזון לבעלי החיים האלה, יערות שהיו יכולים להמיר חזרה לחמצן חלק מהפחמן הדו-חמצני. אני גם אוכל בעיקר מזונות לא מעובדים, וכנראה שגם זה עדיף סביבתית. וכמובן, הייתי יכול לאכול פחות והייתי נשכר כפליים…

אני לא יודע כמה קציצות עדשים במקום שיפודי כבש אני צריך לאכול בשביל לקזז את העלות הסביבתית של טיסה אחת הלוך חזור בין ישראל לאירופה כמו זו שעשיתי ביום הבחירות, רק כדי לשים פתק אחד בקלפי אחת, אבל בדקתי ומצאתי שהמחיר בגזי חממה של ארוחה אחת של בשר כבש לדוגמה, גדול פי 45.6 מהמחיר של ארוחה בעלת ערך תזונתי זהה המבוססת על עדשים.

חוץ מזה אני עושה קומפוסט מכל החומר האורגני, ממחזר כל דבר, מרסק כל גזם לתכסית האדמה, מחזיר את הפחמן ישירות לקרקע.

אז מה אני שוכח?

  1. Criticism, Critique, Criticality 2 תגובות
  2. אני הייתי פה קודם 6 תגובות
  3. ועכשיו לפרסומות תגובה אחת
  4. האדם לא מחפש משמעות כתיבת תגובה
  5. מות הצופה 3 תגובות
  6. ההידרדרות לפשיזם איננה מקרית תגובה אחת
  7. מודה ועוזב 6 תגובות
  8. יום השואה, בכל זאת כתיבת תגובה
  9. אוסנת תגובה אחת
  10. גבירתנו כתיבת תגובה
  11. צומחות לי שיניים כחולות כתיבת תגובה
  12. פנים 9 תגובות
  13. ספרים 9 תגובות
  14. מי נוסע לאן 2 תגובות