אודות הבלוג

שם הבלוג, הסתום משהו, לקוח מתרגום שיר הנמצא בתחילת הספר Holzwege של מרטין היידגר (תרגם שלמה צמח 1968)

משמע עצים שם-קדומים ליער. בעצים דרכים,
רבם כוסו פרא ופתאום חדלים ואין הולך,
דרכי עצים שמם.

כל דרך ודרך נמשך בפני עצמו, אבל בזה היער.
יש, דומה, שווים הם זה אל זה. אך כן דומה בלבד.
העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה.
יודעים הם להיות בדרך עצים מהו.

ובגרמנית:

Holz lautet ein alter Name für Wald. Im Holz sind Wege, die meist verwachsen jähimUnbegangenen aufhören. Sie heißen Holzwege. Jeder verläuft gesondert, aber im selbenWald. Oft scheint es, als gleiche einer dem anderen. Doch es scheintnur so. Holzmacher und Waldhüter kennen die Wege. Sie wissen, was es heißt, auf einem Holzweg zu sein.

Holzwege – כשם אוסף מאמרים של מרטין היידגר שביניהם נכלל גם מאמר בשם מקורו של מעשה האמנות (במקור: Der Ursprung des Kunstwerkes ), מאמר אותו קראתי במסגרת קבוצת הקריאה החודשית שלנו בנושאי התאוריה של האמנות שחשף בפני לראשונה את הגותו של היידגר, שאותה אני לומד ועליה אני גם כותב לא מעט, כאן.DSC01936

Holzwege אלו "שבילים ביער" , "דרכי עצים", דרכים שפולסו על ידי חוטבי העצים ביערות. דרכים שאינן מובילות לשום מקום ספציפי, המסתיימות  לעתים קרובות במבוי סתום. ובהשאלה – מחשבות בעלמא.

בדף הפתיחה לקובץ המאמרים, היידגר כותב: "העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה. יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא" (היידגר,דרכי-עצים)

מתאים לי.  אני אכן "עושה בעצים" להנאתי.  גם בעצי הפרי בבוסתן אותו אני מטפח – להנאתי, וגם בעצים אתם אני עושה נגרות – להנאתי. ואני כן מתעתד ללמוד פילוסופיה, לפחות מספיק בכדי להימנות גם בין ה" יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא".

גם הרשומות בבלוג הזה – הן לבטח לא על דרך המלך למקום כלשהו.

אבל כיוון ש Holzwege הוא שם סתום משהו בפני עצמו, וגם השפה גרמנית עדיין צורמת באוזניהם של לא מעטים במקומותינו (לא באזני).  שיניתי את שם הבלוג לדרכי עצים. נשמע לי יותר מתאים מ"דרכים ביער", או "שבילים ביער".גם בגלל חיבתי לעיסוק בעצים וגם בגלל שדרכים אלו תכליתן היא העצים, לא היער.

disclaimer

בעקבות  הכתבה הבאה, ולמען הסר כל ספק: כל הכתוב בדרכי עצים הוא בדיוני לחלוטין. אם מוזכר שם של אדם, לא מדובר באדם קיים במציאות, זהו רק קוצר דמיוני הגורם לי להשתמש בשמות אנשים קיימים. וכיוון שכך, אין מוטלת עלי חובה לבקש תגובה מדמויות בדיוניות אלו. אם מי מהקוראים מקשר בין דמות (בדיונית כאמור) בבלוג לדמות בעולם האמתי  אנא יעשה זאת על אחריותו בלבד. מקווה שההצהרה זו מבהירה שאין בשום דבר הכתוב בבלוג משום לשון הרע.

To the extent possible under law דרכי עצים  has waived all copyright and related or neighboring rights to this work. CC-BY-SA

רשומות אחרונות

שוב, על חייהם הקצרים של זכרים

לפני כמעט עשור בדקתי את הסטטיסטיקה של תוחלת החיים במדינות שונות, בערים שונות בישראל וההבדלים בין גברים ונשים. לא אהבתי את מה שמצאתי, ומתוך סקרנות גם המשכתי ובדקתי מה ההבדלים בין המין האנושי למינים אחרים. מה שמצאתי, גרם לי סופית לעבור, אחרי כמעט ארבעים שנה, מצמחונות לטבעונות. אפשר למצוא את סיכום הממצאים לגבי בעלי חיים, בטבע ובחקלאות, במתועשת ובזו שלא (איפה שעוד אפשר למצוא כזו) ברשומה שכאן. (ועכשיו, כשחיפשתי את הקישור לשים פה מימין, גיליתי שכתבתי על זה מספר לא מבוטל של פעמים)

אפשר לראות את ההבדלים בין גברים לנשים על פי מה שנקרא sex ratio או לפעמים gender ratio. זהו היחס בין מספר הגברים לכל מאה נשים בכל גיל וגיל.

אפשר לראות שיש שיפור מתון במצב הגברים, ולמשל בין בני התשעים הייתה עליה מ 40 גברים למאה נשים ל 50. כלומר שבין שיש פי שניים בנות תשעים מבני תשעים. ויש פי 1.3 נשים מגברים בין גילאי השמונים.

ואז מופיע לו בזירה וירוס הקורונה, ובא לחרב את השיפור היחסי במצבם של הגברים. לא די בכך שהוירוס הורג אנשים על פי מבחן הכנסה (עניים מתים מקורונה יותר, בכל העולם), הוא גם הורג פי שניים גברים מנשים (אם כי יחס ההידבקויות זהה לגברים ונשים) פי שאפשר לראות מהנתונים בטבלה מטה (הדוגמה מהעיר ניו-יורק)

וזה הרבה יותר גרוע, כי כפי שאפשר לראות בטבלה מטה, מחצית מהמתים הם מבני ה 75 ומעלה. (הנתונים מניו-יורק). במקומות רבים רוב משמעותי של המתים היו בני שמונים ומעלה. ואני מזכיר שבקבוצות הגיל האלה יש רוב מובהק של נשים (כפי שאפשר לראות בכל בית אבות, ובטבלה מעלה). אם פי (4095/2530) 1.62 גברים מתים, ויש בגילאים האלה בערך פי 1.8 נשים מגברים, המכפלה של שני מספרים מראה את הסיכוי של גבר מעל גיל 75 למות מקורונה – בקירוב פי שלושה משל אשה בת גילו! (טוב, רק פי 2.9 🙂

תמותה מקורונה על פי גיל

לא די שגברים פחות זוכים להזדקן מנשים, מבין אלו שכבר שרדו והגיעו ל"גבורות", בא הוירוס המנוול, והורג בהם פי שלושה מאשר בנשים. אחרי המגיפה, היחס בין נשים לגברים בגילאים המבוגרים יהיה עוד יותר גרוע. יהיה לנשים עוד יותר קשה למצוא לעצמן בן זוג בגילאים הגבוהים.

למה הוירוס מתאכזר יותר לגברים, ועוד יותר לגברים זקנים? אין תשובה סופית. ראיתי שמייחסים את זה לעישון, שיותר נפוץ אצל גברים (והוא גם אחת הסיבות לתוחלת החיים היותר נמוכה מלכתחילה). יש הטוענים שלנשים, בזכות הכרומוזום X הכפול, יש מערכת חיסונית יותר חזקה. אחרים מיחסים את זה שלגברים יש יותר ACE2 receptors המהווים שער כניסה לוירוס הקורונה.

אני מתעניין יותר בגורמים שבשליטת האדם הבודד, כגון תזונה, פעילות גופנית, אורח חיים, המנעות מהתמכרויות וכו. עם שפע ה ACE2 receptors שכנראה יש לי אין לי הרבה מה לעשות.

עוד כתבה בנושא בעיתון הארץ. לכל אלה המתקמצים לתמוך בעיתונות ראויה, הנה כמה פסקאות:

אחת השאלות הבוערות שעליה מנסים המומחים לענות בנוגע להתפרצות מגפת קוביד־19 (מגפת נגיף הקורונה) היא מה שיעור התמותה בין האנשים שנדבקים במחלה. כל עוד היקף ההדבקה במחלה באוכלוסייה הכללית לא ידוע, שיעור זה מבוסס על הערכות בלבד. אולם נתון אחד בולט בכל הניתוחים הדמוגרפיים שנערכו עד כה: שיעור ההידבקות של גברים ונשים בנגיף זהה, אבל גברים מתים באופן משמעותי יותר מסיבוכי המחלה בהשוואה לנשים, והפער בין המינים נשמר לאורך כל קבוצות הגיל.

למשל, בנתונים שנאספו בסין, שיעור התמותה של הגברים היה 2.8% מבין עשרות אלפי חולים במדינה, בהשוואה ל–1.7% בקרב הנשים, וגם הגיל החציוני שבו נשים מתות מהמחלה גבוה בכחמש שנים מזה של הגברים. נכון להיום, כשמחקרים על הנגיף SARS-CoV-2 נערכים ברחבי העולם אבל עדיין יש יותר שאלות מתשובות, אין המדענים מסוגלים להציע יותר מהשערות להסברת פער זה, והשערות אלה יידרשו להיבדק במחקרים נוספים.

  1. BAME 10 תגובות
  2. פיצה בלי שמרים כתיבת תגובה
  3. זום 3 תגובות
  4. השיבה הביתה כתיבת תגובה
  5. על המחנות לאימון יהודים כתיבת תגובה
  6. איפה המוסד כשצריך אותו… 4 תגובות
  7. אי משוטט של חוסר וודאות כתיבת תגובה
  8. חל"ת כתיבת תגובה
  9. אגירה: זעם האל 4 תגובות
  10. איך ניצלתי מהדוב החום 6 תגובות
  11. איך לא יסדתי בית ספר במרוקו תגובה אחת
  12. פרצופיות תגובה אחת
  13. באלי אינסטגרם 2 תגובות
  14. הים שלנו 3 תגובות