אודות הבלוג

שם הבלוג, הסתום משהו, לקוח מתרגום שיר הנמצא בתחילת הספר Holzwege של מרטין היידגר (תרגם שלמה צמח 1968)

משמע עצים שם-קדומים ליער. בעצים דרכים,
רבם כוסו פרא ופתאום חדלים ואין הולך,
דרכי עצים שמם.

כל דרך ודרך נמשך בפני עצמו, אבל בזה היער.
יש, דומה, שווים הם זה אל זה. אך כן דומה בלבד.
העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה.
יודעים הם להיות בדרך עצים מהו.

ובגרמנית:

Holz lautet ein alter Name für Wald. Im Holz sind Wege, die meist verwachsen jähimUnbegangenen aufhören. Sie heißen Holzwege. Jeder verläuft gesondert, aber im selbenWald. Oft scheint es, als gleiche einer dem anderen. Doch es scheintnur so. Holzmacher und Waldhüter kennen die Wege. Sie wissen, was es heißt, auf einem Holzweg zu sein.

Holzwege – כשם אוסף מאמרים של מרטין היידגר שביניהם נכלל גם מאמר בשם מקורו של מעשה האמנות (במקור: Der Ursprung des Kunstwerkes ), מאמר אותו קראתי במסגרת קבוצת הקריאה החודשית שלנו בנושאי התאוריה של האמנות שחשף בפני לראשונה את הגותו של היידגר, שאותה אני לומד ועליה אני גם כותב לא מעט, כאן.DSC01936

Holzwege אלו "שבילים ביער" , "דרכי עצים", דרכים שפולסו על ידי חוטבי העצים ביערות. דרכים שאינן מובילות לשום מקום ספציפי, המסתיימות  לעתים קרובות במבוי סתום. ובהשאלה – מחשבות בעלמא.

בדף הפתיחה לקובץ המאמרים, היידגר כותב: "העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה. יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא" (היידגר,דרכי-עצים)

מתאים לי.  אני אכן "עושה בעצים" להנאתי.  גם בעצי הפרי בבוסתן אותו אני מטפח – להנאתי, וגם בעצים אתם אני עושה נגרות – להנאתי. ואני כן מתעתד ללמוד פילוסופיה, לפחות מספיק בכדי להימנות גם בין ה" יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא".

גם הרשומות בבלוג הזה – הן לבטח לא על דרך המלך למקום כלשהו.

אבל כיוון ש Holzwege הוא שם סתום משהו בפני עצמו, וגם השפה גרמנית עדיין צורמת באוזניהם של לא מעטים במקומותינו (לא באזני).  שיניתי את שם הבלוג לדרכי עצים. נשמע לי יותר מתאים מ"דרכים ביער", או "שבילים ביער".גם בגלל חיבתי לעיסוק בעצים וגם בגלל שדרכים אלו תכליתן היא העצים, לא היער.

disclaimer

בעקבות  הכתבה הבאה, ולמען הסר כל ספק: כל הכתוב בדרכי עצים הוא בדיוני לחלוטין. אם מוזכר שם של אדם, לא מדובר באדם קיים במציאות, זהו רק קוצר דמיוני הגורם לי להשתמש בשמות אנשים קיימים. וכיוון שכך, אין מוטלת עלי חובה לבקש תגובה מדמויות בדיוניות אלו. אם מי מהקוראים מקשר בין דמות (בדיונית כאמור) בבלוג לדמות בעולם האמתי  אנא יעשה זאת על אחריותו בלבד. מקווה שההצהרה זו מבהירה שאין בשום דבר הכתוב בבלוג משום לשון הרע.

To the extent possible under law דרכי עצים  has waived all copyright and related or neighboring rights to this work. CC-BY-SA

רשומות אחרונות

סתכל לי בעיניים

לפני כחמש עשרה שנים, כעוד עבדתי בחברת אינטל בחיפה, הייתי חלק מצוות שחיפש ישומים חדשים ועתידניים שיצדיקו צורך במעבדים יותר ויותר חזקים וכך יגרמו לאנשים לשדרג את המחשבים שלהם, והכי חשוב – יספקו תעסוקה לארכיטקטים של המעבדים האלה (כבר כתבתי על זה..), בחיפוש דרכים להאיץ את הישומים האלה.

כל העסק היה די מופרך. גם כי די קשה לצפות את העתיד וגם כי כדי לגרום לישומים כאלה לקרות נדרש מאמץ תוכנה לא קטן, בכתיבת לפחות גרסת הדגמה של יכולות חדשות אלו, והכנת ספריות של תוכנה לתמוך במפתחים שירצו להמר על ישומים חדשים אלה, שבדרך כלל קשורים למודלים חדשים של שימוש. לא משהו שחברת אינטל, לפחות אז, הצטיינה בו. ידעתי שלא באמת יצא מזה משהו, אבל באותו זמן לא באמת היה לי משהו יותר מעניין לעשות שם ועוד לא בשלה אצלי ההחלטה שקיבלתי כמה שנים לא רבות אחרי, למצוא לעצמי עיסוקים יותר מאתגרים.

אז אחד הישומים שפינטזתי עליהם במסגרת אותה משימה היה לתקן את העניין הזה שבו כשאתה בשיחת וידאו אתה נראה כאילו אתה לא מסתכל לבן שיחך בעיניים, בגלל שהמצלמה לא ממוקמת באמצע המסך, שהוא דווקא המקום שאליו אתה מסתכל. משתמשים בשרותי שיחות וידאו דיווחו שזה גורם להם להרגיש כאילו בן שיחם לא "מסתכל להם בעיניים" ולכן יש להם פחות אמון במה שהוא אומר.

אלו הימים שלפני הקורונה ולפני הזום. לא רבים השתמשו אז בשיחות וידאו, אבל חשבנו שזה תחום שיתפתח (לא דימיינו אפילו עד כמה, עד שהגיעה המגיפה) וששווה להשקיע בו. חשבנו על פתרון שכלל הדמיה בתלת מימד של ראש הדובר על סמך סריקה מוקדמת של כל צדדי ראשו. נסעתי גם לבקר חוקרים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה שחקרו דברים שיכולים להיות רלוונטיים לנושא. אפשר היה לעשות יופי של פתרון לבעיה הזו, אבל כלום לא קרה. לא הצלחתי לגייס את המשאבים לקדם את הנושא, כמו שקרה עם עוד לא מעט נושאים אחרים שבהם עסקתי. על זה, דווקא היה לי פחות חבל, לעומת נושאים אחרים שהיו החמצה גדולה של אינטל. לדעתי כמובן.

אבל מי שכן הרים את הכפפה, ובגדול, זו חברת Nvidia, שהכריזה על ערכת פיתוח (SDK) מבוססת בינה מלאכותית שמשתמשת במאיץ גרפי (GPU) לתמיכה בתקשורת וידאו ואודיו בזמן אמיתי בשם Maxine, כולל הזזת מבט הדובר כך שיראה "טבעי", כזה שמסתכל לך ישר בעיניים (סרטון). די מדהים איך בזכות השקעה בתוכנה ובכלי פיתוח החברה הזו הצליחה להחדיר את הארכיטקטורה והמודל התכנותי שלהם לכל מקום כמעט, החל מבינה מלאכותית, כריית ביטקוין ועוד ועוד. ועכשיו גם שיחות ועידה בוידאו.

אבל אולי דווקא עכשיו, אחרי שכולם כבר דיברו בוידאו בזום בשנתיים האחרונות, הבעיה של כיוון המבט כבר פחות אקוטית? אולי אנשים פשוט התרגלו לסוג הספציפי הזה של עיוות התמונה. וזה לא נראה להם כבר כעיוות?
אם להביא מקבילה מתחום אחר, כאשר אמנים הולנדים כמו וורמיר החלו לקראת סוף המאה השבע עשרה לצייר בעזרת קמרה אובסקורה, גם אז היה אולי מוזר לאנשים לראות פתאום ציורים (כמו למשל "הנערה עם הכובע האדום" בתמונה מטה) שבהם הרקע מטושטש בגלל עומק חדות, שמסגור התמונה הוא "אקראי" בשל המסגרת של המצלמה, שהפרפקטיבה מעוותת ועוד עיוותים שאנו, שרוב הדימויים שאנו רואים הם צילומים, כבר בכלל לא חווים אותם כעיוותים. הנערה, כמו רבים מהציורים של ורמיר, מסתכלת לשמאלו של הצופה.

על עניין זה, למדתי בקורס שנגמר לצערי אתמול, בחוג לתולדות האמנות אוניברסיטת חיפה שמלמד שם בכיף יוחאי רוזן. נהניתי מהקורס וגם נהניתי להצהיר "באתי ללמוד על תור הזהב של הציור ההולנדי במאה השבע עשרה" לשומרים בכניסה לאוניברסיטה בכל פעם שהם עצרו אותי ושאלו מה באתי לחפש שם, מה שכמובן לא היו מעלים בדעתם לשאול אם הייתי בן 25. לפעמים גם נאלצתי לדווח להם באיזה חדר זה ובאיזה בניין, כשלא השתכנעו שאדם בגילי ירצה ללמוד משהו חדש.

לחיוב אפשר לומר שהשומרים לא חוטאים ב"כשל הסתברות קודמת". הסתברותית סטודנטים הם אכן בממוצע לא בקבוצת הגיל שלי, ולכן סביר שמישהו בגילי לא סטודנט. אבל רבים כן כושלים בזה, Base rate fallacy באנגלית.
הנה למשל דוגמה מוחשית מאד מתקופת הקורונה בה היו כה רבים שאמרו: ראו, יותר מחוסנים חולים מלא מחוסנים, ולכן – רע להתחסן, בלי לקחת בחשבון את אחוז האוכלוסיה המחוסן לעומת זה שבחר בטפשותו, לא. קרדיט לציור כאן

  1. מסלולי מגורים כתיבת תגובה
  2. מסלולי נדודים תגובה אחת
  3. על העלות האפיסטמית של דעות קדומות 4 תגובות
  4. בגיל, אך לא ברינה 2 תגובות
  5. שלום לנשק כתיבת תגובה
  6. על התמכרות כתיבת תגובה
  7. לאן? 6 תגובות
  8. לפעמים זה מצליח כתיבת תגובה
  9. ילדים בדרכים 2 תגובות
  10. לשכב בחיבוק ידיים תגובה אחת
  11. ללא משוא פנים תגובה אחת
  12. ברוסיה כתיבת תגובה
  13. קולנוע 2 תגובות
  14. הדורבן שאהב תות 5 תגובות