אודות הבלוג

שם הבלוג, הסתום משהו, לקוח מתרגום שיר הנמצא בתחילת הספר Holzwege של מרטין היידגר (תרגם שלמה צמח 1968)

משמע עצים שם-קדומים ליער. בעצים דרכים,
רבם כוסו פרא ופתאום חדלים ואין הולך,
דרכי עצים שמם.

כל דרך ודרך נמשך בפני עצמו, אבל בזה היער.
יש, דומה, שווים הם זה אל זה. אך כן דומה בלבד.
העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה.
יודעים הם להיות בדרך עצים מהו.

ובגרמנית:

Holz lautet ein alter Name für Wald. Im Holz sind Wege, die meist verwachsen jähimUnbegangenen aufhören. Sie heißen Holzwege. Jeder verläuft gesondert, aber im selbenWald. Oft scheint es, als gleiche einer dem anderen. Doch es scheintnur so. Holzmacher und Waldhüter kennen die Wege. Sie wissen, was es heißt, auf einem Holzweg zu sein.

Holzwege – כשם אוסף מאמרים של מרטין היידגר שביניהם נכלל גם מאמר בשם מקורו של מעשה האמנות (במקור: Der Ursprung des Kunstwerkes ), מאמר אותו קראתי במסגרת קבוצת הקריאה החודשית שלנו בנושאי התאוריה של האמנות שחשף בפני לראשונה את הגותו של היידגר, שאותה אני לומד ועליה אני גם כותב לא מעט, כאן.DSC01936

Holzwege אלו "שבילים ביער" , "דרכי עצים", דרכים שפולסו על ידי חוטבי העצים ביערות. דרכים שאינן מובילות לשום מקום ספציפי, המסתיימות  לעתים קרובות במבוי סתום. ובהשאלה – מחשבות בעלמא.

בדף הפתיחה לקובץ המאמרים, היידגר כותב: "העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה. יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא" (היידגר,דרכי-עצים)

מתאים לי.  אני אכן "עושה בעצים" להנאתי.  גם בעצי הפרי בבוסתן אותו אני מטפח – להנאתי, וגם בעצים אתם אני עושה נגרות – להנאתי. ואני כן מתעתד ללמוד פילוסופיה, לפחות מספיק בכדי להימנות גם בין ה" יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא".

גם הרשומות בבלוג הזה – הן לבטח לא על דרך המלך למקום כלשהו.

אבל כיוון ש Holzwege הוא שם סתום משהו בפני עצמו, וגם השפה גרמנית עדיין צורמת באוזניהם של לא מעטים במקומותינו (לא באזני).  שיניתי את שם הבלוג לדרכי עצים. נשמע לי יותר מתאים מ"דרכים ביער", או "שבילים ביער".גם בגלל חיבתי לעיסוק בעצים וגם בגלל שדרכים אלו תכליתן היא העצים, לא היער.

disclaimer

בעקבות  הכתבה הבאה, ולמען הסר כל ספק: כל הכתוב בדרכי עצים הוא בדיוני לחלוטין. אם מוזכר שם של אדם, לא מדובר באדם קיים במציאות, זהו רק קוצר דמיוני הגורם לי להשתמש בשמות אנשים קיימים. וכיוון שכך, אין מוטלת עלי חובה לבקש תגובה מדמויות בדיוניות אלו. אם מי מהקוראים מקשר בין דמות (בדיונית כאמור) בבלוג לדמות בעולם האמתי  אנא יעשה זאת על אחריותו בלבד. מקווה שההצהרה זו מבהירה שאין בשום דבר הכתוב בבלוג משום לשון הרע.

To the extent possible under law דרכי עצים  has waived all copyright and related or neighboring rights to this work. CC-BY-SA

רשומות אחרונות

תמותה עודפת

אחד הטיעונים הנפוצים של אלו ש"לא מתרגשים מקורונה" היא שבישראל מתו מתחילת השנה פחות מהממוצע הרב שנתי. אני לא בטוח אם זה עדיין נכון עכשיו בתחילת הגל השני של המגיפה אבל נניח שכן. אבל זה בוודאות לא נכון לרוב המדינות בהן הנגיף פגע כמו בלגיה, איטליה, ספרד, צרפת וכמובן ארה"ב. שם אחוזי התמותה העודפת מאד משמעותיים (אפשר לראות את הנתונים, מתעדכנים בזמן אמת, כאן).

אז מה המנגנון שעומד מאחורי המנגנון הנפשי העומד מאחורי ההסתכלות המאד צרה הזו מצד אחד, ומה גורם לתמותה העודפת הנמוכה בישראל שמאפשר את ההסתכלות הזו?

האם יש מישהו שחושב שעםישראל מוגן גנטית? שאולי נסיבות חייו מאפשרות לו להמשיך לחיות את חייו ללא הפרעה גם כשבעולם כולו מתים כמו זבובים? אנחנו העם הנבחר לשרוד את נגיף הקורונה? או שכל העולם פשוט משתף פעולה עם ביבי בנסיון להסיח את דעתנו מהמשפט הקרב שלו?

אפשר להסביר את התמותה הנמוכה פה בהרבה דרכים, אבל היא קשורה לא מעט לתחלואה הנמוכה שהייתה פה בגל הראשון, הודות לזה שאנו מדינת אי, בלי מעברים יבשתיים, שהטיסות הופסקו מוקדם, והסגר נכפה בנחישות, ועם שיתוף פעולה של העם. מבין החולים, גם אחוזי התמותה היו יחסית (לא מאד) נמוכים הודות לגיל הממוצע הנמוך של האוכלוסיה.

אני מקווה שאתבדה, אבל עם כמויות התחלואה הנוכחיות, אני חושש שנראה פה תמותה עודפת כמו בכל מקום בו יש אחוז נדבקים גדול. נכון שיודעים יותר טוב לטפל, ובבתי האבות אולי נערכים כבר יותר טוב ועדיין, אני חושב שהדבר הנכון הוא כן מסיכות, כן שמירת מרחק, בלי אירועים המוניים, עוד חצי שנה לפחות, עד שיהיה חיסון.

  1. מה הקטע 6 תגובות
  2. ארץ חדשה תגובה אחת
  3. במרינבד כתיבת תגובה
  4. המכחישים 10 תגובות
  5. שוב, על חייהם הקצרים של זכרים 2 תגובות
  6. BAME 11 תגובות
  7. פיצה בלי שמרים כתיבת תגובה
  8. זום 3 תגובות
  9. השיבה הביתה כתיבת תגובה
  10. על המחנות לאימון יהודים כתיבת תגובה
  11. איפה המוסד כשצריך אותו… 4 תגובות
  12. אי משוטט של חוסר וודאות כתיבת תגובה
  13. חל"ת כתיבת תגובה
  14. אגירה: זעם האל 4 תגובות