למה לא אצביע דע"ם


בסוף, שוב אצביע מרץ. עדיין המפלגה הקרובה ביותר להשקפת עולמי, מפלגה שלא עושה פשרות ולא מטשטשת את מסריה כדי למשוך קולות שלא באמת יכולים להזדהות אתה.

אני לא אצביע דע"ם, ולא רק בגלל הסיכוי הנמוך שלהם לעבור את אחוז החסימה. (הם צריכים להכפיל פי 20 בערך את מספר הקולות שקיבלו בבחירות הקודמות).

הלכתי אתמול בערב לקפה משמש, ברחוב מסדה (הגרסה החיפאית ל Haight-Ashbury…) למפגש עם המועמדים למקומות הראשון – אסמאא אגברייה-זחאלקה והשמיני – להב הלוי ברשימת דע"ם לכנסת.P1050624

דע"ם החלה מ"דרך הניצוץ", שהקדימה את זמנה בניסיונות הדברות עם "טרוריסטים",כפי שכל פלסטיני נקרא בזמנו.  באתר השב"כ (כן, יש להם אתר..) מספרים ש:"באפריל 1988 נעצרים ארבעה מראשי "דרך הניצוץ" בגין סיוע לארגון טרור. הם מורשעים בדין אחרי הודאתם במסגרת עיסקת טיעון ונידונים לתקופות מאסר שבין 9 ל-30 חודשי מאסר." רוב מהומה על לא מאומה.

אבל השיח של דע"ם היום הרבה יותר רגוע, עם הרבה פחות "ניצוץ". המצע שלהם, על פניו, הוא משהו שאני יכול בהחלט להזדהות אתו. הם צברו לא מעט אשראי "חברתי" דרך איגוד העובדים שלהן מען, וגם היו מאד דומיננטיים במחאה החברתית של הקיץ שעבר. הם הצליחו לאגד לא מעט עובדים שההסתדרות של היום לא מוכנה להשתין לכוונם, אולי כי אין להם מספיק כוח או שהם לא השכילו להשתלט על איזה שאלטר. הם כמובן בעד שתי מדינות, לפחות עד שיתגשם החזון האוטופי ופועלי כל העולם יתאחדו.

הם אגב, נגד שרות לאומי לערבים. גם בגלל אותו הנימוק המופרך (לדעתי) שהם מופלים לרעה ולכן קודם שיתנו להם כמו לכולם לפני שבאים אליהם בתביעות (מעין ההיפך של הטיעון המופרך גם הוא מהצד השני של "לא יתנו – לא יקבלו". הם אומרים בעצם אותו דבר, רק ש"הם" מבחינתם, זו המדינה, הרוב היהודי.) אבל יש להם נימוק נוסף, יותר משכנע: השרות הלאומי גוזל מישרות מאנשים בעלי כישורי השתכרות נמוכים, ומאכלס מישרות אלה באנשים שעובדים בפועל בחינם. מה הקטע עם זה? ולמה זה בכלל העסק של משרד הביטחון לאייש משרות של מטפלות בבתי אבות? מורות בבתי ספר? זה לא עסק לצבא ולא למשרד הביטחון. זו רק דרך לשמר שם מנגנונים מנופחים.

הסיבה העיקרית בגללה לא אצביע עבור דע"ם היא שהחבורה שמינתה את אסמאא למקום הראשון, היא קבוצה של מרקסיסטים אדוקים שהשכילו להבין שעליהם לסגת אל הצללים ולתת לאסמאא, החכמה, הכריזמטית וה"נכונה" להוביל. מאד מפתה לתת את קולך למפלגה המונהגת על ידי אשה חכמה, מוסלמית, נשואה עם ילדים, משכונת עג'מי, שאומרת, וגם חושבת את כל הדברים הנכונים. אבל בשורה התחתונה, היא, ושאר חברי הרשימה הראשונים, מונו  להיות חזית למפלגה מרקסיסטית דוגמטית. ולמרות שהנאו-ליבליזם של ביבי הוא ממש לא כוס התה שלי, גם חד"ש וגם דע"ם מייצגות, חוץ מהרבה דברים טובים ואנשים מאד ראויים, גם השקפת עולם כלכלית שנכשלה היסטורית, ודנה לעוני חלק לא מבוטל מהעולם, לתקופות לא קצרות. אפשר וצריך ללמוד מההיסטוריה – מרקסיזם קלסי לא תואם את האופי האנושי. הקפיטליזם מביס אותו תמיד. צריך רק לבחון מאיפה לאיפה אנשים רוצים להגר. לא יותר.

אה, ויש לי חשד שרוב קולות דע"ם יבואו מהציבור היהודי, לא הערבי, למרות המסר המודגש של אחווה יהודית-ערבית, למרות מי שמאיישת את ראשות הרשימה, ולמרות שהכיתוב בערבית בא מעל הכיתוב בעברית. אם דע"ם לא תשכנע את הציבור הערבי, חבל לה על הזמן. וחבל על קולות השמאל שירדו לטמיון כאשר הם (כנראה) לא יעברו את אחוז החסימה.

אם בבחירות האלה דע"ם יעברו את אחוז החסימה, ויצליחו לגרוף קולות בציבור הערבי, ויתפקדו בכנסת לפחות כמו מרץ, אשקול שוב. בינתיים, הקול שלי נשאר במרץ. הם הרוויחו את תמיכתי ביושר.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “למה לא אצביע דע"ם

  1. חבל שכל המפלגות הקטנות וההגונות לא מתאחדות לגוש שיוכל להשפיע יותר מול הימין המתחזק. מכל מקום, אני מבינה את השיקולים שלך.

    • הייתי שמח אם למרץ היה מועמד ערבי, ראוי, במקום ריאלי. ובכלל, מרץ היא מפלגה די יהודית. אם דע"ם היא אכן מפלגה באמת של דו קיום, אז זה אספקט שכן חסר לי במרץ.

      • למרצ יש מועמד ערבי במקום החמישי (והריאלי, בערך)

      • נכון, אבל למרץ אין קהל מצביעים ערבי משמעותי. מצד שני, אני לא בטוח, כפי שציינתי, שלדעם יש.

  2. תגובה קצת מאוחרת, מעני לענין באותו ענין. מצביעה מסורתית למרץ, שבד"כ מתלבטת עד ליום ההצבעה. מכירה את דע"מ, ומאוד מעריכה את אסמה. והנה, הפציע אלדד יניב – אולי הוא הדבר שנדרש היום במחוזותינו?
    קישור: http://eretzchadasha.com/the-method
    Li

    • נעלמת לי בזמן האחרון…
      אם כבר, אז אולי צריך להצביע למפלגת כלכלה בראשות יוליה שמאלוב-ברקוביץ, שיהיה קטעים בכנסת.

      • ועדיין בענין "ארץ חדשה": מציעה לך לצפות בקטעים שהעלו ליוטיוב. אחיין שלי פרש מהעבודה ועבר אליהם, שלושה ימים לפני הפריימריס, אחרי שהיה פעיל מאד מתמיד בעבודה. הוא נמצא במקום 7 ב"ארץ חדשה".
        יש עכשיו התענינות גוברת והולכת בהם, בעקר בקרב המיואשים שבד"כ לא הולכים להצביע, וגם בקרב מצביעים צעירים שפשוט נמאס להם. אם הסחף יגבר, יש סיכוי גבוה שיעברו את אחוז החסימה ועוד…
        לגבי מפלגת כלכלה, לא שמעתי עליה. זה אמיתי? אעשה עליה גוגל. בטח יש עוד הרבה מתמודדים ומתמודדות שלא ידעתי עליהם ולא שמעתי 🙂

  3. אני הצבעתי מרצ כמעט כל חיי, מרצ היתה ביתי הפוליטי כששולמית אלוני ויוסי שריד הובילו, אבל נשארתי נאמנה גם לאחר מכן. הפעם אצביע דעם, משום שאחרי שלוש השנים האיומות האחרונות, כשהמדינה על הקרשים כלכלית ומדינית, עם בעיות פנים וחוץ קשות בשם החזון הציוני- אני לא רואה את עצמי מצביעה שוב למפלגה שמגדירה את עצמה ציונית. אז נשארו לי שתיים- חד"ש ודעם. התלבטתי הרבה, מהסיבה שציינת- אישה אחת כריזמטית, ומה עם כל השאר? ויום אחד הציגו את רשימת המועמדים שלהם, ואז נפל האסימון- יש שם עשיריה פותחת מרשימה מאוד, שש נשים וארבעה גברים, אשכנזים ומזרחים, מקצועות מעורבבים לגמרי- עובדת סוציאלית, עובדת קבלן (ופא עקל טיארה, זו שלא נתנו לה לעלות לבמה במחאה החברתית), אמנים ויוצרים, סופרת ומחזאית יהודיה שנשואה עם ערבי, אורלי פלדנהיים- אישה שיזמה ומפעילה פרויקט אנושי שאין כדוגמתו- "מרק לוינסקי" שמאכיל מאות פליטים בתחנה המרכזית, הכל בהתנדבות. ניר נאדר- אחד מסרבני השטחים הראשונים, ממקימי סינדיאנת הגליל ומען ופרויקט "לחם ושושנים" שכשמו כן הוא- מכירת עבודות אמנות שהכנסותיה קודש ל"מען"- איגוד העובדים. הבנתי שהמפלגה הזו צמחה מלמטה, מאנשים כמונו, ועדיין לא התמסדה- אין בה אנשים שמקצועם "פוליטיקאי/ת". היא עדיין מתהווה, וגם אתה יכול להשפיע מבפנים. אני מרגישה שהמחאה היתה שייכת לצעירים, הם הניצוץ האמיתי שהניע את השינוי התודעתי. ואז נוצר ואקום, חלל מנהיגותי, והחלל הזה התמלא במי שהיתה שם כל השנים אבל לא ספרו אותה, פתאום הפכה להיות מאוד אקטואלית במסר המאחד שלה- בין החברתי והמדיני. וכאן דור הביניים, אנשים בני 35-50 החליטו לקחת את המציאות בידיים ולא להניח לביבי ושותפיו להמשיך לשמוט את המדינה מתחת לרגליים, הם המצטרפים החדשים שמגיעים בהמוניהם, ביניהם גם אני. מאוד אוהבת את השוויון המלא בין הערבית לעברית, בהפגנות, בכתוביות, בשפה המדוברת. אני עוקבת אחרי כל הפרסומים, רואה ראיונות של אסמא בעיתונות הערבית, מפגשים בואדי ערה ובחיפה. על פניו זו מפלגה יהודית ערבית במלוא מובן המילה, וכשהמנהיגה היא אישה מוסלמית חכמה ומרגשת, אין לי התלבטות כלל.

  4. יצא לי להכיר חברי הנהגת דע"ם בגלגוליהם השונים… מיכל, אסף, יעקב, הדס, אנשים דוגמטיים וחשוכים, שאם רק יכלו, היו שמים אותך ואותי במחנות "חינוך מחדש" בסגנון החמר רוז'.

  5. לרגל יום השואה 2017 : אחרי מלחמות, טרור ואלפי קורבנות הצלחנו להקים מדינה ובכל זאת נמצאים בתוכנו גם כאלה שלמען רעיונות אוטופיים מהדמיון מוכנים למסור אותה מרצונם החופשי וללא כל תנאי לאוייב

      • אחרי מלחמות, טרור ואלפי קורבנות הצלחנו להקים מדינה, ובכל זאת נמצאים בתוכנו גם כאלה שלמען טוהר הדת והלאום וקדושת האדמה מוכנים להמשיך בדרך של מלחמות, טרור ואלפי קורבנות, משני הצדדים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s