agon


הוא לא ליברל, בצלאל סמוטריץ, ואני לא אומר את זה לגנותו. הוא לא ליברל באופן שבו מגדירה את המושג שנטל מוף, במאמר מכתב העת המקוון של בצלאל בשם "אקטיביזם אמנותי ומרחבים אגוניסטיים" שקראנו בקבוצת הקריאה שלנו על תיאוריות של אמנות.

השאלה שהמאמר שואל היא: "האם עדיין יכולות הפרקטיקות האמנותיות למלא תפקיד ביקורתי בחברה שבה היטשטשו ההבדלים בין האמנות לפרסום, ושבה הפכו אמנים ואנשי תרבות לחלק חיוני של הייצור הקפיטליסטי?" אבל בדרך אל תשובה אפשרית לשאלה הזו, עוברת המחברת, הבאה מתחום מדע המדינה ולא האמנות דרך שורת הגדרות שאיתן קשה לי להתווכח. אהבתי את האופן שבו היא מגדירה את הדברים וחשבתי ששווה לחלוק אותם כאן, ולהביא את סיפור סמוטריץ כדוגמה. המאמר עצמו נמצא כאן. אז הנה כמה ציטוטים:

"השאלות הפוליטיות אינן סוגיות טכניות גרידא, שאת פתרונן יש להשאיר למומחים. שאלות פוליטיות לחלוטין כרוכות תמיד בהחלטות התובעות מאיתנו לבחור בין אלטרנטיבות המתנגשות זו בזו."

"חוסר יכולת זה לחשוב חשיבה פוליטית נובע במידה רבה מן ההגמוניה הבלתי מעורערת של הליברליזם. "ליברליזם"…המגמה השלטת בחשיבה הליברלית מתאפיינת בגישה רציונליסטית ואינדיבידואליסטית, שאינה מסוגלת להבין נכוחה את טבעו הפלורליסטי של העולם החברתי, על הקונפליקטים הכרוכים בפלורליזם; קונפליקטים שלא יכול להיות להם שום פתרון רציונלי…"

"התפיסה הליברלית הטיפוסית את הפלורליזם גורסת כי אנו חיים בעולם שבו אכן קיימים השקפות וערכים רבים, אשר בגין מגבלות אמפיריות לא נוכל לעולם לאמץ את כולם, אולם כשהם מקובצים יחד הם מצטרפים למכלול הרמוני."

"אחד מעקרונותיו של ליברליזם מסוג זה הוא האמונה הרציונליסטית בקיום קונצנזוס גורף המושתת על ההיגיון. אין פלא שהפוליטי הוא נקודת העיוורון שלו. הליברליזם חייב לשלול את האנטגוניזם, מכיוון שבהעלותו אל פני השטח את רגע ההכרעה הבלתי נמנע – במובן העמוק של הצורך להכריע בתחום בלתי ניתן להכרעה – חושף האנטגוניזם את מגבלותיו של כל קונצנזוס רציונלי."

ואז מתראיין ברדיו בצלאל סמוטריץ, להסביר למה הוא התכוון כשאמר שהערבים צריכים או לקבל את מעמדם כאזרחים מדרגה שניה או להסתלק או לההרג, והוא כביכול טוען מה שטוענת אותה הוגה פוסט-מרקסיסטית. שזו אשליה שאפשר לרצות את כל הצדדים במידה שווה. לגרסתו – האשליה שיכולות להיות שתי מדינות בין הים לירדן. הוא לא קונה את הבטחות השווא של הליברליזם ומאמץ את הגישה האנטגוניסטית, אגוניסטית קוראת לה המחברת שאני מצטט מעלה, הגורסת שהן הפוליטי והן החברתי (שגם הוא פוליטי) הם מאבק שאינו ניתן לגישור. שתמיד יהיה מישהו שיהיה מודר.

אז כן, הפתרון ברור מאליו, לסמוטריץ. הערבים הם שצריכים להיות מודרים. למה? כי אנחנו היהודים ולנו יש את הכוח, ואלוהים אתנו.

יתכן שאכן אין פתרון מדיני וחברתי שיוכל להתקבל לאורך זמן על דעת כול הצדדים. אבל הכשל של סמוטריץ והבית היהודי הוא כפול:

ראשית, הם רואים את הציבור היהודי-ישראלי כמקשה אחת, החושבת כמוהם – שכל היהודים רואים צורך בהכרעה שתוצאתה מדינה יהודית אך לא דמוקרטית, שבה או שיהיו שני סוגי אזרחים, או שתושלם מלאכת הטיהור האתני, ו"האנשים ללא ארץ" תהיה להם סוף סוף ה"ארץ ללא אנשים" המובטחת.

יש הרבה סכסוכים בין הים לירדן, אבל הסכסוכים אינם רק על פי קו ההפרדה יהודים-ערבים. יש לי הרבה פחות ריב עם רוב הערבים הגרים בשכנותי מאשר עם אנשים כמו סמוריץ. סמוטריץ מאיים עלי יותר והוא יותר אגוניסטי לי באשר למדינה שהייתי רוצה לחיות בה.

אם צריך הכרעה, הייתי אני מעדיף הכרעה למדינה חילונית לחלוטין, בחוקה, כמו צרפת. שבה כתוב על כל קיר שני: "צדק, שוויון, אחווה". מה שברור לי הוא שאני לא יושב עם סמוטריץ בצד המדומיין שלו של היהודים.

שנית, הדרך ליישב דרישות סותרות של לאומים שונים, היא להפריד אותם למדינות לאום נפרדות. זו הרי הסיבה מלכתחילה שלא כל העולם הוא ישות מדינית אחת. הפרדה בין מדינות, או בתוך ישויות פדרטיביות כמו ארה"ב, גרמניה והודו, מאפשרת ליישב חילוקי דעות על ידי הפרדה גיאוגרפית, כך שאינטרסים שונים של קבוצות שונות לא צריכים להיות מיושבים בכפיפה אחת. ההדרה היא גיאוגרפית, ונכון שיש בה מידה רבה של עוול, כפי שמדגימה סוגיית הפליטים הנוכחית, אנשים שאין להם אזרחות ולכן אין להם שום זכויות. אבל לפחות זו גישה מוכרת ומקובלת לישוב פערים שאינם ניתנים לגישור.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s