Goethe


Nikola Tesla, מהנדס חשמל וממציא סרבי, הוא זה שבעצם המציא את החשמל שבו אנו משתמשים היום, בזרם החילופין. (ובכך גם המציא בעצם את המקצוע שלי, ושלו: מהנדס חשמל) תומס אדיסון קידם דווקא רשת חשמל המבוססת על זרם ישר, ולשמחת האנושות הפסיד. אלא שבראי ההיסטוריה, כולם מייחסים את ההמצאה דווקא לו. "תומס אלווה אדיסון, הנער הממציא" היה אחד הספרים שעיצבו את ילדותי ועשו עלי רושם עז בזמנו – אין ספק שאדיסון, אולי בזכות היותו "משלנו", כלומר אמריקאי, זכה ליחסי ציבור טובים יותר מאלו של Tesla, הסרבי.

במאי 1996, הוזמנתי לנאום בכנס השנתי של מהנדסי החשמל ביוגוסלביה. זו הייתה אז בפועל סרביה, שעדיין אחזה בשם יוגוסלביה כאילו כלום לא קרה, וארגנה את הכנס דווקא בחבל קוסובו, כדי להפגין את בעלותה שם. כל המרצים הזרים, ואני ביניהם, היו שם בעיקר כדי "לתת הכרה בינלאומית" לבעלות הסרבית על החבל, אבל זה שווה רשומה נפרדת. לי בכל אופן, אמרו שהכנס הוא באתר סקי בשם Brezovica, שמעתי את המילה סקי, ובאתי מיד. הסתבר שהאתר היה עמוק בתוך חבל קוסובו. לא היה מסוכן, אבל גם לא היה נעים.

אחרי הכנס, כאשר חזרנו לבלגרד, לקחה אותי אחת המרצות, פיזיקאית בשם Jasna RisticDjurovic לסיבוב בעיר, בה באמת לא היו הרבה אטרקציות. לקבר טיטו היא לא רצתה לקחת אותי, כי טיטו כבר היה  מאד לא פופולרי בעת ההיא, וגם –  מסתבר שהיה בעצם ממוצא קרואטי. אבל לבית מגוריו של Tesla, כן. במקרה, שלוש שנים יותר מאוחר, היא התמנתה לנהל את פרויקט TESLA.

(TESLA: a medium-sized cyclotron, four ion sources and a number of experimental channels)

עוד יותר מאוחר למדתי ש Tesla היה מעריץ גדול של Johann Wolfgang von Goethe, ואף טרח ולמד בעל פה את הפואמה Faust, שרבים מונים אותה בין עשרת היצירות הגדולות של המין האנושי. יתרה מזאת, תוך כדי דקלום הפואמה, הוא מספר, עלה במוחו הרעיון של שדה מגנטי מסתובב שהוביל בסופו של דבר להמצאתו את זרם החילופין, למזלנו. כי כפי שלמדתי בקורס "תכנון מתקני מתח גבוה ונמוך" בטכניון, הנצילות של העברת אנרגיה בזרם חילופין גבוהה בהרבה ממתח ישר.  בעיקר הודות לאפשרות לשנות מתח בקלות מנמוך לגבוה וחזרה.

גם סבתי הנריאטה, כמו Tesla, ורבים אחרים, הייתה מעריצה  של Goethe, וגם היא למדה בעל פה מספר לא קטן של פואמות שלו, בעיקר הודות לשיטת החינוך באותם ימים, שלהי האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתבססה על שינון רב. את הפואמות האלה, ושל אחרים, היא דקלמה לי מהזיכרון שוב ושוב, וחלקן נחרטו לי במוח לצמיתות. כמו למשל זו: "Der Erlkönig", סיפור קורע לב על אב הדוהר על סוס דרך היער בחשכת הלילה, עם בנו הגוסס בידיו. הבן, בדמדומי מחלתו, רואה את אותו ה Erlkönig, (דמות מהמיתולוגיה הדנית) ומספר לאבא שלו על כך. למקרה שאתם תוהים, הבן מת בסוף הפואמה.

הפואמה מתחילה כך (אנגלית וגרמנית)

Wer reitet so spät durch Nacht und Wind? Who rides so late through the night and wind?
Es ist der Vater mit seinem Kind; It's the father with his child;
Er hat den Knaben wohl in dem Arm, He has the boy safe in his arm,
Er faßt ihn sicher, er hält ihn warm. He holds him secure, he holds him warm.

Schubert חיבר לפואמה מנגינה, ואפשר לשמוע אותה בביצוע דיטריך פישר-דיסקאו (האגדי) , בחלון מטה:

יש עוד הרבה לספר על Goethe, איש אשכולות אמיתי, שאמנם רכש את תהילתו עם "יסורי ורתר הצעיר", (אותו אני קורא כרגע)  אבל היה רב-תחומי, הרבה לפני שמישהו טרח להמציא את המונח "רב-תחומי". הוא כתב ספרים ופיתח תאוריות בבוטניקה, מינרלים, תאוריה של צבעים, אסתטיקה ועוד. הוא היה צייר מוכשר, למד עריכת דין, ותכנן גנים וערים. פילוסופים רבים הודו שהושפעו מרעיונות פילוסופיים בכתביו, כמו למשל G.W.F. HegelSchopenhauerFriedrich NietzscheErnst CassirerCarl Jung, ו Ludwig Wittgenstein.

בשנת 1794 כתב Friedrich Schiller ( שגם לו הקדשתי רשומה) ל Goethe מכתב ( זה היה לפני facebook), וביקש ממנו חברות. וכך היה. הם הפכו חברים טובים עד יומו האחרון של Schiller. והנה שני ענקי הרוח האלה יחד, בפסל הניצב עד היום ב Weimar.

GoetheAndSchillerMonumentAtWeimar

ולשניים האלו, אם הייתי יכול, הייתי אומר – במילותיו של  Schiller עצמו, (מתוך "העָרבוּת")

Ich sei, gewährt mir die Bitte,
In eurem Bunde der Dritte!"

למה אין אנשים כאלה היום? למה הפכנו כל כך מצומצמים בתחומי העשייה שלנו? האם זה כורח היסטורי הנובע מהתפוצצות הידע האנושי? אני לא בטוח. ולראיה, ראו את פריחת המסלולים והמוסדות האקדמיים המתהדרים בתואר "רב-תחומי" או "בין תחומי". יש תחושה לרבים שמשהו לא טוב קרה פה.  אפשר לעשות משהו בנידון, להחזיר את הגלגל לאחור? ( לא יודע, אך יש רשומה בעבודה בנושא).

Advertisements

5 מחשבות על “Goethe

  1. אולי באמת בתקופה שבה יש כל כך הרבה ידע מעורב בתחרות, קשה ליותר ויותר אנשים להשקיע ולהבין בהרבה תחומים. כי כל תחום דורש ממך להשקיע את עצמך בתוכו עד בלי די כדי שתוכל לשרוד בו (מבחינה כלכלית-מקצועית). ישעיהו ליבוביץ היה מאלה שהבינו בהרבה מאוד תחומים מנוגדים לגמרי, מעין איש רנסנס, אבל קראתי פעם שהוא אמר שהעיסוק הזה בתחומים רבים מנע ממנו להצטיין ולהתפתח ולהתפרסם בתחום ספציפי אחד.
    הדבר היחיד שאני יודעת בעל פה מהכתיבה של גתה הוא האימרה "על כל דבר חשוב כבר חשבו פעם, כל מה שצריך לעשות זה לנסות לחשוב על זה פעם נוספת". זה מוצא חן בעיניי.

  2. פינגבק: קוסובו 1996 | דרכי עצים

  3. פינגבק: סבתי הנריאטה | דרכי עצים

  4. פינגבק: משפה לשפה | דרכי עצים

  5. פינגבק: Weimar | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s