אדריכלות של קודש


מתחם הציון של רבי נחמן מאומן (בעצם מברסלב) מכיל את מבנה ה"ציון", המקום המציין את מקום קבורתו המשוער של רבינו (משמאל בתמונת הכותרת של הרשומה), את ה"קלויז", בית כנסת גדול מאד (מימין בתמונת הכותרת של הרשומה), גוש בתי דירות בני עשר קומות האחד המשמשים להלנת עולי הרגל בראש השנה ועומדים לדעתי ריקים רוב ימות השנה, ואסופה של בניינים אחרים, חלקם בבניה קלה, המשמשים מניינים שונים של קבוצות דתיות שונות, ומתווספים מדי שנה כדי להכיל את הקיבוץ ההולך וגדל.  אף אחד מהבניינים האלה לא הולך לזכות את מתכננו (אם בכלל היה כזה) בפרס פריצקר.DSC03148

יש אמנם תכנית לבניית מבנה שיכלול בית כנסת עם מקומות ל 22 אלף מתפללים, והמודל המוצג מרמז שיתכן שאדריכל כלשהו היה מעורב בתכנון. אבל שני המבנים המרכזיים במתחם, בניין הציון ובית התפילה, הנקרא ה"קלויז" נבנו עם השנים טלאי על טלאי, באמצעים מצומצמים, כדי להכיל מספר מקסימלי של אנשים במינימום עלות. וזה ניכר.

אין בהם שום שיקול אסתטי, אלא רק נסיון לדחוס כמה שיותר מושבים לחלל מוגן מגשם (חלקית לפחות, אמצע ה"ציון" נעדר גג, וכשיש גשם, רוקדים בגשם). כך נראית החזית הדרומית של הציון:DSC03157

הציון, המקום בו כנראה קבור רבי נחמן, הוא מבוך של חללים, חלקים מתוחמים בחלונות זכוכית אטומים כדי שכוהנים יוכלו להתפלל בהם בלי חשש לטומאה. חלקם תוכננו לשמש כמטבח או לרחצה והוסבו. חלקם פשוט יריעות פלסטיק המתוחות מעל כל פיסת קרקע הצמודה לציון.DSC03086

עניין הטומאה ללא ממש נהיר לי. מצד אחד חלון זכוכית במסגרת אלומיניום מהווה חיץ מספק בין כהן לטומאת המתים, מצד שני, יש כוהנים חרדים היושבים במטוס, חלל אטום בהחלט, בתוך שקית ניילון אטומה מחשש שהמטוס יעבור בטיסה מעל בית קברות, 30,000 רגל מתחת. כמו זה:בשקית

לא ברור לי איך הוא נושם. מרכז תקרת הציון, נעדר קירוי, אולי משיקולים של אוורור הטומאה. יש בו חלוקה להרבה תת חלקים שחלקם מושכרים לחסידות כזו או אחרת וחלקם שמור לכוהנים. והבניין מוקף סככות מכוסות פלסטיק וקרויים זמניים אחרים שגם בהם מתקיימים מניינים. כך נראה החלל המרכזי של הציון:בתןך הציון

פסק הלכה שפרסם הרב ארוש לפני כמה שנים אפשר למרבה המזל את ביזור הקהל. הוא דחק במתפללים לא לדחוק זה את זה במאבק להגיע קרוב ביותר אל קבר הצדיק והרגיע את המאמינים שהילת הצדיק מגיעה עד קצה הציון, ואף מעבר, ולכן לא חייבים להידחף. ואין ספק שאומן היא מקום הרבה פחות אלים מקבר הרשב"י במירון בזמן הילולת ל"ג בעומר.DSC03211

DSC03257

הציון הוא המבנה הנמוך משמאל בצילום מעלה. יש אוסף של גשרים אוויריים המחברים את חלקי הציון לאזורים שונים במתחם, ועליהם יכולים כוהנים להתהלך ללא חשש טומאה. צורתו הכוללת של המבנה נראית לכן קצת לא קוהרנטית. כך מראה חלק הציון הפונה אל אזור המקוואות.DSC03096DSC03258

הקלויז, בו מתפללים רוב החסידים, הוקם כבר לפני 180 שנים, הוא המבנה עם הגג המוזר מצד ימין בתמונה מעלה. לא מזמן הוספה לו קומת גלריה שהוסיפה כאלף מקומות ונבנתה במינימום עלות. אני לא מהנדס קונסטרוקציה, אבל הייתי שם ברזלים קצת יותר עבים. ומשקיע גם בחלונות שאפשר לסגור.Top

כך רוצים  חסידי ברסלב לראות את הקלויז שלהם:Top-005

וכך הוא נראה בפועל:קלוז

אני מניח שחבל להם להשקיע כספים במבנה הזה כאשר יש תכניות למבנה של קבע ענק ומפואר. אבל מצד שני, הבניין הסופי הוא עדיין חלומות באוקראינה, ויש גם זרם משמעותי בחסידות ברסלב הקורא להעלאת עצמות רבי נחמן ארצה. כי הוא חזר מארץ ישראל לאומן כדי להיות קרוב לחסידיו, וכך אמר בפירוש. ועכשיו שחסידיו רובם בישראל, נראה, גם לי, שלהעביר אותו לישראל תואם את כוונותיו.DSC03097

בכל אופן, כל מושב בקלויז, ויש כ 4500 כאלה, נרכש בכסף רב על ידי אנשים, חלקם רכשו להם מושב לכל החיים והם משכירים אותו בשכירות משנה כשהם לא באים. מדובר על כ 15000$ למושב קבוע בגלריה, הרבה יותר למטה, קרוב לארון.Top-002

כך נראה פנים הקלויז בזמן תפילה, כשהוא מלא. החלל די מואר ומאוורר, ועם ים הטליתות והקיטלים, הוא הרבה פחות מכוער מבזמנים בהם הוא ריק.

DSC03195

וחוץ משני המבנים האלה, יש אוסף מבנים בגדלים שונים בהם מתפללות קהילות שונות. הגדול מתוכם, בהרבה, הוא מבנה תעשייה סובייטי ישן שהוסב חלקו לבית כנסת ענק וחלקו למתחם שינה, של חסידי "הצדיק מיבנאל".DSC03088

יש עוד מבנים רבים. אבל אני חושב שמבחר הדוגמאות שהבאתי עד כה מכסות היטב את המגוון הארכיטקטוני של מתחם ציון רבי נחמן באומן. אף לא אחד מהם הוא בנין לשימור, ובאף אחד מהם לא הייתי רוצה להימצא בזמן רעידת אדמה. הם בנויים כל כך גרוע, שרק קדושת רבינו מצילה אותם מהתמוטטות. האסון לדעתי, הוא רק שאלה של זמן.

וזה על אף מה שנאמר באתר חסידות ברסלב:

הבניה בפועל התעכבה בגלל בעיות בנושא הבטיחות והחיזוקים שדרשה מחלקת ההנדסה בעיריה. לצורך קידום הפרויקט נשכר במיוחד אדריכל בעל שם עולמי מטובי גדולי המהנדסים באודסה שהכין תכנית מיוחדת להקמת הגלריה שתענה על כל חוקי והוראות הבטיחות.

 עוד רשומות על אומן…

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “אדריכלות של קודש

  1. פינגבק: תשליך בצל הצלם | דרכי עצים

  2. פינגבק: דברים ששמעתי באומן | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s