אומן אומן ראש השנה


קהל המבקרים באומן הוא מאד הטרוגני. כל הספקטרום מחסידי ברסלב אולטרא-חרדים משכונת מאה שערים ועד חילונים סקרנים שכמוני. וכל התחום שביניהם. ההטרוגניות הזו גדולה בהרבה מהחברה החילונית, לפחות זו לה אני חשוף.DSC03238

זה ניכר אפילו בתכונה בולטת לעין כמו צבע העור. יש לא מעט עולי רגל לאומן שעורם מאד כהה. אין לי מושג אם הם מעולי תימן, אתיופיה, הודו או תפוצה אחרת, אבל אין תחום כזה רחב של גווני עור נאמר בהפגנה למען זכויות בעלי חיים, או נגד הכיבוש. שם תחום גווני העור בהיר יותר מחיוורון. ואני אומר את זה בצער רב.

עוד דבר אחד בו אפשר להבחין מראיה בלבד: החוזרים בתשובה הם משכמם ומעלה. פשוטו כמשמעו. הם יותר גבוהים מהממוצע. גם חרדים מארה"ב ומצרפת גבוהים יותר מהחרדים הישראלים, בממוצע כמובן. זה אומר משהו פשוט ועצוב, ילדי החרדים בארץ לא ממצים את פוטנציאל הגדילה שלהם, סביר להניח שבגלל מחסור חמרי. וזה שמקצצים את קצבאות הילדים, לא ישפר את המצב.DSC03203

בערב החג, לפני שכולם מתעטפים בטליתות, ניכר גם הבדל ניכר בסגנון הלבוש. מ"נוער גבעות" בלבוש פסבדו-תנכי, עבור בלובשי הטרנינגים המבהיקים עם עדיפות בולטת לדיאדורה, בעלי החליפות עם המקטרונים הקצרים וההדוקים, חובשי השטריימל והקפוטות, לובשי הקיטל, ועוד מגוון מלבושים שבסביבתי אני לא רואה בדרך כלל. גם כאן יש הבדלים ניכרים אפילו בין קבוצות ברסלב השונות, על פי הרב שאחריו הם נוהים. ויש גם הלבושים בבגדים "חילוניים" רגילים, אולי קצת יותר חגיגיים. כתב מדור אופנה היה יכול לעשות באומן פרויקט של ממש.DSC03076

עד כאן לגבי הבדלים הניכרים לעיין. ויש גם הבדלים הניכרים לחושים אחרים. אחד ההבדלים, הקשור לחוש שדווקא לא זוכה להרבה תשומת לב, חוש הריח. לא מעט מהמבקרים הפחות אדוקים, אפשר להריח את האלכוהול על נשימתם. ואצל חלק עוד יותר גדול, אפשר להריח את הסיגריות. מסתבר שאפשר לעשן בחג.DSC03152

קראתי שרבים מן המבקרים הלא קבועים, לא אלו היותר חרדיים הבאים כיוון שחייבים לבוא, אלא אלה הבאים כי הם מחפשים משהו, או רוצים לבקש משהו, אלו מדווחים על תחושות חריגות, של "יציאה מן הגוף", של תחושות גופניות ממש ותחושות רוחניות יוצאות דופן. שאלו אותי לא אחת "מה הרגשתי" והאם לא הרגשתי משהו? איזו תחושה של התרוממות רוח, של רוח קודש אולי, אולי של נחמה?DSC03084

עם הגישה שאתה הגעתי, לא היה סיכוי גדול שזה יקרה, אפילו לא אצל רבי נחמן. אבל הסתכלתי סביבי, לראות האם אחרים באמת חווים דברים שכאלה, או שאלו בעיקר סיפורים שנועדו להצדיק את הנסיעה בדיעבד ולהכשיר את הקרקע לנסיעות הבאות. ראיתי לא אחת ריכוז גדול מאד בתפילה, בעיקר אצל הקהל היותר דתי. שם ראית התרכזות, והתבודדות אפילו בתוך ההמון. אבל דווקא בקהל הזה, כך קראתי, תחושות על טבעיות נחשבות כמעט לא ראויות. DSC03072

אבל האחרים, הלא קבועים והפחות דתיים, אלו שמדווחים על אותן התעלויות, בהם אתה יכול להבחין בקלות בעזרת חוש השמיעה: אין להם יותר מדי סבלנות לעמוד ולהתפלל, או ללמוד דף גמרא, או להאזין לדרשות הרבנים. אז הם רוקדים ושרים. או צועקים, דברים כמו "אבא", או "אמא" או "אומן אומן ראש השנה".

אמנם רבינו לא דרש הרבה, רק לקרוא "עשרה קאפיטֶל תהילים", עשרה פרקי תהילים שהוא קיבץ ושלהם הוא קרא "תיקון הכללי". מחלקים שם בכל מקום פנקסים או דפים כאלה, וגם אני קראתי בהם, בניסיונותיי להשתלב. נעצרתי קצת לפני סוף המזמור האחרון, מזמור קל"ז, זה המתחיל ב:

א  עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל–שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.
ממשיך ב:
ה  אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו  תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי  אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ונגמר ב:
ח  בַּת-בָּבֶל,  הַשְּׁדוּדָה:
אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ  אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט  אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ אֶל-הַסָּלַע.

את המשפט האחרון כבר לא הייתי מסוגל לקרוא. מה זה הדבר הזה? לא פלא שמזכירים מהמזמור הזה רק את השורות הראשונות. אשרי מי שינפץ עוללים אל הסלע? זו הדת היהודית?

אלו הפסוקים שקריאתם אמורה למנוע ממני את "פגם הברית" אחת לתמיד? (פגם הברית == אוננות, עבודת יד)

בכל מקרה, יש בקהל כאלה הקוראים את התיקון הכללי שוב ושוב, עשרות פעמים. אך לא מעטים הבוחרים לעבוד את השם בשירה וריקודים, או בצעקות היוצאות מן הלב ומגיעות אל אזני הצדיק (יש לקוות). והלהיט השנה הוא השיר שאלה מילותיו: "אומן אומן ראש השנה, אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה,אומן אומן ראש השנה," וחוזר חלילה.

האם הם חווים התעלות, תחושות יוצאות דופן במהלך השירה המונוטונית הזו? אני ממש לא יודע. הסתכלתי על פני האנשים בקפידה, בניסיון להבחין, ולא ראיתי לכך עדות.

עדיין מטריד אותי המסר של השיר הזה. אין בו פניה לאל, אין בו פניה לרבי נחמן. אין בו תפילה, אין בו בקשה. יש בו רק צרוף של שם העיירה ושם החג שבו באו המבקרים לעיירה. מה בעצם השיר אומר? "תראו אותנו איך אנחנו עפים על עצמנו שבאנו לאומן בראש השנה?".

לא מספיק שמבחינות רבות פולחן הרב הפך תחליף לפולחן האל, ופולחן קבר הרב הפך תחליף לפולחן הרב. עכשיו הופיע "פולחן הנסיעה לאומן בראש השנה" והוא החליף את "פולחן הקבר" שהחליף את "פולחן הצדיק" שהחליף את "פולחן האל", שהחליף (לדעתי) את פולחן האדם.

אבל אם זה עושה לאנשים טוב, סבבה.

עוד רשומות על אומן…

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s