multithreading הוא מונח מעולם המחשבים, ובגדול מדבר על ביצוע מספר מטלות במקביל מתוך הבנה שלפעמים מטלות שונות דורשות משאבים שונים ברגע נתון ולכן אפשר לעבוד יותר ביעילות ולנצל את משאבי המחשב (או כל משאב אחר) יותר טוב. דוגמה מהעולם האמיתי? המרחב המוגן במועדון הספורט אליו אני הולך לשחות הוא במלתחות, והיום, כשהייתה אזעקה בדיוק כשהייתי שם, (טוב, אני שם כל יום, היה צפוי שיקרה) חשבתי שאני יכול לנצל את עשרת הדקות שיש להמתין במרחב המוגן למקלחת, כי ממילא כבר גמרתי לשחות והאזעקה תפסה אותי בג'קוזי. עונה על ההגדרה של multithreading? חושב שכן. משאב הזמן ומשאב המים נוצלו במקביל.
או כשאני שוחה הלוך וחזור בבריכה ובמהלך השחיה כותב במחשבתי את הרשומה הבאה בבלוג, כמו למשל הרשומה הזו. הדוגמה עם האזעקה התווספה רק לאחר שהפוסט היה למעשה כבר כולו בראשי, מחכה רק שאגיע למחשב לכתוב אותו. זו הייתה הדוגמה ל multithreading שהתכוונתי לתת.
interleaving הוא מושג דומה, אך פה מדובר בשילוב מטלות ברגעים שונים בזמן, לא במקביל. בעולם המחשב זה נקרא context switching. זה משהו שבזמן האחרון התחלתי להיות מודע שאני עושה יותר ויותר. חלקית זה בגלל גילי. למשל: עיני יותר ויותר מתעייפות מקריאה ממושכת, אבל אני מאד אוהב לקרוא. אז אני קם בבוקר, קורא קצת, הולך לאכול ארוחת בוקר. קורא עוד קצת, הולך לעבוד בגינה כשעה שעתיים (וגם שם אני שומר מטלות לימים הבאים), קורא עוד קצת, הולך לשחות, חוזר וכותב קצת פה בבלוג, למשל את הרשומה דנן – גם זה מאמץ את עיני, שונץ קלות לתת מנוחה גם לעינים, וכן הלאה. זה המכניזם שמאפשר לי להתמודד עם התחלת הקטרקט שיש בעיני ולדחות את האופציה הניתוחית המפחידה אותי. זה המכניזם שיאפשר לי לגמור לקרוא את "מהתלה אינסופית" של וולאס עוד בגילגול הזה.
אבל interleaving זה בעצם מה שכולנו עושים, אפילו בקטנה, כשאנו מנצלים את הדקה וחצי שבה צלחת האוכל מתחממת במיקרוגל בכדי לשטוף את הסיר או הקופסה בה היה האוכל עד אותו רגע. דקה זה ה מ ו ן זמן. טוב, פה אני אולי אובססיבי משהו…
לגלות עוד מהאתר דרכי עצים
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
דרכי עצים 
מעניין
אהבתיאהבתי