שתי הכבשים (הנורווגיות) בתמונה מעלה מסתכלות בי במבט מאשים. אולי זה בגלל שהן היו מעדיפות שלא יאכלו אותן. אולי בגלל שהן היו מעדיפות שלא ניקח לטלה שלהן את החלב שהן מפיקות עבורו. אולי כי הן היו רוצות שהטלה שלהן יישאר איתן, וגם הצמר שלהן, היו מעדיפות שיישאר שלהן. קר בנורווגיה…
כן, אני טבעוני, וההרצאה, מטה היא זו שאחרי יותר מ 35 שנים של צמחונות, העבירה אותי לטבעונות:
ההרצאה מעלה גרמה לי להפנים סופית את התובנות שהייתי אמור כבר להפנים בעצמי, ביחוד אחרי שחקרתי ובדקתי וכתבתי רשומות כגון אלה: על תוחלת החיים של זכרים, והמסקנות ממנה ברשומה גם מזה עוד נצטרך להיגמל.
יש לא מעט רשומות בבלוג העוסקות כך או אחרת בטבעונות, ויש גם מתכונים טבעוניים.
וישנו גם הציטוט הזה מדוד גרוסמן (אישה בורחת מבשורה, עמ' 310-309):
"ועופר רץ לקצה המסדרון […] ומשם הוא צרח, אתם הורגים אותה? אתם הורגים פרה בשביל לקחת לה את הבשר? תגידי! כן? כן? בכוונה אתם עושים לה? ובאותו רגע אני קלטתי, היא אומרת, אולי בפעם הראשונה בחיי תפסתי מה זה שאנחנו אוכלים יצורים חיים, שאנחנו הורגים אותם בשביל לאכול אותם, ואיך שאנחנו מאלפים את עצמנו לא להבין שבצלחת שלנו יש רגל כרותה של תרנגולת, ועופר לא היה מסוגל לרמות את עצמו ככה, אתה מבין? לגמרי חשוף הוא היה, היא לוחשת, אתה יודע מה זה ילד כזה, ככה, בעולם החראי הזה? […] והפנים שלו בבת-אחת נסגרו, ננעלו, ככה […] בכל הכוח בעט לי ברגל וצרח, אתם כמו זאבים! אנשים כמו זאבים, אני לא רוצה להיות אתכם! ככה הוא אמר? כמו זאבים?"