למה לא קעקעתי 269 על היד אתמול

כבר שנתיים שאני חושב על זה.

מאז שסשה בוז'ור בחר את עגל מספר 269 מקיבוץ געש כסמל של "שחרור בעלי חיים", חשבתי לקעקע את הספרות 269 על ידי, כסוג של הצהרה. לא לצרוב אותן בברזל מלובן כמו כמה מאנשי 269.
אתמול, במסיבה על גג מכללת תלתן בעיר, לציון שנתיים לתנועת 269 Life ופתיחת "חוות השחרור" בכרם מהר"ל הייתה לי הזדמנות מצוינת, וויתרתי. DSC06887

אז למה חשבתי על זה, ולמה ויתרתי?

למה חשבתי על זה? לא בגלל שצרבו את המספר הזה בברזל מלובן בעורו של העגל. אני אפילו לא בטוח שעשו את זה לעגל הספציפי הזה. יכול להיות שסתם ניקבו חור באזנו והכניסו לשם את המספר, או שהלבינו באיזה חומר את פרוותו השחורה בספרות 269. וכל  זה, בעצם לא יותר ברברי מהאופן שבו סימנו הורי אותי כיהודי, ואני סימנתי את ילדי, ביום השמיני לאחר לידתם.

לא, בגלל שהעגל כמו 269 אחת דינו להישחט בגיל מאד צעיר, כמה חדשים (269 דווקא ניצל). אם הוא נולד בתעשיית החלב, כדי שלאמו יהיה חלב ולכם (הקוראים הלא טבעונים) יהיה מעדן חלב, אז ברגע שנולד, הוא סיים את תפקידו, והוא מורחק מהאם ומפוטם בכלוב זעיר בו הוא לא יכול לזוז, כדי שלכן (הקוראות הלא טבעוניות) יהיה "עגל חלב" בצלחת. עגל חלב לא בגלל שהוא שתה חלב, אלא בגלל שאתם שתיתם חלב. את החלב שאמו הפיקה בגופה עבורו, כולל הורמוני הגדילה שהיא טרחה והפרישה אל החלב הזה, כדי שהעגל שלה יגדל יפה.

היא לא יודעת ולא יכולה להפסיק ולהפריש הורמונים אלה גם אחרי ימי האבל שלה על אבדן בנה. ויש לה ימי אבל כאלה, שבהם היא עומדת ובוכה בכי כה קורע לב, עד שבחלק מהקיבוצים החליטו להרחיק את הרפת מבתי התושבים, שלא יכלו לשאת לשמוע את צער הפרות. והורמוני הגדילה האלה, לא טובים לכם, ובטח לא לילדיכם. הם אחראים לירידת גיל התחלת המחזור אצל בנות, ככל שהן צורכות יותר מוצרי חלב.

ואם העגל נולד בתעשיית הבשר? יש לו סיכוי זעיר לשרוד, כאחד מהפרים שמהם ישאבו בכוח, בעזרת פרה מכנית העשויה לדבר, זרע, כדי להכניס אותו, שוב בכוח הזרוע, לרחמן של פרות. אבל רוב העגלים ממין זכר לא מגודלים לבשר, כי העגלות יותר נוחות לגידול. אין להן טסטוסטרון.

אז חשבתי שמעבר לזה שאני לא אוכל יותר מן החי, טיפה מקטין את מספר בעלי החיים המומתים ואת סבלם של החיים, וטיפה מקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלי, וחוץ מזה שאני אחת לכמה זמן חופר פה בבלוג על הנושאים האלה, וכנראה שמשכנע רק את המשוכנעים ממילא, אני צריך לעשות עוד משהו.

אני הולך פה ושם להפגנות, וגם שם אני מרגיש שאני לא ממש משנה משהו למישהו, קעקוע, היה יכול להיות סוג של הצהרה. אנשים היו שואלים אותי מהם הספרות האלה המקועקעות על ידי, ואז הייתה לי הזדמנת לספר להם על חייו הקצרים של עגל 269. כמובן, שכדי שזה יעבוד, כדאי שהקעקוע הזה, בניגוד לקיימים, יהיה במקום גלוי. חשבתי על המקום שבו היו מקועקעות הספרות של ניצולי השואה, אולי בהשפעת האמירה של יצחק בשביס זינגר, שלבעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה.

אז הלכתי אתמול למסיבה, שם על הגג הצופה לנמל ידעתי שתהייה מקעקעת, טבעונית אפילו, שתקעקע במחיר מוזל 269 לכל דורש. והחלטתי בכל זאת שלא.

אז מה בדיוק הוא הקטע של 269? החברה של 269 הם חבורה מיליטנטית שהמסירות שלהם לאג'נדה של בעלי החיים היא מעל ומעבר. ביקרתי השבוע ביקור עבודה קצר, בחוות השחרור שהם הקימו ליד כרם מהר"ל, והתפעלתי מכמות העבודה והאנרגיה שהם משקיעים בהקמת החווה, שבה אמורי להיקלט מספר בעלי חיים שיוצלו מתעשיית בעלי החיים. ותרמתי את תרומתי הצנועה. ניקיתי מחלודה את אחת השקתות שבהן יאכילו את דיאנה ולונה, שתי העגלות שהגיעו לשם באותו יום, והזזתי גדרות ברזל ממקום אחד למקום אחר, עבודות רס"ר כאלה שעשיתי באהבה, אבל שם הבנתי, שזה לא הקטע שלי.חווה 2-001

גם כשהייתי צעיר, לא הייתי עושה מה שהחברה האלה עושים. לעזוב את הכל, רובם את תל אביב, ולעבור לגור בסוג של קומונה בחווה ליד כרם מהר"ל, שבה עשרה חברה יקדישו את עצמם לגדל שתי עגלות, (269 לא ביניהם), אחד תיש, טווס אחד וכמה תרנגולות. זה מה שיש שם כיום.

נכון, יש להם שם המון עבודה להקים את המקום, ולהכין תנאי מגורים נאותים לבעלי החיים שיתכן ויתווספו. בכל זאת, חווה של שלושים דונם, בה הם מתעקשים לעשות את הכל שלא בכוח החשמל (אין להם גנרטור או אספקת חשמל, רק חשמל סולרי). יש גם מקום לשיפור בתנאי המגורים של בני האדם החיים שם, שכרגע כולם ישנים יחד בחלל אחד גדול.

אני גם חש באיזה קטע פטישיסטי שם, ביחס אל בעלי החיים הספציפיים שבחווה, אולי זה סוג של פיצוי יתר. אני עדיין מתלבט עם עצמי מה צריך להיות "הממשק הראוי" בין בני אדם לבעלי חיים, בעולם האוטופי שכולו טבעוני, וגם כתבתי על זה כאן. אבל ההתרפקות הזו היא לא התשובה.

וככל שאני חושב על זה יותר, פחות ופחות אני רואה את ההבדל בין החווה לגן חיות.

גם בגן חיות, בעלי החיים מקבלים יחס טוב, לבטח יחסית לזה שבתעשייה. זה נכון לגני החיים הטובים יחסית, ורוב אלו שבארצות המערב הם כאלה. גם בחווה וגם בגני החיות בעלי החיים מנוצלים למטרות בני האדם, אף שבשני המקרים, הדברים מוצגים כטובת בעלי החיים בסופו של דבר. במקרה של החווה, מדובר על תעמולה לטבעונות. במקרה של גני החיות – שימור גרעיני רביה, מניעת היכחדות, קירוב לבבות בין בני האדם לבעלי החיים. בחווה משמשים מעט בעלי החיים להפגת רגשי האשמה של בני האדם על ההתעללות בהרבה מאד בעלי חיים בתעשייה, ועונים על צורך של בני האדם לקשר "אחר" עם בעלי החיים, כמייצגים של הטבע. בגני החיות, החלק השני הוא הדומיננטי. ועדיין, בשני המקרים בעלי החיים עצמם לא בדיוק שותפים לשימוש הנעשה בהם. אף אחד לא יכול לשאול אותם, ואף אחד לכן לא שואל. ולכן השימוש בהם לא יכול להיות מוסרי, לא משנה מה המטרה.

חוץ מכל אלה, אני גם מאד סקפטי לגבי הסיכויים של החווה לשרוד. להחזיק ולהאכיל את כל בעלי החיים שהחווה יכולה להכיל זה עסק יקר, גם כשכל העבודה מתבססת על מתנדבים. עובדה היא שהממשק הכלכלי היחיד בין בעלי חיים ובני אדם מתבסס על ניצול בעלי החיים, ואני לא רואה בסיס כלכלי אחר באופק. אני יודע שיש לחווה תכנית כלכלית, אני רק לא חושב שהיא מציאותית. אבל אני מקווה שאתבדה, ואולי אני פשוט נעדר חזון.

כאשר הכל יהיה מוכן, אולי יהיה לחווה ערך חינוכי. אין הרי לחווה שום סיכוי ריאלי להיות מקום מקלט בו יוכלו לפרוש ולחיות את תוחלת החיים הטבעית שלהם, כל בעלי החיים שהחקלאים היו אולי מוכנים לוותר עליהם. (מפרות החלב, שתנובת החלב שלהן ירדה אחרי מספר לידות באונס, עושים המבורגרים). חווה שכזו היא טיפה זערערה בים, יחסית למספר בעלי החיים המוחזקים כיום בתעשיית בעלי החיים. ערך חינוכי זה בסדר, השאלה עד כמה זה מועיל.

אז הבנתי, שלצרוב בברזל מלובן, או אפילו לקעקע את הספרות 269 על ידי יהיה בגדר הצהרה שקרית. אני מכבד את המסירות של אנשי 269, ואין לי ספק שעל פי אמות המידה שלהם, ההחזר על ההשקעה יתכן ויהיה חיובי. אני פשוט לא מסור לעניין עד כדי כך, וההחזר על ההשקעה של החברה מתנועת 269 לא נראה לי חיובי, לא על פי אמות המידה שלי. אז לא, לא אקעקע. אולי אתרום כסף ועבודה לחווה (אם הם עדיין ירצו אחרי כתיבת הרשומה הזו – כנראה שלא..), אבוא להפגנות מפעם לפעם, אחפור לכם פה בראש, וכמובן, לא אצרוך מוצרים מן החי.

אבל נראה לי שלא אהפוך את זה למרכז חיי, ל  Raison d'être שלי. לא הקטע שלי.

מודעות פרסומת