ראיתי לא מזמן, באינטרנט כמובן, אלא מה, פרק מתכנית "טלויזיה" בשם Last Week Tonight שאותה מנחה John Oliver הצנון הבריטי, ובה תחקיר יסודי למדי על ההלוואות שמעניקים סוחרי המכוניות בארה"ב לאנשים עניים, כביכול כדי שיוכלו לקנות מכונית. "אנשים עניים" לצורך זה מוגדרים ככאלה שאין להם היסטורית אשראי או שהיסטורית האשראי שלהם לא טובה, כלומר שיש להם בעברם מקרים של אי עמידה בתשלומים, או פשיטת רגל, או reposession, כלומר שלקחו מהם משהו שהם לא עמדו בתשלומים שלו.
סוחרי המכוניות מוכרים להם מכונית, לגמרי באשראי בכל זאת, במחיר שהוא פי שתיים או שלוש מהמחיר הריאלי של הרכב. חוץ מזה, במכונית מותקן מכשיר שמשבית את המכונית בתוך 5 ימים מיום שבו לא בוצע תשלום בזמן. אז באים ולוקחים לקונה את המכונית, וכל התשלומים שהוא שילם עד אז, היו כלא היו. בממוצע, בעסקאות כאלה הקונה משלם כ 7 תשלומים לפני שהוא לא מסוגל יותר ולוקחים לו את המכונית. מכונית אחת שהתכנית עקבה אחרי ההיסטוריה שלה, גרוטאה מתוצרת KIA נמכרה כך 13 פעמים בשלוש שנים, כל פעם במחיר מופקע להחריד, עד שנגנבה מהלקוח האחרון שלה.
אם אתם תוהים, למה אנשים שאין להם כסף לקנות מכונית בכל זאת קונים מכונית, אז בתכנית השיבו גם על זה, בדוגמה של אם חד הורית לשלושה ילדים, שיוצאת בחמש וחצי בבוקר לעבודה בתחבורה ציבורית, ולוקח לה שעתיים בכל כיוון. במכונית היה לוקח לה 10 דקות, היא אומרת.
אפשר כמובן לשאול למה היא לא הולכת ברגל או נוסעת באופניים, 10 דקות במכונית זה אולי 30 דקות ברגל. אבל היא שוקלת כ 150 קילו (קילוגרמים של עוני) כך שזה לא ריאלי. אפשר לשאול למה היא לא חוסכת כסף וקונה מכונית בזול במקום לקנות בתשלומים בריבית שנתית של כ 25%, אבל זו לא שאלה רלוונטית. זה כמו לשאול למה יש לה שלושה ילדים שהיא לא יכולה לפרנס. השאלה הרלוונטית היא למה מדינה שאנו נוטים לחשוב עליה כמדינת עולם ראשון לא מספקת תחבורה ציבורית לתושביה.
למעשה, אם משווים את ארה"ב למדינות כמו צרפת או גרמניה, לפחות על פי הקריטריון של תחבורה ציבורית, ארה"ב היא בעולם הרביעי, בפיגור אחרי מדינות כמו ישראל או תאילנד.
צרפת למשל היא מדינה שבה אדם יכול לחיות ממש מצוין ללא מכונית משלו, בזכות מערכת ענפה ורב שכבתית של אמצעי תחבורה, מערכת כל כך ענפה, שגם אחרי ששה חדשים בפריז אני לא בטוח שהצלחתי לגלות את כל מרכיביה. אבל הנה מה שמצאתי:
מערכת הרכבות היא מערכת היררכית שבה ספרתי שש רמות.
יש את קווי החשמלית (tram) המחברים במסלול מעגלי את נקודות הקצה של הרכבת התחתית, נקודות שהן גם טרמינלים קטנים של אוטובוסים להמשך נסיעה הלאה, מעבר לתחום המאד גדול שמכוסה על ידי הרמה השניה: 14 קווי מטרו ולהם מעל 300 תחנות ושבהם אפשר במחיר כרטיס יחיד לנסוע למרחקים אדירים. כל זמן שנשארים בתוך המערכת, אפשר לנסוע כל היום. לא רואים הרבה מהעיר, אבל כשמגיעים לתחנה אליה כיוונתם, ולא הייתם שם קודם, זו תמיד חוויה לצאת מהחושך אל האור, ולגלות פן אחר וחדש של העיר. מרתק.
ואחרי כן יש את מערכת הרכבות הפרברית, ה RER, שלו כחמישה קווים שעם הסתעפויות מספר מכסים אזור עוד יותר רחב של ערי לווין של פריז. ולמרחקים עוד יותר ארוכים, באזור סביב פריז שנקרא Ile de France יש את מערכת הרכבות transilien שגם היא שייכת ל SNCF, חברת הרכבות הממשלתית הצרפתית (הצרפתים לא מאמינים בהפרטה, לא בשירות מסוג זה).
ואחרי כן יש את הרכבות הרגילות, הרמה החמישית בהיררכיה של הרכבות, שנקראות TER ולמרחקים של עד כמאה וחמישים ק"מ מהבירה המחירים בהן סבירים והמהירות גם. למרחקים יותר ארוכים יש את שרות ה TGV האולטרא מהיר, המתחרה בהצלחה בטיסות פנים. לא במחיר, לפעמים זה יותר יקר מטיסה, אבל כשמשקללים את עלות ההגעה לשדה התעופה בשני הקצוות, ואת סך כל הזמן, אז גם למקומות רחוקים מפריז, כמו ניס או מרסיי, מהר יותר ברכבת ולא הרבה יותר יקר. לבטח הרבה יותר נוח.
כל המערכת הזו, בניכוי שביתות די תכופות, עובדת נפלא. צד האינטרנט שלה, לא ממש מזהיר, ואין להם מערכת אחת שבה אפשר לברר את אפשרות ההגעה בכל רמות ההיררכיה של הרכבות. גם בכל אחת מהרמות יש אתרי אינטרנט (כמו למשל זה) לחישוב מסלולים ורכישת כרטיסים שמאד מפגרים ביכולות ובנוחות, גם למי שמסתדר בצרפתית. אבל באינטרנט אין וואקום, ויש מספר אתרים פרטיים למשל captain train המפרסמים את עצמם אגרסיבית בתחנות המטרו, ההופכים את עניין ההתמצאות ורכישת הכרטיסים להרבה יותר נוח ומהיר.
אם נשאר עם המרחקים הארוכים, אזי מעבר לטיסות, ויש הרבה טיסות מפריז – כל חברות ה low cost פועלות משם (בערך, כי אחד משדות התעופה, Beauvais מאד רחוק מהעיר, ולהגיע אליו עולה לעתים יותר מהטיסה המאד זולה שראיין אייר מציעים משם), יש גם אוטובוסים למרחקים ארוכים, שמציעים מחירים הרבה יותר זולים אבל זמני נסיעה ארוכים בהרבה. רוב האוטובוסים האלה (לעניים, וצעירים שזמנם בידם) מופעלים על ידי ouibus, חברת בת של חברת הרכבות. לא ברור לי מודל העלות של השירות הזה.
למרחקים קצרים, בתוך פריז למשל, יש גם רשת אוטובוסים שעם הזמן, אחרי שהכרנו כבר את העיר קצת התחלנו פה ושם גם לנצל אותה. שרות המפות של גוגל לא הציע מסלולי אוטובוס עד לא מכבר, אבל moovit כן. מערכת האוטובוסים הרבה יותר איטית מהמטרו והעיר די פקוקה, אבל רואים את העיר. מצד שני, ברגל או באופניים, רואים עוד יותר טוב.
פריז, עיר די שטוחה ויחסית קומפקטית, מאד נוחה להליכה וזה מה שבדרך כלל עשינו. אבל לרוכבי אופניים מזומנת רשת מסועפת של שבילי אופניים, עם רמזורים משלהם, ומערכת של השכרת אופניים בשם Velib המציעה 23600 זוגות אופניים ב 1800תחנות המרוחקות לא יותר מ 300 מטרים האחת מהשניה (לעומת 500 מטרים לתחנות המטרו). שימוש באופניים של עד חצי שעה הוא חינם, ויש אפליקציה משוכללת המראה לך על מפה איפה יש אופניים פנויים ואיפה יש עמדה פנויה להחזרה. אפילו מפות גוגל מכירות את האפשרות הזו ואפשר לתכנן מסלול בשימוש של velib, אמצעי תחבורה ציבורית לכל דבר. ברוב טיפשותי, לא ניצלתי את הכלי המדהים הזה, אולי כי חיפה תלולה מכדי שאהיה רגיל להשתמש באופניים בכדי להתנייד, לא לספורט.
וכמו שיש Velib לאופניים, כך יש Autolib למי שצריך מפעם לפעם מכונית בתוך העיר. אולי להוביל קניות, או סתם. זו רשת של 3,980 מכוניות חשמליות המפוזרות ב1,084 תחנות ברחבי העיר, לא מייצרות זיהום, תמיד מובטח להן חניה חינם כולל 5,935 תחנות טעינה. ימות המשיח. היה יכול להיות שימושי בחודש הראשון לשהותנו כשהיינו צריכים להצטייד בכל מיני דברים, אבל לא ידענו על זה. (יש גם את utilib, השכרת רכב לבעלי מקצוע, כגון שרברבים וחשמלאים, בתמונה מטה)
בקטגוריה של נסיעה במכונית פרטית, חוץ משרות ההשכרה מעלה, וסתם השכרת רכב, ומוניות, ושירות Uber של אנשים שמכוניתם משמשת מונית לעת מצוא, יש גם את מה שהצרפתים קוראים covoiturage, שיתוף נסיעות, כמו למשל שרות התווך לנסיעות משותפות BlaBlaCar שאותו דווקא ניסיתי כמה פעמים וגם סיפרתי על זה כאן. שימושי לנסיעות בינעירוניות כאשר לא השכלתם לקנות כרטיס רכבת המון זמן מראש, כי כרטיסי הרכבת מתייקרים מאד עם התקרב זמן הנסיעה.
מצד שני, ממש בזמן האחרון התחילה הרכבת למכור כרטיסים מוזלים ל TGV ברגע האחרון ממש באתר בשם ouigo. חברת הרכבות היא אמנם ממשלתית, אבל גם הם מבינים, לאט אמנם, שלא הגיוני לצאת עם רכבת חצי ריקה רק בגלל שאנשים לא מוכנים לשלם מחירים פסיכיים כאלה.
יש גם שירותים של השכרת רכב מאנשים פרטיים, למשל הסטארט-אפ הצרפתי Drivy, המגדירים את עצמם כך: "Rent the cars next door". כמו Uber רק בלי הנהג. יוצא הרבה יותר זול כי הביטוח נשאר של בעל הרכב, ויותר זריז כי אפשר לשכור רכב מהסוג שמתאים לך שנמצא פיזית קרוב אליך. עולם חדש נועז, לא? ויש עוד שירות, של החלפת רכבים בין אנשים היוצאים ל Vacance האחד באזור של השני, שעל טיבו עדיין לא עמדתי.
אני בטוח שהתמונה מעלה לא מכסה את מגוון אפשרויות ההתניידות שעומדות לרשות הצרפתים, וגם הם ללא ספק מבולבלים כאשר הם מחליטים לנסוע לאן שהוא. אבל גם את הוואקום הזה ממלאים שירותי אגרגציה כמו Kelbillet בצרפת או gopili באנגליה, שבוחנים את כל סל האפשרויות: טיסות, רכבות, אוטובוסים, שיתופי הסעות, ומציעים לך את האפשרויות, מדורגות על פי קריטריונים כמו מחיר, זמן, נוחות.
אולי צריך להפסיק להשתמש בתואר "אמריקה" לתיאור דברים משופרים…
לסיכום כמה טיפים למתניידים בפריז:
שווה לקנות חבילה של 10 כרטיסי +T ב 14.1 יורו – ברוב המקרים יוצא יותר זול מקניית Passe Navigo שבועי או חודשי במיוחד אם אתם מתניידים בעיקר במרכז העיר, אלא אם אתם באים לשבוע, ומנסים לראות את כל העיר ותיסעו 4 נסיעות או יותר בממוצע ליום. Passe Navigo מתומחר בכדי לתעדף את תושבי הפרברים המרוחקים, איזורים 4 ו 5, ופריזאים הגרים במרכז בדרך כלל לא קונים אותו, אלא אם הנוחות חשובה להם מהמחיר.
כרטיסי +T טובים לכל אמצעי התחבורה, אבל אי אפשר לעבור ממטרו לאוטובוס או להפך. אפשר לעבור חפשי ממטרו למטרו, ובכרטיס אחד לנסוע במטרו בכל האזורים בלי תוספת מחיר, ב RER לאיזורים 3-5 המחיר משתנה, ויותר יקר אבל יותר מהיר.
אפשר לעבור מאוטובוס או חשמלית לאוטובוס או חשמלית, ויש להחתים את הכרטיס בכל פעם, במגבלת זמן של 90 דקות מההחתמה הראשונה עד ההחתמה האחרונה (לא עד סיום הנסיעה) ובלי הגבלת מרחק, אבל אי אפשר לעבור לאותו מספר קו, כלומר אין עצירות סתם. אי אפשר לעבור אם הכרטיס נרכש מאצל הנהג, רק כרטיסים שנרכשו מראש או במכונות. החוקים באתר הזה
אם אתם נוסעים ב RER או רכבת פרברית אחרת, שווה לקנות את הכרטיסים, הלוך וחזור בתחנת המטרו ממנה אתם יוצאים, כי אז הכרטיס כולל גם את המטרו עד לתחנת הרכבת ממנה תצאו.
הדרך הזולה ביותר להגיע לשדה התעופה אורלי, ממנו טסה לארץ חברת הלואו קוסט טרנסאביה היא באוטובוס לילה, Noctilien, בכרטיס יחיד שעולה 1.41 יורו. זה גם הכי מהיר… בשעות היום הדרך הזולה ביותר היא במטרו 7 עד ל Villejuif ומשם בחשמלית 7 לשדה. שני כרטיסי +T.
ויש את העבודה מעלה, שכמו כמעט כל אמן שאני נתקל בו לאחרונה, מתייחס ל"מקור העולם" ציורו המופלא של קורבה (שאותו מיקמתי בסוף הרשומה).
דרכי עצים 