ילדים בדרכים - הצצה בויקיפדיה אישרה לי את מה שזכרתי. קטע כביש 2, כביש החוף מחדרה צפונה ועד חיפה, נפתח רק ב 1969, מה ששאומר שנכון זכרתי, ואכן בשנתיים הראשונות בהן נסעתי מחיפה לבקר את אמי, תחילה ברמת גן ואחרי כן בתל אביב, … להמשיך לקרוא מי היא תהיה? - לפני כשבוע הפכתי לראשונה לסבא. לנכדה, 3 קילוגרם של מתיקות. היא כמובן הכי יפה והכי מתוקה שיש, והוורוד הולם מאד את לחייה הוורודות (אין פה הסללה מגדרית, באמת. יש לה גם בגדים בכחול, אבל רוב בגדיה הם hand me down) … להמשיך לקרוא הספד - קשה לכתוב הספד על מי שהגדיר את חייו הוא כרצף של כשלונות: כשלונות באהבה, כשלונות בעבודה, כשלונות בכל דבר. ניסיתי כמובן, לא פעם, להצביע בפני אבי שצאצאיו (ולא רק הם) הם לא ממש כישלון, אבל אני יכול להבין מאיפה באה … להמשיך לקרוא לישון, לא לקום - "רצה המקרה" והפוסט הקודם שלי נקרא גם הוא "לישון, לא לקום". יומיים אחרי שהוא פורסם, אבי הלך לישון ולא קם. "רצה המקרה" וביום בו פרסמתי את הפוסט ההוא, הייתי כשלוש שעות עם אבי. "עם" במובן מצומצם, כי בחרתי לבוא ולהחליף … להמשיך לקרוא מונוגרמות ומכנסיים מופשלים. - על הקושי להתחזות ללא יהודי כשאתה נימול. משפחתי במלחמת העולם השניה. להמשיך לקרוא השלטונות - ביום שישי האחרון, ה-26.12, התקיימה במסגרת הסמינר: פילוסופיה ואלימות, הרצאתו של פרופ' עדי אופיר:"אלימות והתגלות" (תקציר בסוף הרשומה) החלק היותר מעניין של הסמינר, היה בסופו, שבו כנהוג בסמינר, המרצה החליף דעות בעיקר עם חבריו (אני כבר לא טורח לנסות ולשתף שם). … להמשיך לקרוא התינוק - התינוק השמנמן , השוכב על פרוות הדוב, ידו השמאלית האיתנה מרימה את פלג גופו השמאלי העליון כך שיביט לעבר הצלם, הוא כנראה אבי. כך אני מסיק מזה ששמו של אבי כתוב על גב התצלום, בעפרון, באותיות לטיניות, בכתב חצי-רציף שנכתב … להמשיך לקרוא פיו פיו - החוצפה של ערן זהבי. לא זה שהוא עושה פיו-פיו דווקא מול שער 5 / אוהדי הפועל ת"א. האוהדים שמתעצבנים מזה הם סתם לוזרים שאין להם חיים. ערן זהבי מעצבן אותי, כי ידוע לכל ש"פיו-פיו" שייך בלעדית למשפחה שלי. אצלנו, בכל … להמשיך לקרוא מעשה בטבעת - ישבנו ביום כיפור וחשבנו מי יושיע את המדינה. תהינו מאיפה תופיע האשה או האיש שת/יהיה מועמד/ת לנצח את נתניהו בבחירות. המצב כרגע, ממש קשה. לא רק שלא הצלחנו להעלות בדעתנו אשה שלא רק שראויה אלא גם יכולה, גם גבר לא … להמשיך לקרוא בתוך התקרה - בביתן המרכזי של הביאנלה לאדריכלות בוונציה, שכותרתה השנה היה Fundamentals, הוצגה תערוכה בשם Elements of Architecture. איזה אלמנטים? תקרה, רצפה, מדרגות, חלון, מרפסת. דברים כאלה. תערוכה מרתקת ומעוררת מחשבה. מיד בכניסה לבניין, באולם הכניסה שלו בימים רגילים תקרה קמורה ומצוירת מתחילת … להמשיך לקרוא Free Palestine - התקשרה אלי לפני כמה דקות מוינה Eva Morton, שהייתה חברה של אמי, שביום רביעי השבוע ימלאו שש שנים למותה, בטרם עת. היא התקשרה לספר שהיא ביקרה בעיירה Novi Ichin (כיום בצ'כיה) שממנה באה משפחת אמי, ושלוח הזכרון שסבי התקין ליד … להמשיך לקרוא בגלל מפעל מרט - מישהו בכלל עוד זוכר את מפעל מרט? אותו יום תחרויות ספורט בין בתי הספר השונים (כל הגילאים), בעיקר באזור חיפה והסביבה. המפעל הזה שינה את מסלול חיי, יתכן שלטובה. מפעל מרט מציין את נפילתו של מורה הספורט של בית הספר … להמשיך לקרוא 14 עד 24: חדר משלי, סוף סוף - המעבר מדירת שיכון קטנה וצפופה בת שלושה חדרים בקריית אליעזר, לדירה מרווחת על הכרמל (הקומה האמצעית בבניין מטה), שבה יש לי חדר משלי, בשכונת כרמליה, היה אמור להיות שדרוג משמעותי ברמת חיי. בפועל, זה היה "שינמוך" (ביטוי מימי חלונות ויסטה, … להמשיך לקרוא נאַרישקײטן - לפעמים אני תוהה באם תאוות הנסיעות שלי מקורה באותה תקופה של דיבורי הבל, נאַרישקײטן באידיש, על טיולים בעולם עם סבא שלי, או שתאוותי לראות עולם התעוררה כבר קודם, וסבי לודוויג פשוט זרם אתה. אבל ברור שסבי, שבשבת האחרונה מלאו 32 שנים … להמשיך לקרוא אמבטיה באוטו - אחד ממועדוני צלילה / כפרי נופש שמדרום לעקבה נקראה Darna, בתינו בערבית. ושם הייתי לשבוע של צלילות בתחילת 2013, עם גיא בני, הנקרא גם הנסיך גונג. למועדון הצלילה הזה יש מכונית פרטית עתיקה המסיעה את הצוללים יחד עם מדריך הצלילה, … להמשיך לקרוא תקווה - לפני כמה חדשים, סתם, חיפשתי בפייסבוק את הילדים שאתם למדתי בבית הספר היסודי. את חלק מהבנים מצאתי, אבל לא מצאתי אף אחד מהבנות. טוב, אמרתי לעצמי, עברו הרבה שנים. הילדות של אז הן כנראה כבר נשואות, בטח כבר עם ילדים. … להמשיך לקרוא מיכאל - הרשומה הזו אינה על מיכאל פריד מבקר האמנות, זה שכתב את "אמנות וחפציות" ואת "Why photography matters as art as never before" (שאת הפרק הראשון ממנו תרגמתי ושמתי כאן לנוחיותכם). הרשומה הזו היא על מיכאל פריד אחר. מיכאל פריד, זה … להמשיך לקרוא אתל - סבתי אתל הייתה טיפוס נחבא אל הכלים, שפינק אותי יותר מכל אדם אחר בעולם, למעט זוגתי שתחייה. היא חייתה תמיד בצילו של סבי לודויג, שהיה איש הרבה יותר לבבי ממנה, שמח, ואיש רעים. התמונה מטה, מחתונת הזהב שלהם, בה היא … להמשיך לקרוא אמא שלי – פרק הסיום - בתחילת שנות השישים לחייה הגיעה רות, אימא שלי, אל הזמן הפריך. השבר הראשון הגיע תוך כדי החלקה על הקרח של אגם קפוא בשווייץ. מפרק כף היד שבלמה את הנפילה התרסק לגמרי ואף פעם לא התאחה כיאות. אמא שלי הבינה לראשונה שהיא … להמשיך לקרוא הרצליה פיתוח - בבית הספר לטכנאים על שם א. שוב, (שכונה "שפרינצק" למרות מיקומו במחנה דוד, המכונה "נווה דוד" משום מה היום) סיימתי בסופו של דבר את לימודי התיכוניים. (כתבה על מבנה בית הספר, ההרוס היום, כאן) היו שם מגמות רבות ומגוונות: ממגמה … להמשיך לקרוא Stefan Pavlik - Stefan Pavlik, בתמונה מעלה עם כלבו טרזן, הוא האיכר הסלובקי שהסתיר את משפחת אבי ועוד כמה יהודים במשך כמעט שנתיים. הוא ואשתו כריסטינה הוכרו כחסידי אומות העולם, וכיוון שהיום מלאו 50 שנה למפעל ההכרה בחסידי אומות העולם, חשבתי שרשומה המספרת … להמשיך לקרוא אהובה - אהובה פריד נפטרה היום לפני שבע שנים. היא הייתה החותנת האהובה שלי. אהובה דאגה לנתץ כל סטראוטיפ של "חותנת" – היא ובעלה מיכאל קיבלו אותי כל כך יפה, ועם זאת כל כך תוך שמירת "המרחק הנכון", שזה היה פשוט, נעים, ונוח. לא יכולתי … להמשיך לקרוא סבתי הנריאטה - בקיבוץ כפר המכבי כולם קראו לה אוֹמַמַה, כינוי חיבה בגרמנית לסבתא. אני ואחותי קראתי לה אוֹמַה, או אומה יטקה, שזה היה שמה בצ'כית. אתה דיברתי דווקא גרמנית. פורמלית, שמה היה הנריאטה ברמן. היא נולדה בקיסרות האוסטרו-הונגרית, ב 21.2.1899, בעיר שאז נקראה Biala … להמשיך לקרוא Otto von Berman - לאבא של אמי קראו אוטו. שם מצחיק, מצחיק כמו האוטו בו הוא נוהג בתמונה מטה. הילד עם הפרצוף הכועס, הוא אני. והיפיוף מאחורי, עם הבלורית המשוכה לאחור, הוא אבא שלי. למכונית, על שלושת גלגליה, קראנו "מאירקה", אך שמה האמתי היה … להמשיך לקרוא רשומה ליום השואה - פה ושם, ברשימות כאלה ואחרות שכתבתי פה בעבר, בנושאים שונים ומגוונים, מתוארות מספר אפיזודות מסיפור ההישרדות של משפחתי במלחמת העולם השנייה. לקראת יום השואה הזה, חשבתי שכדאי לנסות ולזקק תובנה מאוסף הסיפורים הזה, להבין מה הסיבה האמתית לכך שנולדתי, ושאני פה … להמשיך לקרוא צ'כיה - רצה המקרה, ובחשכה של שש בבוקר שלאחר ליל הסדר, כאשר אני נזכר לארוז תיק לנסיעה שלי ושל גיא לעקבה, לקחתי באקראי שני ספרים מערמת "הספרים שהתחלתי לקרוא בעבר" על השידה שליד מיטתי, ושני הספרים האלה, אותם אני קורא פה בירדן … להמשיך לקרוא תרבות - שבת בבוקר, הדלת בכניסה למכללת ויצו סגורה. שלט קטן מסביר שהשומר בסיור, נא להמתין. בפנים חשוך, לא נראה שהגלריה באולם הכניסה פתוחה, למרות הפרסומים. באנו לראות תערוכה בשם "מה שכרוך" של אורנה אורן ישראלי, אבל השומר, שכיר של אחת מחברות … להמשיך לקרוא ג'לי סוג ב - שם החיבה של אבא שלי הוא "אלקטרו". (בדרך כלל בתרועה רמה:"אאאאאאלקטרו!"). זו מזכרת לימים בהם היה לו עסק קטן לעבודות חשמל בשם היצירתי "אלקטרו מפרץ", במפרץ חיפה, בחצר (העזובה היום), שבתמונה מעלה, ליד צומת קריית אתא. כעבור זמן מה נפרד … להמשיך לקרוא סנוניות - בסתיו, עם הגעת הסנוניות, היינו מוזמנים לטקס הקבוע אצל סבא וסבתא שלי. הם גרו בדירת גג ברחוב ארלוזורוב בחיפה, (דירה שגם אני גרתי בה בהמשך) שצפתה על העיר, הנמל ומפרץ חיפה. לדירה שלהם הייתה מרפסת גדולה שפנתה צפונה, אל המפרץ. … להמשיך לקרוא המהנדס - כאשר שמעתי שנשיא מצריים החדש, איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי הוא מהנדס, נרגעתי. וכשלמדתי שהוא לא רק מהנדס בהכשרתו אלא אף בעיסוקו, וכנראה גם מהנדס מוצלח שעבד בעבר בנאס"א, נרגעתי יותר. ידעתי שיהיה בסדר אתו. מהנדסים הם אחרי הכל אנשים … להמשיך לקרוא 4-14: המעפילים 18 / החותרים 4, קרית אליעזר, חיפה - את שכונת קריית אליעזר בנו בשנות החמישים כגרסה לעניים של "העיר הקורנת" מפרי מוחו של לה-קורבוזיה. שיכונים בני 4 קומות, עם 4 דירות בכל קומה, 2 כניסות ומרחבי דשא גדולים בין בנין לבנין. כך נראתה השכונה בשנת 1955 אל ה"אוטופיה … להמשיך לקרוא נתנאל - לפגישה השנייה של סדנת הכתיבה התבקשנו להביא כמה תמונות ילדות וחפץ "טעון זיכרון", ובפגישה עצמה, נתבקשנו לכתוב, איש איש במחברתו, מה עולה במוחנו מהתבוננות בתמונות וחפצים אלה. המחברת אגב, חייבת להיות בעלת שורות, דפים צהובים בגודל legal מתוצרת אוקספורד, או … להמשיך לקרוא אבו מאזן ואני - יש שני דברים המשותפים לי ולמחמוד עבאס: שנינו מצפת (בערך) , ושנינו לא מתכוונים לחזור לשם. סיפור העלילה מתחיל דווקא באילת. לא במלון "אילת" שהיה פעם בעיר צפת, אליו נסענו לבלות אני וזוגתי כאשר היינו עדיין רק חברים (אנחנו עדיין … להמשיך לקרוא המרכיב הסודי בחלת השבת של סבתי - יהלומים – זה המרכיב הסודי. סבתי הוסיפה יהלומים לבצק חלת השבת שלה. לפעמים, גם זהב. את הסיפור הזה שמעתי כבר בעבר, ואבי שב וסיפר לי אותו היום, כשאכלנו יחד ארוחת בוקר על החוף, שכללה "לחם כפרי", שמשום מה, לא ברור … להמשיך לקרוא 0-3: ארלוזורוב 87, הדר הכרמל, חיפה - דירה בת שני חדרים, בקומה הראשונה של בית ברחוב ארלוזורוב 87, בחיפה, הייתה המקום בו גרתי בשלושת שנות חיי הראשונות. בדירות שונות בבית הזה גרו שלושה דורות של בני משפחתי בהרכבים שונים ברצף במשך ארבעים שנה. לפני שבוע, חזרתי לדירה … להמשיך לקרוא החוף השקט - רק אחרי שצילמתי את התצלום שלמעלה, שמתי לב שבעצם נולדתי כמאה מטרים מהחוף השקט. ולא זו בלבד, אלא שבבניין הישן של בית חולים רמב"ם (השמאלי בגוש הבניינים מעלה) שתוכנן על ידי אריך מנדלסון, בתקופה שבה חי בפלסטינה-א"י ושנחנך 16 שנים … להמשיך לקרוא 1984: הבריחה מחיפה - נמלטנו מהארץ בערב יום רביעי, ה 26 ליולי, 1984. ישבנו על סיפון האנייה, יחד עם המוני הפליטים שהצליחו למלט את עצמם בזמן, וגדשו, דחוסים וצפופים, כל פינה אפשרית של הסיפון. וכולנו יחד צפינו באורות של חיפה מתרחקים ובהר הכרמל קטן והולך, נמוג … להמשיך לקרוא אל מעבר לאופק, הטרופו - ב 1967 כבשנו את חצי האי סיני. ב 1969 הקים צה"ל עורק רדיו-טלפון אל שארם אל-שייך שסיפק 300 ערוצי טלפון דרך ערוץ תקשורת הפועל בשיטת ה Tropo-scatter. הערוץ התחיל בצריפין, עבר בתחנת ממסר על שפת מכתש רמון ליד מצפה רמון, … להמשיך לקרוא Hannibal ad portas - המשפט "חניבעל בשער" שימש את אמהות רומא להפחיד את ילדיהן. הן לא התכוונו ל Hannibal Lecter הרופא, הקניבל וגיבור "שתיקת הכבשים" אלא ל Hannibal Barca, אפריקאי, מצביא צבא מזהיר מקרתגו (בטוניס של היום), שהגיע עד לשערי רומא מאפריקה, דרך ספרד והרי … להמשיך לקרוא הקיפלי של לייבל - המסורת אומרת שהקיפלי הומצאו ברגע ההיסטורי שבו צרו ה"ברברים" על שערי ה"תרבות" או ליתר דיוק ברגע המכונן בתודעה האירופית שבו הטורקים צרו על וינה ("הטורקים בשערי וינה" – יש אפילו יצירה מוזיקלית בשם זה של Johann Joseph Fux) ב 1683. … להמשיך לקרוא משפה לשפה - ראיתי בסינמטק את סרטה של נורית אביב "משפה לשפה", ונזכרתי בילדותי. אגב, אני רואה סרטים גם שלא בסינמטק, אך משום מה אין לי הרבה מה להגיד עליהם, קל וחומר לכתוב. "משפה לשפה" מספר את סיפורים של תשעה אנשים שעברו משפה … להמשיך לקרוא "לוחמי האש" - שמם החדש והמגוחך של מכבי האש הזכיר לי את סבא לודוויג, ואת ה"פיירפר אוטו" – אופן הבילוי המשותף שלי ושלו, שאהבתי יותר מכל. סבא שלי גר ברחוב ארלוזורוב בחיפה ולא רחוק משם, ברחוב פבזנר, ממש ליד התאטרון העירוני וגן בנימין, הייתה … להמשיך לקרוא הצגות בוקר - התערוכה אולמות מופלאים, בתי הקולנוע החיפאים. במוזיאון העיר חיפה (כן, יש דבר כזה! בבניין טמפלרי יפיפה בשדרות בן גוריון 11 במושבה הגרמנית) מספרת את סיפורם של עשרות בתי הקולנוע שהיו בחיפה ונעלמו. התערוכה עצמה די מחופפת, כמו האוצרת שלה, וקסמה בעיקר … להמשיך לקרוא רצח רבין - שוב פעם חזרתי מחדר הכושר עם רשומה שלמה בראש. והפעם לא מחמת השעמום. נכנסתי לחדר הכושר כאשר בערוץ 10 (שייסגר מחר מצידי) שידרו כתבה על רצח רבין, על הקונספירציות של חוגי הימין הקיצוני בעניין והתנערותם מכל אחריות לשיסוי וההסתה שקדמו … להמשיך לקרוא במלחמה הגדולה - שני סביי נפצעו במלחמה הגדולה. זו שלפני המלחמה היותר גדולה שבעקבותיה הפכה "הגדולה" להיות "הראשונה". לפני שאשכח איך היו הדברים, וכל עוד אבא שלי ואחות של אימא שלי בסביבה להשלים את הפרטים, חשבתי שכדאי שאתעד את זה כאן. שני סביי חיו … להמשיך לקרוא מה זה בכלל Spronz ? - זה שם המשפחה אתו נולדתי. יש מעט אנשים בעולם עם השם הזה, ולא כולם יהודים. היום זה כבר לא שמי. יש שתי תיאוריות מאיפה הגיע השם המוזר הזה. לפי הראשונה, הקיסר יוזף השני , רפורמטור גדול שחי במאה ה 18, החליט … להמשיך לקרוא סבא שלי לודויג - עוד סיפור ממלחמת העולם השניה שממחיש לי שוב, עד כמה אנשים אהבו לאהוב את סבא שלי. יש חברה גרמנית ליצור קקאו ושוקולד בשם Stollwerck. חברה זו שהוקמה ב 1839 כדי לעבד את פולי הקקאו תוצרת המושבות הגרמניות, קיימת עד היום. … להמשיך לקרוא חיים בפחד - במהלך שמונת החודשים בהם הסתתרו בני משפחתי בביתם אשר בכפר, מספטמבר 1944 עד אפריל 1945, הם חוו לא מעט "התרגשויות" שהכריחו אותם לחפש מקומות מפלט חליפיים. וזה עוד לפני המעבר שלהם לבית האלמנה קרוטובה. עמדו לרשותם מספר מקומות חלופיים שהכין עבורם … להמשיך לקרוא Brezová pod Bradlom - אחרי הפגישה עם הבורחים מאושויץ בסוף 1942, המסופרת כאן הבינו בני משפחת אבי שהנס שקרה להם בתחילת 1942, והמסופר כאן הוא זמני בלבד, ושהפתרון הסופי של הגרמנים יגיע גם לפתחם במוקדם או במאוחר. הם הפנימו שלא יוכלו להמשיך ולגור בדירתם … להמשיך לקרוא האוצר הנסתר - עוד סיפור שרשמתי מפי אבי: מתי שהוא בסוף 1942, הצליחו שני יהודים לברוח מהמקום השמור ביותר באושוויץ, שנקרא "קנדה". במקום זה הם הועסקו בחיפוש בחפצי היהודים המוחרמים, בעיקר אחרי זהב ויהלומים שנתפרו לתוך בגדים, הוצנעו בתוך נעליים או הוסתרו בתחתיות … להמשיך לקרוא נס פסח, 1942 - כך פסחה השואה על משפחת אבי – סיפור אמיתי שרשמתי מפי אבא שלי. השתלשלות אירועים בלתי סבירה בעליל. בזכותה אני. וגם רשומה זו, פה. באחד הימים הראשונים של חודש אפריל 1942 (אבי לא זוכר את התאריך המדויק) בשעת ערב, הופיעו … להמשיך לקרוא
ילדים בדרכים - הצצה בויקיפדיה אישרה לי את מה שזכרתי. קטע כביש 2, כביש החוף מחדרה צפונה ועד חיפה, נפתח רק ב 1969, מה ששאומר שנכון זכרתי, ואכן בשנתיים הראשונות בהן נסעתי מחיפה לבקר את אמי, תחילה ברמת גן ואחרי כן בתל אביב, … להמשיך לקרוא
מי היא תהיה? - לפני כשבוע הפכתי לראשונה לסבא. לנכדה, 3 קילוגרם של מתיקות. היא כמובן הכי יפה והכי מתוקה שיש, והוורוד הולם מאד את לחייה הוורודות (אין פה הסללה מגדרית, באמת. יש לה גם בגדים בכחול, אבל רוב בגדיה הם hand me down) … להמשיך לקרוא
הספד - קשה לכתוב הספד על מי שהגדיר את חייו הוא כרצף של כשלונות: כשלונות באהבה, כשלונות בעבודה, כשלונות בכל דבר. ניסיתי כמובן, לא פעם, להצביע בפני אבי שצאצאיו (ולא רק הם) הם לא ממש כישלון, אבל אני יכול להבין מאיפה באה … להמשיך לקרוא
לישון, לא לקום - "רצה המקרה" והפוסט הקודם שלי נקרא גם הוא "לישון, לא לקום". יומיים אחרי שהוא פורסם, אבי הלך לישון ולא קם. "רצה המקרה" וביום בו פרסמתי את הפוסט ההוא, הייתי כשלוש שעות עם אבי. "עם" במובן מצומצם, כי בחרתי לבוא ולהחליף … להמשיך לקרוא
מונוגרמות ומכנסיים מופשלים. - על הקושי להתחזות ללא יהודי כשאתה נימול. משפחתי במלחמת העולם השניה. להמשיך לקרוא
השלטונות - ביום שישי האחרון, ה-26.12, התקיימה במסגרת הסמינר: פילוסופיה ואלימות, הרצאתו של פרופ' עדי אופיר:"אלימות והתגלות" (תקציר בסוף הרשומה) החלק היותר מעניין של הסמינר, היה בסופו, שבו כנהוג בסמינר, המרצה החליף דעות בעיקר עם חבריו (אני כבר לא טורח לנסות ולשתף שם). … להמשיך לקרוא
התינוק - התינוק השמנמן , השוכב על פרוות הדוב, ידו השמאלית האיתנה מרימה את פלג גופו השמאלי העליון כך שיביט לעבר הצלם, הוא כנראה אבי. כך אני מסיק מזה ששמו של אבי כתוב על גב התצלום, בעפרון, באותיות לטיניות, בכתב חצי-רציף שנכתב … להמשיך לקרוא
פיו פיו - החוצפה של ערן זהבי. לא זה שהוא עושה פיו-פיו דווקא מול שער 5 / אוהדי הפועל ת"א. האוהדים שמתעצבנים מזה הם סתם לוזרים שאין להם חיים. ערן זהבי מעצבן אותי, כי ידוע לכל ש"פיו-פיו" שייך בלעדית למשפחה שלי. אצלנו, בכל … להמשיך לקרוא
מעשה בטבעת - ישבנו ביום כיפור וחשבנו מי יושיע את המדינה. תהינו מאיפה תופיע האשה או האיש שת/יהיה מועמד/ת לנצח את נתניהו בבחירות. המצב כרגע, ממש קשה. לא רק שלא הצלחנו להעלות בדעתנו אשה שלא רק שראויה אלא גם יכולה, גם גבר לא … להמשיך לקרוא
בתוך התקרה - בביתן המרכזי של הביאנלה לאדריכלות בוונציה, שכותרתה השנה היה Fundamentals, הוצגה תערוכה בשם Elements of Architecture. איזה אלמנטים? תקרה, רצפה, מדרגות, חלון, מרפסת. דברים כאלה. תערוכה מרתקת ומעוררת מחשבה. מיד בכניסה לבניין, באולם הכניסה שלו בימים רגילים תקרה קמורה ומצוירת מתחילת … להמשיך לקרוא
Free Palestine - התקשרה אלי לפני כמה דקות מוינה Eva Morton, שהייתה חברה של אמי, שביום רביעי השבוע ימלאו שש שנים למותה, בטרם עת. היא התקשרה לספר שהיא ביקרה בעיירה Novi Ichin (כיום בצ'כיה) שממנה באה משפחת אמי, ושלוח הזכרון שסבי התקין ליד … להמשיך לקרוא
בגלל מפעל מרט - מישהו בכלל עוד זוכר את מפעל מרט? אותו יום תחרויות ספורט בין בתי הספר השונים (כל הגילאים), בעיקר באזור חיפה והסביבה. המפעל הזה שינה את מסלול חיי, יתכן שלטובה. מפעל מרט מציין את נפילתו של מורה הספורט של בית הספר … להמשיך לקרוא
14 עד 24: חדר משלי, סוף סוף - המעבר מדירת שיכון קטנה וצפופה בת שלושה חדרים בקריית אליעזר, לדירה מרווחת על הכרמל (הקומה האמצעית בבניין מטה), שבה יש לי חדר משלי, בשכונת כרמליה, היה אמור להיות שדרוג משמעותי ברמת חיי. בפועל, זה היה "שינמוך" (ביטוי מימי חלונות ויסטה, … להמשיך לקרוא
נאַרישקײטן - לפעמים אני תוהה באם תאוות הנסיעות שלי מקורה באותה תקופה של דיבורי הבל, נאַרישקײטן באידיש, על טיולים בעולם עם סבא שלי, או שתאוותי לראות עולם התעוררה כבר קודם, וסבי לודוויג פשוט זרם אתה. אבל ברור שסבי, שבשבת האחרונה מלאו 32 שנים … להמשיך לקרוא
אמבטיה באוטו - אחד ממועדוני צלילה / כפרי נופש שמדרום לעקבה נקראה Darna, בתינו בערבית. ושם הייתי לשבוע של צלילות בתחילת 2013, עם גיא בני, הנקרא גם הנסיך גונג. למועדון הצלילה הזה יש מכונית פרטית עתיקה המסיעה את הצוללים יחד עם מדריך הצלילה, … להמשיך לקרוא
תקווה - לפני כמה חדשים, סתם, חיפשתי בפייסבוק את הילדים שאתם למדתי בבית הספר היסודי. את חלק מהבנים מצאתי, אבל לא מצאתי אף אחד מהבנות. טוב, אמרתי לעצמי, עברו הרבה שנים. הילדות של אז הן כנראה כבר נשואות, בטח כבר עם ילדים. … להמשיך לקרוא
מיכאל - הרשומה הזו אינה על מיכאל פריד מבקר האמנות, זה שכתב את "אמנות וחפציות" ואת "Why photography matters as art as never before" (שאת הפרק הראשון ממנו תרגמתי ושמתי כאן לנוחיותכם). הרשומה הזו היא על מיכאל פריד אחר. מיכאל פריד, זה … להמשיך לקרוא
אתל - סבתי אתל הייתה טיפוס נחבא אל הכלים, שפינק אותי יותר מכל אדם אחר בעולם, למעט זוגתי שתחייה. היא חייתה תמיד בצילו של סבי לודויג, שהיה איש הרבה יותר לבבי ממנה, שמח, ואיש רעים. התמונה מטה, מחתונת הזהב שלהם, בה היא … להמשיך לקרוא
אמא שלי – פרק הסיום - בתחילת שנות השישים לחייה הגיעה רות, אימא שלי, אל הזמן הפריך. השבר הראשון הגיע תוך כדי החלקה על הקרח של אגם קפוא בשווייץ. מפרק כף היד שבלמה את הנפילה התרסק לגמרי ואף פעם לא התאחה כיאות. אמא שלי הבינה לראשונה שהיא … להמשיך לקרוא
הרצליה פיתוח - בבית הספר לטכנאים על שם א. שוב, (שכונה "שפרינצק" למרות מיקומו במחנה דוד, המכונה "נווה דוד" משום מה היום) סיימתי בסופו של דבר את לימודי התיכוניים. (כתבה על מבנה בית הספר, ההרוס היום, כאן) היו שם מגמות רבות ומגוונות: ממגמה … להמשיך לקרוא
Stefan Pavlik - Stefan Pavlik, בתמונה מעלה עם כלבו טרזן, הוא האיכר הסלובקי שהסתיר את משפחת אבי ועוד כמה יהודים במשך כמעט שנתיים. הוא ואשתו כריסטינה הוכרו כחסידי אומות העולם, וכיוון שהיום מלאו 50 שנה למפעל ההכרה בחסידי אומות העולם, חשבתי שרשומה המספרת … להמשיך לקרוא
אהובה - אהובה פריד נפטרה היום לפני שבע שנים. היא הייתה החותנת האהובה שלי. אהובה דאגה לנתץ כל סטראוטיפ של "חותנת" – היא ובעלה מיכאל קיבלו אותי כל כך יפה, ועם זאת כל כך תוך שמירת "המרחק הנכון", שזה היה פשוט, נעים, ונוח. לא יכולתי … להמשיך לקרוא
סבתי הנריאטה - בקיבוץ כפר המכבי כולם קראו לה אוֹמַמַה, כינוי חיבה בגרמנית לסבתא. אני ואחותי קראתי לה אוֹמַה, או אומה יטקה, שזה היה שמה בצ'כית. אתה דיברתי דווקא גרמנית. פורמלית, שמה היה הנריאטה ברמן. היא נולדה בקיסרות האוסטרו-הונגרית, ב 21.2.1899, בעיר שאז נקראה Biala … להמשיך לקרוא
Otto von Berman - לאבא של אמי קראו אוטו. שם מצחיק, מצחיק כמו האוטו בו הוא נוהג בתמונה מטה. הילד עם הפרצוף הכועס, הוא אני. והיפיוף מאחורי, עם הבלורית המשוכה לאחור, הוא אבא שלי. למכונית, על שלושת גלגליה, קראנו "מאירקה", אך שמה האמתי היה … להמשיך לקרוא
רשומה ליום השואה - פה ושם, ברשימות כאלה ואחרות שכתבתי פה בעבר, בנושאים שונים ומגוונים, מתוארות מספר אפיזודות מסיפור ההישרדות של משפחתי במלחמת העולם השנייה. לקראת יום השואה הזה, חשבתי שכדאי לנסות ולזקק תובנה מאוסף הסיפורים הזה, להבין מה הסיבה האמתית לכך שנולדתי, ושאני פה … להמשיך לקרוא
צ'כיה - רצה המקרה, ובחשכה של שש בבוקר שלאחר ליל הסדר, כאשר אני נזכר לארוז תיק לנסיעה שלי ושל גיא לעקבה, לקחתי באקראי שני ספרים מערמת "הספרים שהתחלתי לקרוא בעבר" על השידה שליד מיטתי, ושני הספרים האלה, אותם אני קורא פה בירדן … להמשיך לקרוא
תרבות - שבת בבוקר, הדלת בכניסה למכללת ויצו סגורה. שלט קטן מסביר שהשומר בסיור, נא להמתין. בפנים חשוך, לא נראה שהגלריה באולם הכניסה פתוחה, למרות הפרסומים. באנו לראות תערוכה בשם "מה שכרוך" של אורנה אורן ישראלי, אבל השומר, שכיר של אחת מחברות … להמשיך לקרוא
ג'לי סוג ב - שם החיבה של אבא שלי הוא "אלקטרו". (בדרך כלל בתרועה רמה:"אאאאאאלקטרו!"). זו מזכרת לימים בהם היה לו עסק קטן לעבודות חשמל בשם היצירתי "אלקטרו מפרץ", במפרץ חיפה, בחצר (העזובה היום), שבתמונה מעלה, ליד צומת קריית אתא. כעבור זמן מה נפרד … להמשיך לקרוא
סנוניות - בסתיו, עם הגעת הסנוניות, היינו מוזמנים לטקס הקבוע אצל סבא וסבתא שלי. הם גרו בדירת גג ברחוב ארלוזורוב בחיפה, (דירה שגם אני גרתי בה בהמשך) שצפתה על העיר, הנמל ומפרץ חיפה. לדירה שלהם הייתה מרפסת גדולה שפנתה צפונה, אל המפרץ. … להמשיך לקרוא
המהנדס - כאשר שמעתי שנשיא מצריים החדש, איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי הוא מהנדס, נרגעתי. וכשלמדתי שהוא לא רק מהנדס בהכשרתו אלא אף בעיסוקו, וכנראה גם מהנדס מוצלח שעבד בעבר בנאס"א, נרגעתי יותר. ידעתי שיהיה בסדר אתו. מהנדסים הם אחרי הכל אנשים … להמשיך לקרוא
4-14: המעפילים 18 / החותרים 4, קרית אליעזר, חיפה - את שכונת קריית אליעזר בנו בשנות החמישים כגרסה לעניים של "העיר הקורנת" מפרי מוחו של לה-קורבוזיה. שיכונים בני 4 קומות, עם 4 דירות בכל קומה, 2 כניסות ומרחבי דשא גדולים בין בנין לבנין. כך נראתה השכונה בשנת 1955 אל ה"אוטופיה … להמשיך לקרוא
נתנאל - לפגישה השנייה של סדנת הכתיבה התבקשנו להביא כמה תמונות ילדות וחפץ "טעון זיכרון", ובפגישה עצמה, נתבקשנו לכתוב, איש איש במחברתו, מה עולה במוחנו מהתבוננות בתמונות וחפצים אלה. המחברת אגב, חייבת להיות בעלת שורות, דפים צהובים בגודל legal מתוצרת אוקספורד, או … להמשיך לקרוא
אבו מאזן ואני - יש שני דברים המשותפים לי ולמחמוד עבאס: שנינו מצפת (בערך) , ושנינו לא מתכוונים לחזור לשם. סיפור העלילה מתחיל דווקא באילת. לא במלון "אילת" שהיה פעם בעיר צפת, אליו נסענו לבלות אני וזוגתי כאשר היינו עדיין רק חברים (אנחנו עדיין … להמשיך לקרוא
המרכיב הסודי בחלת השבת של סבתי - יהלומים – זה המרכיב הסודי. סבתי הוסיפה יהלומים לבצק חלת השבת שלה. לפעמים, גם זהב. את הסיפור הזה שמעתי כבר בעבר, ואבי שב וסיפר לי אותו היום, כשאכלנו יחד ארוחת בוקר על החוף, שכללה "לחם כפרי", שמשום מה, לא ברור … להמשיך לקרוא
0-3: ארלוזורוב 87, הדר הכרמל, חיפה - דירה בת שני חדרים, בקומה הראשונה של בית ברחוב ארלוזורוב 87, בחיפה, הייתה המקום בו גרתי בשלושת שנות חיי הראשונות. בדירות שונות בבית הזה גרו שלושה דורות של בני משפחתי בהרכבים שונים ברצף במשך ארבעים שנה. לפני שבוע, חזרתי לדירה … להמשיך לקרוא
החוף השקט - רק אחרי שצילמתי את התצלום שלמעלה, שמתי לב שבעצם נולדתי כמאה מטרים מהחוף השקט. ולא זו בלבד, אלא שבבניין הישן של בית חולים רמב"ם (השמאלי בגוש הבניינים מעלה) שתוכנן על ידי אריך מנדלסון, בתקופה שבה חי בפלסטינה-א"י ושנחנך 16 שנים … להמשיך לקרוא
1984: הבריחה מחיפה - נמלטנו מהארץ בערב יום רביעי, ה 26 ליולי, 1984. ישבנו על סיפון האנייה, יחד עם המוני הפליטים שהצליחו למלט את עצמם בזמן, וגדשו, דחוסים וצפופים, כל פינה אפשרית של הסיפון. וכולנו יחד צפינו באורות של חיפה מתרחקים ובהר הכרמל קטן והולך, נמוג … להמשיך לקרוא
אל מעבר לאופק, הטרופו - ב 1967 כבשנו את חצי האי סיני. ב 1969 הקים צה"ל עורק רדיו-טלפון אל שארם אל-שייך שסיפק 300 ערוצי טלפון דרך ערוץ תקשורת הפועל בשיטת ה Tropo-scatter. הערוץ התחיל בצריפין, עבר בתחנת ממסר על שפת מכתש רמון ליד מצפה רמון, … להמשיך לקרוא
Hannibal ad portas - המשפט "חניבעל בשער" שימש את אמהות רומא להפחיד את ילדיהן. הן לא התכוונו ל Hannibal Lecter הרופא, הקניבל וגיבור "שתיקת הכבשים" אלא ל Hannibal Barca, אפריקאי, מצביא צבא מזהיר מקרתגו (בטוניס של היום), שהגיע עד לשערי רומא מאפריקה, דרך ספרד והרי … להמשיך לקרוא
הקיפלי של לייבל - המסורת אומרת שהקיפלי הומצאו ברגע ההיסטורי שבו צרו ה"ברברים" על שערי ה"תרבות" או ליתר דיוק ברגע המכונן בתודעה האירופית שבו הטורקים צרו על וינה ("הטורקים בשערי וינה" – יש אפילו יצירה מוזיקלית בשם זה של Johann Joseph Fux) ב 1683. … להמשיך לקרוא
משפה לשפה - ראיתי בסינמטק את סרטה של נורית אביב "משפה לשפה", ונזכרתי בילדותי. אגב, אני רואה סרטים גם שלא בסינמטק, אך משום מה אין לי הרבה מה להגיד עליהם, קל וחומר לכתוב. "משפה לשפה" מספר את סיפורים של תשעה אנשים שעברו משפה … להמשיך לקרוא
"לוחמי האש" - שמם החדש והמגוחך של מכבי האש הזכיר לי את סבא לודוויג, ואת ה"פיירפר אוטו" – אופן הבילוי המשותף שלי ושלו, שאהבתי יותר מכל. סבא שלי גר ברחוב ארלוזורוב בחיפה ולא רחוק משם, ברחוב פבזנר, ממש ליד התאטרון העירוני וגן בנימין, הייתה … להמשיך לקרוא
הצגות בוקר - התערוכה אולמות מופלאים, בתי הקולנוע החיפאים. במוזיאון העיר חיפה (כן, יש דבר כזה! בבניין טמפלרי יפיפה בשדרות בן גוריון 11 במושבה הגרמנית) מספרת את סיפורם של עשרות בתי הקולנוע שהיו בחיפה ונעלמו. התערוכה עצמה די מחופפת, כמו האוצרת שלה, וקסמה בעיקר … להמשיך לקרוא
רצח רבין - שוב פעם חזרתי מחדר הכושר עם רשומה שלמה בראש. והפעם לא מחמת השעמום. נכנסתי לחדר הכושר כאשר בערוץ 10 (שייסגר מחר מצידי) שידרו כתבה על רצח רבין, על הקונספירציות של חוגי הימין הקיצוני בעניין והתנערותם מכל אחריות לשיסוי וההסתה שקדמו … להמשיך לקרוא
במלחמה הגדולה - שני סביי נפצעו במלחמה הגדולה. זו שלפני המלחמה היותר גדולה שבעקבותיה הפכה "הגדולה" להיות "הראשונה". לפני שאשכח איך היו הדברים, וכל עוד אבא שלי ואחות של אימא שלי בסביבה להשלים את הפרטים, חשבתי שכדאי שאתעד את זה כאן. שני סביי חיו … להמשיך לקרוא
מה זה בכלל Spronz ? - זה שם המשפחה אתו נולדתי. יש מעט אנשים בעולם עם השם הזה, ולא כולם יהודים. היום זה כבר לא שמי. יש שתי תיאוריות מאיפה הגיע השם המוזר הזה. לפי הראשונה, הקיסר יוזף השני , רפורמטור גדול שחי במאה ה 18, החליט … להמשיך לקרוא
סבא שלי לודויג - עוד סיפור ממלחמת העולם השניה שממחיש לי שוב, עד כמה אנשים אהבו לאהוב את סבא שלי. יש חברה גרמנית ליצור קקאו ושוקולד בשם Stollwerck. חברה זו שהוקמה ב 1839 כדי לעבד את פולי הקקאו תוצרת המושבות הגרמניות, קיימת עד היום. … להמשיך לקרוא
חיים בפחד - במהלך שמונת החודשים בהם הסתתרו בני משפחתי בביתם אשר בכפר, מספטמבר 1944 עד אפריל 1945, הם חוו לא מעט "התרגשויות" שהכריחו אותם לחפש מקומות מפלט חליפיים. וזה עוד לפני המעבר שלהם לבית האלמנה קרוטובה. עמדו לרשותם מספר מקומות חלופיים שהכין עבורם … להמשיך לקרוא
Brezová pod Bradlom - אחרי הפגישה עם הבורחים מאושויץ בסוף 1942, המסופרת כאן הבינו בני משפחת אבי שהנס שקרה להם בתחילת 1942, והמסופר כאן הוא זמני בלבד, ושהפתרון הסופי של הגרמנים יגיע גם לפתחם במוקדם או במאוחר. הם הפנימו שלא יוכלו להמשיך ולגור בדירתם … להמשיך לקרוא
האוצר הנסתר - עוד סיפור שרשמתי מפי אבי: מתי שהוא בסוף 1942, הצליחו שני יהודים לברוח מהמקום השמור ביותר באושוויץ, שנקרא "קנדה". במקום זה הם הועסקו בחיפוש בחפצי היהודים המוחרמים, בעיקר אחרי זהב ויהלומים שנתפרו לתוך בגדים, הוצנעו בתוך נעליים או הוסתרו בתחתיות … להמשיך לקרוא
נס פסח, 1942 - כך פסחה השואה על משפחת אבי – סיפור אמיתי שרשמתי מפי אבא שלי. השתלשלות אירועים בלתי סבירה בעליל. בזכותה אני. וגם רשומה זו, פה. באחד הימים הראשונים של חודש אפריל 1942 (אבי לא זוכר את התאריך המדויק) בשעת ערב, הופיעו … להמשיך לקרוא
דרכי עצים 