קראמבל פירות טבעוני פשוט

יש המון מתכונים לקראמבל ברשת. ברובם יש יותר מדי מרכיבים, יותר מדי שלבים, יותר מדי תמונות ויותר מדי סיפורים מסביב (לטעמי). פה לא. חומרים לתבנית בקוטר 20-25 ס"מ

קראמבל
כוס קמח (כלשהו), או חצי כוס קמח וחצי כוס קוואקר (רצוי עדין)
חצי כוס שמן בעל טעם נייטרלי (לא זית, אפשר קוקוס למי שאוהב)
חצי כוס סוכר (עדיף חום)
אופציונלי: חצי כפית קינמון
אופציונלי: חצי כוס אגוזי מלך או פקאן מרוסקים.

• לערבב ולקרר כחצי שעה עד שעה במקרר

מילוי
4-5 תפוחים (עדיף ירוקים מזן גראנד) מגולענים, לא קלופים, חתוכים לקוביות של כחצי ס"מ.
או שזיפים, או נקטרינות בכמות שתמלא את התבנית
2 כפות סוכר (עדיף חום)
2 כפות שמן (לא זית)
אופציונלי: חצי כוס פירות יער קפואים

• לערבב את המילוי ולמלא את התבנית (המשומנת) כמעט עד סופה.
• לפורר את הקראמבל ביד חפשית מעל.
• לאפות ב 180 מעלות עד שהפירות מתרככים (תפוחים לוקח יותר זמן) והקראמבל מזהיב. כ 30-35 דקות.

פיצה בלי שמרים

2 כוסות קמח
כפית וחצי אבקת אפיה
חצי כפית מלח
שליש כוס שמן
בערך שני שליש כוס מים

מחממים תנור ל200 מעלות ושמים תבנית הפוכה במחצית גובהו.
מערבבים יבשים בקערה, מוסיפים את השמן ומוסיפים מים בהדרגה תוך לישה ביד עד שהבצק נוח לרידוד. לשים עוד קצת.
מרדדים על נייר אפיה מקומח קלות, מוסיפים מה שרוצים למעלה (רוטב עגבניות, גבינת קשיו טבעונית, פרוסות עגבניה,,..) ומעבירים עם נייר האפיה אל גב התבנית ההפוכה בתנור שכבר התחמם.
אופים כ 15-20 דקות, עד שהבצק נראה אפוי היטב בשוליים החשופים.
מפזרים עלי בייבי או ארוגולה טריים מלמעלה (אם רוצים) ואוכלים.

גיוונים:
אפשר לערבב סוגי קמח שונים. ניסיתי עם כוס קמח תירס וכוס קמח כוסמין מלא ויצא טוב.
אעדכן בעתיד אחרי עוד נסיונות, או ספרו לי אתם מה עבד.
אם גבינה, אז ברור שטבעונית. אבל לא חייבים גבינה (באיטליה קוראים לזה מרינרה). או בלי רוטב עגבניות (קוראים לזה ביאנקה). ואם פטריות, אז בבקשה לא מקופסת שימורים.

ועכשיו לקצת קיטורים: אני ממש לא מתלהב ממתכונים בבלוגים שצריך לגלול ארבעה עמודים של סיפורי מעשיות עד שמגיעים למתכון עצמו, אז את הסיפורים שלי אני שם פה למטה כדי שאפשר יהיה להתעלם מהם, ולבטח שלא יהיו פה ארבעה עמודים.
אני גם לא מבין למה צריך תיעוד צילומי ואו סרט וידאו מושקע למתכונים הכוללים ערבוב של כמה חומרים, כולל קעריות חמודות המסודרות על רקע ססגוני עם כל החומרים מוכנים מראש. מישהו באמת מבשל ככה?

אני יודע שמתכון "מקצועי", ביחוד באפיה, נותן את החומרים ביחידות משקל. גם יש לי משקל במטבח אבל ראבאק, ברוב הפעמים זה באמת חשוב? בכוסות/כפות/כפיות הרבה יותר פשוט.

אני גם לא מתלהב ממתכונים עם רשימת חומרים מאד ארוכה, כשברור לי מנסיון שתרומת רוב החומרים האלו היא שולית לחלוטין, ותפקידם במתכון לא ממש ברור, אבל הם כן תוקעים אותך אחרי כן עם כל מיני מרכיבים שטרחת לקנות ואחרי זה סותמים לך את המזווה. אז המתכון מעלה תפקידו לעזור לי לחסל את עשרים מיני הקמחים שיש לי בבית, חלקם קמחי דגנים וחלקם קמחי קטניות.

תשאלו – למה לא פיצה על שמרים בעצם? זה לא מסובך אבל לוקח יותר זמן, צריך לחכות להתפחה ואני לא בטוח איך שמרים מתפקדים עם כל מיני הקמחים המוזרים שאני מתכוון לשגר דרך המתכון הזה. את המתכון הזה אפשר להכין מכל סוג של קמח, וזמן ההכנה קצר מהזמן שלוקח לתנור להתחמם. ואפשר לעשות את זה ללא גלוטן.

מתכון צריך להיות סוג של אלגוריתם. כמו מה שאתה מבין אחרי שקראת כמה וכמה מתכונים למאכל מסויים ועכשיו שאתה מבין את הפרינציפ, אתה יכול לגשת משוחרר להכנתו. אתה מבין למה משמש כל דבר, ואתה יכול לאלתר סביב העיקרון הבסיסי עם מה שיש לך בבית או שאתה יכול להשיג בימי קורונה אלה (שמתם לב שאין סוכר חום מלא בכל הארץ? גם מסוגת אישרו לי שאין בשוק).

סוף חפירות 🙂

ריבת קומקווט או לימקווט

לכאורה מה כבר יש לכתוב על ריבה? לוקחים משקל שווה פחות או יותר של פרי וסוכר, מבשלים יחד ויש ריבה. אבל פה רציתי להציע ריבה מלימקווט (לימונים ננסים) או קומקווט (תפוזונים).

באיזה סוכר משתמשים? ובכן, לריבה (במלעייל) משתמשים בסוכר (במלעיל) ולריבה (במלרע) משתמשים בסוכר (במלרע). אני משתמש בסוכר לבן אבל אפשר גם סוכר דמררה או סוכר חום – הטעם יהיה קצת אחר. לדעתי טעם הפרי הוא זה שאמור להיות הדומיננטי בריבה.

כמה סוכר שמים?: מקובל יחס של 1:1 במשקל. הסוכר נחוץ לא רק להמתקה, פירות רבים מתוקים מספיק בפני עצמם, אבל צריך מספיק סוכר בכדי שהריבה לא תהיה נוזלית מדי. אם רוצים פחות סוכר, אפשר להשתמש בחומר מקריש כגון פקטין.

פקטין יש בשפע בחרצני הדרים, וללימקווט או קומקווט יש המון חרצנים. חוץ מזה, אי אפשר באמת לקלף אותם.

אז מה עושים? שוטפים במים את הפירות (לימקווט או קומקווט), שבדרך כלל מבשילים על העץ כולם יחד, ואז יש המון מהם בבת אחת. אם לא תקטפו, הם ינשרו, בניגוד ללימונים שנשארים על העץ לזמן ארוך. זה או לזרוק או לעשות ריבה. שוטפים ומשרים בקערת מים כמה שעות. זו מוריד את רמת המרירות של הריבה.

אני אוהב ריבה מרירה, אבל מי שאוהב פחות מר, יכול להשרות ולהחליף מים כמה וכמה פעמים.

אחרי השריה, חוצים את הפירות, וסוחטים אותם דרך מסננת לתוך הסיר. הגרעינים מצטברים במסננת – אל תזרקו אותם. פקטין, זוכרים?

את הגרעינים צוררים בבד תחבושת או שמים בכלי מתכת עם חורים, כזה בו שמים במרק את עשבי התיבול (הטריים מהגינה) או כזה בו שמים עלי תה בתוך הכוס.

את הקליפות הסחוטות שכמעט ולא נותרו בהן גרעינים, יחד עם המיץ, מעבדים במעבד מזון. לא לעיסה חלקה, רק עד שיש חתיכות נאמר בגודל של מילימטר או שניים.

מעבירים את העיסה לסיר, מוסיפים סוכר, בערך 800 גרם סוכר לכל קילו פרי (יש פקטין!), מערבבים ונותנים לזה לעמוד כשעה, עד שהפרות מפרישים נוזלים. אז שמים במרכז את הצרור עם הגרעינים ומבשלים את הריבה עד שהיא מתמצקת.

איך יודעים מתי היא מתמצקת מספיק? כאשר שמים כף ממנה על צלחת, נושפים, וחוצים את השלולית באצבע. אם הפער בשלולית לא נסגר מיד, בישלתם מספיק.

מעבירים לצנצנות זכוכית שעיקרתם במים רותחים. חשוב לעקר גם את המכסים.  את הגרעינים אפשר בשלב זה כבר לזרוק. אני מאכסן במקרר, אחרי שהריבה התקררה כמובן.

לגבי ריבות הדרים בכלל: את כל האמור מעלה, אפשר ליישם לריבות תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות או לימונים (אולי גם אתרוגים אחרי חג סוכות) או כל צירוף שלהם יחד. לא לקלף. רק לסחוט, להפריד חרצנים, לרסק ולבשל – עם הקליפה.

עוגיות חלבה טבעוניות

חמרים

• חצי קילו חלבה / בערך, מה שיש גם טוב. / לפורר לתוך מעבד מזון
• כוס משקה מן הצומח / או פחות, כמה שצריך להוסיף לחלבה שפוררתם לתוך מעבד המזון בכדי לקבל נוזל סמיך.
• כוס פתיתי שיבולת שועל / קוואקר
• כוס קמח לבן / בערך – כמה שצריך בכדי שמערבוב יחד עם החמרים מעלה תצא עיסה סמיכה, כמו דייסת קוואקר על הצד הסמיך
• שקית אבקת אפיה
• 1/3 כפית מלח בישול דק
• שקית שקדים מולבנים ופרוסים / לא חייבים, זה יותר לקישוט

הכנה

• במעבד מזון עבדו את החלבה והמשקה מן הצומח לנוזל סמיך
• הוסיפו קוואקר, מלח, אבקת אפיה, את רוב השקדים וקמח לקבלת עיסה צמיגה מאד
• צרו באמצעות 2 כפות ערמות של עיסה על נייר אפיה, בערך בקוטר 2 ס"מ
• הוסיפו כמה שקדים פרוסים בראש כל ערימת עיסה
• אפו בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות עד להשחמה קלה, כמו בתמונה מטה כ 25 דקות.

ברברת

לא מצאתי מתכון טבעוני לעוגיות חלבה שמשתמשות בחלבה, אלא בעיקר בטחינה והמתקה כלשהי. אז המצאתי. בתיאבון.

פודינג לחם טבעוני

מאז שהפכתי טבעוני, התנזרתי מפודינג לחם. תמיד חשבתי שזה משהו שבמהותו יש ביצים ומוצרי חלב. אלא שהבגטים הכל כך טעימים של פריז, הופכים לקרש למחרת היום. השבוע אירחנו ונשארו כמעט שני בגטים שלמים שכבר אי אפשר היה לאכול. בדקתי ומצאתי  (זהו מתכון מתורגם מאנגלית) שמאד פשוט להכין מהם פודינג לחם טבעוני, שיצא מאד טעים.

• כ 5 כוסות קוביות לחם יבש, כ 1.5-2 ס"מ גודלן. אל תנסו באמת למדוד בכוסות, בערך 2 בגטים.
• 2.5 כוסות חלב סויה או משקה אחר מן הצומח.
• 1/2 כוס סוכר (עדיף חום)
• 2 כפות סירופ מייפל, אפשר גם יותר.
• קורט מלח
• קינמון בנדיבות
• צימוקים בנדיבות, כחצי כוס לפחות

מערבבים הכל יחד בקערה, נותנים ללחם לספוג את כל הנוזלים. (אפשר להוסיף קצת מים עם חסר נוזלים). דוחסים לתבנית משומנת או סיליקון ואופים ב 180 מעלות עד שמשחים למעלה. 30-45 דקות.

חלווה מכל דבר

בחלקים רבים של העולם יש ממתקים הנקראים חלווה, הדבר המשותף היחידי לכולם הוא המתיקות. כי חלווה מקורה במילה הערבית חילווה – מתוק. דף הוויקיפדיה באנגלית הוא נקודת התחלה טובה לחקירת עולם החלווה.

חלווה או חלבה? המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר. מקור המילה בערבית. השורש הערבי חל"ו משמעו 'מתוק', 'עָרֵב' או 'יפה'. משורש זה הגיעה לעברית העממית גם המילה אַחלה (בערבית أَحْلَى), שמובנה המקורי 'מתוק יותר'. בערבית חלווה (حَلْوَى) היא פשוט 'ממתק', ושמה המלא של החלווה הוא חַלַאוַה טַחִינִיַּה (حَلاوَة طَحِينِيَّة), מעין 'ממתק טחינה' (מילולית: 'ממתק טחינתי' – מן המאכל טחינה, שגם את שמו ירשנו מן הערבית).

חלווה מתמרים וטחינה, שלדעתי אני המצאתי, כאשר הייתי צריך לחסל מאגרים על עיסת תמרים וטחינה לפני נסיעה ממושכת. היא, בריאה יותר מזו העשויה סוכר לבן וטחינה, פחות מתוקה, אבל מאד טעימה.

חומרים

• 500 גרם (חבילת) תמרים מגולענים שרוככו מעט בחום (מיקרוגל, מעל מים חמים)
• 500 גרם טחינה גולמית (או חמאת בוטנים או חמאת שקדים, או חמאת כל אגוז אחר…)
• אופציונלי: כוס קוואקר עדין, כוס אגוזים טחונים, גרד קליפת תפוז או לימון

או לחלופין חלוות שומשום

• כוס וחצי שומשום (רגיל, מלא) טחון במטחנת תבלינים
• כוס סילאן (או מולסה, או דבש, או אפילו ריבה נוזלית)

או לחילופין חלוות שומשום ושקדים

• כוס שקדים (או אגוזים מכל סוג, או גרעיני דלעת או גרעיני חמניה) טחונים
• כוס שומשום (רגיל או מלא) טחון דק
• כוס טחינה גולמית (מלאה או רגילה) או חמאת שקדים או חמאת בוטנים או חמאת אגוזי קשיו
• חצי כוס (8 כפות) סילאן או סירופ אגבה או סירופ מייפל או מולסה או סירופ סוכר לבן (אם אין ברירה)

הכנה:

• ערבבו את החמרים יחד (במזלג, או ללוש ביד). גרד מתפוז או לימון מוסיף המון.
• שטחו בכלי שריפדתם בניילון נצמד והכניסו למקרר או צרו כדורים, או גלגלו גליל בנייר אפיה וחתכו לעיגולים אחרי שהתקשה.

למה זה "חלווה מכל דבר"?

• כי זה ילך עם כל סוג של טחינה, או חמאת בוטנים, או חמאת שקדים, או חמאת אגוזי לוז או קשיו. במכולות של הרוסים למשל יש למשל חלווה מחמאת גרעיני חמנייה וסוכר.  (אבל לי הכי טעים עם טחינה)
• כי אפשר להמתיק עם תמרים מגולענים, או סילאן, או מולסה, או מולסת פירות (ענבים, שזיפים) או כל אחת מהמולסות המשובחות שאפשר למצוא לפעמים בסופרים, רובן מתוצרת טורקיה.
  אפשר גם עם דבש (אלא שלא טבעוני).
• כי אפשר להחליף חלק מהשומשום באגוזים, או פיסטוקים, או שקדים או גרעיני דלעת או גרעיני חמניה טחונים.

במטבח ההודי קוראים  "חלווה" לממתק העשוי מגזר (gajar), או דלעת או סלק מגוררים. זה ללא טחינה כלל, בדרך כלל עם אבקת חלב או ghee, אבל אפשר להשתמש בחלב שקדים במקום, כמו למשל כאן. אפשר לעשות את זה אפילו מאפונה ירוקה, כמו במתכון הזה, כאשר מחליפים את הגהי בשמן קוקוס או מחמאה.

בטורקיה, כשמזמינים טחינה במסעדה, מקבלים את זה בדרך כלל מתוק, עם דבש…

חלווה מסולת:

• חלק אחד שמן בטעם נייטרלי
• 2 חלקים סולת
• 2 חלקים סוכר
• 4 חלקים מים

ממיסים את הסוכר במים ומקפיצים קצת את הסולת בשמן. מוסיפים לסולת את הסוכר המומס במים ומערבבים כשזה חם. מוסיפים אגוזים או פיסטוקים קצוצים ומקררים. זהו.

עוגיות סולת תמרים וטחינה

חמרים יבשים

• קילוגרם סולת
• כוס קמח (כלשהו, השתמשתי בקמח כוסמין אורגני מלא)
• 2 שקיות אבקת אפיה

חמרים רטובים

• כוס טחינה גולמית (כלשהי)
• חבילת עיסת תמרים ללא חרצנים (500 ג"ר)
• מיץ משני תפוזים (ככוס וחצי)

הכנה

• בקערה אחת ערבבו את החמרים היבשים
• בקערה שנייה ערבבו היטב את החמרים הרטובים.
  (דקה במיקרוגל מרככת את עיסת התמרים.)
• מזגו את הרטובים אל תוך היבשים, ולושו ביד לערבוב טוב.
• צרו כדורים שטוחים בקוטר של כ 2 ס"מ, הניחו אותם על נייר אפיה ומעכו אותם קלות מלמעלה.
• אפו בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות כ 22 דקות, עד שישחימו.

הערות

• העוגיות יוצאות מעט גרגריות. אם רוצים מרקם פחות גרגרי אפשר להוסיף כחצי כוס מים לבלילה ו"לבשל" אותה במיקרוגל כשתי דקות לפני שיוצרים ממנה כדורים
• העוגיות גם לא מאד מתוקות. אני אוהב אותן ככה, אבל אם יש הרוצים יותר מתוק, אפשר להכין סירופ סוכר, עם מי וורדים או בלי, ולצקת לפני ההגשה על העוגיות. או שאפשר להוסיף חצי כוס סילאן לחומרים הרטובים.
• בפעם הבאה אשרה חמוציות במיץ התפוזים ואוסיף אותן לחומרים הרטובים.
• אפשר לנסות בלי קמח. ואולי לא חייבים אבקת אפיה.

הסיפור

בעוד כמה שבועות אנחנו נוסעים לחצי שנה. עשיתי בדיקת מלאי במזווה וגיליתי בו 3 ק"ג סולת, 3 חבילות של עיסת תמרים ו 3 קופסאות של טחינה גולמית. אנחנו כנראה לא מאד מאורגנים עם רשימות הקניות… חיפשתי מתכונים עם שלושת המרכיבים ולא מצאתי. יש הרבה מתכוני סולת וטחינה, הרבה מתכוני סולת ותמרים, אז למה לא שלושתם? הסולת מספקת את המסה, התמרים את המתיקות והטחינה כחלק השומני והמלכד. אז ניסיתי, ויצא לא רע. ככה זה נראה:

 

מאפינס / עוגות בחושות

עוגה בחושה או מאפינס  (מוּפִינִים בעברית). אפשר לעשות את זה מתוק או מלוח.

English below

חומרים יבשים

• קמח: 2 כוסות, בעיקרון לבן. אפשר להחליף עד כוס אחת מהשתיים בכמעט כל קמח אחר, כולל קמח תירס, קמח מלא, קמח כוסמין, קמח שיפון, שיבולת שועל (קוואקר)
• סודה לשתיה: כפית וחצי (או אבקת אפיה, ואז אפשר לוותר על החומץ מטה)
• מלח: חצי כפית
• גרד: משני לימונים או מתפוז אחד
• המתקה: 3/4 עד 1 כוס (פחות לפירות מתוקים, יותר לחמוצים): סוכר לבן, חום, דמררה, קוקוס, או (עם החמרים הרטובים) סירופ מייפל, או סירופ אגבה, או ריבה כלשהי, או דבש (למי שאוכל) או סילאן או מולסה כלשהי.

חומרים רטובים

• משקה מן הצומח: בערך (ראו מטה) כוס של מיץ תפוזים סחוט טרי (הכי טוב!) או סתם משקה מן הצומח כמו סויה, אורז, שיבולת שועל. שקדים, קוקוס, וגם קפה….
• שמן: 1/3 כוס: קנולה, סויה, תירס, חרצני ענבים (הכי טוב), קוקוס. (לא שמן זית)
• חומץ: כף חומץ לבן, הדרים, תפוחים, בן יין,…(לא בלסמי). אין צורך אם משתמשים במיץ תפוזים.

פירות: כוס עד כוס וחצי של אחד מהבאים:

עם החומרים היבשים: פירות יער קפואים, דובדבנים חצויים, צימוקים או חמוציות שהושרו קודם במיץ תפוזים, תמרים מגולענים וקצוצים, גזר מרוסק דק, קוביות קטנות של  4 תפוחי עץ ירוקים קטנים (או מגוררים גס), אגס, מנגו
עם החומרים הרטובים: בננות בשלות ומעוכות, רסק תפוחי עץ

אופציונלי

• 3/4 כוס אגוזים קצוצים מכל סוג (עם היבשים)
• 3/4 כוס נטיפי שוקולד מריר (עם היבשים)
• 1/2 כפית קינמון (עם היבשים)
• להחליף חצי כוס קמח בחצי כוס פרג טחון טרי
• פיסות קליפות הדרים מסוכרות (עם היבשים, לעוגת תפוזים)
• כפית תמצית ווניל (עם הרטובים)

הכנה

• לחמם מראש תנור ל 170 מעלות
• בקערה אחת לערבב היטב את החומרים היבשים
• להוסיף את השמן והחומץ, להוסיף משקה מן הצומח – כמה שנדרש ליצירת עיסה צמיגה, ולהבליע פנימה, בלי לערבב יותר מדי.
• לצקת לתבניות של מאפינס עד 2/3 גובה או לשתי תבניות מלבניות (אינגליש קייק).
  אפשר לבזוק כפית או שתיים של סוכר דמררה מעל ליצירת קרום קשה ומתוק מעל.
• לאפות עד שעד שקיסם שננעץ במרכז יוצא יבש (18-25 דקות למאפינס לא גדולים, 35 לעוגה)
• להשאיר בתבנית עוד חמש דקות אחרי גמר האפייה, להוציא מהתבנית, ולהניח על גבי רשת מתכת להתקרר.

עוגת סלק: במקום פירות, חצי קילו של סלק מבושל מקולף (למשל כמו זה שקונים בוואקום) וקצוץ במעבד מזון או פומפיה.

עוגת גזר: במקום פירות, 4 גזרים גדולים מרוסקים בפומפיה.

עוגית קישואים: במקום פירות, 4 קישואים בינוניים מרוסקים בפומפיה.

"עוגת דבש": המתכון למעלה בלי הפירות, בסעיף ההמתקה שני שליש כוס סילאן ושליש כוס מייפל. אופציונלי,

עוגת דבש מתובלת: (spice cake) להוסיף ליבשים חצי כפית קינמון, חצי כפית ג'ינג'ר טחון וחצי כפית ציפורן טחונה.

תפוחים ופרג: 2 תפוחים גדולים מרוסקים בפומפיה על קליפתם, כוס פרג.

לחם בצל: במקום פרי: כוס בצל קצוץ ומטוגן להשחמה, כף סוכר או שתיים במקום כוס.

לחם עגבניות מיובשות: במקום פרי, כוס או יותר עגבניות מיובשות קצוצות שהושרו במים. מעט המתקה. (כף במקום כוס). המלחה לפי הטעם – לרוב העגבניות מוסיפות מליחות.

Vegan mixed cake or muffin – generic recipe

Mix 2 cups of flour with one cup sugar, zest from one orange or lemon, half tea spoon of salt, and one and a half tea spoon of baking soda (bicarbonate of soda). Add a third of a cup of neutral oil (not olive) and a cup of orange juice. mix and pour into 2 "English cake" molds. Bake in a pre-heated oven at 175 degree centigrade for 35 minutes. Let cool for 5 minutes and then flip over a metal grid and let the bottom dry for 30 minutes.

comments

• any flour will do but use at least 1 cup white so it will not be too heavy.
• Sweeten with any type sugar, dark brown is better. Any type of syrup works too.
• Optionally add dried fruit, raisins or nuts up to 1 cup
• basically, anything goes. Grated carrots, beetroot,zucchini – not more then 2 cups

דלעת ערמונים במילוי קינואה ועדשים

יש למתכון הרבה שלבים, אמנם פשוטים, אבל התוצאה שווה. והוא טבעוני.

• חוצים את דלעות הערמונים, מסירים קצת מהקצוות כדי שהחצאים יעמדו. מוציאים את הגרעינים בכפית או בעזרת כלי לכדורי מלון.
• מורחים בשמן זית את בשר הדלעת החשוף, ויוצקים מעט יין אדום לתוך חצאי הדלעת. אופים ב 180 מעלות עד להתרככות.
• אופים בתבנית משומנת חצאי עגבניות שרי כמספר הדלעות. מניחים בכל חצי דלעת חצי עבנייה אפויה.

מילוי:

• מבשלים קינואה לפי הנפח הנדרש למילוי הדלעות.
• מגררים 2-3 גזרים (או בטטה) במגררת (פומפיה) עדינה ומאדים קלות במחבת.
• מבשלים עדשים שחורות במים עם שום, גינגר, טיפת סויה. לאחר ההתרככות, מוסיפים מלח.
• קוצצים דק בצל קטן ומזהיבים בנפרד בשמן זית.
• מבשלים קלח תירס ומסירים את הגרעינים (או קפוא, או מקופסה, תלוי בעונה)
• קוצצים שמיר דק דק.

מערבבים יחד את מרכיבי המילוי, מתבלים במלח ופלפל,. ממלאים את הדלעות כולל גבעה קטנה של מילוי. מפזרים מעל שמרי בירה ואופים עוד 10-15 דקות.

בצילום מעלה יש בחלק מהדלעות קוביות קטנות של גבינת חלומי מעורבבות במילוי, ואין את כיסוי שמרי הבירה.

בורגר טבעוני גרסה 31.10.13

רשימת המרכיבים

• 2 כוסות אורז מלא בשמתי אורגני
• 1/2 כוס אורז ארבוריו לבן
• כוס עדשים ירוקים
• 1/2 כוס עדשים אדומות
• 4 בטטות קטנות לא מקולפות מגוררות דק
• 2 שורשי פטרוזיליה, מקולפים ומגוררים דק.
• בצל לבן בינוני מגורר דק
• צרור פטרוזיליה
• קופסת שימורים בינונית של גרגרי תירס
• 1/2 כוס רוטב עגבניות
• 1/2 כוס טחינה אדומה
• כוס פשתן טחון
• 1/4 כוס נבט חיטה
• 1/4 כוס שמן זית עם כמהין שחורות
• כפית קימל
• כפית פפריקה אדומה
• 1/2 כפית פלפל שחור
• 2 כפות רוטב סויה
• 1/2 כפית תבלין קארי
• 4 כפיות מלח שולחן
• עוד אי אלו מרכיבים שהכנסתי לעיסה ושכחתי מהם. אבל לא נורא…

מה אני מנסה להגיד כאן? אלו אכן הכמויות המשוערות של החומרים המשוערים מהם הכנתי 37 בורגרים טבעוניים הבוקר. רשימת חמרים מרשימה, לא? אבל זה פשוט קשקוש. פשוט לקחתי מכל הבא ליד, חיסלתי שלוש שקיות פתוחות של אורז ושתיים של עדשים מסוגים שונים שהיו במקרר, הכנסתי את היתרה שהייתה ב 3 מכלי תבלינים, ושלפתי כמה מהירקות שהיו בבית. תיבלתי אבל לא טעמתי את הבלילה אפילו, אבל בדרך כלל יוצא בסדר – בתנאי שזה לא יוצא חריף מדי. תמיד אפשר לשים על הבורגר איזה רוטב, או טחינה.

זה יהיה בריא? כן. זה יהיה נטול אכזריות? ברור. זה יצא טעים? מאד!

ולגבי הוראות ההכנה:

העדשים הושרו לילה במים ונטחנו במעבד מזון ללא בישול יחד עם הפטרוזיליה. האורז הושרה לילה ובושל עם רוטב הסויה ומלח. ואז עורבבו כל החמרים יחד ונוצרו קציצות שנאפו עד להשחמה על נייר אפיה בתנור בחום בינוני אחרי שהוזלף עליהן מעט שמן זית.

זהו. אני מודה, ככה לא כותבים מתכון. איך כותבים מתכון, לדעתי? ככה.

לביבות קטניות-דגנים-ירקות טבעוניות

לביבות / קציצות / המבורגרים / פשטידה בריאים ונטולי כל אכזריות. שילוב של קטניות, דגנים וירקות, בערך מכל מה שיש בבית, שאפשר לאפות או לטגן.

נשמרות היטב בהקפאה, כך שאפשר להכין כמה עשרות ולצרוך על פני חודשים.

הכינו כמויות שוות נפח (בערך) של:

• דגן: גרעיני חיטה מלאה, שיבולת שועל, אורז, קינואה (לא באמת דגן), אמרנט (לא באמת דגן), כוסמת, קמח תירס טחון גס, דוחן, ….למי שרגיש לגלוטן, יש מספיק "דגנים" ללא גלוטן.
  עם רוצים מרקם נגיס, אפשר מבושל  (עדיף אחרי השריה וגם הנבטה קלה כשרלוונטי).
  אפשר גם לרסק בממחה / מעבד מזון לאחר השריה של לילה, בלי לבשל. ניסיתי את זה עם כוסמת ירוקה. הכי קל ופשוט  -קמח כלשהו (חיטה, כוסמין, תירס, אורז) בלי בישול.
• קיטניה: עדיף אחרי השריה וגם הנבטה קלה (כשרלוונטי).
  קטניות קטנות או אפונה יבשה אפשר או לבשל ולהשתמש שלמות או לא לבשל ורק לרסק בממחה או מעבד מזון. קטניות כמו שעועית מכל הסוגים, סויה, אזוקי, מש, חומוס, תורמוס או פול יש לבשל ולרסק.
  בוטנים גם הם קטניות, ואפשר לשלב אותם, בלי לבשל, אך טעמם דומיננטי.
  קמח חומוס או טופו יכולים גם למלא את תפקיד הקיטניה. טופו הופך את הלביבה קלה יותר.
• ירק: לא מבושל, מרוסק בפומפייה עדינה, מה שיש בבית. למשל: גזר, פטריות, קישואים, סלק, דלורית, בטטה, תפוח אדמה, תירס, בצל. יכול להיות תערובת של ירקות. אפשר להקפיץ טיפה קודם במחבת עם קצת שמן.

קחו בחשבון שרוב הדגנים והקטניות מוסיפים לא מעט נפח בהשריה ובבישול. רסקו את הירקות רק כאשר תראו כמה נפח של דגנים וקטניות מבושלים יש תחת ידכם בפועל.
אם הדגן בו תשתמשו טחון (קמח כלשהו) אז כדאי להוסיף אותו אחרון, ולהוסיף עד שמגיעים לעיסה לא נוזלית מדי, כזו שממנה נוח ליצור קציצות.

ואפשר גם לעשות את זה רק עם שניים משלושת המרכיבים:  בלי ירקות בכלל. או בלי קטניות כלל, או בלי דגנים כלל. אבל למה לכם?

יש המכניסים לעיסה אגוזים ממינים שונים מרוסקים, אבל זה מאד מייקר את העסק, ומוסיף המון קלוריות. אישית, אני לא חושב שטבעונים זקוקים לאגוזים כתנאי לתזונה טובה.

אם זה נראה יותר מדי כללי ולא מספיק מפורט, אז יש כאן את רשימת החומרים של גרסה ספציפית אחת של הלביבות. זה יוצא תמיד טוב, טעים, בריא וזול. ו 100% נטול אכזריות.

כדאי להתחיל יום קודם – להשרות ואחרי כן להנביט עוד קצת במסננת לפני הבישול. גם מקצר את זמן הבישול, גם מקל על העיכול, וגם יותר בריא. בטח ובטח שלא לקצר זמני בישול בעזרת סודה. שימו לב שבקיץ יש סכנת קלקול אם משאירים להשריה בחום.

אם לא חשבתם על זה מראש: או שפשוט תבשלו יותר זמן, או שתשרו זמן קצר קטניות קטנות ותטחנו אותן, או שהן בתפקיד הדגן והן בתפקיד הקטניה השתמשו בקמחים. רוב סוגי העדשים דורשים זמן בישול ממש לא ארוך. בוטנים לא צריכים השריה או בישול, רק טחינה, אך לא הייתי שם מהם יותר מחצי הכמות של הקטניות, כי הטעם שלהם ישתלט על התוצאה.

מה לגבי כמויות? לפי כמות הלביבות/בורגרים שתרצו שיצא. אני ממליץ על כמויות גדולות כי אפשר להקפיא את זה בקלות, ולהפשיר בקלות. שלמרות שזמן ההכנה קצר, זמן ההתכוננות ארוך, עם השריה ועוד כך וכך שעות הנבטה (תלוי), ולכן שווה להכין  כמות גדולה בכל פעם. העיסה ל 40-50 לביבות ממלאת קערת פלסטיק די גדולה. (יש לי גיגית פלסטיק, כמו אלו המיועדות לכביסה, אבל משמשת רק לזה)

מה לגבי "חומר מלכד"? הלביבות כמו שהן למעלה יוצאות מצוין, ביחוד כשהקטניה הלא מבושלת וטחונה מספקת את ההדבקה הנחוצה. מעבר לזה, אפשר (לא חובה) להשרות זרעי פשתן במים חמים כמה שעות ולהשתמש בזרעים ובמים כ"דבק" – זה יוצא ממש "ג'לטיני", או להוסיף פשתן טחון – מקור טוב לאומגה 3. וכמובן, קמח חומוס מלכד כמו שורה נוספת של קמחים – ניסיתי קמח תפוחי אדמה, קמח אורז ועוד.

מערבבים את הכל בקערה, אפשר להוסיף טחינה גולמית, ו/או רסק עגבניות כך שהעיסה תצא לחה למדי.

איך לתבל? איך שבא לכם. תתבלו ותטעמו. מלח-פלפל כמובן. רוטב סויה, רוטב צ'ילי מתוק או חריף, "תבלין לקציצות", "ראס אל חנות", זרעי כוסברה טחונים, אפשר לקחת את זה לאלף כיוונים.

מה עוד אפשר להוסיף לעיסה:

• גרעיני תירס למשל. קפוא, טרי או מקופסה. כמה? לא יותר מחצי מכמות הדגנים. התירס הוא אמנם דגן גם הוא, אבל מוסיף מרקם מעניין.
•  פטרוזיליה, כוסברה או עלי סלרי, קצוצים, אפילו בכמויות מסחריות. גם-טעים-גם-בריא.
• נבט חיטה, שמרי בירה, סובין, קמח חומוס, פשתן טחון… בייחוד אם יצא קצת רטוב מדי.
• מיסו מהול במים חמים.
• טופו מרוסק במעבד מזון. טוב במיוחד אם רוצים שתצא פשטידה "גבינתית" משהו.

מכאן יש שתי אפשרויות:

1 – אפשר לערבב את הכל יחד בסכין הפלדה של מעבד המזון ("מג'ימיקס") ואז ליצור לביבות. מניחים בעזרת שתי כפות על נייר אפיה בתבנית, ואחרי שהתבנית מלאה, מרטיבים ידיים ומהדקים..

2 – אפשר לערבב הכל בקערה בלי להפוך את זה למחית, ואז ליצור לביבות שיש להם מרקם יותר "נגיס".  אני מעדיף את זה ככה.

אפשר להיעזר בעיגולי מתכת בקוטר של 8-10 ס"מ כדי ליצור לביבה יותר גבוהה. צריך בשביל זה עיסה קצת פחות רטובה. מניחים את העיגול על נייר האפייה או במחבת, ממלאים בכף, מהדקים ואז מרימים את העיגול ומזיזים למקום הבא.

ואפשר פשוט לשטח את התערובת בתבנית על נייר אפיה, ולאפות את זה כפשטידה, שאותה אפשר אחרי כן לחתוך לריבועים ולהקפיא חלק מהם.

בנקודה זו יש שוב שתי אפשרויות: טיגון ואפיה.

1  – טיגון הלביבות במחבת בשמן לא עמוק. יוצא יותר "קריספי" (פריך?)

2 – אפיה: אפשר לרסס שמן זית על הלביבות / פשטידה או למרוח במברשת.
(יש ל"שמן זית" בקבוק עם שמן זית כתית מעולה בלחץ ויש מין בקבוק משאבה כזה שממלאים בשמן ויוצרים בו לחץ כדי לייצר תרסיס – מומלץ לכל מטבח וחוסך המון שמן.)

אופים בחום של 180 מעלות עד להשחמה קלה. כמה זמן? תלוי מה שמתם בתערובת ועד כמה היא רטובה. בערך חצי שעה. אפשר כמה תבניות יחד במצב טורבו. אפשר להפוך באמצע האפייה, אבל לא חייבים.

אחרי האפייה: תנו לזה להתייבש עוד קצת מחוץ לתנור על נייר האפייה, ואז אפשר לגזור את נייר האפייה במספריים כדי להפריד בין הלביבות בקופסה בה מקפיאים ו/או מאחסנים אותן במקרר. כך אפשר להוציא רק אחת או שתיים בכל פעם.

יש עוד מתכונים טבעוניים וגם עוד רשימות (שלי) הקשורות לטבעונות.

כמה הערות:

• ממש אין סיבה או צורך לצרוך  את מוצרי טבעול, זוגלובק ודומיהם – הם גם לא טבעוניים וגם לא ממש בריאים. הם מוצר תעשייתי, מעובד, מלא כימיקלים, וגם – ביצים. (אם להודות על האמת, יש תחליף ראוי לטבעול שאפשר לקנות. אלו הבורגרים של טבע דלי, במגוון הרכבים שדווקא טעימים, טבעוניים לגמרי ונמכרים באזורנו אצל ניצת הדובדבן. הם אלה המייצרים גם את המוצרים של "השווארמה הצמחונית". אבל מחיר יחידה כזו יוצא כ 5.5 שקלים. לא זול.)
• לגבי ערכים תזונתיים: נכון ששילוב קטניות ודגנים מהווה חלבון "שלם" בו יש את כל חומצות האמינו להם אנו זקוקים, אבל כבר מזמן הופרכה הדעה שיש לאכול את שניהם באותה הארוחה ממש. אבל מצד שני – אם אפשר לשלב בלי מאמץ את שניהם בקציצה/כפיפה אחת, וזה גם טעים, אז למה לא? (הם משולבים גם בחומוס/טחינה, מג'דרה ועוד)
• למה "נוסחה" ולא מתכון מדוקדק עם מרכיבים ספציפיים, כמויות וזמנים מדויקים? בגלל שאני מאמין יותר ב"עקרונות מנחים" מאשר במתכונים גרידא. אם מבינים את העיקרון, אפשר לעשות כל פעם משהו אחר, שלא ימאס, וממה שיש בבית ממילא. אני אוסף בדרך כלל את כל השקיות הפתוחות של דגנים וקטניות (שאותן אנו שומרים במקרר), ומשלב את כולן יחד. כי הכל הולך עם הכל.  העיקרון הוא באמת מה שחשוב. לפעמים אני מכין בבת אחת שלושה סוגים שונים, בערבובים שונים, ומקפיא אותם בערבוביה, כדי לא ישעמם כשמפשירים יום אחרי יום.

יש פה אינספור אפשרויות, שכולן יכולות להיות טעימות, בריאות ובעיקר חסרות אכזריות. אם תספרו לי (דרך מנגנון התגובות מטה) על אפשרויות שיצאו מוצלחות, הרכבים מוצלחים, תיבול מעניין, אעדכן את ה"נוסחה"  בהתאם. בתיאבון.

עוגיות שיבולת שועל טבעוניות

מתכון שאפשר להכין בערך מכל צרוף של החומרים מטה:

• כוס וחצי פתיתי שיבולת שועל (המכונה גם קוואקר). יכול להיות מלא, חסר, מהיר הכנה (קשה למצוא בסופר כזה שהוא לא).  יש פתיתי שיבולת שועל ללא גלוטן, וגם פתיתי אורז הולך.
• חצי כוס:  סילאן  או סירופ מייפל או אגבה או מולסה או מולסת רימונים או דבש (לטבעונים שצורכים דבש). אפשר גם סוכר: לבן, חום או דמררה (אבל אז צריך להוסיף טיפה מים לבלילה). אפשר גם להשתמש בריבה כלשהי. אפשר גם לערבב בין הסוגים.
  אפשר גם לגמרי בלי המתקה, אני למד מהתגובות מטה.
• חצי כוס טחינה גולמית (רגילה, מלאה או אדומה), או חמאת בוטנים, או חמאת שקדים, או חמאת פיסטוקים, או חמאה מכל סוג של אגוז. אפשר גם לערבב.
• כוס אגוזים (כל סוג) או שקדים או בוטנים – טחונים או קצוצים גס. אפשר גם לערבב סוגים. גם גרעיני דלעת או חמנייה קלופים מתאימים מאד, ואותם לא צריך לקצוץ – אפשר פשוט להוסיף.
• חצי כוס פרות יבשים קצוצים מכל סוג שהוא. צימוקים וחמוציות אין צורך לקצץ. הם בגודל טוב. קליפות הדרים מסוכרות, קצוצות לקוביות קטנות הולכות טוב.
• שדרוג: בננה בשלה מעוכה או חצי כוס רסק תפוחי עץ, צריך להוסיף עוד מעט שיבולת שועל, כדי להחזיר את הסמיכות לזו הרצויה. הופך את זה יותר קליל, יותר פרותי.

• מערבבים היטב את כל החמרים,
• מכינים שתי תבניות גדולות ונייר אפיה בתוכן (יש דפי סיליקון רב פעמיים מצויינים)
• על נייר האפייה, בעזרת 2 כפיות, מניחים ערמות קטנות, בערך כפית גדושה של עיסה, בגודל של זית גדול. יוצאות כ 35 עוגיות. (עוגיות בגודל זה הן יותר התעסקות, אבל זה יפה יותר)
• בידיים רטובות מהדקים כל אחת מהערמות לכדורים דחוסים יותר
• אופים כ 10 דקות, בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות עד להשחמה. 2 תבניות אפשר לאפות יחד במצב "טורבו".
• אחרי שמוציאים מהתנור, כדאי לתת לעוגיות להתקרר ולהתייבש קצת לפני שמפרידים אותן. מפחית את הסיכון שיתפוררו.
• זהו. טעים.

אפשר פשוט לשטח בתבנית ולאפות (העירה אחת הקוראות), ולחתוך אחרי כן לריבועים או מעוינים והרי יש לכם "חיתוכיות". (עלול להתפורר..)

על פי אותה שיטה ממש, בערך מכל מה שיש בבית, הנה מתכון לעוגות בחושות/מאפינס, וגם מתכון לקציצות/לביבות/בורגרים, גם ממה שיש במקרה בבית.

חוץ מזה יש עוד מתכונים טבעוניים פה בבלוג וגם רשומות הקשורות לטבעונות, ועוד דברים שנראים לי מעניינים.

הערת אגב: הצלחת בצילום מעלה היא מחבל פרגנה אשר באוזבקיסטן – מדינה ממש שווה ביקור. אבל גם כל מי שטס למזרח עם החברה האוזבקית, דרך טשקנט, יכול לקנות קערות יפות כמעט כמו אלו, (עדיף בדרך חזרה…) בשדה התעופה. יש בטרמינל שתי חנויות המוכרות גם קרמיקה אוזבקית. האחת מימין ממש לפני הבדיקה הבטחונית (קל לפספס), ולה מבחר נאה של דברים, והשנייה בתוך אולם ההמתנה לטיסות ההמשך, מוכרת בעיקר אלכוהול, שוקולד וסיגריות, אבל גם עבודות יד מאוזבקיסטן. כל הכלים האלה עשויים ביד – אין שניים זהים.

"חומוס" מכל דבר

 

ה"חומוס" הזה הוא מזון טבעוני מעולה. יש בו שילוב של קטניות (פולי חומוס ו/או שעועית ו/או עדשים) ודגנים (השומשום שבטחינה) ולכן הוא מספק את כל חומצות האמינו הנחוצות לנו בבת אחת. (למרות שזה גם בסדר לאכול קטניות ודגנים לחוד, בזמנים שונים).

משרים במים קילו פולי חומוס (עדיף קטנים)  במשך כ 24 שעות. מחליפים את המים פעם או פעמיים ומסירים בכף את הקצף שהצטבר מעל. בקיץ כדאי להכניס ביום את הפולים בהשריה למקרר.

מבשלים בסיר לחץ, כשעה מרגע שנבנה הלחץ בסיר. לא במי ההשריה! צריך סיר גדול בשביל קילו פולים. סיר של 7 ליטר הוא גבולי. יש טוענים שצריך לבשל יותר זמן כדי לקבל טעם כבד יותר. אני מעדיף את זה קל.

אני שם בצד שתי כוסות פולים מבושלים, ואת השאר מקפיא במנות, עם קצת מי השריה בכל מנה, לחומוס עתידי או סתם פולים לנשנוש עם בצל סגול קצוץ דק, מלח ושמן זית. אין טעם להכין הרבה חומוס בפעם אחת. טעמו לא נשמר.

את קופסאות הפולים הקפואים אפשר להוציא מהמקפיא בערב, ואז יש פולים מוכנים בבוקר, כל בוקר אם רוצים, להכנת חומוס טרי.

במעבד המזון עם סכין הפלדה, שמים:

•  שתי כוסות של פולים מבושלים (אין צורך להסיר את הקליפות הדקות של פולי החומוס)
• טחינה לפי הטעם, כ 2 כפות גדושות. יכולה להיות טחינה מלאה.
• מיץ טרי מלימון שלם (עם מלח לימון, כמו במסעדות, זה הרבה פחות טעים)
• מלח על פי הטעם
• כמון טחון על פי הטעם.

מפעילים ומוסיפים לאט תוך הפעולה ממי הבישול לקבלת הסמיכות הרצויה עד שהחומוס חלק ולא גרגרי. אם רוצים חומוס יותר משחתי, יותר כבד, אפשר לרסק את פולי החומוס לבדם כמה דקות, ורק אז להוסיף את שאר המרכיבים.

את אותו המתכון אפשר לעשות במקום עם פולי חומוס גם עם שעועית, פולי אזוקי, פול, וכל סוגי העדשים. עדשים קטנות הבישול יותר קצר, ואולי לא צריך לבשל מראש ולהקפיא. שילוב של כמה סוגי קטניות גם הולך טוב. ניסיתי שילוב של חומוס ושעועית לבנה והיה מעולה.

מי שרגיש לסומסום, או שבא לו פחות כבד, יכול פשוט להשמיט את הטחינה, אבל להוסיף שמן זית במקום. יש המוסיפים חמאת בוטנים או חמאת שקדים. במקום הטחינה או בנוסף. אני  לא שם חמאת בוטנים כי אני אוהב חומוס לא כבד. אבל זה כן טעים, ולא צריך יותר מכפית או שתיים כדי לתת את הטעם הנוסף.

הכי טעים כשזה חם מיד אחרי ההכנה. עדיין טעים אחרי יום יומיים במקרר. עדיין לא שרד יותר מזה, כי לא הכנתי כמויות גדולות בבת אחת.

אין שמן זית בחומוס הזה, אבל כל אחד יכול לשפוך מעל כמה שבא לו.
אין גם גזים מהחומוס הזה, אולי בגלל ההשריה הארוכה.

למה זה יותר טעים מחומוס במסעדה? שתי  סיבות: אני לא משתמש במלח לימון אלא במיץ לימון טרי. הבדל אדיר בטעם. שנית, כי אני לא משתמש בסודה לשתייה כדי לקצר את זמן הבישול של הפולים. השילוב של השרייה וסיר לחץ מייתר את הסודה, וזה גם יוצא יותר טעים בלי הסודה.

עושים את זה פשוט, מחמרים טובים, ואז זה כל כך טעים שנדרשת משאית חומוס כדי לעמוד בקצב.

יש בבלוג עוד מתכונים טבעוניים וגם עוד רשימות  הקשורות לטבעונות.

CSALAMÁDÉ של אבא שלי

CSALAMÁDÉ, צ'למדה בבית ספרנו, הם חמוצים מעורבים בסגנון הונגרי שאבא שלי עושה. יש כל מיני אפשרויות לגבי הירקות שאפשר להכניס לתערובת, אבל פה אמנה את אלה שאבא שלי שם כאשר קהל היעד הוא אני.

חומרים:

ראש כרובית גדול או שניים קטנים, מפורקים לפרחים בגודל של ביס / ראש אצבע.

20 בצלי שאלוט חתוכים לחצי או רבע, או שני בצלים רגילים חתוכים לגודל של ביס (קטן)

ראש כרוב לבן בינוני חתוך באותו הגודל או כרוב ניצנים (רק אם יש טרי) בכמות שקולה.

4-5 גזרים בינוניים פרוסים לפרוסות בעובי 2=3 מ"מ.

הכנה:

מפזרים על הירקות כ 2 כפות  גרעיני חרדל, וכ 2 כפיות גדושות פלפל שחור גרוס גס או פלפל שחור שלם,  ומערבבים הכל ביחד לתערובת אחידה. מכניסים את התערובת לצנצנת גדולה (או מספר צנצנות) ודוחסים את תערובת הירקות היטב לתוך הצנצנת/ות.

מערבבים 2 חמישיות חומץ הדרים עם 3 חמישיות מים, בכמות שתספיק לכיסוי הירקות כאשר הם דחוסים בצנצנת. מוסיפים סוכר או ממתיק מלאכותי, בערך כף סוכר לליטר נוזל ומערבבים. לא להתבייש עם ההמתקה, זה אמור להיות מעט חמוץ-מתוק.

יוצקים על תערובת הירקות, סוגרים את הצנצנות ומנסים לחכות לפחות יומיים לפני האכילה. שומרים בימים הראשונים מחוץ למקרר כדי להאיץ את התהליך. אפשר גם לערבב את החומץ עם מים רותחים כדי להאיץ את ההחמצה. נשמר במקרר עד כמה חודשים.

יש עוד מתכונים טבעוניים וגם עוד רשימות שלי הקשורות לטבעונות.

תערובות אחרות:

ירקות אחרים שאפשר לשים: פלפלים, מלפפונים חתוכים לסרטים דקים עם הקליפה, שומר, קולרבי, לפת, עגבניות ירוקות,…

בסרטון למטה, שמצאתי ביו-טיוב, יש המון פלפלים, בארבעה צבעים, שאני פשוט לא אוהב, והיא חותכת הרבה יותר קטן מאבא שלי.

קרומפלי-סלט של אבא שלי

קרומפלי סלט הוא סלט תפוחי אדמה (krumpli בהונגרית) שאבא שלי (בתמונה מטה) נהג לעשות.

אבא שלי, מסטר-שף

עד לא מזמן הוא עשה אותו בגרסה אוסטרית, הכוללת מיונז. אלא שמיונז מכיל ביצים, ומאז שהפכתי טבעוני-צדקן, אני לא אוכל מיונז ולפיכך עברנו לגרסה הצ'כית/הונגרית/סלובקית, הטבעונית לגמרי. בכל זאת, לטובת אלו שלבם גס בחיי האפרוחים, אני מביא פה גם את הגרסה האוסטרית.

עוד מתכונים של אבא שלי: חזרת לבנה, חרוסת, צ'לאמדה

סלט תפוחי אדמה בנוסח צ'כי של אבא שלי

חומרים:

1 ק"ג תפוחי אדמה אדומים.

1 בצל סגול גדול (עדיף, אך גם בצל צהוב זה בסדר)

חרדל פשוט, שמן קנולה, חומץ הדרים, סוכר

אופן ההכנה:

מבשלים קילוגרם תפוחי אדמה בקליפתם, מצננים ומקלפים.

חותכים את תפוחי האדמה שכבר קוררו לקוביות בגודל של פחות מס"מ ושמים בקערת ערבוב.

במעבד המזון עם סכין הפלדה שמים בצל סגול גדול חתוך לקוביות, ומרסקים אותו היטב. מוסיפים כף גדושה חרדל, 2 כפות שמן קנולה, בערך כוס חומץ הדרים, כפית סוכר וממשיכים לערבב עד לקבלת רוטב אחיד.

יוצקים על קוביות תפוחי האדמה המבושלים שבקערה, מערבבים וטועמים. כמות הרוטב צריכה להיות כזו שתפוחי האדמה יהיו מצופים בשכבה אחידה ולא דקה של רוטב, אבל לא שוחים בו. אם הכנתם יותר מדי רוטב, פשוט תשפכו אותו.

מוסיפים חומץ, חרדל או מים לפי הצורך. מעמידים מחוץ למקרר לכמה שעות עד שהטעמים יספגו. מכניסים למקרר בכלי סגור. הסלט יכול להישמר במקרר כמה ימים, עד שבוע.

כדאי לקשט מלמעלה בעירית קצוצה ו/או פטרוזיליה קצוצה.

יש עוד מתכונים טבעוניים וגם עוד רשימות שלי הקשורות לטבעונות.

סלט תפוחי אדמה בנוסח אוסטרי של אבא שלי

כמו הנוסח הצ'כי, אבל עם מיונז במקום שמן, ובתוספת אופציונלית של ביצים קשות.

חומרים:

1 ק"ג תפוחי אדמה אדומים.

1 בצל סגול גדול (עדיף, אך גם בצל צהוב זה בסדר)

2 ביצים (אפשר גם בלי)

חרדל פשוט, מיונז, חומץ הדרים, סוכר. המיונז יכול להיות טבעוני, לפי אחד המתכונים כאן

אופן ההכנה:

מבשלים קילוגרם תפוחי אדמה בקליפתם ושתי ביצים קשות (אפשר באותו הסיר), מצננים ומקלפים.

חותכים את תפוחי האדמה שכבר קוררו לקוביות בגודל של פחות מס"מ ושמים בקערת ערבוב.

מרסקים את הביצים הקשות בפומפיה גסה ומוסיפים לקערת תפוחי האדמה.

במעבד המזון עם סכין הפלדה שמים בצל סגול גדול (עדיף, אך גם לבן בסדר) חתוך לקוביות, ומרסקים אותו היטב. מוסיפים כף גדושה חרדל, 2 כפות מיונז, בערך כוס חומץ הדרים, כפית סוכר וממשיכים לערבב עד לקבלת רוטב אחיד.

יוצקים את הרוטב על קוביות תפוחי האדמה המבושלים שבקערה, מערבבים וטועמים. כמות הרוטב צריכה להיות כזו שתפוחי האדמה יהיו מצופים בשכבה אחידה ולא דקה של רוטב, אבל לא שוחים בו.

מוסיפים חומץ, חרדל או מים לפי הצורך. מעמידים מחוץ למקרר לכמה שעות עד שהטעמים יספגו. מכניסים למקרר בכלי סגור. הסלט יכול להישמר במקרר כמה ימים, עד שבוע.

אפשר לעשות את הסלט גם בלי ביצים, ואפשר לערבב פנימה גם מלפפון חמוץ פרוס דק,

כדאי לקשט מלמעלה בעירית קצוצה ו/או פטרוזיליה קצוצה.