עכשיו קיץ, וחם, ואני לא לוקח קורסים של סמסטר קיץ, והחלטתי החלטה נחושה לקרוא רק ספרות יפה. לשים בצד את היידגר וקאנט, פאנון ולוינס, ולקרוא משהו קליל לשם שינוי, והתחלתי ב The Peripheral של William Gibson, הסופר היחידי שקראתי עד כה כל מה שהוא כתב, בלי יוצא מן הכלל. ביקשתי מאחותי במתנה את הספר ליום ההולדת מיד כשהוא יצא, היא הזמינה אותו באמזון, ומאז הוא רבץ על השידה ליד מיטתי, ונעץ בי מבטי תוכחה מדי ערב.
הספר כתוב טוב, וכרגיל, הוא מאתגר אפילו את אוצר המילים שלי באנגלית, שלדעתי הוא מן העשירים. ואני קורא ונהנה, ויש לי עוד לפני – ספר עב כרס. ועדיין, אני מרגיש שחסר לי קצת "העשרה". אז בחרתי לסיים את אחת מעשרות הטיוטות של רשימות שהצטברו אצלי, אחת מאלו שמהן אני מרכיב לי אט אט מילון מושגים, אליו אני אוגר את אוצר המושגים החדשים בהם אני נתקל מחוץ לעולם המושגים הצר של מבנה מחשבים שהיה עולמי (עאלק…) עד כה.
למה שייך פה הסיפור הקצר הזה על מה אני עושה או לא עושה, כהקדמה ללקסיקון המקוצר הזה של "יחידות אטומיות" מתחומי ידע שונים? כי ככה אני כותב :-), ולמדתי גם מידידי צביקה, שלהתחיל בסיפור אישי הוא דרך טובה להציג דברים…
אחת מה"שגיאות המועילות" של החשיבה האנושית עליהן מדבר פרידריך ניטשה (כתבתי על זה) היא פירוק כל דבר לגורמים בסיסיים. ניטשה מדבר על האופן שבו בגאומטריה אנו מפרקים את המרחב לנקודות חסרות גודל, קוים חסרי רוחב ומשטחים חסרי עובי – כולם הבניות שאין בינן ל"עולם בחוץ" ולא כלום.
עוד הבניה שימושית / טעות מועילה, היא המחשבה שכל דבר מורכב מ"אטומים", מיחידות בסיסיות בלתי ניתנות לחלוקה. אמנם בפיזיקה אנו כל הזמן מגלים אמנם שמה שחשבנו שהם יחידות בסיסיות הם לא, למשל קווארקים, ושיש יותר ויותר סוגים של חלקיקים יסודיים כאלה, אבל בתחומים שונים של מדעי הרוח, האסכולה ה"סטרוקטורליסטית", זו המחפשת (ומוצאת) מבנה בסיסי בכל דבר ודבר, בכדי להיחשב יותר "מדעיים", יש למבנים היסודיים האלה (עדיין) רק חלקיק יסודי אחד פר תחום (עד כמה שאני יודע, אבל הידע שלי הוא מאד שטחי…). המקבילה היא כמובן לגנים, המרכיבים את ה DNA שלנו ושם אכן נולד מושג ה Meme, אותו טבע ריצרד דוקינס בספרו "הגֶן האנוכי".
Mytheme היא היחידה הבסיסית במיתוסים, אותם סיפורים העוברים מדור לדור שעליהם מושתתות תרבויות. מנתחי מיתוסים מחפשים את הגרעין המשותף למיתוסים שונים מעמים שונים, בהנחה שיש מבנה לחשיבה האנושית שגורם לתרבויות שונות לפתח מיתוסים שונים, אך כאלה המושתתים על תשתית של יחידות בסיסיות, המיתֵמות. יש גישות שונות לגבי מהי הגרנולריות של אותן יחידות, האם המיתוס כולו הוא יחידה אחת בתלבושת שונה, או שאולי יש בכל מיתוס מספר יחידות המרכיבות אותו.
Narreme היא היחידה הבסיסית בנרטיב / סיפור. המונח משמש בנרטולוגיה סטרוקטורלית (נרטולוגיה היא המחקר והלימוד של נרטיבים). הטענה היא שכל סיפור מורכב מיחידות סיפוריות בסיסיות.
Meneme, או בקיצור Meme היא היחידה הבסיסית של רעיונות, סמלים ונוהגים תרבותיים הנושאת אותם "ממוח אחד אל משנהו" דרך כתיבה, דיבור, מחוות וכו'. מקרה פרטי של Meneme הם הMemes באינטרנט, שילוב של תמונות וכיתוב המעבירות מסר תרבותי לקהלים גדולים ע"י שיתוף וויראלי. למשל זה (של Amir Schiby)
Morpheme: (בעברית: צוּרָן) במורפולוגיה* היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות בשפה. היא עשויה להיות מילה או חלק ממילה. למשל – כל אחד מהסימנים של השפה הסינית (קאנג'י) הוא מורפמה.
*מורפולוגיה, (בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים. המורפולוגיה חוקרת את דרכי הצטרפות הצורנים למילים, את משמעותם ואת חלוקת המילים למילים הראשוניות ולצורנים הנוספים אליהם.
Lexeme: בבלשנות היא היחידה הבסיסית של משמעות לקסיקלית, כזו הקיימת ללא קשר למספר הסיומות האפשריות לה או מספר המילים שהיא כוללת. כל ראשי הערכים במילון הם לקסמות. למשל "רץ", "רצה", "לרוץ", "רצנו", הם כולם צורות של אותה לקסמה, שייוצגו במילון תחת הצורה הקנונית של הלקסמה, הנקראית Lemma, שהיא בדוגמה מעלה המילה "רץ", והיא זו שתהיה מילת הכותרת (headword) של הערך הלשוני.
Phoneme: (בעברית הֶגְיָן)בפונולוגיה* היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בין מורפמות (יחידות משמעות) כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מורפמה אחת לאחרת.
יש להבחין בין פונמה, שהיא יחידה לשונית תאורטית; לאלופון, שהוא ביצוע ממשי של פונמה; וגרפמה, שהיא סימן יסודי בכתב.
*פונולוגיה (או תורת ההגה בעברית) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
Sememe: בסמיוטיקה סטרוקטורלית, היא היחידה הבסיסית של משמעות בשפה, למשל הסיומת ההופכת שם עצם יחיד לרבים (ריבוי). אבל בניגוד למה שכתבתי מעלה, בסמנטיקה, יש גם את Seme שהיא יחידה בסיסית יותר, שהיא מאפיין יחיד של Sememe.
Seme: בסמנטיקה, היא היחידה הבסיסית ביותר של משמעות -מאפיין יחיד של Sememe.
Grapheme: בטיפוגרפיה (עיצוב גופנים לדפוס), גרפמה היא יחידת הכתב הקטנה ביותר. יחידה כזאת יכולה להיות אות,לוגוגרמה (סימנים כגון $, %, או סימניות סיניות), ספרות, סימני פיסוק וכיוצא באלה. גופן חייב לכלול גרסה לכל גרפמה הכלולה בשפה, וחייבת להיות התאמה בין הגרפמות כדי לשמור על קו אחד בעיצוב הגופן. גרפמה היא ביטוי גרפי לפונמה.
המושג משמש גם באורתוגרפיה, (מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.) שם גרפמה היא קבוצת סימנים גרפיים שיכולים להתחלף זה בזה בלי ליצור כל הבחנה (למשל מ וְ ם, A וְ a). כל אחד מהסימנים בקבוצה מכונה אלוגרף. (אלוגרף לגרפמה הוא כמו קווארק לאלקטרון?)
—- קצת אנגלית, מועתק בעיקר מויקיפדיה (לא לכל המונחים יש ערכים בעברית) —-
Mytheme is the equivalent in myth of the phonemes, morphemes, and sememes into which structural linguistics divides language, the smallest possible units of sound, structure, and meaning within a language system.
Narreme is the basic unit of narrative structure. Narreme is to narratology what the morpheme is to morphology and the phoneme to phonology.
A Meneme (meme) acts as a unit for carrying cultural ideas, symbols, or practices that can be transmitted from one mind to another through writing, speech, gestures, rituals, or other imitable phenomena with a mimicked theme.
A sememe is a semantic language unit of meaning, correlative to a morpheme. The concept is relevant in structural semiotics.A sememe is a proposed unit of transmitted or intended meaning; it is atomic or indivisible.
It can be thought of as the semantic counterpart to any of the following: a meme in a culture, a gene in a genetic make-up, or an atom (or, more specifically, an elementary particle) in a substance.
A phoneme is a basic unit of a language's phonology, which is combined with other phonemes to form meaningful units, morphemes. The phoneme can be described as "The smallest contrastive linguistic unit which may bring about a change of meaning".
In linguistics, a morpheme is the smallest grammatical unit in a language. In other words, it is the smallest meaningful unit of a language. The field of study dedicated to morphemes is called morphology. A morpheme is not identical to a word, and the principal difference between the two is that a morpheme may or may not stand alone, whereas a word, by definition, is freestanding.
A lexeme is a unit of lexical meaning that exists regardless of the number of inflectional endings it may have or the number of words it may contain. It is a basic unit of meaning, and the headwords of a dictionary are all lexemes. Put more technically, a lexeme is an abstract unit of morphological analysis in linguistics, that roughly corresponds to a set of forms taken by a single word. For example, in the English language, run, runs, ran and running are forms of the same lexeme, conventionally written as run
A grapheme is the smallest unit used in describing the writing system of a language,[1] originally coined by analogy with the phoneme of spoken languages. A grapheme may or may not carry meaning by itself, and may or may not correspond to a single phoneme. Graphemes include alphabetic letters, typographic ligatures,Chinese characters, numerical digits, punctuation marks, and other individual symbols of any of the world's writing systems.
========== טעיתי? שגיתי? בלבלתי בין דברים? תקנו אותי דרך התגובות מטה. ========
דרכי עצים 