מילים קצרות / ערבית – עברית

אִזַן אִם כן
אִזָא אם שאלה
אִזָא האם שאלה
אִילִי ש (אשר)
אִיללִי אשר
אִל-בַּאקִי השאר, היתר
אִסַא עכשיו זמן
אִשִי דבר
אֵימתַא מתי שאלה
אֵיש מה שאלה
אַבָּדַן בשום אופן
אַבָּדַן אף פעם זמן
אַוְ או
אַוַל קודם זמן
אַוַלַן דבר ראשון
אַוָל_מְבֵּירַח שלשום זמן
אַחְלָא יותר מ… תואר
אַחְסַן יותר טוב
אַיַא ואחד איזה מהם? שאלה
אַי / אַיֶא איזה? (שם עצם) שאלה
אַכְּתַרֵ_שויי קצת יותר
אַכְּתָר יותר תואר
אַכִּיד בטוח תואר
אַלְאַאן עכשיו זמן
אַן, אִינוֹ שְ, כִּי
אַקַל פחות
בְּעִיד רחוק מקום
בִּ(אל)דַ'את דווקא
בִּידוּן בלי
בִּידוּן בלעדי
בִּיסִיר יתכן
בִּיסִיר אפשרי
בֵּין בין
בַּדַל במקום
בַּדַל מא במקום ש..
בַּסִיט פשוט
בַּסִיטה פשוט
בָּעֱד  חלק
בָּעֱד  זה את זה
בָּעֱד_ל-מָרָאת חלק מהפעמים
בְּ ב (באמצעות)
בְּסַבַּב בגלל
בְּסֻרְעַה מהר תואר
בְּעִיד רחוק מקום
בְּעִיד עַן רחוק ממך מקום
בִּ(אל)טַ'בְּט בדיוק
בִּג'וּז אולי
בִּג'וּז יתכן
בִּכּפִינַה דיינו
בַּאל-מַרָה בכלל לא
בַּאל-עַכְּס ההיפך
בַּלַאש חינם
בַּלַאש לא צריך
בַּלָא בלי
בַּלָא בלעדי
בַּס די
בַּס מספיק
בַּס די
בַּס רק
בַּעְדֵין אחר כך זמן
בַּעֵד עדיין
בַּעֵד עוד
בַּעֵד עדיין לא
בַּעֵד עוד לא
בַּעָד-מַא אחרי ש.. זמן
בַּרָה בחוץ מקום
בֻּכְּרַא מחר זמן
גַ'אִי הבא זמן
גַ'מְב (גַ'נְב) ליד מקום
גַ'מְב (גַ'נְב) על יד מקום
גַ'מְעָה שבוע זמן
גַ'מְעָה שבוע זמן
גַ'מְעָה לְ-גַ'אִי שבוע הבא זמן
גֻוַא בפנים מקום
גֻוַא פנימה מקום
גֻוואת לתוך מקום
דִד' נגד
דַאִימַן תמיד זמן
דַאחֶ'ל לתוך מקום
דַקִיקַה דקה זמן
דֻגְרִי ישר מקום
דֻעְ'רִי ישר מקום
דֻרוּרִי דחוף זמן
הִיַאה הנה
הֵיכּ כך, ככה
הַאדִ'י זו
הַאדִ'י הזו
הַאדַ'ה זה
הַאדַ'ה הזה
הַדוֹל אלה, האלה
הַל-קַד עד כדי כך
הַלְקֵית כעת זמן
הַלְקֵית עכשיו זמן
הַלַק כעת זמן
הַלַק עכשיו זמן
הֻנַאכּ שם מקום
הוֹן כאן מקום
הוֹן פה מקום
וְאַבּוּהַא ועוד איך
וֵין איפה שאלה
וַלַה אִישִי שום דבר
וַלַה שִי שום דבר
וַלָא אוֹ
וַסָט אמצע מקום
וַקֶת זמן זמן
וַרָא מאחורי מקום
זַי כמו
זַי כפי
חְ'סַארַה חבל
חִ'לֵס נגמר
חַ'ד ליד מקום
חַ'לַס מספיק
חַ'לַס די
חַאלִיַן בינתיים זמן
חַאלֶס לגמרי
חַאלַן תכף זמן
חַדָא מישהו
חַוַאלִי בערך
חַוַאלִי בקירוב
חַוַאלִי כמעט
חַוַאלִי מסביב
חַתָ'א וַלַן אפילו
חַתָא כדי ש..
חַתָא עד
טַבְֹּעַן כמובן
טַבְּעַן בוודאי
טוּל (א)לְוַקֵת כל הזמן זמן
יַא-רֵית הלוואי
יַלֲה נו…
יֻמְכֵּן אולי
יֻמְכֵּן יתכן
יוֹם יום זמן
כְּבִּיר, אַכבָּר גדול, גדול יותר תואר
כֻּל כול
כְּ בתור
כְּ כמו
כְּבִּיר הרבה
כִּיף איך שאלה
כַּם כמה (יחידות) שאלה
כַּמָאן גם
כַּמָאן עוד
כַּמָאן שְוַיי עוד קצת
ל-מַאדִי הקודם זמן
לִאַנוֹ מפני ש…
לִאַנוֹ מכיוון ש…
לִאַנוֹ כי
לִמַאדַ'ה למה שאלה
לִמַאדַ'ה מדוע שאלה
לִסַא עדיין זמן
לֵיש למה שאלה
לֵיש מדוע שאלה
לַ של
לַאַי עד מתי זמן
לַאכֶּן אַבַל
לַהוֹן לכאן מקום
לַוֵין לאן מקום
לַוַחַד לבד
לַחַא עד זמן
לַחָאל לבד
לַמַא כאשר זמן
מְבֵירַח אתמול זמן
מְבַלָא דווקא כן
מִזַבְּט בדיוק
מִין מִי
מִין הוֹן מכאן מקום
מִין וֵין, מִנֵין מנין, מאין מקום
מִין זַמַאן מזמן זמן
מִין לְאַוַל מחדש
מִיתֵ'ל כמו
מִיתֵ'ל כפי
מִיתֵל מַא כמו ש..
מִנְשַאן בשביל
מִנְשַאן כדי
מִנְשַאן כי
מִנְשַאן עבור
מִש בַּטַ'אל לא רע
מִש לַאזֵם חינם
מִש לַאזֵם לא צריך
מַא אִינוֹ אף על פי ש..
מַא חַדָא אף אחד
מַא עַדַא חוץ מ.., להוציא
מַא פִיש אין
מַוְג'וּד נמצא
מַוְג'וּד יש
מַזְבּוּט נכון
מַחַל מקום מקום
מַע עם (בחברת)
מַעְלוּם ברור תואר
מַרָה פעם זמן
מַתַלַן לדוגמא
מָרָאת לפעמים
מֻהַם חשוב תואר
מֻמְכֵּן יתכן
מֻמְכֵּן, אולי
מֻתַאַכֶּד בטוח
נַעַם אכן
נַפסֶ_שִי אותו דבר
סַוַא ביחד
סַוַא יחד
סַלַף מראש
סַלַפַן מראש
סַנֵה שנה זמן
סַעָה שעה זמן
עִנְד אצל
עֵ'יר בלתי
עַ'יר אחר
עַאדַתַן בדרך כלל זמן
עַגַ'נֶבּ הצידה מקום
עַלַא נגד
עַן אודות
עַן גַ'ד ברצינות
עַשָאן מכיוון ש…
עַשָאן מפני ש…
עַשָאן כדי ש…
עֻקבּאל בקרוב זמן
פִעְלַן למעשה
פַאת שעבר זמן
פַגְ'אַה פתאום זמן
פַרֵק הבדל
פוֹק למעלה מקום
פוֹק מעל מקום
פי, פיה יש
קְבַּל מול מקום
קַבֶּל לפני זמן
קַבֶּל קודם זמן
קַבֶּל מַא לפני ש.. זמן
קַד אותו גודל, אותה כמות
קַד כמות, גודל
קַדֵש כמה שאלה
קַוַאם מהר תואר
קַטְעַן בהחלט
קַלבּ פְנִים מקום
קַרִיבּ קרוב מקום
קַריב, אַקרָבּ קרוב, קרוב יותר תואר
קֻדָאם לפני מקום
שְוַיי קצת מידה
שְוַיי שְוַיי לאט זמן
שְוַייה מעט מידה
שַהֵר חודש זמן
שַיְאְ דבר
שוּ מה שאלה
תַאנִיַן דבר שני
תַבָּע (תַבָּעִי, תַבָּעוֹ..) של
תַחְת למטה מקום
תַקְרִיבַּן בערך
תַקְרִיבַּן בקירוב
תַקְרִיבַּן כמעט
תַּאנְיֶה שניה זמן
מודעות פרסומת

רשומות אחרונות

צומחות לי שיניים כחולות

העסקה השבוע, בה נמכרה חברת מלאנוקס הישראלית לחברת nvidia האמריקאית החזירה אותי אחורה בזמן קצת יותר מעשרים שנה, לתקופה שבה גם חברת אינטל, בה עבדתי ברוב השנים בהן עבדתי, החליטה שלא די לה בשליטה בשוק המעבדים למחשבים ושאפה לגדול לשוק התקשורת.

מלאנוקס מייצרת כרטיסי תקשורת מחשבים אולטרא-מהירים וחברת nvidia מייצרת מאיצים גרפיים שכיום משמשים גם לעיבודי בינה מלאכותית בחוות שרתים. הצירוף יכול להציע ליצרניות של חוות שרתים חבילה אטרקטיבית. באינטל לדעתי לא ראו סינרגיה שכזו. פשוט חיפשו עוד שווקים שאפשר לפתח ולייצר עבורם סיליקון. המודל שדמיינו היה כנראה כמו בפעם הראשונה שבה ארזו וי-פי בתוך מחשב נייד ושווקו את החבילה תחת המותג "סנטרינו". זו הייתה הצלחה – אין היום בית קפה בעולם שלא מתהדר בוי-פי חינם, אבל לא היה שם בסנטרינו ההוא שום שילוב ברמת החומרה, אפילו רכיב תקשורת הוי-פי היה של חברה אחרת, לפחות בשנים הראשונות.

אז, העדפתי לראות את זה אחרת. כאחד שרגליו לא לגמרי מחוברות לאדמה, יצאתי למסע חקר לבדוק אם אפשר להוסיף פה ושם כמה פקודות וקצת חומרה למעבד הראשי (זה של אינטל) בכדי לספק את צרכי רוב טכנולוגיות התקשורת השונות, במקום לייצר שלל רכיבים נפרד לכל ערוץ תקשורת (בטלפון שלכם יש חמישה ערוצי תקשורת). המסע היה מהנה מאד, ולמדתי הרבה דברים, אבל לא צלח. המהנדסים בכל אותן חברות רכיבי תקשורת שאינטל קנתה במילארדים (וסגרה בהפסד גדול כעבור שנים לא רבות) ממש לא ששו לשתף פעולה עם יוזמה שתייתר אותם. ויתכן שלא באמת אפשר היה לעשות מה שתכננתי, אבל הי, לפחות נהניתי, ויש הרבה פטנטים על שמי בעקבות אותו מסע חקר.

במסגרת אותו מסע פגשתי גם את נציג חברת אינטל לגוף שהגדיר את טכנולוגית ה bluetooth, ה"שן הכחולה" בזמנו, טכנולוגיה שנולדה בחברת אריקסון השבדית, (פעם אחד היצרנים הגדולים של טלפונים סלולריים, שכמו נוקיה כמה שנים מאוחר יותר, נמוגה לתוך הערפל הנורדי, לא ברור לי למה ואיך). אותו נציג, אידיוט גדול, שאת שמו (נאמר ג'ים) אני מעדיף לא לשתף כאן, ניסה לשכנע אותי שאין תועלת במאמצי כי 1 – רכיב ה bluetooth קטן מאד וזול (אז הוא לא היה עדיין ממש זול, אבל לפחות זו נבואה שהתגשמה) ו 2 – אין צורך בכל אותן טכנולוגיות התקשורת האחרות שחקרתי (כמו וי-פי וסלולר, תקשורת בכבלים ועל חוטי חשמל, ועוד ועוד…) כי לדעתו bluetooth יענה על כל צרכי התקשורת בעולם. "רק" צריך לרשת את כל העולם ברכיבי bluetooth, במרחק עשרה מטרים אחד מהשני (!) ו"צפיפות המידע" באוויר תהיה טובה יותר מאשר בכל טכנולוגיה אחרת. טוב, נבואה טפשית זו לא ממש התגשמה.

השבוע, תוך כדי קריאה בפרק הראשון מספרה של קתרין היילס "איך הפכנו פוסט-הומניים" (כתוב ממש טוב), נזכרתי גם בטפשות ההיא. אולי טיפשות זו היא דוגמה מוצלחת לבעייתיות של מה שהיילס מכנה שלילת הגוף של הפוסט-הומניזם, ראיית כל העולם כמידע היכול להתקיים גם בלי מימוש חומרי, בלי "גוף", ולכן למשל, מידע יוכל תיאורטית לזרום הלוך וחזור בין הגוף האנושי לתוספים טכנולוגיים – חזון הסייבורג. היילס מזכירה את תורת האינפורמציה של קלוד שאנון (גאון אמיתי אגב) כסוג של הפשטה שהיה לו השפעה על התרבות האנושית והפוסט אנושית, ורומזת שהדברים היו יכולים גם לפנות לכיוונים אחרים, אם למשל היה מודל התקשורת כולל גם את הצד הקולט ולא רק את ערוץ התקשורת נטו ומרכיביו: האות, המסר והרעש. ואכן, סוג ההפשטה הזה, של שאנון, יכול לגרום למישהו כמו אותו ג'ים לחשוב שהעיקר הוא דחיסות המידע באוויר המקיף אותנו, והמימוש החמרי, ה"הגפנה" (או "מגולמות") של הטכנולוגיה (תחנת ממסר כל כמה מטרים, נו באמת…) הוא פרט שולי.

מצד שני, ההפשטה על פי שאנון היא נקודת הזינוק ההיסטורית לזה שאני יכול כיום לשבת ברכבת ולשמוע מוזיקה משירות המוזיקה ספוטיפיי (כשיש קליטה סלולרית לאורך המסילה) באזניות ה bluetooth. פרט לכחצי סנטימטר של אוויר בהן המוזיקה עוברת כגלי קול מהאזניה אל עור התוף שבאזני, בכל שאר הדרך המוזיקה היא מידע חשמלי המתחיל איפה שהוא באיחסון על שרת איפה שהוא בעולם ועובר להערכתי בעשרה או יותר סוגים של ערוצי תקשורת עד שהוא מגיע לעמוד עליו מותקנות האנטנות של התא הסלולרי בו הטלפון שלי נמצא ברגע זה, משם לטלפון שלי בפרוטוקול תקשורת סלולרי שיכול להיות אחד מתוך כמה דורות של פרוטוקולים, משם ב bluetooth לאוזניות, ומצדו השני של עור התוף, שוב כאות חשמלי ברשת העצבים אל המוח שלי. וכל הדרך זו בדיוק אותה המוזיקה, מקודדת בדרכים שונות ומשונות, מועברת בתווכים שחלקם באוויר וחלקם בכבל או בסיב אופטי או תווך פיזי כזה או אחר. למוזיקה שאני שומע לא משנה ה"גוף" שנושא אותה.

כל אותן הנחות של אותה קבוצת עבודה על שימושים כאלה ואחרים, גרמו להגדרת תקן ה bluetooth כך שיש כמה דברים הדפוקים מהיסוד בתקן הזה, שרק עכשיו, כשהתקן כבר בדור החמישי שלו, מתחילים להסתדר. רוב השימושים שהם חזו בזמנו לטכנולוגיה, ושעבורם הוגדרו כל מיני תכונות בתקן, כגון השיוך (למה בכלל צריך שיוך (paring) מראש?) בעזרת קוד בן 4 ספרות (שכיום זה או 0000 או 1234 או כלום) לא קרו. לעומת זאת הטכנולוגיה משמשת להרבה דברים אחרים שכלל לא נצפו / נחזו בזמנו. אולי זה בלתי נמנע, אבל תקן bluetooth הוא ממש גמל, שהוא כידוע סוס שתוכנן על ידי וועדה. יותר מדי טבחים היו במטבח אז, שיתפו יותר מדי חברות עם צרכים שאינם חופפים, וזה נס שמשהו מהתבשיל הזה שרד את מבחן הזמן.

אני קצת מזדהה עם הקשיים שעמדו בפני קבוצת העבודה ההיא. להגדיר תקן לתקשורת למכשירים שאין להם באמת ממשק משתמש זה קצת מאתגר, ואז זה היה פרדיגמה חדשה. הקשיים האלה מדגימים את ההבדל בין technology לבין המונח היווני השימושי techne – היכולת לעשות דברים. היום, כשיש טלפון חכם עם מסך מגע בעסק, זה קצת קל יותר להמציא אופני שימוש נוחים. יש גם לא מעט התקני שמע כיום המחוברים דרך bluetooth שמדברים אליך בקול, באנגלית סינית כזו, ומודיעים לך את מה שצג היה מראה – לו היה להם צג. הדברים נפתרים לאט לאט, הטכנולוגיה מבשילה.

איך אני יודע שהיא מבשילה? לפני כחדשיים התפגר לי סופית הטלפון ואחרי שני נסיונות כושלים (וטפשיים בדיעבד) לתקן אותו, קניתי אחד חדש. פתאום, תוך כדי שימוש בטלפון החדש,
בכל פעם שהייתי צריך לחזור ולשייך מכשיר עם חיבור bluetooth שכבר שוייך בעבר למכשיר הקודם (אין כיום אפשרות לגבות את החיבורים האלה) התחלתי לשים לב שהחיבור הפך להיות הרבה יותר קל מבעבר, גם גילוי המכשיר אליו מתחברים וגם השיוך. וגם הבחנתי עד כמה רבים חיבורי הbluetooth בעולמי, כמה שיניים כחולות צמחו לי עם הזמן. מניתי עד כה שני חיבורים לדיבוריות במכוניות. שני חיבורים אחרים לשמע במכוניות (עם מתאמים כאלה לכניסת aux, בדולר, המגיעים מסין). שני חיבורים, למגבר ולסטרימר, למערכת השמע הביתית. שני רמקולי bluetooth עצמאיים – אחד קטן לנסיעות ואחד גדול, שתי מצלמות המקבלות מידע GPS מהטלפון דרך חיבור bluetooth, אזניות bluetooth, חיבור למחשב הנייד ואני בטוח ששכחתי עוד כמה.

במחשב הנייד יש לי גם עכבר bluetooth (בעייתי – החיבור עמו הולך לישון לפעמים…) וגם חיבורי שמע לחלק מהמכשירים שגם הטלפון יכול להתחבר אליהם. לפעמים הטלפון "גונב" מהמחשב הנייד את חיבור האודיו למערכת הסטראו, או להיפך. אין דרך טובה לפתור את זה. אם המערכת הייתה תומכת בנגינה בו זמנית ממספר מכשירים זה היה יכול להיות "מעניין". אבל חיבור מקבילי סתם, למה לא? במכונית זה עובד.

עובד, אבל מבלבל. למשל בפעם ההיא, כשנסענו לאסוף מתחנת הרכבת את המכונית שהשארתי שם. חזרנו בשתי מכוניות, אחד אחרי השניה, הביתה, וניסיתי להתקשר לאשתי במכונית השניה. לא הבנתי למה אני לא שומע אותה. מסתבר ששנינו היינו מחוברים לדיבורית במכונית שלה. איך פותרים את זה? לא יודע. אולי בעזרת (NFC (near field communication. כשתקן אחד מנסה לכסות את כל סוגי החיבורים בעולם הדורשים הספק שידור נמוך וקצב נתונים נמוך, זה מאתגר.

  1. פנים 8 תגובות
  2. ספרים 9 תגובות
  3. מי נוסע לאן 2 תגובות
  4. Te coop 10 תגובות
  5. יש כיסוי 4 תגובות
  6. חזרה, טבעונות, אירוניה והומור תגובה אחת
  7. עניין של גיל 2 תגובות
  8. "מלא שם בני דודים" 9 תגובות
  9. לא רפובליקת בננות 3 תגובות
  10. כבר לא עושה לי את זה תגובה אחת
  11. בדרך 2 תגובות
  12. אדום אדום 2 תגובות
  13. להיעשות אשה 3 תגובות
  14. מסך – עינית 2 תגובות