מילים קצרות / ערבית – עברית

אִזַן אִם כן
אִזָא אם שאלה
אִזָא האם שאלה
אִילִי ש (אשר)
אִיללִי אשר
אִל-בַּאקִי השאר, היתר
אִסַא עכשיו זמן
אִשִי דבר
אֵימתַא מתי שאלה
אֵיש מה שאלה
אַבָּדַן בשום אופן
אַבָּדַן אף פעם זמן
אַוְ או
אַוַל קודם זמן
אַוַלַן דבר ראשון
אַוָל_מְבֵּירַח שלשום זמן
אַחְלָא יותר מ… תואר
אַחְסַן יותר טוב
אַיַא ואחד איזה מהם? שאלה
אַי / אַיֶא איזה? (שם עצם) שאלה
אַכְּתַרֵ_שויי קצת יותר
אַכְּתָר יותר תואר
אַכִּיד בטוח תואר
אַלְאַאן עכשיו זמן
אַן, אִינוֹ שְ, כִּי
אַקַל פחות
בְּעִיד רחוק מקום
בִּ(אל)דַ'את דווקא
בִּידוּן בלי
בִּידוּן בלעדי
בִּיסִיר יתכן
בִּיסִיר אפשרי
בֵּין בין
בַּדַל במקום
בַּדַל מא במקום ש..
בַּסִיט פשוט
בַּסִיטה פשוט
בָּעֱד  חלק
בָּעֱד  זה את זה
בָּעֱד_ל-מָרָאת חלק מהפעמים
בְּ ב (באמצעות)
בְּסַבַּב בגלל
בְּסֻרְעַה מהר תואר
בְּעִיד רחוק מקום
בְּעִיד עַן רחוק ממך מקום
בִּ(אל)טַ'בְּט בדיוק
בִּג'וּז אולי
בִּג'וּז יתכן
בִּכּפִינַה דיינו
בַּאל-מַרָה בכלל לא
בַּאל-עַכְּס ההיפך
בַּלַאש חינם
בַּלַאש לא צריך
בַּלָא בלי
בַּלָא בלעדי
בַּס די
בַּס מספיק
בַּס די
בַּס רק
בַּעְדֵין אחר כך זמן
בַּעֵד עדיין
בַּעֵד עוד
בַּעֵד עדיין לא
בַּעֵד עוד לא
בַּעָד-מַא אחרי ש.. זמן
בַּרָה בחוץ מקום
בֻּכְּרַא מחר זמן
גַ'אִי הבא זמן
גַ'מְב (גַ'נְב) ליד מקום
גַ'מְב (גַ'נְב) על יד מקום
גַ'מְעָה שבוע זמן
גַ'מְעָה שבוע זמן
גַ'מְעָה לְ-גַ'אִי שבוע הבא זמן
גֻוַא בפנים מקום
גֻוַא פנימה מקום
גֻוואת לתוך מקום
דִד' נגד
דַאִימַן תמיד זמן
דַאחֶ'ל לתוך מקום
דַקִיקַה דקה זמן
דֻגְרִי ישר מקום
דֻעְ'רִי ישר מקום
דֻרוּרִי דחוף זמן
הִיַאה הנה
הֵיכּ כך, ככה
הַאדִ'י זו
הַאדִ'י הזו
הַאדַ'ה זה
הַאדַ'ה הזה
הַדוֹל אלה, האלה
הַל-קַד עד כדי כך
הַלְקֵית כעת זמן
הַלְקֵית עכשיו זמן
הַלַק כעת זמן
הַלַק עכשיו זמן
הֻנַאכּ שם מקום
הוֹן כאן מקום
הוֹן פה מקום
וְאַבּוּהַא ועוד איך
וֵין איפה שאלה
וַלַה אִישִי שום דבר
וַלַה שִי שום דבר
וַלָא אוֹ
וַסָט אמצע מקום
וַקֶת זמן זמן
וַרָא מאחורי מקום
זַי כמו
זַי כפי
חְ'סַארַה חבל
חִ'לֵס נגמר
חַ'ד ליד מקום
חַ'לַס מספיק
חַ'לַס די
חַאלִיַן בינתיים זמן
חַאלֶס לגמרי
חַאלַן תכף זמן
חַדָא מישהו
חַוַאלִי בערך
חַוַאלִי בקירוב
חַוַאלִי כמעט
חַוַאלִי מסביב
חַתָ'א וַלַן אפילו
חַתָא כדי ש..
חַתָא עד
טַבְֹּעַן כמובן
טַבְּעַן בוודאי
טוּל (א)לְוַקֵת כל הזמן זמן
יַא-רֵית הלוואי
יַלֲה נו…
יֻמְכֵּן אולי
יֻמְכֵּן יתכן
יוֹם יום זמן
כְּבִּיר, אַכבָּר גדול, גדול יותר תואר
כֻּל כול
כְּ בתור
כְּ כמו
כְּבִּיר הרבה
כִּיף איך שאלה
כַּם כמה (יחידות) שאלה
כַּמָאן גם
כַּמָאן עוד
כַּמָאן שְוַיי עוד קצת
ל-מַאדִי הקודם זמן
לִאַנוֹ מפני ש…
לִאַנוֹ מכיוון ש…
לִאַנוֹ כי
לִמַאדַ'ה למה שאלה
לִמַאדַ'ה מדוע שאלה
לִסַא עדיין זמן
לֵיש למה שאלה
לֵיש מדוע שאלה
לַ של
לַאַי עד מתי זמן
לַאכֶּן אַבַל
לַהוֹן לכאן מקום
לַוֵין לאן מקום
לַוַחַד לבד
לַחַא עד זמן
לַחָאל לבד
לַמַא כאשר זמן
מְבֵירַח אתמול זמן
מְבַלָא דווקא כן
מִזַבְּט בדיוק
מִין מִי
מִין הוֹן מכאן מקום
מִין וֵין, מִנֵין מנין, מאין מקום
מִין זַמַאן מזמן זמן
מִין לְאַוַל מחדש
מִיתֵ'ל כמו
מִיתֵ'ל כפי
מִיתֵל מַא כמו ש..
מִנְשַאן בשביל
מִנְשַאן כדי
מִנְשַאן כי
מִנְשַאן עבור
מִש בַּטַ'אל לא רע
מִש לַאזֵם חינם
מִש לַאזֵם לא צריך
מַא אִינוֹ אף על פי ש..
מַא חַדָא אף אחד
מַא עַדַא חוץ מ.., להוציא
מַא פִיש אין
מַוְג'וּד נמצא
מַוְג'וּד יש
מַזְבּוּט נכון
מַחַל מקום מקום
מַע עם (בחברת)
מַעְלוּם ברור תואר
מַרָה פעם זמן
מַתַלַן לדוגמא
מָרָאת לפעמים
מֻהַם חשוב תואר
מֻמְכֵּן יתכן
מֻמְכֵּן, אולי
מֻתַאַכֶּד בטוח
נַעַם אכן
נַפסֶ_שִי אותו דבר
סַוַא ביחד
סַוַא יחד
סַלַף מראש
סַלַפַן מראש
סַנֵה שנה זמן
סַעָה שעה זמן
עִנְד אצל
עֵ'יר בלתי
עַ'יר אחר
עַאדַתַן בדרך כלל זמן
עַגַ'נֶבּ הצידה מקום
עַלַא נגד
עַן אודות
עַן גַ'ד ברצינות
עַשָאן מכיוון ש…
עַשָאן מפני ש…
עַשָאן כדי ש…
עֻקבּאל בקרוב זמן
פִעְלַן למעשה
פַאת שעבר זמן
פַגְ'אַה פתאום זמן
פַרֵק הבדל
פוֹק למעלה מקום
פוֹק מעל מקום
פי, פיה יש
קְבַּל מול מקום
קַבֶּל לפני זמן
קַבֶּל קודם זמן
קַבֶּל מַא לפני ש.. זמן
קַד אותו גודל, אותה כמות
קַד כמות, גודל
קַדֵש כמה שאלה
קַוַאם מהר תואר
קַטְעַן בהחלט
קַלבּ פְנִים מקום
קַרִיבּ קרוב מקום
קַריב, אַקרָבּ קרוב, קרוב יותר תואר
קֻדָאם לפני מקום
שְוַיי קצת מידה
שְוַיי שְוַיי לאט זמן
שְוַייה מעט מידה
שַהֵר חודש זמן
שַיְאְ דבר
שוּ מה שאלה
תַאנִיַן דבר שני
תַבָּע (תַבָּעִי, תַבָּעוֹ..) של
תַחְת למטה מקום
תַקְרִיבַּן בערך
תַקְרִיבַּן בקירוב
תַקְרִיבַּן כמעט
תַּאנְיֶה שניה זמן

רשומות אחרונות

רצח ידע

שבוע שעבר בדוקומנטה ה 14, בסניף האתונאי שלה, למדתי כמה מילות מפתח בשיח האמנות העכשווי. הראשונה שבהן: Epistemicide, שאותה תרגמתי כ"רצח ידע" כפי ש genocide תורגם כרצח עם. ויש גם epistemic violence.

עוד מונח מאותה סדרה: Linguicide או "רצח שפה"  ו Glottophagy או "אכילת שפה". האופן שבו שפות ילידיות נכחדות ונרמסות על ידי השפות ההגמוניות, ובראשן האנגלית.

רצח ידע, בשיח העכשווי הוא האופן בו הידע של עמים מוכפפים "מושמד". לדוגמה כאשר הרפואה העממית של עם  הופכת ל"אמונה טפלה" כאשר הרפואה המערבית מופיעה בזירה. הידע המסורתי של העם מפסיק להיחשב "ידע" שמובן של "מדע" או "מה שידוע כנכון", הוא כבר לא חלק מהאפיסטמה. (מהי אפיסטמה אני מסביר לעצמי כאן).

בהקבלה "רצח שפה" או השמדת שפה קורה כאשר שפות של עמים, לפעמים ללא ביטוי כתוב,  ולרוב תחת כיבוש קולוניאלי, נכחדות או מפסיקות לשמש את העלית האינטלקטואלית של העם כשפה לביטוי ספרותי. וכאשר השפות המינוריות האלה נכחדות, נכחד אתן גם הידע שהיה אצור בתוכן, העולם התרבותי לו הן נתנו שפה. לפעמים נותרת בשפה המג'ורית עיקבה קלושה, כמו למשל מספר מצומצם של מילים ביידיש שנותרו באנגלית, בעיקר זו האמריקאית.

בדוקומנטה מנסים לעשות "תיקון" לתופעת של אותו "רצח ידע", למשל על ידי העדפה מתקנת של אמנות עמים ילידיים, אמנות שתפקידה החברתי שונה מתפקיד האמנות במערב. למשל העבודות של Beau Dick, אמן מה first nation הקנדי של Kwakwaka'wakw. עבודות שילקחו כעבור חודש מהתערוכה ויושמדו בשריפה בטקס של אותה אומה. המסר בהצגת כל כך הרבה אמנות שתפקידה החברתי כל כך שונה מזה של התרבות הפלסטית במערב הוא שהידע של "הצפוניים" לגבי מה נחשב אמנות לא נעלה או עדיף של הידע של "הדרום".

הצמד הזה, צפון-דרום, עושה רושם שהחליף בשיח הפוסט-קולוניאלי את הציר מזרח-מערב.

משום מה, התחלתי לראות את המושג הזה, רצח-ידע, מהזווית של הציבור המסורתי/דתי/חרדי. הניסיונות של שר החינוך הנוכחי להדתה של מערכת החינוך היא, אני חושד במידה רבה של בטחון, תגובה למה שהציבור הדתי רואה כרצח ידע המתבצע כלפיו החל מסוף המאה ה 18. החילון של רוב החברה המערבית ביצע רצח ידע, לתפיסתם, במה שאדם דתי "יודע". למשל – איך נוצר העולם. למשל מהו המקום הראוי של נשים בחברה. למשל, שחיה חייבת להיות במלוא הכרתה כאשר היא נשחטת.

מכאן הדרישה, שנראית לחילונים כל כך מופרכת, ללמד במערכת החינוך במקביל לתורת האבולוציה גם את תיאורית הבריאה, המסתווה תחת השם הפסבדו מדעי "תכנון תבוני".

אולי כל התמונה היותר רחבה, של התחזקות הדת ועליית הימין ברחבי העולם, כולה בעצם זירת מאבק על "מה שידוע". מאבק אפיסטמי אלים בין הידע המתיימר להיות גלובלי ואוניברסלי, לידע הפרטיקולרי, הלאומי, הדתי, המסורתי. מאבק שאת תוצאותיו קשה לדמיין.

  1. Beau Dick כתיבת תגובה
  2. למה להזכיר את השואה? 4 תגובות
  3. head hunting תגובה אחת
  4. מרכסיזם והפילוסופיה של השפה תגובה אחת
  5. assemblage 2 תגובות
  6. הבריחה מאסיה כתיבת תגובה
  7. 42-43: SW Bridletrail Ave., Beaverton, Oregon כתיבת תגובה
  8. אנטי-סלבריטי כתיבת תגובה
  9. נָחִיל תגובה אחת
  10. כף רגלי לא תדרוך שם תגובה אחת
  11. פעמיים טונה 6 תגובות
  12. 61: פריז 2 תגובות
  13. בעור כתיבת תגובה
  14. תאום ציפיות 2 תגובות