זה טבעוני זה?


הבוקר, אחרי שקמתי משנת לילה בה הייתי מכוסה עד הסנטר בכסת מלאת נוצות (!), ניגשתי למטבח ופתחתי קופסת שימורים של בשר (!) והפרשתי ממנה מנת אוכל לחתולתנו הקשישה צ'ילי. אחרי כן יצאתי לחצר נעול בנעלי עור (!) כדי להשליך לקומפוסטר בין היתר את הכנאפה הלא טבעונית שבמאפיית אבולעפיה אשר ביפו דחפו לי כ"צ'ופר" לתוך השקית (בה היו רק מוצרי מאפה טבעוניים שרכשתי), אחרי שנגסתי ממנה ביס (!), ולבסוף התישבתי על הספה לכתוב את הרשומה הזו, כשאני נשען על כריות ממולאות בנוצות (!) גם הן.

אז הנה התירוצים להגנתי, לפני שחבר המושבעים יגזור את דיני לגירוש מחוגי הטבעונים.

כסת הנוצות: מכילה נוצות שנמרטו מאווזים אי שם בשלהי האימפריה האוסטרו-הונגרית, לפני כמאה שנים. הן היו מתנת החתונה של סבתי. מאז הם עברו כמה פעמים ניקוי והחלפת מעטפת, אך קורבנם של האווזים הסלובקיים האלה זוכה להערכה הראויה עד היום, לארבעה דורות במשפחתנו לא היה קר בלילה בזכותם. השלכת השמיכות האלה או הפסקת השימוש בהן לא יצילו ולו אווז אחד. זה יהיה בגדר מה שנקרא "virtue signaling", דרך להפגין עד כמה הטבעונות שלי "טהורה", אולי "אדוקה", וגם אקט צרכני שאינו מחוייב המציאות.

הבשר בו אני מאכיל את חתולתנו: ניסיתי כמה פעמים סוגים שונים של מזון יבש טבעוני לחתולים, והיא לא אכלה אותו אף שהיה יקר פי שלוש מהמזון המשובח ביותר שאינו טבעוני. היא גם זקנה מדי מכדי לאכול מזון יבש, אותו היא נהגה להקיא כל פעם על שטיח אחר. אז נכנעתי. זו תהיה כנראה החתולה האחרונה שלנו – אני לא רואה איך אחזקת חיית מחמד שאינה יכולה לחיות בלי בשר תואם טבעונות.

נעלי העור: אודה על האמת, נעלי העור האחרונות שלי ששרדו מהתקופה הטרום טבעונית כבר התפרקו מזמן והושלכו לפח, אבל כן, המשכתי לנעול אותן עד שנגמרו, גם אחרי שעברתי מצמחונות לטבעונות. נראה לי שמבחינת בעלי החיים, לא הוספתי בזאת על סיבלם, להיפך – נתתי כבוד לקורבנם. וגם צרכתי פחות.

כריות הספה: כן, גם היא מהתקופה הטרום-טבעונית, והנוצות כבר נמרטו. אם אחליף אותן בחומר סינטטי, לא אגרע מסבלו של אף בעל חי אך אגרום לצריכה נוספת ומיותרת של משאבים בעולם. אני חי עם זה בשלום.

הכנאפה מאבולעפיה: אם הברירה היא בין לזרוק או לאכול משהו לא טבעוני, אז בניגוד לדעת רוב הטבעונים שהגיבו לשאלה ששאלתי בנידון בקבוצת הפייסבוק "טבעונות ישראל", התשובה שלי אינה החלטית לזרוק – כמו של רוב האנשים שהגיבו שם. (אבל יתכן שמגיבים בעיקר אנשים שיש להם דיעות נחרצות בענין ויש הטיה מסויימת ב"משאל" שכזה). בשר הייתי זורק (או נותן לחתולים כפי שרבים הציעו) כי אחרי 47 שנים שבהן בשר לא בא אל פי, לא הייתי מסוגל נפשית לאכול בשר. אבל דבר מאפה שיש בו (אולי) ביצה או משהו חלבי, יתכן שהייתי כן אוכל ולא זורק. (אבל אני מודה שאני מעגל פינות לפעמים כשזה נוגע לדברי מאפה, בעיקר אם הם משובחים ואינם "גבינתיים" במופגן).

בכל אופן, הכנאפה מאבולעפיה מכילה גבינה, והגבינה מחלב שכבר נגזל מפי עגל תמים כלשהו, ולאותו העגל כבר לא משנה ממש אם אוכל או אזרוק את פיסת הכנאפה הזו, ששום דבר שעשיתי לא גרם לה להופיע בעולם (וגם בשקית המצרכים שקניתי). גם השיקול הבריאותי לא ממש משמעותי – גם המאמינים האדוקים ביותר ביתרונות התזונה הטבעונית (שגם אני נמנה עליהם) לא יחששו שתוחלת החייים שלהם תתקצר בעקבות ביס בכנאפה. גם הנזק הסביבתי מיצור הגבינה ההיא הוא כבר עובדה מוגמרת. ואם אין ברשותכם קומפוסטר, עדיף מבחינה סביבתית כבר לאכול את הכנאפה הזו מאשר לזרוק אותה לפח אשפה רגיל. אז אולי הקריטריון פה צריך להיות לא זה הטבעוני, אלא הטעם מצד אחד והמחיר הקלורי של המאכל המאד משמין הזה. והטעם במקרה הספציפי הזה ממש לא הצדיק את המחיר הקלורי.

ואם אתם מזדמנים לחיפה, אני ממליץ בחום על הכנאפה הטבעונית בשוק תלפיות, וגם על זו הטבעונית בכנאפה שפירא, במרכז הכרמל.

עוד רשימות בנושא טבעונות

מחשבה אחת על “זה טבעוני זה?

  1. בפניי אתה בטח לא צריך להתנצל/להתגונן/לתרץ. בעיניי, כמה שפחות עקרונות קנאיים – הרי זה משובח. כל זמן שאתה לא מזיק לאף אחד, זה לא יכול להיות רע.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s