פרספקטיבה


לפני אי אלו שנים, בגיל 24 (!), אחרי שמיציתי כל שביל ואתר כאן, יצאתי בפעם הראשונה לחו"ל. לאירופה, לחודש. וצילמתי וצילמתי, בעיקר בניינים. כשחזרו השקופיות, התאכזבתי לראות שכל הבניינים בצילומי נוטים לאחור, וחלקם העליון צר מזה התחתון. הטיית המצלמה כלפי מעלה בכדי לתפוס את כל חזית הבניין, גורמת למישור הפילם (פוגיכרום וולויה 50 asa באותם השנים) לא להיות מקביל למישור חזית הבניין ולכן קווים מקבילים במציאות מפסיקים להיות מקבילים בצילום. בעצם, יכולתי לשים לב זה גם בזמן הצילום, אבל רק אחרי שפותחו השקופיות ראיתי עד כמה זה מעצבן.

באותה תקופה הייתי מאד רציני בעניין הצילום, ואת אותה נסיעה קצרה תירצתי לעצמי בביקור בתערוכת הצילום הגדולה בעולם וגם קורס צילום סטודיו בחברת אגפא (ז"ל). כל כך רציני הייתי אז עד שכמעט שקלתי להתחיל לצלם בסוג של מצלמה הנקרא view camera, בה אפשר להטות את מישור העדשה ביחס למישור הפילם וכך לפתור את בעיית הפרספקטיבה. מצלמה גדולה, יקרה, וממש לא מיועדת למי שנוסע ברכבת ב youth eurail pass . כך נראית מצלמה כזו:

view camera

עם הנסיון והשנים שיפרתי קצת את הטכניקה, התחלתי לצלם חזיתות בינינים יותר מרחוק, בעדשה טלסקופית, כך שהשיפוע בו היטיתי את המצלמה מעלה היה מתון יותר. והתחלתי לצלם יותר פרטים.

ועכשיו אני קופץ ארבעים וכמה שנים קדימה, ועניין הפרספקטיבה נותן לי פרספקטיבה (במובן המאפורי) עד כמה השתנו הדברים. הצילום כבר דיגיטלי לגמרי, ורובו מצולם בטלפון. בעיית הפרספקיבה אף הוחמרה מצד אחד – את הטלפון, בניגוד למצלמה, מאד קשה להחזיק באופן מקביל למושא התצלום, ושוב יש את אותה הבעיה, מלבנים מצטלמים כטרפזים, ואפילו טרפזים עקומים כאלה, עקומים גם במימד האפקי וגם האנכי.

אלא שהיום לבעיה יש פתרון פשוט. תוכנות עריכה בסיסיות, אפילו בטלפון, למשל תוכנת העריכה של אינסטגרם, מאפשרות לתקן את הפרספקטיבה המעוותת בקלי קלות. אפשר למשוך באצבע קלה את פינת המלבן שהתעוות, ולגרור אותה למקומה הרצוי, יחד עם כל שאר מרכיבי התמונה. יש הרבה מאד חישובים מאחורי הפעולה הזו, שהפכה כל כך פשוטה, טריביאלית אפילו, אבל אפילו המעבד בטלפון מבצע חישובים אלה באפס זמן.

הייתי יכול לסרוק את כל אותן שקופיות מאז (שמן הסתם כבר דהו לא מעט) ולתקן גם להן את הפרספקטיבה. אלא שרוב אותם הצילומים לא ממש שווים את המאמץ. ההתלהבות שלי מחזיתות של כנסיות גם היא התחלפה בהתמקדות באינספור הפרצופים המסותתים על חזיתותיהם וצילומם.

בראיה לאחור, הצילומים היחידים כמעט ששווה לי להשקיע בשיפוצם הם אלו (המעטים מדי) בהם רואים אותנו צעירים ואפילו יפים. ושם אין שום בעיה של פרספקטיבה. רק שיפורי קומפוזיציה. את הצבעים שדהו ונעלמו עדיין לא מצאתי איך לשחזר.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s