איך לפתוח את שנת הלימודים?


נתחיל מהבהרת הפוזיציה של כותב הדברים האלה: אין לי לא ילדים ולא נכדים בגילאי בית ספר. כמו כן, אני לא חושב שמלמדים שם משהו מועיל, מעבר לחיבור וחיסור, אולי. וגם אף פעם לא היה ברור לי למה לא לדחות את פתיחת מערכת החינוך עד אחרי כל חופשות החגים. ועדיין, צריך בתי ספר, בעיקר כדי לפנות את ההורים לעבודה (שאין…). אז מה עושים?

למידה מרחוק: טוענים שיש הרבה ילדים שאין להם מחשבים בבית, לפחות לא לשימושם הבלעדי. מה שאותם אנשים שוכחים הוא שיש הרבה יותר טלפונים חכמים ממחשבים (גם במגזר החרדי), חכמים מספיק גם אם לא מהדור האחרון, שמספיקים ממש לגמרי להתחברות לשיעור בזום או תוכנת וידאו אחרת. ואם לא וידאו, אז לפחות אודיו.

עוד לגבי למידה מרחוק: שני ילדים או שלושה יכולים לשמוע שיעור מספיק טוב על מחשב אחד. שיחברו בין ילדים שיש להם לכאלו שאין להם הגרים במרחק סביר, וילמדו יחד. בית הספר יכול לעשות את הציוותים האלה בלי כל קושי, ואפילו לחייב תלמידים לחלוק בחומרה שיש להם.

כשיש שלושה ילדים בבית שצריכים לחלוק מחשב אחד, או טלפון חכם אחד, אנא -שמשרד החינוך יאפשר להתחבר לשיעורים שונים עם מורים שונים בשעות שונות כך שכל ילד יוכל ללמוד בשעות שהמחשב פנוי עבורו. יש ביממה מספיק שעות ערות לשלושה מנות של שעות לימוד בזו אחר זו. וכשמלמדים בזום אפשר ללמד במקביל גם 40-50 ילדים (כאמור – בעיקר כדי שההורים יעבדו, אני יודע שזה לא אופטימלי מבחינת העברת החומר). לא נורא אם כמה שבועות ילד ילמד עם מורה אחר, לא זה הקבוע שלו.

ומה לגבי הטלויזיה? יש בכבלים ובלווין מאות ערוצים עליהם אפשר להעביר במקביל תכנים לכל הגילאים ולכל המקצועות. תכנים צריך לקנות ולדובב, או לשלוף ממחסני הטלויזיה החינוכית. אפשר למצוא. וכאמור – המטרה היא להעסיק את הילדים.

כמובן שצריך לענות על השאלה: מי ישמור על הילדים הקטנים יותר בשעות האלה? התשובה יותר קלה בימים אלה בהם רבע מכוח העבודה מובטל מאונס וחצי מכוח העבודה עובד מרחוק. ויכולים גם הורים להתארגן בקבוצות קטנות ולשמור על ילדיהם בתורנות. פתרונות יש.

בסופו של דבר, אם תדחה שנת הלימודים עד שהתחלואה תרד, הרי אותם הורים יוכלו לחזור לעבודה יותר מוקדם. כמו כן, המון אנשים שמשרותיהם אבדו לעד, ויהיו לא מעט כאלה, שיתכבדו ויסבו עצמם להוראה – מקצוע מספק, גם אם לא מתגמל כמו עבודה בהיי-טק נאמר, אבל עדיין לא רע. (וכמו כן יש לשפר את משכורות המורים!)

פתרונות יותר רדיקאליים: כל מי שבחל"ט ורוצה להמשיך ולקבל כסף – שיבוא לעבוד במערכת החינוך. בשלב זה, אפילו רק לשמור על ילדים קטנים בזמן שהם צופים בבית בטלוויזיה בתכנים חינוכיים. לא צריך הרבה הכשרה לזה.

ולתלמיד שאין לו יכולת ללמוד מרחוק על אף כל הדברים מעלה, שיבוא לבית הספר פיזית, שיהיה כעת מקום הרבה פחות צפוף. עשרה תלמידים בכיתה, אם אלו כל הזמן אותם התלמידים, זה תרחיש הרבה פחות מסוכן. (אני לא נותן הרבה סיכוי לעניין המסיכות בכיתות). בתי הספר הם אלו שצריכים להחליט מי ילמד בכיתה, מתי ועם מי, ומי ילמד מרחוק, מתי ועם מי.

הסעות: בתי ספר בשכונות מבוססות שבהם אחוז גבוה של תלמידים יכולים ללמוד מרחוק יהיו די ריקים. צריך לארגן הסעות של חלק מהתלמידים משכונות מצוקה בהן רוב הילדים לא יכולים ללמוד מרחוק אל בתי הספר הפנויים יחסית, כך שיוכל להשמר מרחק סביר בין התלמידים.

ברור לי שנדרשת יכולת ארגון ברמה יפנית או קוריאנית בשביל שיקרו דברים מעין אלה, ואצלנו, חוץ מכל הבלגאן והחפיף, יש גם שר החינוך שהוא איש צבא מאצו, שחושב שכבודו יפגע אם שנת הלימוד לא תפתח בשעה שמונה אפס אפס בראשון לספטמבר. טוב, לפחות הצעתי.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s