פיצה בלי שמרים


2 כוסות קמח
כפית וחצי אבקת אפיה
חצי כפית מלח
שליש כוס שמן
בערך שני שליש כוס מים

מחממים תנור ל200 מעלות ושמים תבנית הפוכה במחצית גובהו.
מערבבים יבשים בקערה, מוסיפים את השמן ומוסיפים מים בהדרגה תוך לישה ביד עד שהבצק נוח לרידוד. לשים עוד קצת.
מרדדים על נייר אפיה מקומח קלות, מוסיפים מה שרוצים למעלה (רוטב עגבניות, גבינת קשיו טבעונית, פרוסות עגבניה,,..) ומעבירים עם נייר האפיה אל גב התבנית ההפוכה בתנור שכבר התחמם.
אופים כ 15-20 דקות, עד שהבצק נראה אפוי היטב בשוליים החשופים.
מפזרים עלי בייבי או ארוגולה טריים מלמעלה (אם רוצים) ואוכלים.

גיוונים:
אפשר לערבב סוגי קמח שונים. ניסיתי עם כוס קמח תירס וכוס קמח כוסמין מלא ויצא טוב.
אעדכן בעתיד אחרי עוד נסיונות, או ספרו לי אתם מה עבד.
אם גבינה, אז ברור שטבעונית. אבל לא חייבים גבינה (באיטליה קוראים לזה מרינרה). או בלי רוטב עגבניות (קוראים לזה ביאנקה). ואם פטריות, אז בבקשה לא מקופסת שימורים.

ועכשיו לקצת קיטורים: אני ממש לא מתלהב ממתכונים בבלוגים שצריך לגלול ארבעה עמודים של סיפורי מעשיות עד שמגיעים למתכון עצמו, אז את הסיפורים שלי אני שם פה למטה כדי שאפשר יהיה להתעלם מהם, ולבטח שלא יהיו פה ארבעה עמודים.
אני גם לא מבין למה צריך תיעוד צילומי ואו סרט וידאו מושקע למתכונים הכוללים ערבוב של כמה חומרים, כולל קעריות חמודות המסודרות על רקע ססגוני עם כל החומרים מוכנים מראש. מישהו באמת מבשל ככה?

אני יודע שמתכון "מקצועי", ביחוד באפיה, נותן את החומרים ביחידות משקל. גם יש לי משקל במטבח אבל ראבאק, ברוב הפעמים זה באמת חשוב? בכוסות/כפות/כפיות הרבה יותר פשוט.

אני גם לא מתלהב ממתכונים עם רשימת חומרים מאד ארוכה, כשברור לי מנסיון שתרומת רוב החומרים האלו היא שולית לחלוטין, ותפקידם במתכון לא ממש ברור, אבל הם כן תוקעים אותך אחרי כן עם כל מיני מרכיבים שטרחת לקנות ואחרי זה סותמים לך את המזווה. אז המתכון מעלה תפקידו לעזור לי לחסל את עשרים מיני הקמחים שיש לי בבית, חלקם קמחי דגנים וחלקם קמחי קטניות.

תשאלו – למה לא פיצה על שמרים בעצם? זה לא מסובך אבל לוקח יותר זמן, צריך לחכות להתפחה ואני לא בטוח איך שמרים מתפקדים עם כל מיני הקמחים המוזרים שאני מתכוון לשגר דרך המתכון הזה. את המתכון הזה אפשר להכין מכל סוג של קמח, וזמן ההכנה קצר מהזמן שלוקח לתנור להתחמם. ואפשר לעשות את זה ללא גלוטן.

מתכון צריך להיות סוג של אלגוריתם. כמו מה שאתה מבין אחרי שקראת כמה וכמה מתכונים למאכל מסויים ועכשיו שאתה מבין את הפרינציפ, אתה יכול לגשת משוחרר להכנתו. אתה מבין למה משמש כל דבר, ואתה יכול לאלתר סביב העיקרון הבסיסי עם מה שיש לך בבית או שאתה יכול להשיג בימי קורונה אלה (שמתם לב שאין סוכר חום מלא בכל הארץ? גם מסוגת אישרו לי שאין בשוק).

סוף חפירות 🙂

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s