אני הייתי פה קודם


עניין הגבולות בין המדינות, אלו שהולכים וגובהים, נראה לי לפעמים אחד הפגמים המוסריים הגדולים ביותר של האנושות. למעשה, עניין הגבולות מוחק את זכויות האדם ומחליף אותם בזכויות אזרח. בלבד.

באיזו זכות התקוממו הפלסטינאים על שובו של העם היהודי לארצו, טיפין טיפין, אז בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים? רק בגלל שהם כבר ישבו בשטח? התנגדותם לתנועה חפשית של אנשים אל מה שאפילו לא היה מדינה עצמאית משלהם בשלב ההוא גרמה אולי למותם של יהודים רבים שיכולים היו אולי לברוח מאירופה ולהנצל. אולי.

אני מתחיל דווקא מעניין זה, בניגוד למה שהייתם מצפים למי שמביע דיעות "סמול קיצוני", בעקבות שיחה גלוית לב (נראה לי) עם חבר פלסטיני. שאלתי אותו אם הוא רואה כפתרון אידאלי מבחינתו מדינה אחת או שתיים. הוא אמר שאחת, שאליה יהיה חופש הגירה לא רק ליהודים. לא שאלתי (עדיין) האם גם לכל פליט מאפריקה שירצה בכך. וגם אמר שהפלסטינים תמיד היו מכניסי אורחים ושתרבותם מאפשרת מדינה דו-לאומית כזו. לא מיצינו את הנושא, ולא העליתי (עדיין) את פרעות תרפ"ט, אבל מאז אני מהרהר בכל עניין החד-לאומיות, דו-לאומיות, רב-לאומיות או אי-לאומיות.

אז למה באמת שכל אדם בעולם לא יוכל לבחור לעצמו איפה הוא רוצה לחיות? באיזה זכות קבוצת אנשים שברגע נתון מאכלסת טריטוריה מסוימת, שבמקרים רבים השתלטה עליה בכוח הזרוע וללא "זכות" מחליטה מי יוכל לשכון בטריטוריה הזו ומי לא? האם נתנו לאוכלוסיה הילידית של אמריקה את הזכות להחליט מי יוכל להגר אל הארץ המאד דלילה שאכלסו? לאוכלוסיה הילידית של אוסטרליה? קדחת.

ומה לגבי מדינות כמו דובאי או סעודיה, שרוב הדרים בהן הם עבדים מודרניים, עובדים זרים ללא זכויות אזרח? באיזו זכות מגיעים כל כספי הנפט רק לקבוצה אתנית מסויימת שבמקרה הייתה שם בשטח בשנים המתאימות?

תאמרו שהפתרון הוא ממשלה עולמית אחת? יתכן שזה פתרון לחלק מהסוגיות. אבל גם בממשלה עולמית יהיו תמיד קהילות עם אוטונומיה כזו או אחרת, וסוג של "וועדת קבלה" מסוג כזה או אחר שינסה לשמור על אופיה האחיד של הקהילה, שינסה לשמור על המרחב האוטונומי ל"אנשים כמונו". בעלי סולם ערכים פחות או יותר דומה, בעלי אותו מצב כלכלי כמונו, לפחות, שלא יפלו לנטל עלינו. מונע חיכוכים.

נקודה משמעותית בעד גבולות, יותר נכון טיעון שיש להשיב עליו: מה לגבי ההשקעה האנושית רבת השנים של קבוצה מסויימת בטריטוריה שלה: כבישים, תחבורה, ממשל תקין, ערים מפותחות. השקעה שאי אפשר בכלל לכמת אותה בסכומים עם מספר ספרות שנכנס בדף A4. זה לא משהו שקרה במקרה, מזל של מישהו שיצא לו לגור במקום מסוים וגילה שיש תחת רגליו נפט, או יהלומים, או זהב.

או סתם אקלים נוח. כאשר העולם מתחמם והולך, בעיקר עקב הבזבזנות האנרגטית של האנשים הגרים באזורים היותר צפוניים שלו, והאזורים היותר דרומיים הופכים להיות פחות ופחות ראויים למגורי אדם, האם אין חובה מוסרית על האנשים היותר צפוניים לאפשר לדרומיים להעתיק את חייהם צפונה? תהיה בגדול תזוזה של האוכלוסיה צפונה, אבל אי אפשר להפריד את זה כמובן מעניין התשתיות והממשל. אני לא רואה תנועה משמעותית של פליטים מאפריקה לסיביר. נורווגיה ושבדיה עדיפות בעיניהם על רוסיה. הם מצביעים ברגליים נגד פוטין ודומיו. מעניין למה.

הבעיה שצריך למצוא לה פתרון היא איך לפזר את אוכלוסיית העולם באופן שבו יהיה לכולם הזדמנות שווה לחיים טובים. אם כל עניי העולם יהגרו לארצות העשירות יהיה שם גם צפוף מדי, וגם העושר שאותו באו לחפש, יעלם. לא בגלל שכספי המיסים ילכו לקליטת המהגרים ותמיכה בהם. יהיה שם עוני מאותה סיבה שהיה עוני במקום ממנו באו המהגרים. גם עניין של השכלה וכישורי השתכרות רלוונטיים, גם זה שלא לכל העולם יש את מוסר העבודה הקלוויניסטי שהוליד את הקפיטליזם המערבי. לא את כל העוני ההוא אפשר להסביר בעוולות הקולוניאליזם.

ממשל תקין גם הוא פתרון חלקי בלבד. גם אם היה אפשר לכפות על מדינות עניות "ועדה קרואה" שתנהל את ענייני המדינה באופן תקין, וגם אם אפשר היה גם להתגבר על הבדלי הערכים וסדרי העדיפויות בין מי שבא מבחוץ ומביא אתו נורמות ניהול שגורמות לשגשוג כלכלי לבין האנשים שאותם בא לנהל, זה תהליך ארוך טווח מאד, ארוך מעבר לכהונה של אדם אחד או אחר, עניין של עשרות שנים שבמהלכו, בעולם עם גבולות פתוחים, אתה מאבד את כל האוכלוסיה היותר חזקה.

נורמות תרבותיות הן מכשול גדול. למשל אותו הגבר/האב שלא ירשה לאשתו/בתו לצאת ללמוד או לעבוד בארץ המוצא שלו, אבל אם יהגר לצרפת לא רק ירשה, אלא גם יכפה לצאת לעבודה. כי בארץ המוצא "מה יגידו", ומה, הוא לא גבר מספיק לפרנס את משפחתו? ובצרפת כך עושים כולם, ופתאום כושר ההשתכרות שלה גדול משלו. ואין ברירה.

זו סוגיה גדולה בהרבה מהאם ישראל הצפופה כבר כעת יכולה לקלוט כמה עשרות או אפילו מאות אלפי פליטים, אפריקאים או פלסטינים ממגורשי הנכבה, האם מדינה ענקית ולא צפופה כמו ארה"ב יכולה לקלוט את כל אוכלוסיית מרכז אמריקה, גם לא האם גרמניה יכולה לקלוט מליון או עשרה מיליון סורים. אפילו קנדה, המדינה השניה בשטחה בעולם עם אוכלוסיה דלילה במיוחד ומדינות פרו-הגירה רוצה רק את המובחרים, אלו שבארצות המוצא שלהם כבר הוכשרו לעבודה יצרנית. הם רוצים את המוחות הבורחים. את העניים ממש, אף אחד לא רוצה, גם לא כשוטפי כלים במסעדות.

עם כל הכבוד לאנגלה מרקל, ויש לי כבוד ענק אליה, היא mensch אמיתי, גם קליטת מיליון פליטים סוריים היא לא יותר מאספלנית על הפצע המדמם הזה.

ממשלת על עולמית הייתה יכולה אולי להסיר את בשאר אסד מהשלטון ולהכניס ועדה קרואה במקומו עד לייצוב התנאים לבחירות דמוקרטיות, אבל מדינה כמו סוריה כמו נידונה למשטר רודני, בעצם כמעט כמו כל המדינות הערביות, או למצער למשטר מושחת ולא מייצג כמו שאר העולם הלא מערבי. גם ישראל בדרך לשם. התערבות נקודתית פה ושם לא תפתור כלום, נדרש פתרון מערכתי, ולי אין כזה.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “אני הייתי פה קודם

  1. קח את מפת העולם, סובב אותה כך שאפריקה תהיה בצפון ואמריקה תהיה במזרח. תתקשה למצוא את הצ'ופצ'יק שהוא אירופה. ואז, כשאסיה ממלאת את רוב המסך, כתוב מחדש את הפוסט שלך.

    • אני חושב וחושב מה לשנות ברשומה אם הופכים את מפת העולם.. דווקא התייחסתי לעולם הלא אירופי.. אפשר לדבר על הגבול בין הקוריאות או על הבריחה מוויטנאם בזמנו, אבל זה לא שונה מהותית. שניהם היו בריחה ממשטר דכאני

  2. הצביון של המדינה/איזור, זה לב העניין. אנשים נולדים לצורת חיים מסויימת הכוללת תפיסת עולם וערכים. רוב האנשים בעולם הם שוחרי שלום ולכן יקבלו לתוכם מספר קטן של מהגרים מתוך הבנה שהמהגרים יאמצו את התרבות המקומית (יחד או ללא שמירה על תרבות המקור שלהם) הבעיה מתחילה כשההגירה הופכת מטפטוף למבול. כשנכנסת כמות גדולה של מהגרים, הם בדר״כ יגורו באותו איזור ויהפכו את האיזור למובלעת תרבותית של המדינה ממנה הגיעו ולא ינסו להשתלב. דוגמא יפה של זה היא טורונטו וסביבתה. שם גרתי שנה וחצי. יש שכונות יווניות,איטלקיות,סיניות,ויאטנמיות, ישראליות וכו׳. אם אני כישראלית ארצה לגור בשכונה סינית, יהיה לי מאוד קשה. שלטי החנויות בסינית והמוצרים,והשרותים הכל בסינית. כנ״ל לסיני בשכונה ישראלית בטורונטו, בה הקופאית בסופר,הגנן וכו׳ לכולם עברית מעולה ואנגלית שבורה. זאת דוגמא יפה, כיוון שיש שלום בין השכונות, וניתן לטייל בביטחה ולדברעברית ולאכול בכל מסעדה של כל שכונה. דוגמא מכוערת של מובלעת תרבותית יש בפרברים ליד פאריז. לא ביקרתי. בשורה התחתונה, הפלסטינאים לא קיבלו את היהודים מאותה סיבה שהאירופאים לא רוצים את הסורים והאמריקאים לא רוצים את הלטינים. הסיבה היא המאסה הגדולה של האוכלוסיה המהגרת שבהכרח תשנה את צביון המדינה. היהודים בישראל הם מקרה קיצון כמובן, כי הרי מטרותינו היתה להקים מדינה. דרך אגב, אני גרה בארה״ב ובאיזור מגורי האוכלוסיה מעורבת. קשה עד בלתי אפשרי למצוא שכונות הומוגניות. הודים גרים ליד כנסיות,ונוצרים גרים ליד מקדשים בודהיסטים.יש לי שכנים מכל העולם כולל אמריקאים דורות רבים. ואולי ישמע פרדוקס אבל ישנם אמריקאים שהגיעו ממדינות אחרות בארה״ב ונעזרים ב״מקומיים״ כמוני כדי להתאקלם באיזור.

    • צודקת שאנשים רוצים לחיות עם אנשים הדומים להם, אבל בטווח הרחוק ההטרוגניות רק עושה להם טוב, בגבולות מסויימים כמובן. גם אילהאן עומר, חברת הקונגרס האמריקאי ילידת סומליה לא רוצה לשחזר את חווית סומליה בארצות הברית, למרות מה שמטיח בה הדונלד. היא רוצה שיהיה בארצות הברית קצת מסומליה, קצת "צבע" אולי. כמה צבע, זה סלע המחלוקת. אבל מחלוקת שאי אפשר, וגם אסור, להמנע ממנה.

  3. יש נקודת עיוורת בכתיבתך, שעליה ניסיתי לרמוז כשביקשתיך להפוך את מפת העולם. תפיסת העולם המערביצנטרית. ארה"ב ותרבותה טובה. סומליה ותרבותה רעה. ארה"ב מתבקשת לספוג קצת סומליות שלא ימהלו יותר מדי את לבנוניותה הכובשת, רומסת, הורסת ושודדת מדינות ברחבי העולם. ארה"ב היא הגרמניה הנאצית של העולם, אך היא התרבות שיש לשמרה. ואילו סומליה היא החור השחור הגדול ללא תרבות. ונשמח לעזור לכמה סומליות מסכנות להלבין. אבל רק קצת. כי אנחנו צריכות לשמר את הקפיטליזם הדורסני, המשטֵח, המשעבד, הנחשב ל"חופש ודמוקרטיה". הרי לא ייתכן שיהיו בארה"ב יותר שחורות מלבנות, נכון? כי הלבנות טובות יותר, נכון? שכחת שארה"ב היא המדינה של העבדות? של רוזה פארקס? של הלינצ'ים? רוצה להנחיל זאת לסומליות המסכנות? ואל תאמר לי שבסומליה רע יותר. נכון. גם לכך יש לארה"ב יד, אבל לא זאת הנקודה. אסור לשפוט אותי בשל התנהלות מדינתי. ואסור לשפוט את הסומליות בשל התנהלות מדינתן.

    ולשאלת ההגירה: בנות אדם רוצות לשבת במקומן, כל עוד התנאים בו אינם קשים מנשוא. לא צריך לשנות להן את האקלים, צריך לאפשר להן לחיות במקומן חיים הוגנים. וכל בנות האדם רוצות את הזכות להגר. כמו אברהם שהיגר לכנען. כמו ההגירה לאמריקה. כמו הגירת משפחתי מאירופה לפלסטינה והגירת ילדיי בחזרה לאירופה (ולמשפחתי יש, כמובן, גם ענפים גדולים באמריקה). שומה על כל חברה לקבל את המהגרות לתוכה. כי הארץ היא של אלוהים (לייבוביץ') לא שלנו. על כל מדינה לקבל אליה את המהגרות בתהליך קליטה נגיש. אין אמריקאית יותר או פחות. מי שחיה באמריקה היא אמריקאית ורשאית לכל הזכויות. יש לזכור שעושרה של ארה"ב אינו שלה, הוא של העולם כולו. עושרה של ארה"ב נבנה על ניצולה של סומליה וחובתה של ארה"ב לדאוג שיהיה לסומליות טוב בארצן. אני מגזימה כדי להדגיש רעיון. וכוונתי לא רק לסומליות, אלא גם לסוריות, לאיראניות, לאפגניות, לסיניות, לווייטנאמיות, למקסיקניות, לעיראקיות והרשימה ארוכה. וכוונתי לא רק לארה"ב, אלא לכל מדינה ביחסה למהגרות אליה.
    ועכשיו אמור: הסומלית שהיגרה לארה"ב היא יותר אמריקאית מדונאלד טראמפ. היא העשירה את ארה"ב ואילו הוא – עשה בה מעשים מגונים.
    נו, הצלחת להפוך את המפה?

    • אני מסכים אתך לחלוטין, וחשבתי שאף זה מה שכתבתי. הבעיה של גבולות היא תת בעיה של כוח. לפריבילגים אין גבולות.
      אין לבריטים שיצאו לפנסיה שום בעיה לרכוש לעצמם בזול את החלקים המובחרים של חוף הים של קניה ולגור שם בזול וברמת חיים גבוהה. כמו שלשני בניך לא היה שום בעיה לעבור לאירופה, אבל לאפריקאי הנמלט יש ויש בעיה. דרכון "לבן" מאפשר לך מעבר גבולות נטול ויזה להמון מדינות שלתושביהן כמעט בלתי אפשרי לקבל ויזה אל מדינות הדרכון הלבן. ענין לא מוסרי הנובע מיחסי הכוחות ומהעובדה הריאלית שיש יותר דרומיים הרוצים צפונה מאשר צפוניים (במובן הרחב) הרוצים דרומה.
      אם הזכרת את סומליה, אז זהו אחד המקומות הגרועים ביותר על אדמות לגור בהם, לבטח לנשים. האם ארה"ב אשמה? אני לא בטוח. האם ארה"ב יכולה "לפתור" את זה? גם לא בטוח. אבל הקנייאתים, בלי להצהיר הצהרות, קלטו אליהם כמעט מחצית מתושבי סומליה.
      מאיפה לקחת שאני רואה את ארה"ב כדוגמה חיובית למשהו, ממש לא ברור לי. מדינה שהעבדות עדיין מגדירה אותה, מדינה שבימי חיי ממש נישואין בין-גזעיים היו עדיין פשע שדינו מאסר. הייתי שם שנה וחצי בענייני עבודה ולא רציתי להמשיך. טראמפ הוא לא ממש אנומליה של ארה"ב.
      מה שכן, הפוסט לא מציע פתרונות. לא חושב שיש כאלה. גבולות לא יעלמו, אבל אולי הפעפוע הדק דרכם על פני שנים יהפוך את העולם ליותר הטרוגני – לא בין גבולות אלא גם בתוך הגבולות. ברור לי שזה יהיה עולם טוב יותר.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s