"מלא שם בני דודים"


סוף סוף חזרתי לסחנה. כששאלו אותי מה אני רוצה לעשות ביום הולדתי, עניתי מיד: פיקניק בסחנה. שנים שלא הייתי שם, אבל זכרתי את המקום כמאד יפה וידעתי שהמים שם חמימים ואפשר לשחות שם גם בעונה זו. את זוגתי זה הצחיק משום מה, הרצון הזה שלי, אבל היא התרצתה, ונסענו והיה כיף גדול.

אבל כל מי שסיפרתי לו שאני מתכוון לנסוע לשם טרח והזהיר אותי ש"מלא שם בני דודים", או אזהרות בניסוחים אחרים בעלות תוכן זהה. את האמירה הזו אני שומע בהקשר לסחנה כבר לא מעט שנים ואין מטרת הפוסט הזה להפריך את האמירה הזו. ממש לא. רציתי דווקא להתייחס למה שהאמירה מסוג זה אומרת, לאו דווקא על האדם שאומר אותה. על כולנו.

כי לפחות חלק מהאנשים שהזהירו אותי מפני הדחיסות הלא רצוייה של ערבים באתר הספציפי הזה הם מצביעי שמאל, ואפילו שמאלה מזה. על חלקם אני יודע שהם אפילו פעילים בארגונים ה"נתמכים על ידי הקרן להשמדת ישראל". כשתמהתי על האזהרה, הסביר לי אחד ש"הבעיה" נובעת מזה שאין "להם" בריכות שחיה ב"כפריהם". (למה רובנו ממשיכים לכנות את הערים הערביות, כגון אום-אל-פאחם או תמרה בשם כפרים? ומה זה אומר עלינו?). בתמרה דווקא יש בריכה, אבל לא זו הנקודה.

הנקודה היא שלא הסחנה היא שמלאה ב"בני דודים". הנקודה שהמזרח התיכון בכלל ומדינת ישראל בפרט "מלאה בבני דודים". והחטא הקדמון של הציונות הוא הנסיון להתעלם מנקודה זו. ולבני הדודים לא רק שאין בריכות שחיה, גם מי שתיה אין להם. לא רק לאלו שריכזנו ב 1948 מעבר לגדר לרצועת עזה, גם לאלו שבבקעת הירדן שאת מי המעיינות שלהם אנו מייבשים באופן שיטתי (שאיבה בגב ההר..).

הבעיה הזו, של "בני דודים" נדמית יותר בעיה של השמאל מאשר של הימין. השמאל מוטרד יותר מהוודאות שסיפוח השטחים על "בני הדודים" הגרים בהם יביא לאובדן הרוב היהודי (זה שהיה אי פעם "נאור"?). וחסידי הסיפוח? אני לא יודע מה עובר להם בראש. הם חושבים שלרכז בגיטאות את "בני הדודים" ולא לראות אותם יותר הוא פתרון ישים? זה, ולא לבוא לסחנה?

כמו שהיהודים בשטריימלים בזמנו לא באו טוב בעין הפולני הממוצע דאז (וגם, נודה על האמת, גם לא בעין יהודים חילונים רבים כיום, במיוחד באתרי טבע), גם נשים מכוסות מכף רגל ועד ראש לא יבואו טוב לעין החילונית בחוף הים של נהריה (נאמר). אבל כמו שהיהודים כולם לא הולכים להיעלם מהמזרח התיכון, כך גם "בני הדודים".  אני צופה שתהיה פה מדינה רב-לאומית בסופו של דבר, כך או אחרת. אז תתרגלו.

ובענין דומה, מתאר אביטל ענבר באפילוג לספרו "50 התענוגות של פרובאנס" את צרפת כ"ארץ כבושה", על ידי מוסלמים כמובן, מדינה שמשמידה את עצמה במו ידיה. "היי שלום פרובאנס", הוא אומר וחוזה את עתיד צרפת כמדינה מוסלמית- פונדמנטליסטית. גם לשם הם נוהרים, מסתבר, בני הדודים, הזועביס. גם לשם לא כדאי לנסוע, אף לא בכדי לטעום מתענוגות פרובאנס. כך הוא גורס. אני לא רואה את זה קורה, לא בצרפת בשלב זה. צרפת כבר הרבה יותר רב-תרבותית ורב-לאומית מישראל, ועד כה, יוצאת נשכרת מהאינטגרציה, למרות הקשיים. באופן פרדוקסלי, צרפת יוצאת מורווחת מהחטא הלא-קדמון של הקולוניאליזם הצרפתי. יש פה מודל  לחיקוי לקולוניאליזם הציוני.

"בני הדודים" הם משאב, לא מטרד. חייבים להפוך ראש בעניין הזה.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “"מלא שם בני דודים"

  1. ואיך היה? אני בטוחה שהיה טוב, כי גם אני הייתי לפני שנה בסחנה והיה ממש כיף לפגוש אנשים נחמדים, מבלי להתייחס לשיוך האתני שלהם, ולהתייחס אליהם בטבעיות כמו שאני מתייחסת לאחרים

    • היה נחמד, חוץ מעשן הבשרים המועלים על המוקד צמוד לשפת המים כבר מעשר בבוקר. מנטרל גזרה רחבה של המדשאות. בני דודים מהתפוצה הסובייטית לשעבר.

  2. שורה תחתונה, (כמעט) כולם ו(כמעט) כולנו גזענים, ואת המילה שבסוגריים הוספתי רק לשם הדייקנות ולשם תפארת המליצה.

    גם אני לא הייתי בסחנה מזה עידן ועידנים – אבל תשאל את זוגתך שתחיה, היינו נוסעות לשם הרבה עם המשפחות, בילדותנו הרחוקה. לא זוכרת אם היו שם בני דודים או לא, אבל הזיכרונות טובים.

    • כפי שאת יודעת, גם נגד בנות דודה אין לי שום דבר, ביחוד לא לאלו של זוגתי….
      ובאשר לסחנה – שנקבע מפגש שם באחד מסופי השבוע?

  3. גם אני אמרתי לך שהסחנה הוא מקום בילוי של פלשתינים של הגליל, אבל לא בביקורת או בציניות. אותו דבר תימצא בחוף מנשייה בתל אביב (איפה שיש את "אנדרטת המחתרות לכיבוש יפו", דרומית למנטה ריי). ואותו דבר בטיילת אשקלון בימי שישי בערב (מקום בילוי של משפחות בדויות). ובחורשת טל. ובחוף סידני עלי. ובים המלח. וגם תימצא בתי ספר ערבים לוקחים מאות ילדים לטיולים בציפורי ובמונפורט. ובטח שתמצא את תנועת הצופים הערבים מטיילים בואדיות. וקניוני המדינה מלאים בקונים שבאים מטירה, כפר מנדא וסכנין. כי ככה זה כשמאז 48 אוכלוסיית ערביי ארץ ישראל גדלה ב- 600% והשטח המוניציפלי של הערים והכפרים שלהם לא רק שלא גדל, אפילו הצטמצם. תחשוב על מקומות שהיהודים כבשו ב- 48 וגירשו משם פלשתינים ואחר כך נשארו ריקים כי ההתיישבות היהודית שם ניכשלה והיום יש שם בקושי מושב חצי ריק עם חממות עזובות. והכי חשוב, תיראה כמה פלשתינים מסתובבים בתוך הקמפוסים, לא בגילמן אלא בפקולטה לרפואה . הם למדו מהיהודים בגולה: המיעוטים הנרדפים הם ה"אחר המצטיין", ה"מינורי הופך למשמעותי ביותר".

  4. פוסט נאה.
    שאלה אחת – למה כוונתך בכך שצרפת "עד כה, יוצאת נשכרת מהאינטגרציה, למרות הקשיים."?

    • לפחות בפריז, בשהות של חצי שנה, בלט לי מאד העושר התרבותי שהצרפתים זוכים לו, באמנות פלסטית, במוזיקה, במחול, בספורט ועוד בהרבה תחומים, מהאינטגרציה של תרבות העמים שהיו מוכפפים אליהם ושרבים מהם היגרו לצרפת. בולט במיוחד לגבי הצרפתים ממוצא מערב אפריקאי.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s