שנאת המקפים


חמש מאות ימים לכהונת דונאלד טראמפ, ואני עדיין מחפש הסברים.

יש את התיזה (שקראתי אצל טוני מוריסון)  שהיו אלו הלבנים החרדים מאובדן צביונה הלבן של ארצם. נשיא אחד, שחור למחצה, (וחלקו השחור אפילו לא מצאצאי העבדים…) היה מוקדם מדי מבחינת הציבור הרחב בכמה עשרות (או מאות) שנים. אבל לא מעט לא-לבנים הצביעו לפגע הרע הזה, שהכתום שלו יותר לבן מלבן, שדרש לראות את תעודת הלידה של אובמה. 

יש את התיזה המייחסת את זה למיזוגניות. להרבה אמריקאים אישה-נשיאה, ועוד אחרי נשיא שחור, זה כבר הרבה יותר מדי, מהר מדי. אז אפילו הפגע-רע הזה כבר עדיף. גבר, לבן, "מצליח" כלכלית. אבל לא מעט נשים הצביעו לתופס בערוות הזה, ובכך חשפו את ערוותן.

את שני האנומליות מעלה אפשר לייחס אולי לתודעה כוזבת, לשאיפה להזדהות עם זה החזק, ההגמוני. האתוס הקפיטליסטי האמריקאי הרי גורם לך לייחס את מצבך הרע לא לנסיבות כאלו ואחרות, אלא להיעדר מאמץ "אמיתי" שלך, בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, עאלק.

אבל התפלגות ההצבעה לא על פי מדינות אלא על פי מחוזות, מראה שבכל המחוזות הלא עירוניים, ניצח הדונלד, (גם אם לא בהפרש גדול) גורמת לי לחשוב שהיו אלו המקפים. ליתר דיוק השנאה אליהם, שהעלתה לשלטון את הנבל הכתום.

כשהוא רץ עם הססמה "להפוך את אמריקה לגדולה, שוב", מה שאנשים שומעים מזה ש"די כבר עם המקפים האלה". כל האפרו-אמריקאים, ונייטיב-אמריקאים, ולטינו-אמריקאים שרוצים גם הם פרוסה מהעוגה. מי שאין לו מקפים, הלבנים, האמריקאים בלי מקפים, הם הדבר האמיתי, ולהפוך את אמריקה לגדולה זה להפוך את אמריקה לשלהם, רק שלהם, שוב.

גם המקפים שהתחילו להפציע אצל האמריקאים הלבנים שלא הגיעו עם המייפלאואר, גלי ההגירה המאוחרים יותר, שבשנים האחרונות החלו להתחבר מחדש אל מורשתם התרבותית, מעצבנים אותם. אנשים שהסבא של הסבא שלהם הגיע מאירלנד, פתאום מכנים את עצמם אירים-אמריקאים. די כבר עם המקפים האלה – או שאתם אמריקאים נטו, או שתעופו מפה. מקפים שקולים לניואנסים, וניואנסים זה לחלשים. (מלניה לא מגדירה עצמה סלובנית-אמריקאית…)

סוג אחר של מקפים, שעוד פחות אהודים על מצביעי טראמפ, הם של נשים, כמו של הילארי רודהם-קלינטון. כל הנשים האלה ששומרות את שם נעוריהם (בעצם שם הנעורים של אביהם), ורק מצרפות את שם בעלן אחרי המקף, במקום להשתלב בלי חריקות בהגמוניה הגברית (כמו מלניה וקודמותיה), מערערות סדרי עולם. להחזיר את אמריקה לגדולתה זה להחזיר את אמריקה לתקופה בה הנשים ידעו את מקומן. וגם השחורים, והלטינוס הסתפקו בעבודה עונתית בקטיף ולא דרשו להיות אזרחים, והמהגרים השתדלו למחוק כמה שיותר את זיכרון ארצות מוצאם ולהיבלע בלי להשאיר עקבות בהמון האחיד בלובנו.

הכי גרועים הם המקפים שבאים לפני המילה סקסואל: בי-, טרנס-, א-, או המקפים אחרי המילה gender. כל אלו לא אמריקאים בעליל. להחזיר את אמריקה לגדולתה משמע לגלגל את הזמן אחורה לתקופה בה הארון היה משכנן הראוי של כל המקפים האלה. אמריקה גדולה היא אמריקה נטולת מקפים.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “שנאת המקפים

  1. לא שאני מבינה גדולה בארה"ב, אבל סתם נדמה לי שמי שהצביעו לו היו מי שחשבו (אולי בטעות) שהמדיניות הדמוקרטית תשאיר אותם במצב כלכלי ירוד – בעוד שטראמפ יחזירם לעולם שבו הפרנסה מצויה בלי שצריך לשנות ולהשתנות. השאלה אם טראמפ בכלל מתעניין במצבם הכלכלי היא כמובן שאלה נפרדת (ועצובה).

    אבל איך שלא יהיה, בתור הרהור קומי במקצת, המקפים זה נחמד מאוד 🙂

      • הפחד מפני (והתוקפנות כלפי) האופן שבו כל אדם בוחר להגדיר את עצמו הוא אכן סימפטום לכל מיני צרות. אבל האופן שבו תלית את זה בסימן-פיסוק חף-מפשע ונטול-פניות משעשע בעיניי.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s