trans,post,ultra,anti,meta} Humanism}


ההומניזם, עושה רושם, דורש שדרוג. שלל קידומות שהתווספו אליו בעשורים האחרונים מסמנות שההומניזם הוא או משהו שצריך לעבור דרכו למקום אחר (trans) או לראות אותו אחרת, להרחיב את הגדרתו (post). חיפשתי וגם מצאתי כמה מאמרים (בעיקר זה) וגם כמה ערכים בויקיפדיה, בעזרתם ניסיתי לברר מה מאחורי שלל ההמשגות האלה המסתיימות במילה הומניזם.

ברשומה הקודמת ניסיתי לבדוק את פשר השימוש הגובר והולך בקידומת "טראנס", ויחסתי אותה להלך רוח המונע מאמונה בקידמה, בטכנולוגיה ובאפשרויות הנפרשות לפנינו בזכותה (למשל לשינוי מגדר, גזע או מין). טראנס-הומניזם (Trans-Humanism) הוא "מאותה התפוצה" – המשך לוגי של "מחשבה מודרנית", של "הנאורות". הוא מתמקד בגוף האנושי וביכולות הטכנולוגיות / מדע בדיוניות לשדרג אותו למשהו יותר טוב. עם תאריך תפוגה ארוך יותר, עם זכרון פחות נדיף, עם סוג של חיי נצח בגוף לא ביולוגי אליו תועבר התודעה מהגוף הביולוגי, המתכלה. יש כמובן גם אינספור ווריאנטים בתנועה הטרנס-הומניסטית. חלקם חושבים שרצוי שטכנולוגיות כאלו יהיו זמינות לקהל הרחב, חלקם חושבים שרק מי שיכול להרשות לעצמו את זה יוכל להיות מוקפא בהמתנה לעתיד מרהיב זה בו נחייה מאות שנים, (וגם נזכור איך קוראים לנו – אחרי שמונים השנים הראשונות.) חזון של עתיד שיש המכנים אותו אולטרה-הומניזם (Ultra-Humanism).

ההתחלה של חזון זה כבר כאן. יש כבר בשלבי ניסוי שתלי מוח המדרבנים את התאים העייפים שלנו לזכור או לשלוף זכרונות ועוד שלל דברים נפלאים, שאני חושד שאפשר יהיה ליישם רק אחרי תאריך הפקיעה שלי. יש כבר טרנס-הומניסטים שהתקינו לעצמם עזרים המאפשרים להם לראות בתחום האור האינפרא-אדום ואולטרא סגול. עד שיהיו כל האמצעים האלה זמינים, אפשר לטעון שהעלאת התודעה לגוף לא ביולוגי ולא מתכלה כבר פה במידת מה, זמינה לקהל הרחב. אפשר לטעון, ואני אכן טוען, שהכתיבה בבלוג הזה הוא בעצם דרך להעלות לגוף הלא ביולוגי שלי באינטרנט הנקרא "דרכי עצים" פוסט אחרי פוסט שבהם אני משמר שביבים מהתודעה שלי. אולי בעתיד כלשהו, אפשר יהיה לשחזר מהם חלק מהתודעה שלי ולייצר עותק לא ביולוגי של ה"אני" שלי (אבל זו לא הסיבה העיקרית שבגללה אני כותב פה). בעותק ההוא לא יהיו כל הזכרונות שלי, אבל הי, גם בעותק הנוכחי, הביולוגי, כבר נעלמו רוב הזכרונות. רוב מה שחוויתי וראיתי, קראתי ולמדתי, כבר ממילא לא איתי. אבל צורת המחשבה, משהו מן האישיות, אולי תוכל איזו אינטליגנציה מלאכותית עתידית לשחזר. (לאיזו תכלית, לא ברור לי).

פוסט-הומניזם (Post-Humanism) הוא מושג קצת יותר מסובך והרבה יותר מעניין. ההתמקדות היא פחות טכנולוגית וגם פחות ממוקדת גוף. זו תנועה פילוסופית והגותית מעיקרה, אותה אני רואה כהמשך של תהליך היסטורי במהלכו הורחב בהדרגה מושג האדם. להגדרת הסובייקט האנושי, זה שיש לו סט מלא של זכויות אנוש התווספו עם השנים גם נשים, גם אנשים בעלי צבע, גם לא-נוצרים, גם לא-אירופאים, גם אנשים בעלי מוגבלויות, גם אנשים בעלי מיניות לא הטרוסקסואליות. מצד שני, במהלך מצער של מאה השנים האחרונות, להיות אזרח, עדיף של מדינה עשירה, הפך להיות יותר משמעותי ויותר חשוב מלהיות "אדם". הפליטים הטובעים בהמוניהם בניסיון לחצות את הים התיכון מדגימים את ההבדל.

פוסט-הומניזם יצא מתוך הפוסט-מודרניזם, קוּדם על ידי ההוגות הפמיניסטיות של שנות התשעים ובשנים האחרונות הושפע מהמחשבה האנטי-סוגנית (הגורסת שההבדל בין האדם לשאר בעלי החיים הוא פחות משמעותי מכפי שאוכלי החיות בינינו היו רוצים לחשוב). זו גישה המנסה לפרק את ההנחות המובלעות בפילוסופיה אנתרופוצנטרית (post-anthropocentrism) הרואה את העולם באופן הנגזר מהדגשת ההבדלים בין האדם לטבע, בין האדם לשאר היצורים.

אפשר לראות את הפוסט-הומניזם כסוג של פוסט-אקסקלוסיביזם (post-exclusivism). צורת חשיבה המציעה לראות "קיום" במשמעות רחבה יותר, להתנער מכל צורה של אקסקלוסיביות המבדלת בין מי שיש לו תכונה כזו או אחרת (בדרך כלל מדומיינת), למי שאין לו.

אפשר לראות את הפוסט-הומניזם כסוג של פוסט-דואליזם (post-dualistic) – הקורא להיפרד מצורת מחשבה "דואליסטית". אני רואה פה השפעה של חשיבה דלזיאנית המעדיפה את הריבוי על היחיד, השניים או השילוש. פוסט-הומניזם מנסה גם להתנער מצורת מחשבה של תזה ואנטי-תזה.

פוסט-הומניזם הוא פוסט-הירארכי (post-hierarchical) – מבטל היררכיות. הוא גם פוסט-מירכוז (post-centralizing) – מבטל הבדלים בין מרכז לפריפריה, בין חדש לישן (חדש בהשוואה למה? בהשוואה למרכז כלשהו, שאותו שוללים) .

הוא גם post-exceptionalism – שולל את זכויות היתר שמדינות או גופים טוענים לעצמם עקב איזו זכות (אבות, אלוהית) – למשל הציונות בארץ ישראל או איפיון ארה"ב כ state of exception, או כמו זכויות היתר  שבני האדם תובעים לעצמם לעומת שאר בעלי החיים (למשל בניצול משאבי כדור הארץ), כמו הזכויות שבני המדינות הקולוניאליות תבעו לעצמם לעומת בני הקולוניות, ועוד ועוד.

פוסט-הומניזם שואף להכיל בתוך הגדרת הקיום שלו לא רק בעלי חיים (שהם לא האדם) אלא גם ישויות תבוניות כמו רובוטים, סייבורגים, חוצנים, בינה מלאכותית.

ממש כמו שהנחות של רציונליות, רצון חפשי וקדמה עומדים בבסיס הטראנס-הומניזם, הביקורת על אותן ההנחות ממש עומדת בבסיס ה Anti-Humanism, תת זרם במחשבה הפוסט-הומניסטית העוסק בדה-קונסטרוקציה (פירוק, חשיבה מחדש) של עצם המושג "אנוש". את הנביעה של זרם מחשבה זה אפשר אולי למצוא ב"המילים והדברים" של מישל פוקו, בה הוא מברר את ההיסטוריה של משמעות המונח "אנושי", מראה שמשמעות זו היא "היסטורית", תלויית תקופה, מיקום, תרבות ומעמד וצופה את "מות האדם", את העתיד בו תהיה משמעות שונה לגמרי למונח "אנושי" או "אדם".

Meta-Humanism: חיפוש באינטרנט למושג זה יעלה בעיקר את השימוש במונח הזה בעולם הקומיקס של DC comics, שם גיבורי העל רוכשים את יכולותיהם (בעיקר היכולת להתעלם מחוקים פיזיקליים) או בזכות מוטציות או בזכות תאונות "מדעיות". מטא-הומניזם זה דומה יותר לטרנס-הומניזם בהתמקדותו בגוף ויכולותיו, אבל המאבקים בין המוטנטים לבני האדם ה"רגילים" משקפים ואולי גם מתווכים לקהל הרחב את השאיפה הפוסט-הומניסטית להרחיב את מנעד הקיום האנושי. (יש גם רשומה פה בבלוג על הקידומת "מטא"). Meta-Humanism הוא זרם במחשבה הפוסט-הומניסטית המושפע מהמחשבה של דלז (וגואטרי), זרם המדגיש את הגוף (רשומה פה על הפנים והראש של הגוף הדלזיאני הזה) ואת המישמוע-מחדש שאפשר להפיק מהצד החמרי של הישים. מדגיש פחות את הצד הקונסטרוקטיבי ושיחני של מושג "האנושי". חוץ מביקורת של האוטונומיה, של הרצון החופשי ושל העליונות (בזכות הרציונליות) של האדם, יש כאן שימוש במונח הדלזיאני של "להיעשות חיה", ומבט אל עתיד בו יהיה מה שהם קוראים amorphogenesis, התפתחות מהאנושיות כפי שהיא כיום הלאה, אל צורות אנושיות אמורפיות יותר, מגוונות יותר, שאולי היום יראו לנו כמפלצות. (בכנסים שלהם מותקן למרצים מאוורר על הראש, דברים כאלה) יש להם עוד כמה מושגי מפתח מעניינים כגון ה Meta-body, הגוף הפוסט-אנטומי (post-anatomical), והאדם המטא-סקסואלי (meta-sexual) שהוא post-queer, ריבוי של micro-sexes.  אבל אלו כבר קצת יותר מדי מושגים לרשומה אחת. (שווה לקרוא את המניפסט המטא-הומניסטי הנמצא כאן).

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “trans,post,ultra,anti,meta} Humanism}

  1. משהו קטן על החלק הראשו בו התייחסת לאפשרות שישחזרו את התודעה שלך בעתיד מן הפוסטים האלה וציינת שאמנם לא כל הזכרונות שלך נמצאים פה "..אבל גם בעותק הנוכחי, הביולוגי, נעלמו כבר רוב הזכרונות. רוב מה שחוויתי וראיתי, קראתי ולמדתי, כבר ממילא לא איתי." פה, בעיני, טמונה טעות גדולה. כל הזכרונות שלך והחוויות שלך נמצאים אצלך וכל מה שאתה עושה, חושב ומרגיש, נגזרים מהם גם אם אתה לא מודע לכך. ואת זה, לעניות דעתי, שום טכנולוגיה נראית לעין כרגע לפחות לא יכולה לשחזר.

  2. פינגבק: הפוסט-תודעה שלי | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s