trans,post,ultra,anti,meta} Human}


ההומניזם, עושה רושם, דורש שדרוג. שלל קידומות שהתווספו אליו בעשורים האחרונים מסמנות שההומניזם הוא או משהו שצריך לעבור דרכו למקום אחר (trans) או מעבר לו, אל משהו אחר (post). חיפשתי וגם מצאתי כמה מאמרים (בעיקר זה) וגם כמה ערכים בויקיפדיה, בעזרתם ניסיתי לברר מה מאחורי שלל ההמשגות האלה המסתיימות במילה הומניזם.

ברשומה הקודמת ניסיתי לבדוק את פשר השימוש הגובר והולך בקידומת "טראנס", ויחסתי אותה להלך רוח המונע מאמונה בקידמה, בטכנולוגיה ובאפשרויות הנפרשות לפנינו בזכותה (שם, לשינוי מגדר, גזע או מין). טראנס-הומניזם (Trans-Humanism) הוא "מאותה התפוצה" – המשך לוגי של "מחשבה מודרנית", של "הנאורות". הוא מתמקד בגוף האנושי וביכולות הטכנולוגיות / מדע בדיוניות לשדרג אותו למשהו יותר טוב. עם תאריך תפוגה ארוך יותר, עם זכרון פחות נדיף, עם סוג של חיי נצח בגוף לא ביולוגי אליו תועבר התודעה מהגוף הביולוגי, המתכלה. יש כמובן גם אינספור ווריאנטים בתנועה הטרנס-הומניסטים. חלקם חושבים שרצוי שטכנולוגיות כאלו יהיו זמינות לקהל הרחב, חלקם חושבים שרק מי שיכול להרשות לעצמו את זה יוכל להיות מוקפא עד שנגיע לעתיד מרהיב זה בו נחייה מאות שנים, וגם נזכור איך קוראים לנו אחרי שמונים השנים הראשונות. חזון של עתיד שיש המכנים אותו אולטרה-הומניזם (Ultra-Humanism).

ההתחלה של חזון זה כבר כאן. בניסוי כבר יש שתלי מוח שמדרבנים את התאים העייפים שלנו לזכור או לשלוף זכרונות ועוד שלל דברים אקזוטיים, שאני חושד שאפשר יהיה ליישם רק אחרי תקופתי. יש טרנס-הומניסטים שהתקינו לעצמם עזרים המאפשרים להם לראות בתחום האור האינפרא-אדום ואולטרא סגול.  עד שיהיו כל האמצעים האלה זמינים, אפשר לטעון שהעלאת התודעה לגוף לא ביולוגי ולא מתכלה כבר פה במידת מה. אני טוען שמה שאני עושה בכתיבה בבלוג הזה הוא בעצם להעלות לגוף הלא ביולוגי שלי הנקרא "דרכי עצים" פוסט אחרי פוסט שבהם אני משמר שביבים מהתודעה שלי. אולי בעתיד כלשהו אפשר יהיה לשחזר מהם חלק מהתודעה שלי ולייצר עותק לא ביולוגי של ה"אני" שלי (אבל זו לא הסיבה שבגללה אני עושה את זה). בעותק ההוא לא יהיו כל הזכרונות שלי, אבל גם בעותק הנוכחי, הביולוגי, נעלמו כבר רוב הזכרונות. רוב מה שחוויתי וראיתי, קראתי ולמדתי, כבר ממילא לא איתי. אבל צורת המחשבה, משהו מן האישיות, אולי תוכל איזו אינטליגנציה מלאכותית עתידית לשחזר. (למה, לא ברור לי).

פוסט-הומניזם (Post-Humanism) הוא מושג קצת יותר מסובך והרבה יותר מעניין. ההתמקדות היא פחות טכנולוגית וגם פחות ממוקדת גוף. זו תנועה פילוסופית והגותית מעיקרה, אותה רואה אותה כהמשך טבעי של תהליך היסטורי במהלכו הורחב בהדרגה מושג האדם. להגדרת הסובייקט האנושי, זה שיש לו סט מלא של זכויות אנוש התווספו עם השנים גם נשים, גם אנשים בעלי צבע, גם לא-נוצרים, גם לא-אירופאים, גם אנשים בעלי מוגבלויות, גם אנשים בעלי נטיות מיניות לא הטרוסקסואליות. מצד שני, במהלך מצער של מאה השנים האחרונות, להיות אזרח, עדיף של מדינה עשירה, הפך להיות יותר משמעותי ויותר חשוב מלהיות "אדם". הפליטים הטובעים בהמוניהם בנסיון לחצות את הים התיכון מדגימים את ההבדל.

פוסט-הומניזם יצא מתוך הפוסט-מודרניזם, קודם על ידי ההוגות הפמיניסטיות של שנות התשעים ובשנים האחרונות הושפע מהמחשבה האנטי-סוגנית (הגורסת שההבדל בין האדם לשאר בעלי החיים הוא פחות משמעותי מכפי שאוכלי החיות בינינו היינו רוצים לחשוב). זו גישה המנסה לפרק את ההנחות המובלעות בפילוסופיה אנתרופוצנטרית (post-anthropocentrism) הרואה את העולם באופן הנגזר מהדגשת ההבדלים בין האדם לטבע, בין האדם לשאר היצורים.

אפשר לראות את הפוסט-הומניזם כסוג של פוסט-אקסקלוסיביזם (post-exclusivism). צורת חשיבה המציעה ליישב את ה"קיום" במשמעות הרחבה ביותר, להתנער מכל צורה של אקסקלוסיביות המפרידה בין מי שיש לו תכונה (בדרך כלל מדומיינת) כזו או אחרת, למי שאין לו. כסוג של פוסט-דואליזם
(post-dualistic) הקורא להיפרד מצורת מחשבה "דואליסטית". אני רואה פה השפעה של חשיבה דלזיאנית המעדיפה את הריבוי על היחיד, השניים או השילוש. פוסט-הומניזם מנסה גם להתנער מצורת מחשבה של תזה ואנטי-תזה.

פוסט-הומניזם הוא גם פוסט-הירארכי (post-hierarchical), מבטל הירארכיות  ופוסט-מירכוז (post-centralizing) בבטלו את ההבדל בין מרכז לפריפריה, בין חדש לישן (חדש בהשוואה למה? בהשוואה למרכז כלשהו, שאותו שוללים) . הוא גם post-exceptionalism, ושולל את זכויות היתר שמדינות או גופים טוענים לעצמם בזכות איזו זכות (אבות, אלוהית) כמו למשל הציונות בארץ ישראל או איפיון (ארה"ב כ state of exception) או כמו זכויות היתר (למשל בניצול משאבי כדור הארץ) שבני האדם תובעים לעצמם לעומת שאר בעלי החיים, שבני המדינות הקולוניאליות תבעו לעומת בני הקולוניות, ועוד ועוד.

פוסט-הומניזם שואף להכיל בתוך הגדרת הקיום שלו לא רק בעלי חיים שהם לא האדם אלא גם ישויות כמו רובוטים, חוצנים, בינה מלאכותית.

ממש כמו שהנחות של רציונליות, רצון חפשי וקדמה עומדים בבסיס הטראנס-הומניזם, הביקורת על אותן ההנחות ממש עומדת בבסיס ה Anti-Humanism, תת זרם במחשבה הפוסט-הומניסטית העוסק בדה-קונסטרוקציה (פירוק, חשיבה מחדש) של עצם המושג "אנוש". את הנביעה של זרם מחשבה זה אפשר אולי למצוא ב"המילים והדברים" של מישל פוקו, בה הוא מברר את ההיסטוריה של משמעות המונח "אנושי", מראה שמשמעות זו היא "היסטורית", תלויית תקופה, מיקום, תרבות ומעמד וצופה את "מות האדם", את העתיד בו תהיה משמעות שונה לגמרי למונח "אנושי" או "אדם".

Meta-Humanism: חיפוש באינטרנט למושג זה יעלה בעיקר את השימוש במונח הזה בעולם הקומיקס של DC comics, שם גיבורי העל רוכשים את יכולותיהם (בעיקר היכולת להתעלם מחוקים פיזיקליים) או בזכות מוטציות או בזכות תאונות "מדעיות". מטא-הומניזם זה דומה יותר לטרנס-הומניזם בהתמקדותו בגוף ויכולותיו, אבל המאבקים בין המוטנטים לבני האדם ה"רגילים" משקפים ואולי גם מתווכים לקהל הרחב את השאיפה הפוסט-הומניסטית להרחיב את מנעד הקיום האנושי. (יש גם רשומה פה בבלוג על הקידומת "מטא"). Meta-Humanism הוא זרם במחשבה הפוסט-הומניסטית המושפע מהמחשבה של דלז (וגואטרי), זרם המדגיש את הגוף (רשומה פה על הפנים והראש של הגוף הדלזיאני הזה) ואת המישמוע-מחדש שאפשר להפיק מהצד החמרי של הישים. מדגיש פחות את הצד הקונסטרוקטיבי ושיחני של מושג "האנושי". חוץ מביקורת של האוטונומיה, של הרצון החופשי ושל העליונות (בזכות הרציונליות) של האדם, יש כאן שימוש במונח הדלזיאני של "להיעשות חיה", ומבט אל עתיד בו יהיה מה שהם קוראים amorphogenesis, התפתחות מהאנושיות כפי שהיא כיום הלאה, אל צורות אנושיות אמורפיות יותר, מגוונות יותר, שאולי היום יראו לנו כמפלצות. (בכנסים שלהם מותקן למרצים מאוורר על הראש, דברים כאלה) יש להם עוד כמה מושגי מפתח מעניינים כגון ה Meta-body, הגוף הפוסט-אנטומי (post-anatomical), והאדם המטא-סקסואלי (meta-sexual) שהוא post-queer, ריבוי של micro-sexes.  אבל אלו כבר קצת יותר מדי מושגים לרשומה אחת. (שווה לקרוא את המניפסט המטא-הומניסטי הנמצא כאן).

 

 

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “trans,post,ultra,anti,meta} Human}

  1. משהו קטן על החלק הראשו בו התייחסת לאפשרות שישחזרו את התודעה שלך בעתיד מן הפוסטים האלה וציינת שאמנם לא כל הזכרונות שלך נמצאים פה "..אבל גם בעותק הנוכחי, הביולוגי, נעלמו כבר רוב הזכרונות. רוב מה שחוויתי וראיתי, קראתי ולמדתי, כבר ממילא לא איתי." פה, בעיני, טמונה טעות גדולה. כל הזכרונות שלך והחוויות שלך נמצאים אצלך וכל מה שאתה עושה, חושב ומרגיש, נגזרים מהם גם אם אתה לא מודע לכך. ואת זה, לעניות דעתי, שום טכנולוגיה נראית לעין כרגע לפחות לא יכולה לשחזר.

  2. פינגבק: הפוסט-תודעה שלי | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s