הזמן של הטרנס


סרט בשם "בבה", בקולנועהדר, באולם ביתנו לשעבר (כיום מתנ"ס הדר), שהוקרן במסגרת "פסטיבל חיפה הראשון להיסטוריה קווירית" הזכיר לי שוב את עניין הקידומת הזו, "טרנס", שהחל להופיע כקידומת לכל דבר ועניין. משהו ברוח התקופה, בצייטגייסט, גורם לנחיל האנושי לבדוק בכל תחום ותחום מה נמצא שם מעבר, טרנס-ווטאבר.

דרך אחרת להגיד את זה: רוח הזמן היא לדחות דיכוטומיות, נגד בינאריות. הכל הוא "על הרצף", בכל דבר יש גם מזה וגם מזה. אנחנו כולנו אמלגם של תכונות.

הסרט אגב, הוא "מוקומנטרי", מתאר דמות דמיונית של אשה טרנסית בשם בבה, שנולדה בפולין, גדלה בחיפה ומתה מאיידס בניו-יורק. לכל אורך החדר "מרואיינים" אנשים שהכירו אותה, כולל צדי צרפתי בהופעה משעשעת. כמו כן מרואיינות שלוש נשים טרנסיות, כולן חיפאיות אגב (לשעבר, כולם חיפאים לשעבר), שכביכול הכירו אותה. בסרט הן היו אמורות לספר עליה, אבל לנשים שחצו את גבולות המגדר שלהן זה כסף קטן לחצות את גבולות הז'אנר. היה להן קשה לציית לכללי הז'אנר ובעצם הן דיברו על עצמן, מה שהפך את הסרט ל"דוקו-מוקו".

בכל אופן, אין לי ספק שתמיד היו אנשים שהרגישו שהמין הביולוגי שלהם לא מתאים להם, שהרגישו יותר נוח בבגדי המין השני. אבל האפשרות לעבור ניתוחית אל המין השני, כולל התקנת איבר מין מתפקד (למעט פונקציות רבייה) היא התפתחות הנגזרת מטכנולוגיה.

מה שגורם לי לתהות האם השימוש הרווח כל כך בקידומת "טרנס-" בכל תחום ותחום קשור לקידמה טכנולוגית, לביטחון גובר והולך של המין האנושי בכך שאין גבולות אותם אי אפשר לעבור. כולל את גבולות המין האנושי עצמו, אל מה שנקרא טרנס-הומני. (trans-human). הטכנולוגיה מאפשרת לדמיין ישויות אינטליגנטיות לא אנושיות, יצירי המין האנושי, שיעברו את המין האנושי ביכולותיהם.

למשל transracial, טרנס-גזע, מונח ששימש לתאור אימוץ של ילדים מגזע אחר (בדרך כלל יותר כהה, משום מה) אומץ על ידי אנשים שלא מזדהים עם הגזע בו נולדו ושואפים להפוך להיות בני גזע אחר. אנשים שרוצים לחצות את הגבול שנדמה היה שאי אפשר לחצות, הגזע.  (סטודנטים במדינת דלאוור רשאים כיום להחליט כרצונם לרשום מהו הגזע/אתניות שלהם). למשל אנשים שנולדו לבנים והחליטו שהם בעצם שחורים – מתוך העדפה אישית ולא כי גילו משהו בעץ המשפחה שלהם. חלקם אף עוברים טיפולים המיועדים לשנות את צבע עורם וניתוחים שמשנים את תווי פניהם, העיניים, האף, השפתיים, כדי להידמות לבני הגזע שאליו הם רוצים לעבור.

המודעות הגוברת והולכת לאפשרות לחצות את גבולות הגזע, שלך או של אחרים, יתכן שכן נובעת מקידמה טכנולוגית, בעיקר רפואית. מאד נפוצים ניתוחי עיניים שאמורים להקנות למנותחים עיניים לא מלוכסנות, ניתוח אף שאמור להעביר אף יהודי או אפריקאי לאף יותר אירופי. וניתוחי הקטנת שפתיים שאפריקאים עושים כדי להראות יותר לבנים. וכמובן גם את ניתוחי הגדלת החזה של בנות עמים קטני חזה. רוב אלו שעושות/עושים את זה לא מצהירים במפורש על הפיכתם לבני הגזע אליו הם מכוונים ניתוחית, אבל הכוונה הלא מוצהרת שם, ברצון להיראות כמו בני גזע מסויים, היא שאיפה להפוך לבני הגזע האחר, בעיקר הלבן, העשיר יותר.

זה נראה לנו כל כך טבעי לשאוף להפוך יותר לבנים, יותר אירופאים שאנו רואים כקוריוז א/נשים לבנים שטוענים שהם שחורים. זה נתקל גם בהתנגדות מהקהילה השחורה וגם בהתנגדות של קהילת הטרנסג'נדרים הטוענים שאני הטרנס-גזע מנכסים לעצמם את ההישגים שלהם למטרות שוא.

ויש את הנשים שמזריקות חומרים שונים לתוך שפתותיהן, מה שגורם להן להראות כמו קרפיונים. מה שמביא אותי למונח transspecies: אנשים השואפים לחצות את הגבול בין האדם לחיה, (או בין אדם לחייזר) שרואים עצמם או כבעל חי מסויים או כשילוב של אדם ובעל חי מסויים. (זה אף פעם לא שאיפה להיות תרנגולת מטילה בכלוב סוללה למשל, משום מה). גם אלו נתקלים בטינה מצד טרנסג'נדרים אף שבהרבה מקרים אנשי הטרנס-מין (species) הם גם אנשי טרנס-מגדר (אם כבר, אז כבר). רק מעטים מבני הטרנס-מין עוברים התאמות ניתוחיות כדי להראות יותר כמו בעל החיים שהם חושבים שהם בעצם (למשל חתול..) כך שאני לא חושב שאפשרות חציית הגבול הספציפית הזו נגזרת ישירות מקידמה רפואית.

התיאוריה הרבע אפויה שלי היא שהמודעות להיתכנות לחצות את הגבול הזה, של מין, באה מאותו מקום כמו המודעות להתכנות לחצות גבולות גזע ומגדר או גבולות האינטליגנציה האנושית. מתוך הלך הרוח ששם את האדם במקום בו הוא יכול לעשות הכל. שאין גבול שאי אפשר לחצות. שאפשר לחיות לנצח, להקים מושבה על המאדים, לייצר ישויות אלקטרוניות חכמות יותר מאיתנו.

רק את יבשת הפלסטיק באמצע האוקיאנוס השקט אי אפשר לאסוף למיחזור. או לגרום למנדלבליט להחליט על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. הוכחה שיש גבולות שאין למין האנושי אפשרות לחצות.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הזמן של הטרנס

  1. פינגבק: trans,post,ultra,anti,meta} Human} | דרכי עצים

  2. ואני חושב שכל זה היא רק עוד עדות לכך, שאין גבול לסקרנות האנושית ולצורך הבסיסי למתוח את גבולות הקיום אל עבר כל מה שמתגלה כאפשרי. מי כמוך צריך להבין את זה 🙂

    • תודה על המחמאה…
      ואפשר להגיד שהטבעונות שלי היא במידה מסויימת ממקום של הרחבת גבולות התבוני אל מעבר למין האנושי, כך שאכילת בעלי חיים מתחילה להיראות לי כמו קניבליזם.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s