האחר האחר


קראתי לא מזמן את ההקדמה לספר העומד לצאת, העוסק בביקורת של התיאולוגיה על האנתרופולגיה. מעורר מחשבות, לא כולן בכוון אליו מכוון כותב הספר.

אנתרופולוגים, במיוחד כאלה היותר מבוגרים, הכותבים על הקריירה שלהם בשלב מאוחר בה, או אחרי שפרשו, מספרים שהם הבינו עם הזמן שבעצם, כאשר הם חוקרים את ההבדל ביניהם (או התרבות שממנה הם באים) לתרבויות אחרות, הם עושים את זה כדי ללמוד על עצמם, להבין מי הם. ההפרש הוא שמגדיר להם מהו זה שיש ממנו הפרש. לדוגמה עניין של הרגלי אוכל, שמבהיר, לדוגמה לאישה מסויימת מ ש כ י ל ה (צרחות) שהיא "אירופאית עדינה".

הטיעון של הספר (לפחות אחד מהם, קראתי רק את ההקדמה, וגם לא בגרסתה הסופית) הוא שהאנתרופולוגיה, מדע חילוני לחלוטין, מתמקד בחקירת האחר האנושי, אבל יש לו נקודה עיוורת בכל מה שקשור להבדל מהאחר הבאמת אחר, האחר הגדול, אלוהים. כך, במקביל, התיאולוגיה היא האחר של האנתרופולוגיה, המדע שיש לחקור את ההבדל ממנו כדי להבין באמת אנתרופולוגיה כמדע, מהי.

כמישהו שאין בגופו ולו עצם דתית אחת, חשבתי לעצמי שהאחר הגדול הוא לא באמת אחר. הוא יציר הרוח האנושית וככזה, הוא עצמו אנושי. האמונה בקיומו של אלוהים היא דווקא גורם שלא באמת מבדיל עד כדי כך בין תרבויות, הוא יותר מכנה משותף של תרבויות, הצורך הזה להמציא חבר דמיוני בשמיים.

אבל מצד שני, יש אחר באמת אחר, ממש פה בסביבה. אחר אחד כזה רובץ לי על הברכיים כרגע, בזמן שאני מנסה להקליד פה. בעלי החיים הם אחר מוחלט, אחר באמת אחר, וההבדל בינינו לבינם, גם אם מנופח לפעמים (יש להם קוגניציה, שפה, תקשורת, רגשות…יותר ממה שרובנו מוכנים להודות) הוא שיכול להגדיר לנו מי אנחנו, מה עושה אותנו אנושיים. חקירת ההבדלים האלה, באופן המשוחרר מהדיעה הקדומה של האדם כנזר הבריאה, יכולה לחשוף את האלמנטים החייתיים של האדם, אלו שהאמונה באחר הגדול התאמצה כל כך לדכא ולהדחיק.

לפעמים אני חושב שיש קשר מהותי בין אמונה באלוהים והבריחה מקיומנו החייתי. אלוהימים, ילדיהם, וקדושים אחרים גורמים לאנשים להרגיש נחותים בהשוואה. הם אחרי הכל חוטאים מלידה, סופיים, תמיד חסרים משהו. ומה עושה מי שמרגיש נחות? מנסה למצוא או לייצר מישהו שיהיה מתחתיו, כדי שיוכל לדרוך על ראשו בדרך למעלה. כך הלבנים העניים וחסרי ההשכלה בארה"ב ושחורי העור שם. כך יוצאי צפון אפריקה בישראל ויוצאי מזרח אפריקה מסודן ואריתראה (הפליטים, מבקשי המקלט, המסתננים, הסרטן בגב האומה).

יתכן שיש פוטנציאל אתי כביר בחקירת בעלי החיים כאחר האנושי. יתכן שההבנה יותר טובה של בעלי החיים (לא כנתחים אצל הקצב) תדגים לקבוצות בני האדם המסוכסכות זו עם זו שהמפריד ביניהן, לבטח בהשוואה לאחר החייתי, הוא רובו מדומיין. צבע העור, מוצא, דת זוטות יחסית להבדל המנטאלי ביני לבין החתולה שלי, או עז.

עד אז, נישאר עם התירוץ הקבוע להתעלמות ממצוקות האחר: ההגמוניה (האשכנזית במקרה של ישראל, הלבנה בארה"ב). היא היא המונעת מפעילות פמיניסיטיות מזרחיות להתייחס למצוקת הפלסטינים, (כך קראתי לאחרונה  אצל הפרופסורית למזרחיות מדוכאת סמדר לביא, הכותבת מגולת ברקלי, קליפורניה) והיא גם המונעת מה"מזרחיים" להפנות חמלה אל הפליטים מאפריקה, כפי שאני קורא בימים אלה בפוסט מעצבן (כרגיל) של ה"פעילה" המזרחית אב"ד. היא המונעת מקהילות מוחלשות לרחם על בעלי חיים ולהמנע מאכילתם.

אפשר לנסח את זה כך: "עניי עירך קודמים". ואפשר לנסח את זה כך: "עד שלא יעלמו כל מצוקותינו, הן הפיסיות והן הפסיכולוגיות עד האחרונה שבהן, עד שלא נהפוך הגמוניה בעצמנו,  אל תבלבלו לי את הראש עם מצוקות של מישהו אחר, גם אם מצבו גרוע משלי פי אלף".

אנתרופולוגיה מסוג כזה, של חקירת האחר החייתי כדי ללמוד על עצמנו, יכולה, אולי, הייתי רוצה לקוות, לשנות משהו בהלך המחשבה הזה על ידי הבנה יותר טובה של פשר ההבדל בין האדם, כל אדם, לתרנגול, לפרה, לדולפין.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “האחר האחר

  1. שמי יעל ואני אוכלת כמו עז, אבל האחרוּת ביני לבינן אינה מאפשרת לנו לשוחח על הפוסט הזה. נדמה לי שאף פעם לא נוכל. דווקא עם אלוהים, החבר הדמיוני שלי, אני יכולה לדבר ואנחנו עושים זאת לפעמים. דווקא עם אלוהים, החברה הדמיונית שלי, אני יכולה לדבר ואנחנו עושות זאת לפעמים. לא, עדיין אלוהים הוא זכר עבורי. קשה לי להשתחרר. וכשאנחנו מדברים, אני מסבירה לו למה אני לא מאמינה בקיומו.

    • לא מפליא שאת יכולה לדבר עם אלוהים. כי זה כמו לדבר עם עצמך. ולכן, לא מפליא כלל שאלוהים של אשה תהיה גם אשה. הגיוני לגמרי. אבל האחרות אני רוצה לטעון, היא מדומה בדיוק כמו שהאלוהים מדומה.

  2. מציעה לך לקרוא קצת על אתנוגרפיה רב מינית (multispicies), תחום מרתק וחדש יחסית שיש עליו חילוקי דעות עזים בקהילה האנתופולוגית.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s