פיסקה


היחידה הקטנה ביותר שיש לה משמעות "ארגונית" בספר היא הפיסקה. האות הבודדת לא שורדת את התרגום משפה לשפה, וגם לא המילה. תכופות, מילה בשפה אחת תתורגם למספר מילים בשפה אחרת, ולהיפך. משפט גם הוא לא משהו שהוא בהכרח אינווריאנטי לתרגום, ויתכן שמתרגם העושה מלאכתו נאמנה יפצל או יאחד משפטים. פיסקה היא יחידת טקסט שאין שום סיבה שתפוצל או תאוחד, במיוחד שהחלוקה לפיסקאות היא משמעותית לטקסט.

עמוד הוא לא יחידה משמעותית, כי הוא מוכתב על ידי הדפוס, ומבחינה זו ארכאי. מספרי העמודים בעותק האלקטרוני של ספר משתנים על פי גודל הגופן וגודל המסך שעליו מוצג הספר, והם בכלל חסרי משמעות. מצער שבמתן רפרנסים במאמרים, מתייחסים למספרי עמודים בספר, כאילו שלעולם ועד ימשיכו להדפיס את הספר כמו שסודר לדפוס במקור. והאמת, שלא אחת זה קורה, שהספר מודפס שוב וושוב בפורמט שכבר אינו מוצלח, כדי לשמר את המצביעים אליו. במקרה זה, את כל התוספות וההקדמות ממספרים אז באותיות לטיניות, או עם קידומת כזו או אחרת. במקרים בודדים כשהעימוד משתנה, מציינים בצד כל דף לאיזה דף/דפים  בהדפסה המקורית הוא מתייחס. כל זה מטומטם לגמרי. תשכחו ממספרי דפים, בבקשה.

פרקים הם יחידה משמעותית, אבל גדולה מדי. גדולה מדי מכדי לתת אותה כמראה מקום ברפרנס. גדולה מדי מכדי לאפשר הצצה במקור של טקסט מתורגם, שהוא משהו שאליו אני חותר.

כיוון שאפשר לשמר מספור רציף של פסקאות בכל פרק או על פני כל הספר / מאמר, גם על פני תרגום, היה מעולה אם מישהו שם ב"מדעי הרוח הדיגיטליים" היה נוקט יוזמה ובונה כלי לקריאה של ספרים אלקטרוניים שמאפשר בלחיצה קלה על העכבר, להציג ליד פסקה של טקסט את אותה הפסקה בשפת המקור. (או בכל שפה אחרת שיש למשתמש מאותו הספר). חיוני לפעמים להבנה של ממש בטקסטים קשים.

אין כאן הנחה לגבי קיומו של עותק דו-לשוני או רב לשוני של הספר, אלא רק הנחה של זמינות עותקים של הספר ביותר משפה אחת. אין גם הנחה שהספרים כבר יגיעו כשהפסקאות ממוספרות בהן, זה משהו שכלי כזה יכול לעשות תוך כדי קריאה.

אידאלית, הכלי בו מדובר יוכל לזהות ולמספר פסקאות גם בקבצי PDF שבהם הטקסט מצולם, כמו רוב הטקסטים  הזמינים לסטודנטים. זיהוי פסקאות הרבה יותר פשוט טכנית מזיהוי אותיות או מילים.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “פיסקה

  1. נדמה לי שכבר כתבת פעם על הבעיה הזאת, ונדמה לי ששם סיפרתי לך שבספרים הוותיקים במקצוע שלי היה מקובל למספר סעיפים. סעיף יכול לכלול יותר מפסקה אחת, אבל בדרך כלל פחות מעמוד. זו שיטה יעילה מאוד למצוא חומר שמחפשים בספר, וגם האינדקסים שבסוף הספרים היו מבוססים על זה. יכול להיות שכדבריך, הגיע הזמן לחזור לזה.

    • כתבתי בזמנו קינה ארוכה על מצבו של טקסט בימינו, ובין היתר על זה. מיקדתי את זה עבור קהל יעד ספציפי, שאני מקווה שירים את הכפפה (covfefe ?)
      האם הסעיפים הללו הם משהו שהיה לו שם? מיספור בתוכן העניינים? זה משהו כמו פרקים, אף קטנים יותר?

      • זה משהו כמו פרקים קצרים מאוד. לכל עניין קטן יש סעיף נפרד, והשתמשו לצורך זה בסימן המוסכם של סעיפים:
        https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3

        זה יכול להופיע גם בתוכן העניינים. לא חייב שיהיה לסעיף שם, אבל אפשר שיהיה. המספור הוא רציף מתחילת הספר ועד סופו. בדרך כלל יש גם פרקים (שגם יש להם שמות), ואז יכול לקרות שפרק תשע יתחיל בסעיף 74 (סתם דוגמה).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s