נפילות


כל אחד נופל המון פעמים בחייו, רוב הפעמים בילדותו. לפעמים הוא שובר משהו, לרוב לא. ברוב הנפילות אנו לא נזכרים בחיי היום יום, פרט לזו הראשונה, זו שאחריה לפתע יש לך הליכה של זקן.

זו הנפילה שאתה חושב שכמוה אסור שיהיו עוד. שמעכשיו, כל נפילה היא אסון. שאולי הפכת פריך מדי וגופך לא יכול יותר להשתקם משברים.

אתה מתחיל להזהר. כל כך להזהר, שכל שפת הגוף שלך משתנה. צעדך הופך מדוד וזהיר. אתה הופך בבת אחת הרבה יותר איטי. אתה שם לב לכל מקום בו אתה מניח את רגל. אתה לא סומך יותר על הרפלקסים שלך שיעזרו לך לצאת ממצב של אי שיווי משקל זמני ומעדיף לא לאבד שווי משקל מלכתחילה. אתה עובר משווי משקל דינמי לשווי משקל סטטי. זו הזקנה.

התחלתי לחשוב על זה בעקבות נפילה שהסתיימה בשבר אצל קרובת משפחה, נפילה שכנראה לא תהיה הנפילה עליה אני כותב כאן – הנפילה האחרונה שלך כאדם לא זקן.

גם הנפילה שהייתה לי לפני כמה שנים, כשרדפתי אחרי חתולנו דידי בנסיון להציל את הציפור שהחזיק בפיו והתחלקתי על הדם מהציפור שניסיתי להציל הסתברה בדיעבד לא כנפילה האחרונה שלי, אף שמהנפילה התקצרתי בכמה סנטימטרים – שתי חוליות בעמוד השדרה של הותכו יחדיו. לקח לי כמה שבועות לחזור לתפקוד סביר, וזה כאב חודשים, אבל זה השבר היחידי שהיה לי עד כה בחיי, טפו טפו, ושיווי המשקל שלי, טפו אפו, עדיין לא רע. אני עדיין לא בוחן בקפידה את המקום בו אני מניח כל רגל, ואני מקווה לדחות את מועד הנפילה ההיא, המוזכרת מעלה.

איך דוחים אותה? אולי טאי-צי? סביר להניח שתרגול יוגה סדיר לא יכול להזיק. ראו למשל את המורה ליוגה בת ה 98 בסרט הזה:

וחשוב מאד לשמור על שרירי הרגליים. אבי, המכלה את ימיו בכורסה, כבר לא מעז לעמוד ללא תמיכה. מה שנשאר משרירי רגליו כבר לא עומד במעמסה. הפחד שלו מנפילה גדול מהפחד שלו ממוות. הוא צודק. בפעם האחרונה שהוא נפל לפני כמה שבועות, זה נגמר רק בגבס על יד אחת, אבל הוא חזר מבית החולים (כרמל, בחיפה, לא משהו…) עם פצעי לחץ מפחידים ממש, אחרי שלושה ימי שכיבה במיון בהם אף אחד לא הזיז אותו. בושה.

הסכנה העיקרית מנפילה לאנשים מבוגרים, היא שבר במפרק הירך. שבר שאפשר לתקן בניתוח בו מחליפים את המפרק. הבעיה העיקרית בניתוח הזה, בהרדמה כללית, היא משהו שהמנתחים לא טורחים לספר מראש למנותחים: שליש מהמנותחים הקשישים יוצאים ממנו דמנטיים, גם אם לא היו קודם. משהו הקשור להשתחררות פלאק סידני במוח. מבחינת המנתח, הניתוח הצליח, המטופל יוכל ללכת. המנותח רק לא ידע לאן הוא הולך, ולא ידע לחזור הביתה, אבל הכירורג לא חושב שזו הבעיה שלו. זה בדיוק מה שקרה לאשתו המנוחה (לא אמי) של אבי. אז גיליתי את הסטטיסטיקה הזו.

אז כן, שווה להתחיל מאד להזהר מנפילות החל משלב מסויים בחייך, השלב בו אתה רשמית הופך זקן.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “נפילות

  1. תודה על המידע המועיל, חמי (87) עכשיו בשיקום לאחר ניתוח. הוא נפל ושבר את מפרק הירך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s