42-43: SW Bridletrail Ave., Beaverton, Oregon

הדבר היחיד המייחד את העיירה Beaverton הוא חברת Nike שנוסדה בה. מטה החברה נמצא בה עד היום. חוץ מזה, היא סתם עוד אחת מאוסף עיירות חסרות יחוד המקיפות את העיר פורטלנד, במדינת אורגון שבצפון מערב ארצות הברית.

עיירה חסרת יחוד אחרת באותו איזור היא Hillsboro, שבה נמצא מרכז התכנון הגדול ביותר של חברת אינטל. לשם נשלחתי לעבוד בסוף שנת 1996, לשנה ורבע בערך. קצת אולי כפיצוי על שבקידום ההוא לא קודמתי לדרגה המקנה רכב צמוד. שליחותי הייתה אמורה להעביר ידע ממחקר שביצעתי בשנתיים שקדמו לכך, אל הגדרת המעבד שהוגדר באותה התקופה בסניף חברת אינטל שם. מעבד שקיבל לימים את שם הקוד Willamette או פנטיום 4.

התזמון יצא דווקא טוב, בדיוק בזמן לשנת השבתון של זוגתי שתחייה, מדירוג המחקר של רפא"ל. הילדים היו אז האחד בכיתה ג והשני בגן, וחשבנו שלא יזיק להם ללמוד אנגלית ברמה של שפת אם. ובכלל, חוויות.

כמו שעושים בחברה גדולה ומסודרת, יצאנו כמה שבועות קודם לנסיעה עצמה למצוא לנו בית. סוכנת הנדל"ן שעברה אתנו מבית לבית על פי רשימה שהייתה לה, העבירה אותנו מבית משמים אחד לשני. כולם חדשים יחסית, אדירי מימדים יחסית לדירה ישראלית מצוייה. רובם בשתי קומות, בשכונות חדשות בפרברי העיירות המקיפות את העיר פורטלנד, העיר הגדולה באורגון. שכונות שנבנו כולן בבת אחת על ידי חברה קבלנית, ושבהן כל הבתים זהים לחלוטין.

הסוכנת באמת שלא הבינה ממה אנחנו לא מתלהבים. רוב הישראלים שבהם טיפלה קפצו בשמחה רבה על הבתים ה"מפוארים" האלה, בחלקם היתה אפילו בריכת שחיה. כלאחר יאוש היא הובילה אותנו לבית "עתיק" במונחים אמריקאים, בן 18 שנה. בית עץ, בצורת האות L, על גבעה קטנה, בתוך cul-de-sac, מוקף צמחיה ועצים בוגרים. עוד לפני שראינו את פנים הבית, ידענו שניקח אותו.הסוכנת הסבירה שהיא לא הראתה לנו את הבית בגלל חסרונותיו. למשל, שומו שמיים, אין מעבר ישיר מהחניה (מקורה, לשתי מכוניות, עם שתי דלתות חשמליות ומספיק נפח אכסון להכיל דירה ממוצעת במקומותינו) אל המטבח. אבל התלהבנו משפע העצים המקיפים את הבית, מזה שיש בית ספר יסודי קרוב אליו אפשר ללכת ברגל. היכרתי את הסביבה, מכל אותן נסיעות עבודה בהן שהיתי בסניף embassy suits הקרוב. זה שלו קראתי "ממתקי השגרירות". סביבה שנראתה לי סימפטית, מוקפת בארבעה מרכזי קניות ענקיים, כמו באמריקה.

הבית היה מצופה באריחי עץ מבחוץ, בניגוד לפנלים הפלסטיים דמויי עץ בבתים החדשים יותר. רצפתו מכוסה שטיח לבן מקיר לקיר, פרט לחדר המבואה, בו מורידים מגפיים והמטבח. חדר מגורים אחד, מאד גדול ובו אח היווה את הצלע הקצרה של ה L, ושלושה חדרי שינה היו בצלע השניה. המטבח ועוד חדר מגורים קטן היו באמצע יחד עם חדר כביסה ובו מכונת כביסה ומייבש כביסה, שניהם ענקיים. כמו באמריקה.

היו דברים מעניינים בבית הזה. כמו דק העץ שעבר לאורך כל הצלע הארוכה של הבית (בתמונת הלווין מעלה), שעליו יכולנו לראות לפעמים משפחה של דביבונים משחקת. עדיף בהרבה על חזירי הבר שיש לנו כיום על המרפסת. חדר האמבטיה הנפרד של "יחידת ההורים" (עניין חדש בעבורנו), שכללה גם חדר ארונות, היה בעל קיר זכוכית גדול שפנה אל החוץ. קצת חושפני, אבל גם הדייר הקודם כנראה חשב כך והוסיף קיר עץ מצידו השני של הדק. ועדיין, יכולת להתקלח ולראות כל מי שהסתובב על דק העץ, כולל הדביבונים.

הבית הזה, שהיה מאד צנוע בשטחו, "רק" 2700 רגליים רבועות ( כ 270 מ"ר), מאד קטן יחסית לאזור, הרגיש ענקי יחסית לדירה בה גרנו בישראל. עזר גם שהיו לנו בו רק מעט חפצים שהבאנו ומעט רהיטים ששכרנו, כמנהג האנשים הבאים ל relocation. העיקר –  היה בו שולחן האוכל למטבח שאותו עשיתי שם באורגון במו ידי מעץ מייפל משובח, בהשקעה של כ 150 שעות עבודה, בקורס נגרות (עילית) ב Oregon college of Art and Craft הסמוך. יש בצפון-מערב ארה"ב מסורת מפוארת של עבודות עץ ונגרות עילית, וגם חומרי הגלם מאד זמינים שם. בשולחן הזה  אני מאד גאה והוא משמש אותנו עד היום.

החוויה העיקרית שלי מהבית היא השלווה, המראה המאד ירוק מכל חלונות הבית, מראה השלג היורד דרך החלונות (רק פעמיים בשנה ורבע שהיינו שם),  והאח המבוערת (הרבה טרחה..). כמו באמריקה.

כמו באורגון, הייתה שם הקפדה יתירה על הפרדת אשפה, והיה צריך להוציא אל פינת הרחוב סוגי אשפה שונים בימים שונים. שם גם אוספים את הדואר שרובו חוזר מיד לאשפה. טעויות במיון אשפה נענשו בקנסות. יצרנו שם הרבה אשפה. כמו באמריקה.

למרות הבית המאד סימפטי הזה, והאפשרויות הנוספות שנפתחו בפנינו: ללמוד, לטייל ולעבוד, לא הרגשנו בבית, שם באורגון, ולכן כשנגמרה תקופת השליחות לא ניסינו להאריך אלא ארזנו, וחזרנו הביתה, לחיפה. אבל בסך הכל, זו הייתה התנסות חיובית, לגור במקום כל כך שונה.

המגורים בבית יפה שכזה גרמו לנו לרצות לשפר דיור בחזרנו ארצה, והשפיעו לא מעט על אופן בניית ביתנו הבא, שהושפע לא מעט מהבית הזה באורגון, למשל העובדה שמוסך חניה סגור, עדיף מחובר לבית, הוא רעיון טוב, שבית שיושב מוקף בצמחיה ופתוח אליה הוא תכונה חיובית.