בעור


לאבא שלי כבר קשה לעמוד, ולכן עקרנו ממקומה את האמבטיה בחדר האמבטיה שלו והפכנו את השטח שהתפנה למקלחון רחב ידיים במפלס הרצפה, שגם כיסא גלגלים, כזה המיועד לרחצה, אפשר לגלגל לתוכו. אלא שהורדת מפלס הרצפה דרשה שהמקלחון ינוקז במישור הנמוך מצינור הניקוז הקיים. הפתרון כלל קידוח של יציאה דרך הקיר החיצוני אל מחוץ הבניין והעברת הניקוז בצינור על הקיר החיצוני של הבניין אל צינור הניקוז הראשי של הבניין. יפה זה לא.

רצה המקרה, וממש באותו השבוע הופיעה פתאום שלולית בחדר המגורים בדירת בננו, בכל פעם בו ירדו המים בכיור המטבח. למעשה, לא כל כך ירדו. היה ברור שיש סתימה בהמשך הצינור איפהשהו, והמים תחת לרדת אל מתחת לאדמה ולזרום לאן שהם אמורים לזרום, עולים ויוצאים דרך הקיר בנתיב עלום כלשהו. אחרי מספר נסיונות שלא צלחו לפתוח את הסתימה, חוּללה גם המעטפת החיצונית של בית המגורים בו גר בני, וגם שם הועבר הניקוז אל המעטפת החיצונית, מהלך שתי קומות מטה.

שתי ה"חדירות" האלה של מעטפת הבניינים, הפלישות אל מחוץ לעור הבניין, שאם מסתכלים סביב לא כל כך נדירות במקומותינו, מצטרפות למחשבות שיש לי בזמן האחרון על העור, הקרום המפריד בין התווך הפנימי שלנו לשאר העולם. על החַדירות של העור ועל פגמים בו.

המעטפת של בניינים, ה"עור" שלהם, הופך להיות יותר ויותר מכוער ככל שבניינים מזדקנים, ומתכער עם השנים אפילו יותר מהר ויותר קשה מהעור האנושי. קירות הבתים, כמו העור האנושי, צוברים כתמים ופגמים, הטיח נסדק ונופל, הצבע מתקלף, אריחים נושרים. יותר מהעור האנושי, עור הבנינים נוטה להצמיח גידולי פרא: מזגנים, צנרת מים וביוב, אנטנות לווין, קרוי וסגירת מרפסות.

אין באמת פתרונות מוצלחים להחלפת צנרת ברזל בת עשרות שנים שנרקבה והתפוררה בתוך הקירות. בדירה ששיפצנו בהדר הכרמל, שהייתה בקומת הגג, העברנו צנרת מים חדשה על הגג, שבחיפה המאד משופעת הוא גם החזית החמישית של הבית ונראה על ידי יותר אנשים משאר החזיתות. אין גם פתרון מוצלח באמת להוספת מיזוג אוויר לבנינים שנבנו לפני שאנשים לא יכלו לחיות ללא מיזוג אוויר. אני עדיין תוהה איך זה נעשה בבניה בבטון חשוף בקמפוס אוניברסיטת באר שבע. בבניה בבטון חשוף אי אפשר אפילו להטמין צנרת לאחר מעשה בלי להשאיר צלקות.

שלמות העור הן של בנינים והן של אנשים קשורה קשר הדוק למצבם הכלכלי. בתים שיש כדאיות בשיפוצם, בדרך כלל תוך כדי הרחבתם המשמעותית, זוכים לאינטגרציה מקיפה של מערכות חדשות כמו צנרת, מיזוג ומעלית שמשאירה את מעטפת הבניין חלקה כתינוק בן יומו. אצל בני אדם הכסף גם הוא יכול לקנות לאדם "מעטפת" חלקה יותר, על ידי טיפולים קוסמטיים, כירורגיה, וחשיפה לשמש רק מבחירה. וגם סתם מתוך הפנאי להשקיע בביקור חצי שנתי אצל רופא העור ולהסיר נגעים כאלה ואחרים שעם השנים מופיעים על פני העור. אני עושה את זה תדיר, אצל רופאי קופת החולים ואחרי שהצלקות מגלידות, העור שלי נראה יותר טוב, עד כמה שהשנים מאפשרות.

גם כתובות קעקע וגם גרפיטי (בעצם כתובות הקעקע על עור הבניינים,) גם הן עניין סוציו-אקונומי. למרות ההערכה הגוברת ל"אמנות רחוב", משום מה גרפיטי תמצאו רק על קירות של אנשים יותר עניים, תמיד ב"דרום העיר". גרפיטי יכול למשוך תיירים ומבקרים, אבל עדיין, בשכונות מבוססות אין גרפיטי, ולא יהיה. גם כתובות קעקע שאנשים יותר מבוססים עשויים לעשות, בכדי לדגמן רדיקליות מדודה יהיו בדרך כלל מוצנעות ולמרות שההוצאה על כתובות קעקע רציניות היא לא זניחה, משום מה, יהיה זה העור של אנשים פחות מבוססים שיזכה להשקעה הזו.

למה אני  נטפל לעור, למעטפת, לחיצוניות? כי יש לי הרגשה שזה נושא שאו שלא טופל עד כה בצורה מספקת על ידי הפילוסופיה, או שיותר סביר – עדיין לא נתקלתי במי שעסק בנושא. למעט אדמונד הוסרל שבכרך השני של "אידאות" עוסק בעור האנושי כאיבר חישה ומספק ניתוח פנומנולוגי של המגע שלי בעור הזולת לעומת המגע שלי בעורי אני, כדרך לוודא את המצאותו שם של הזולת באפן בלתי אמצעי. אבל העור הוא הרבה יותר מאיבר חישה, והעור האנושי משמש כמטפורה, לפעמים לא מודעת, לדברים רבים המפרידים בין דבר אחד לכל מה שמחוצה לו.

עניין העור מעסיק כבר זמן מה,  בכל מיני נושאים שעל חלקם כתבתי (קישורים מטה) ועל חלקם מן הסתם עוד אכתוב,  בלי נדר. למשל:

פני השטח של האדמה כ"עור". כתבתי על היקסמותו של אולריך, "האיש ללא תכונות", מדִַגִים רק בגלל שהם, בניגוד לחיות היבשה, לא  חיים על פני ה"עור של פני האדמה", בתפר בין האדמה לאוויר. אולי היכולת הזו לצאת מעורי, ולרדת אל התווך הנוזלי היא מה שמושך אותי לצלילה.

מהאובססיה שלי עם שלמות קרום האדמה בגינתי, זו שחזירי הבר מתעקשים לחרוש ולפצוע בניגוד לכללים הבסיסיים של הפרמקולטורה.

ממקורה של יצירת האמנות, החיבור של מרטין היידגר, בו הוא מתאר את הפצעת האמנות מהקרע, שיש שיתרגמו כ"ריב", הממוקם בחיבור של האדמה והעולם. אדמה ועולם בהגדרתם ההיידגראנית כמובן, שקצר המקום להסביר פה. אבל מה שרלוונטי לענייננו הוא שה"עור" של העולם, הממשק שלו עם האדמה בתוכה הכל חשוך ונסתר, הוא המקום שממנו פועלת האמנות.

מהאובססיה של מדינת ישראל עם אטימות "עורה", הגבול שלה עם שכנותיה, אטימות שאמורה להיות "כוח העל" של ישראל שיפטור אותה מפתרונות מדיניים. כיוון שאם מצילחים לשכנע את האזרחים שהם בטוחים לגמרי, אז מה אכפת להם מה קורה מחוץ לעורם. למה להם "לצאת מעורם" ולהתייחס לסבל של בני אדם עשרים קילומטרים מהם?

בכלל, אני מתרשם שהחרדה הזו מאי-אטימות העור, מהאפשרות לחדור אותו, היא חרדה גברית נטו. כי הנשים מודעות היטב שעורן חדיר. בכל פעם שהן מקיימות יחסי מין הטרוסקסואליים, כשהן יולדות, כשבעל קנאי דוקר אותן למוות. לנשים, אני חושד, אין את היכולת או הצורך להשלות את עצמן שעורן לא חדיר.

יש גם את מושג ה"ליטורל", קו התפר בין הים ליבשה, בעצם ה"עור" של היבשות, שגם הוא תחום חם לאחרונה בגיאוגרפיה ואקולוגיה, מקום מעניין שהוא לא פה ולא שם, בעצם גם פה וגם שם. תערוכה במוזיאון Palais de la Porte Dorée בפריז גילתה לי שבניגוד לישראל בה התווך הזה הוא כר פעולה של ספסרי נדל"ן, בצרפת המדינה משקיעה מיליארדים ברכישה חזרה של הליטורל הצרפתי, האדמה לאורך החופים, חזרה מאזרחים פרטיים. המדינה הצרפתית רוצה את ה"עור" שלה בחזרה.

אם חושבים על זה, העור של המדינה, התווך שלה עם כל מה שהוא לא היא, הוא משהו שהתשוקה אליו וההקפדה על שלמותו הופכת לעניין משמעותי יותר ויותר ליותר מדינות לאום. החומה שדונלד טראמפ רוצה לבנות לאורך הגבול עם מכסיקו, היא דוגמה רלוונטית. ארה"ב רוצה שיהיה לה עור שלא יהיה חדיר לשחומי עור.

גם המאפיין  Liminal, והתכונה Liminality , התכונה של דברים להיות בין לבין, באזור הגבול, אולי בשטח ההפקר, תכונה בה משתמשים גם באספקט מרחבי ולא רק מושגי או טמפורלי, גם היא רלוונטית לנושא הזה של ה"עור", אבל זה דורש בירור נוסף (שאחזור ואשלים פה אם ולכשאגיע לזה).

ה"עור", פני השטח של דברים ומושגים, הוא מקום בו קורים הרבה דברים. אולי בגלל זה הוא נראה לי מעניין. או שאולי בגלל שאני פשוט שטחי. כך או כך – עוד לא גירדתי את פני השטח של הנושא.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s