ענבי זעם


פגשתי מישהו שהצביע בעד ה Brexit.

היינו יחד באותה סירת צוללים באיים המלדיביים, וסתם כך, בזמן המת בין צלילה לצלילה, שאלתי את גורדון, אחד הצוללים, מדורסט אשר בדרום אנגליה, האם הוא הצביע בעד או נגד.

הייתי בטוח שהוא הצביע נגד. בכל זאת, בת זוגתו, הצעירה ממנו ב 15 שנים היא מהונגריה. אם בריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי, יהיה יותר קשה לצעירות נאות ממזרח אירופה להגיע לבריטניה, מה שיקשה על אנשים כמוהו, גרושים בשנות החמישים לחייהם, עם משקל עודף גדול מאד, למצוא לעצמם פילגשים.

זו ההגדרה שלו, לא שלי. הוא מגדיר את זה כך:" תחילה שרתתי את מלכתי, אחרי כן את אשתי, ועכשיו פילגשי משרתת אותי". זה בהתייחסות לעברו בחיל הנחתים הבריטי.

אחרי המשפט המחוזי הזה, ואחרי שסיפר לי עוד קצת על עצמו, למשל שאת בתו בת ה 21 לא ראה מאז היותה בת 9,  והבנתי שהוא מאותם האנשים שבגירושין מתגרשים גם מילדיהם ועוברים הלאה, (במקרה שלו למדינות המפרץ), כבר לא נראה לי מוזר שהוא הצביע בעד עזיבת האיחוד האירופי. יש מתאם בין דברים מסוג זה.

אבל בכל זאת, הייתי סקרן לשמוע ממנו את הסיבות שבגללן לדעתו על בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי, גוף שלדעתי מחולל שינוי כמעט אוטופי ביבשת אירופה, על אף כל הקשיים. שיכול אולי לבשר על עתיד הרבה פחות לאומני, הרבה יותר שוחר שלום וחיים שלווים.

היה מעניין, והזכיר לי לא מעט את הפרוטוקולים של זקני ציון. "היהדות העולמית" לא הוזכרה, אולי בגלל שהוא מוקף בישראלים (אבל ישראלים אחרים בסירה כן שמעו ממנו רמיזות), אבל היו דברים פנטסטיים לא פחות, כמו למשל גפני הפלסטיק.

על גפני הפלסטיק, הוא טען, הוא שמע בטיסה מאיש עסקים איטלקי (סטראוטיפי, בשיער משוך לאחור וחליפה יקרה) הטוען שהוא מתפרנס מהשכרת גפנים מפלסטיק לחקלאים. אותם החקלאים, כך הולך הסיפור, "שותלים" את הגפנים האלה בשטח לפני ביקור הפקיד מהשוק האירופי שבא לספור את הגפנים, כי החקלאים מקבלים סובסידיה מהשוק האירופי בהתאם למספר הגפנים שיש להם. לדעתו זו הוכחה ניצחת לריקבון  שפשה באיחוד האירופי, ולכן צריך לעזוב. סביר שהוא שמע את הסיפור הזה מאחד מאותם המקומות בו לאומנים שומעים דברים מעין אלה. אין לי ספק שהוא לא שמע את הדברים מפי הגבורה, מאיזה איטלקי באיזה מטוס.

חיפשתי ולא מצאתי ברשת אזכורים לסוג רמאות שכזה. יש הרבה סוגים אל גפני פלסטיק, רובם משמשים לקישוט. כמו כן, כל מי שביקר בכרמים ויקבים ברחבי אירופה, וראיתי כאלה באיטליה, וספרד, פורטוגל וצרפת, גרמניה ואוסטריה, ברור לו שאין מצב שמישהו מציב שם דונמים של גפני פלסטיק ותולה אותן על כבלים, וגם זה, רק למשך ביקורו של פקיד כלשהו. זה אחד הסיפורים היותר מצוצים (ולא מהאצבע) ששמעתי בימי חלדי, פשוט טמטום.

חוץ מזה, בתוקף היות בת זוגו הונגריה, הוא מספר שביקר שם, בהונגריה, וראה במו עיניו, שיירות ארוכות של מכוניות פרטיות על נגררים נוסעות מזרחה, בלי ספק לדעתו, מכוניות שנגנבו ממערב אירופה. משום מה, בביקורי אני בחבלי הארץ שממזרח לוינה, לא נתקלתי באותן השיירות. אבל שאלתי אותו למה זה מטריד אותו כבריטי, הרי אין ספק שאין בין המכוניות האלה כאלה שנגנבו מארצו, שהרי נוהגים בה בצד הלא נכון, וגם קשה להעביר אותן דרך המנהרה…

גם במשלוחי הסמים העושים את דרכם ממזרח למערב בכמויות, לגרסתו, לא נתקלתי. אני מניח שגם הוא לא, לא אישית, מה שלא מוריד מביטחונו שזה קורה.

גורדון גם טוען שאין רישום של הזרים המגיעים לבריטניה ולכן בתי החולים ובתי הספר צפופים יתר על המידה, כי אין התאמה בין מספר התושבים בפועל למספר הרשום. לטענתו, בכוונה אין רישום של זרים, אולי בכדי להסתיר מפטריוטים גאים כמוהו את התמונה האמתית. מוזר לי – עברתי פעמיים מצרפת לבריטניה בשנה האחרונה, ובשתי הפעמים בדקו את דרכוני, כמו את דרכוני כל העוברים. יש ביקורת גבולות בין בריטניה לשאר אירופה, ויש רישום של העוברים, וזה עוד לפני העזיבה המתוכננת. כלום לא ישתנה מבחינה זו, אבל אסור לבלבל לאומנים עם עובדות. אנו חיים בעידן הפוסט-אמת, לא?

היה לי מרתק לראות כיצד מישהו שנראה "נורמלי" ממבט ראשון, (בכל זאת, הוא צולל), שחי במקומות רבים וראה עולם, שמדבר אנגלית במבטא סביר, מעמד בינוני לפחות, מכונן לעצמו עולם בעזרת סיפורי המעשיות האלה, שהקשר בינו למה שקורה לא מאד הדוק, אבל עולם שמשרת את האינסטינקט הטבוע בו, בכולנו, אבל יותר בחלקנו, של פחד מהאחר, מאַחֵרוּת.

ועם כל זה, גורדון דנן עדיין הרבה פחות לאומני מהישראלי הממוצע. אני כלל לא בטוח שבמשאל עם, הישראלים היו בוחרים בהצטרפות לאיחוד האירופי.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “ענבי זעם

  1. זה האדם המודרני הממוצע, לא משהו חריג, שקיבל כוח מתישהו להביע את "דעתו" וקיבל גושפנקא שדעתו שווה לפחות ככל הדעות אם לא יותר. היא לא צריכה להתבסס על לוגיקה או להביא דוגמאות מספקות מבחינה סטטיסטית. הוא רק צריך להגיד את זה בביטחון ולהאמין בזה בכל ליבו.

  2. פינגבק: הוגו | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s