שמונת היתרונות של צלילה


חזרתי מ"ספארי" הצלילות הראשון שלי, באיים המלדיבים, באוקינוס ההודי. חמישה ימי צלילה, 3-4 צלילות ביום, ושום דבר בין לבין. היה לי זמן לקרוא, ולחשוב, לשוב ולהרהר על הסיבות שבגללן אני אוהב את הצלילה.

הסיבה הראשונה, והעיקרית מבחינתי: הצלילה מעניקה 50 אחוז יותר דרגות חופש. חוץ מימינה ושמאלה, אחורה וקדימה, יש בצלילה עוד 2 דרגות חופש: אפשר לנוע למעלה ולמטה. לא צריך לא מדרגות ולא מעלית בשביל זה. בנקודה הזו בוותק הצלילה שלי, אני פחות או יותר רק צריך לרצות לעלות או לרדת, וזה קורה. אני לא צריך להפעיל את הריאות בצורה מודעת, גם לא את המאזן (BCD בלעז).

הסיבה השנייה: לצולל זמין לחקירה נפח גדול פי 30 מזה הזמין להולך הרגל. 70.8% מפני כדור הארץ מכוסים במים, ובמים אלה, צולל בעל שני כוכבים יכול להגיע לעומק של 30 מטרים, לעומת הולך רגל, שגם אם יניף את ידיו מעלה, יגיע אולי לגובה של 2.4 מטרים. כוכב הצלילה השלישי יוסיף לכם עוד 30% לנפח, אבל בעומק הזה יש כבר פחות מה לראות, ופחות אור מגיע לשם.

השלישית: צלילה כמעט כמוה כלויטציה (levitation), ריחוף ללא עזרים. לא שבצלילה אין עזרים, יש אפילו הרבה, אבל עם כמות המשקלות הנכונה בחגורת המשקלות, וכמות האויר הנכונה במאזן, אתה צף לך חסר משקל בתווך המימי, כעובר בתוך הרחם. ואתה נע בתווך הזה מעלה מטה ללא מאמץ.
עובד הרבה יותר טוב מההבטחות לריחוף של משווקי המדיטציה הטרנסצנדנטלית בזמנו.

הרביעית: כשיש זרם במים, ואתה נישא בו, ולא נלחם כנגדו, זה הדבר הכי קרוב לחלומות הדאייה שהיו לי רוב חיי. חלומות בהם אני עומד על שפת המצוק, רוכן קדימה ודואה נמוך מעל הקרקע, עוקב אחרי תוואי השטח. בתוך המים, קוראים לזה drift dive וזה תענוג. הריף עובר לפניך בקצב אחיד פחות או יותר, לא מהר מדי. דגים, אלמוגים, שושנות ים זורמים לאט כמו סרט המוקרן על מסך. אתה יכול להיות אופקי או אנכי, או עם הראש למטה אם בא לך. זו הרגשה פשוט נפלאה איך שלא תמקם את עצמך בחלל המים.

החמישית, ואל יקל הדבר בעיניכם, היא שאפשר להשתין מתי שרוצים. אתה לא צריך ללכת ולחפש שירותים או פינה מוצנעת. מתחת למים, כל מקום טוב באותה מידה. ממליצים הרי לשתות הרבה מים לפני הצלילה, אבל המים האלה מחפשים את דרכם החוצה. אז אין טעם להתאפק, כי אם תחזור לסירה ותעשה את זה שם, זה יחזור לים עם רבית דריבית. אז תרגיש חופשי, לך על זה מתי שבא לך, כמה פעמים שבא לך, ביחוד כשקר. כנ"ל עם גזים. עם כמות הבועות שחבורת צוללים מייצרת, אין שום סיכוי שמישהו יבחין בבועות שיוצאות מחלקים אחרים של האנטומיה שלך, ואיש למעט הדגים גם לא יריח. אני לא בטוח שהדגים בכלל מריחים.

השישית: זה עיסוק שבו כולם שותקים. האנשים שותקים כמו דגים, והדגים גם. אין דיבורי סרק, אין בלבולי מוח, שוחים ונהנים, בשקט.

השביעית: ביוגה מלמדים שוב ושוב על היתרונות של תנוחות הפוכות: עמידת ראש, עמידת כתפיים, עמידת ידיים…. בצלילה, זה פשוט חסר מאמץ להיות עם הראש למטה. אין לחץ על הידיים, ולא על שרירי הכתפיים. והקטע ההתחלתי, בו אתה מתחיל את הצלילה כשראשך כלפי מטה ויורד למעמקים הוא החביב עלי מכל. בצלילה אפשר להיות שעה עם הראש למטה. אם זה טוב מעל פני המים, מן הסתם זה טוב גם מתחת.

והסיבה השמינית שבגללה שווה לצלול, ויש רבים הגורסים שהיא העיקרית: הדגים, האלמוגים, הכרישים, המנטות, הצבים, התמנונים, אינספור בעלי החיים והצמחים שבלי צלילה, תראו רק דרך קיר זכוכית באקווריום. אין בכלל מה להשוות. למשל מפגש מרגש שכזה:

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “שמונת היתרונות של צלילה

  1. פינגבק: קסם הדגים | דרכי עצים

  2. פינגבק: בעור | דרכי עצים

  3. פינגבק: בעור | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s