עמונה היא ציפור


למה ציפור? כי פינוי עמונה (שוב), או אי פינויה, היא מסוג הסחות הדעת שמסיטות את תשומת הלב מהדבר עצמו. זה כמו שמראים לילד "תראה, הנה ציפור…" כך גם אנו, הופה, שכחנו  את מה שהיינו אמורים לשים לב אליו.

כמו כינוי חלק מהישובים בשטח הכבוש "מאחז בלתי חוקי". מזה משתמע כביכול שהמאחז הזה לא הוקם על ידי המדינה, ושהיא לא מספקת לו את כל התשתיות. ומצד שני, אמור להשתמע מזה ששאר הישובים, שלא מכונים כך, הם כן חוקיים. הם לא.

בתמצית, הדחיפה לפינוי עמונה היא טעות של השמאל. כי זו הסחת דעת. כי זה יוצר את הרושם המוטעה שהניכוס של האדמות הפרטיות של הפלסטינים בשטחים הכבושים, אם הוא קורה באופן "חוקי" לפני הקמת הישוב היהודי עליו, הוא כן בסדר.

גם זה, עניין הקרקעות הפרטיות, והאם אפשר להפקיע אותן רטרואקטיבית הוא בתורו הוא עוד שלב בהסחת הדעת, מהתופעה הרחבה הרבה יותר וחמורה הרבה יותר של גזלת אדמות של פלסטינים והפיכתן ל"אדמות מדינה". איזו מדינה? מדינת ישראל כמובן – זו שהשטח כולו בכלל לא שלה אלא מוחזק בתפיסה לוחמתית (וגם זה לא משנה, בהמשך..). כתבתי על זה שוב ושוב, למשל על האופן בו מונעים מפלסטינים לעבד את אדמותיהם במשך כמה שנים בהכרזה על השטח כשטח בטחוני מיוחד (שב"מ), כך שאחרי כמה שנים, השטח הופך "אדמת מדינה", "כשר" לישוב יהודים, מתוקף חוק עותמני עלום שמדינת ישראל מצאה לנכון לאמץ בשטח הכבוש. כתבתי גם על האופן בו המתנחלים מפזרים חביות שבהם כביכול גדלים דברים, מה שהופך את השטח ל"שלהם" אחרי כמה שנים של "עבוד חקלאי" מפוברק.

הכי טוב מסכם את זה הדו"ח של בצלם, על סיפורם של שלושה כפרים שאיתרע מזלם להיות "שכנים" של אלון מורה. קריאת חובה.

אבל גם זה בתורו הוא הסחת דעת, לא הדבר החשוב. פחות חשוב מעצם הפסול החוקי על פי החוק הבינלאומי ואמנות בינלאומיות שבכל העברת אוכלוסיה אזרחית וישובה בשטח התפוס לוחמתית.

אבל גם הוויכוח החוקי הזה הוא הסחת דעת, הרבה פחות חשוב מהעובדה שישוב יהודים בשטח הכבוש, בלי שום קשר לחוק בינלאומי כזה או אחר, מונע את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית באותו השטח ולחלוקת הארץ.

גם הוויכוח העקר על אחוזי השטח שיסופחו או יוחלפו, ועל גודל ומיקום גושי התיישבות היהודים שיישארו או יפונו במקרה לא סביר של "פתרון שתי המדינות", גם הסחת דעת, גם הוא "ראו ציפור".
כי הסוגיה החשובה, שממנה הוויכוחים הטכנוקרטיים מסיחים את הדעת, היא בכלל מוסרית, לא חוקית. 22% אחוזי השטח שכל הגדה המערבית ורצועת עזה גם יחד מהווים משטחי פלסטין המנדטורית שממערב לירדן, ממש לא מהווים צדק חלוקתי של השטח בין שני העמים. (אני כולל בשני עמים אלה הן את כל הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם בתפוצות שהיו רוצים לשוב/להגר לשטח שבין הים לירדן והן את כל יהדות התפוצות שהייתה אולי שוקלת "לעלות"/להגר לאותו השטח.

גם זה שאבו-מאזן, מתוך עמדת החולשה בה הוא והרשות נמצאים, מוכן להסתפק ב 22% ושיבה הצהרתית אך סמלית של פלסטינים מהתפוצות, לא ממש הופך את אי הצדק החלוקתי הזה לצודק.

גם זה שהשכלנו לפנות מפה אחוז ניכר של הפלסטינים תושבי הארץ בשתי פעימות: ב 1948 וב 1967, גם זה לא ממש הופך את  אי הצדק החלוקתי הזה לצודק. הוויכוח מי אשם בנכבה ומי אשם בנכסה הוא עוד אחד מאותן הסחות הדעת, עוד "ציפור", מסוגיות הצדק והמוסר שבבסיס הצורך של שני לאומים שונים לדור באותה פיסת שטח.

ולכן, "עמותות השמאל" לא היו צריכות לפנות לבג"ץ בשם אותם בעלי אדמות פלסטינים ולדרוש את פינוי הישוב. זו טעות. כי זה מייצר מצג שווא כאילו אין זו (גם) הרשות השופטת הישראלית  שמכשירה יום-יום ושעה שעה את הכיבוש, את הגזל, את הסיפוח, את הנישול. כי זה מציג מצג שווא כאילו אם רק היו מפקיעים את האדמה קודם ורק אחרי כן מקימים את הישוב, זה היה בסדר. וזה בתורו מציג מצב שווא כאילו הפיכה סיטונית של אדמות פלסטיניות, לא "פרטיות", ל"אדמות מדינה" זה דווקא בסדר. וזה בתורו מציג מצב שווא כאילו גושי התנחלויות ענקיים המפלשים את השטח הכבוש ומונעים בעצם כל פתרון חלוקתי הם בסדר.  וזה מציג מצג שווא כאילו הסוגיה היא חוקית / חוקתית בעוד שהיא בעצם סוגיה מוסרית. מצג שווא כאילו שפתרון חלוקתי כמו זה שמדובר בו הוא פתרון צודק או מוסרי, או בר קיימא.

יש לי הרגשה שגם אנשים מהנהגת המתנחלים, כמו פנחס וולרשטיין, מבינים את העניין הזה, ואת הנזק לעניינם מעניין פינוי עמונה. מזה שחוק ההסדרה הופך את עלה התאנה של החוק הישראלי בשטחים בקושי לעלה של זית.

אז מה כן? צריך להתנער מהמשחק העקר הזה, בו אנו מרמים בעיקר את עצמנו ומייצרים נרטיב פיקטיבי בו מדינת ישראל מתנהלת בשטחים על פי חוק. על הנרטיב של התנהלות על פי מוסר וצדק? על הנרטיב הזה כבר ויתרנו מזמן, בזה אני לא חושב שאנחנו עדיין מרמים את עצמנו. הגזענות היא התשובה להעדר הנרטיב הזה. אין צדק חלוקתי, כי לצד השני מגיע פחות, כי הוא נחות. זו התשובה.

הגיע הזמן שנסתכל למציאות בעיניים. אין כבר דרך אחורה, רק קדימה, למדינה אחת בלבד. כמובן מדינה בה כל התושבים הם בעלי זכויות שוות. מדינה שתתחייב לקלוט את כל המבקשים לבוא בשעריה.

אני יכול לחיות עם העדפה במדיניות ההגירה של אותה מדינה גם לפליטים פלסטיניים וצאצאיהם, וגם לבעלי הדת היהודית או צאצאיהם. וצריך לטפל גם בסוגיות פעוטות כמו סמלי ושם אותה מדינה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “עמונה היא ציפור

  1. הומניסטי, סוציאליסטי ונכון!
    הרחבה קטנה נוספת ואנחנו בייתור הקונסטרוקט המלאכותי, הקהילה המדומיינת, הנקראת לאום, ויפה שעה אחת קודם!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s