26-28: ברחוב השילוח 10


אחרי שנתיים  בדירת חדר עם זוגתי מאז ועד היום, החלטנו להתרווח. עברנו לדירת שני חדרים (!), בפאתי שכונת רמת וויזניץ החרדית, עדיין בהדר. בקומת הקרקע של בית בן 3 קומות ברחוב השילוח 10, רחוב ללא מוצא שסופו מעל דופן נחל הגיבורים / ואדי רושמיה. הדירה הייתה מרווחת למדי, מתוכננת היטב לדעתי, ובה חדר שינה, חדר מגורים, מרפסת מקורה, מטבח נפרד, ועוד מרפסת מטבח. שדרוג רציני לרמת חיינו.1-p1050722

מדרגות הובילו מרחובנו מעלה לרחוב גאולה, שם תפסנו בבוקר טרמפים אל הטכניון. לא היו חסרונות רבים לשכנות הזו עם הציבור החרדי. לא הייתה לנו מכונית ולכן לא הסתכסכנו עם השכנים על רקע זה בשבתות. גם סגירת הרחוב לתנועה בכל פעם שאחד מנכדיו הרבים מני ספור של האדמו"ר התחתן לא מאד הפריעה לנו. .

המכולת ברחוב הייתה מהסוג שתמצא ברחוב חרדי. הופתעתי כששאלו אותי איזו במבה אני רוצה, עד שהבנתי שיש שם שני עותקים של כל מוצר, האחד עם הכשר מיוחד ואחד עם הכשר סתם.  כיום יש שם כנראה רק את אלו עם ההכשר המיוחד. סלי הקניות של שכנינו הכילו בעיקר עותקים מרובים של אותו מוצר בסיסי. ביום שישי היו שולחים את אחד הילדים עם שני סלים והוא היה חוזר עם 12 חלות בערך. משפחות גדולות. שוק תלפיות היה במרחק הליכה, ואת קניות האוכל ערכנו שם, כולל רגלי התרנגולות שבישלנו כאוכל לחתול, אוכל מסריח במיוחד.

כמה עשרות מטרים מדירתנו, עמד הבניין בו ישכון בעתיד בית הספר הפתוח, שבו עתיד בננו הצעיר ללמוד 18 שנים יותר מאוחר. קצת יותר רחוק משם, בגן בנימין שמתחת לתיאטרון העירוני של חיפה, (גן שבבריכה שבו, זו עם פסל הצב מצופה הקרמיקה, השתכשכתי כילד,) היה בית קפה מאד נחמד, שרובו באוויר הפתוח, אליו הלכנו לפעמים. לא בילינו הרבה בשנים האלה, הטכניון הוא מקום די תובעני.

בבניין הסמוך בישלו שכנינו כל שבת חמין בסיר גדול במרפסת, ואב המשפחה ההיא היה משגיח הן על החמין ובזווית העין מנסה לתצפת גם על המתרחש בחדר המיטות שלנו, שדלתו פנתה אל מרפסת מאד נחמדת בחזית האחורית של הבית. שם היו לנו שלל עציצים בתוך כלים שאספנו ברחוב: אסלות, כיורים, גיגיות כביסה, כמנהג הימים ההם…

גרנו בדירה הזו שנתיים, במהלכן סיימנו ללמוד ואם אני זוכר נכון, התחלתי גם לעבוד, בפיתוח מכשירי ה CT של חברת אלסינט ז"ל. זה היה מראש מקום עבודה זמני, כי תכננו לנסוע לטיול ארוך וברור היה שאצטרך להתפטר מאיפה שלא אעבוד. סבי נפטר במהלך השנתיים האלו, באפריל 1982, שש שנים אחרי סבתי, ולכן עברנו  בסיום שנת הלימודים מרחוב השילוח לדירתו שעמדה ריקה, ברחוב ארלוזורוב הסמוך, וזו הפכה דירתנו אנו לשנים לא מעטות.
חתולנו יוליוס, הגינגי המפואר, שכגור אימץ אותנו בדירתנו הקודמת, לא עבר אתנו, הוא הורעל ובא למות בתוך השידה בחדר השינה שלנו.

היו לנו בסך הכל שנתיים די נטולות אירועים בדירה ההיא. זוגתי מזכירה לי ששם, בדירה ההיא, החלטנו למסד את הקשר בינינו ולהתחתן. ברבנות – משהו שלא הייתי עושה היום. הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על זה  היום הוא שטרחנו לעשות את זה כדי שממתנות החתונה נוכל לממן את הטיול הגדול שתכננו באירופה, טיול שבסופו של דבר החל דווקא בנפאל והמשיך בהודו, אז כמעט נטולת ישראלים.

מה עוד קרה שם? הייתה הפעם ההיא בה החלטתי מסיבות לא ברורות לבשל ירקות בסיר לחץ (מה הלחץ?) ופתחתי מוקדם אותו מדי. התוצאה? תקרה מצופה בכרובית וביקור בשלי בחדר המיון של בית החולים הקרוב. ראיתי לאחרונה באיזה מקום סיר לחץ בדיוק כזה20160922_094650.jpg

ביקרתי בדירה הזו לפני כמה שנים ומצאתי שם משפחה חרדית. הדירה שופצה קלות מאז, והם הסכימו שאכנס ואצלם. כך נראה המטבח כיום, הכרובית כבר לא דבוקה לתקרה.1-p1050724בחדר השינה יש היום 2 מיטות נפרדות (חרדים…) ומיטת תינוק. אז הייתה בו רק מיטה אחת, 120 ס"מ רוחבה, שאבא של זוגתי מצא ברחוב ושיפץ בשבילנו. המיטה ההיא עדיין עמנו, לאורחים. גם מזגן לא היה שם בזמנו, ואני לא זוכר שהדבר הפריע לנו.

1-p1050727

חדר האמבטיה לא נראה כך בזמנו..

1-p1050725

הרשומה הזו היא חלק מ"פרוייקט" שלי לתעד, בעיקר לזכרוני ההולך ונמוג, את כל החללים בהם גרתי.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s