ההפלגאסנה


כשחומי שלח לי מייל, ובו תאור ההפלגה המתוכננת בין איי יוון, זה היה משהו שלא יכולתי לסרב לו. יותר מזה, זה היה משהו שאפילו זוגתי שתחייה לא הצליחה לסרב לו, למרות שבאותו זמן היינו רק בתחילת שהות האמן בת ששת החדשים שלה בפריז המעטירה. מינון של חו"ל ממש לא היה חסר לנו.

כי ההפלגה הכילה כמעט את כל המרכיבים הנדרשים בכדי להרחיב את דעתו, וגם את גוו של אדם. יוגה, בהדרכת אחד המפליגים, מורה ליוגה (ומכאן "הפלגאסנה" – הלחם של הפלגה ואסנה – תנוחה ביוגה). פילוסופיה, עם פרופסור לפילוסופיה שלבסוף לא הפליג עמנו, מה שמראה שמן הסתם משהו היה פגום מלכתחילה בפילוסופית החיים שלו. כי איך אפשר לוותר על הזדמנות להפליג עשרה ימים תמימים בין האיים הציקלאידיים של יוון, במזג האוויר הנפלא של תחילת חודש ספטמבר? מזכיר את סיפור Byzas, שנועץ באורקל של דלפי, שם נאמר לו להקים מושבה מול "ארצם של העיוורים", והוא הקים את ביזנטיון במקום בו נמצאת איסטנבול של היום, מול המקום בו מן הסתם גרים עיוורים, כי רק עיוורים לא מסוגלים להבחין שהמקום האידאלי להקמת המושבה הוא ממול, בצד האסייתי של מיצר הבוספורוס.

בסופו של דבר, ולאחר מספר חילופי גבריי (ונשיי), טסנו לאתונה, לקחתנו אוטובוס לנמל ויצאנו לדרך. לא אלאה אותכם בתיאורי המים הצלולים אלא רק עד כדי תהיה מדוע המים במקומותינו כל כך לא צלולים. הים הוא הרי אותו הים (והערבים אותם…), ואני לא רוצה להאמין שאת השפכים מטהרים פה פחות מאשר ביוון. גם את הנילוס כבר אי אפשר להאשים בעכירות הים מאז שסכר אסואן החל עוצר (ואוצר) את הסחף הפורה שהנילוס נושא מאפריקה ומחרב בכך את חקלאות מצריים.

האיים הציקלאידיים היו ב bucket list שלי שנה בערך, מאז אותה שהייה של יומיים באתונה עם ידידי סש(נק)ה אחרי ההפלגה הקודמת (והראשונה) שלי, לפני שנה באיים האיוניים של יוון. במשרד נסיעות ברחוב ניקיס, ליד מסעדת אבוקדו הצמחונית (נפלאה, במספר שלושים באותו רחוב) ראיתי פוסטר של האי paros, ואמרתי לעצמי שצריך להגיע לשם בהזדמנות, אז שאוותר על הזדמנות שכזו?

paros, האי בו נכרה השיש שממנו עשויים רוב הפסלים היוונים שאנו מכירים, כגון וונוס ממילו, וגם המאוזוליאום של נפוליאון בפריז, היה יפה, אבל לא היפה ביותר מהאיים בהם עגנו. דווקא איים פחות מוכרים, כמו kythnos, serifos, sifnos היו יותר "הדבר האמיתי".

באיים הצחיחים האלה, כנראה בתכנון על של איזה אדריכל נוף מוקמו כנסיות קטנות וצחורות על פסגות ההרים ובקצות לשונות היבשה. בהוראת אותו אדריכל עליון, או אולי מעצב, סויידו כל הבתים לבן בוהק, ללא יוצא מן הכלל, וכל הדלתות והחלונות נצבעו באותו גוון מסויים של כחול, כמעט ללא יוצא מן הכלל. אלמלא הפשטות הבסיסית של הבתים, האנשים, והסביבה הבנויה, אפשר היה לחשוד שכל האיים הציקלאדיים הם תוצר של מאמץ מיתוג רב שנים.

אבל הם לא. המראה הזה הוא תוצאה של שילוב בין מסורת, עוני, וצניעות בסיסית. גם הטברנות שאפשר למצוא בכל מקום, גם הן מציעות מקומות נחמדים לגמרי, ואוכל טוב בדרך כלל, בלי הרבה התחכמות, ובמראה לא מעוצב בעליל. מספיק המיקום ממש על שפת המים (כנראה שאין הבדלים גדולים בין גיאות לשפל שם), התפריט עם האוכל המסורתי, שגם לטבעונים לא חסר בו מבחר, והשרות הכה נעים. נמל יפו היה יכול להיות כזה, אבל הוא לא – עניין של אופי לאומי כנראה, או העדרו.

גם צללנו, פעם אחת, בפארוס. המים כה צלולים שם, שרואים עד למרחק של 35 מטרים שאין בעצם הרבה מה לראות שם,  מתחת למים. מעט מאד צמחיה, מעט מאד דגים, פה ושם פיסות של כדי חרס מספינה שטבעה ופזרה שם אמפורות (כדים לאכסון נוזלים ען שפיץ למטה). אני מתרשם שנשארו בים בעיקר אותם דגיגונים שלאדם אין בהם עניין מסחרי, ומעט מאד דגים גדולים יותר. תמנונים אפשר לראות תלויים לפני מסעדות הדגים, לא במהלך צלילה.

חוץ מזה, ישנו האי Delos, זה שבו אדם לא יכול היה להוולד או למות, מן שטח אקס-טריטוריאלי שאליו באו אנשים מכל חלקי יוון הגדולה של פעם, שכללה את אסיה הקטנה, לזבוח לאפולו וארטמיס. אתר ארכאולוגי שווה ביותר, כולל פסיפסים משובחים ביותר, ופסלי פאלוסים שעברו כריתה אפילו יותר ראדיקלית מזו שיהודים עוברים.1-dsc08168 גם היום אי אפשר ללון או לעגון שם במשך הלילה, אז עגנו באי קרוב, שומם לגמרי שאליו בעיקר באים ציידים לצוד, לא ברור מה כי האי שומם לחלוטין. שם, חשבתי לי שהמודל הזה של דלוס, יכול להיות אולי מודל לשטחים הקדושים לדתות השונות בירושלים, או לירושלים בכללה. מקום מאחד במקום מפריד, מקום שכולו קודש, כולו רוחניות, בלי שיקולים טריטוריאליים שמנוטרלים למפרע. מקום בו כל הדתות מתחרות בבניית מקדשים ומקומות פולחן עוד יותר מפוארים במקום להתחרות בסכינים ונטרולים.

אבל באי דלוס היה גם מרכז גדול של סחר, בעיקר סחר בעבדים, עד 10,000 ביום. על זה אפשר לוותר.

סעו ליוון.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “ההפלגאסנה

  1. הי גד, רשימתך הנחמדה, ובייחוד סיפורך על האי דלוס, הזכירו לי סיפור שכתבתי על אי יווני בעקבות מלחמה ארורה. 570 מילים. מותר להדביק כאן?

      • אי יווני / יעל חבר

        במלחמות נפגעים אזרחים. צריך להימנע מכך. אבל תמיד מתערבבים אזרחים במלחמה. זה לא טוב. חיילים צריכים להרוג חיילים ואזרחים צריכים לחיות בשלום. אבל כמעט תמיד נערכות מלחמות באזורים מאוכלסים. קחו, למשל, את המלחמה ביריחו:
        וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל-אֲשֶׁר-בָּהּ.
        חבל. לעומת זאת, ראו כמה נקייה המלחמה בעמק האלה:
        ויַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם.
        מלחמה זו היתה הנקייה מכולן. וראו את הצעתו האצילית של הבריון המסוקס:
        וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל-רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו. וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ-מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו. וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל-מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל בְּרוּ-לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי. אִם-יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם-אֲנִי אוּכַל-לוֹ וְהִכִּיתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ.

        טוב, הרעיון הכמעט פצפיסטי של גולית לא צלח, אבל היערכות הצבאות מוצלחת מאוד. עומדים זה על הר אחד, וזה על הר אחר והגיא ביניהם. והמלחמה נערכת בגיא.

        אז כדי שלא תיפגע האוכלוסייה האזרחית, נעשה את המלחמה על אי. נאמר, אי יווני. הייתי בוחרת בנקסוס, שמו מזכיר לי נקרופיליות, אבל יש בו 25,000 אזרחים. זה לא טוב. אז למה שלא נקנה אי? בים יוון איים רבים למכירה. יקנה האו"ם אי כזה, ושם נערוך את המלחמות כולן.

        באים צה"ל על כלי זינו וחמאס על לוחמיו ויורים פגזים וטילים האחד על השני. מי שהורג יותר מנצח. חוזרים החיילים הביתה, ובאים חיילי סודן ואזרחי דרום סודן. רגע, אמרנו שלא מערבים אזרחים. אבל סודן רוצה מלחמת אחים ורצח עם. מה עושים? פּוּס, אומרים להם, זה לא בחוקים.

        באות אמריקה על חייליה, ועירק על חייליה ונלחמות באי היווני. מי שהורג יותר מנצח. ומתפנה האי למלחמה הבאה שנרשמה בתור. אבל עירק רוצה להבעיר בארות נפט, ולהזרים נפט לים ולהטביע בו קורמורנים. אין נפט באי היווני. תילחמו בלי נפט, בבקשה. ואמריקה תילחם בסרבים הרעים. אבל אמריקה רוצה להפציץ גשר על הדנובה. אין דנובה באי היווני. פוי, אומרים האמריקאים, איזו מלחמה משעממת.

        בינתיים שוקלת ישראל, שממילא קונה את מטוסיה מאמריקה, להשתמש במטוסים האמריקאים שבאי. הי, אומרים הפלסטינים, זה לא פייר, לנו אין מטוסים. כאן זה מלחמה ולא בית דין גבוה לצדק, עונים להם, ובכלל, אתם יכולים להתקזז עם המטוסים הרוסים שלחמו בצ'צ'נים, שלחמו באסטונים, שלחמו ברוסים באי היווני.

        נערכת רשימת המתנה של מלחמות, ורשימה של קואליציות, קיזוזים והסדרים, שמארגנים את כלי המלחמה באי היווני. כי למה להביא טנקים ומטוסים ונגמ"שים ופצצות אטום מרחוק, אם אפשר ליצור מחסנים באי היווני? אבל פצצות אטום זה אסור, כי זה פוגע באזרחים.

        מדי פעם מפתחת מדינה כלי נשק חדש ורוצה לבודקו. היא מכריזה מלחמה והכוחות הלוחמים, עם הנשק החדש, יוצאים להילחם באי היווני. מי שהורג יותר מנצח. אחר כך מפתחת מדינה אחרת נשק אנטי הנשק הקודם ורוצה לבודקו, וחוזר חלילה. מי שהורג יותר מנצח.

        רוצים הבסקים בעצמאות ויוצאים להילחם בספרדים באי היווני. מי שהורג יותר מנצח. רוצים האמריקאים לרסס את יערות הגשם של וייטנאם. אין יערות גשם באי היווני. תילחמו בלי יערות, בבקשה. מי שהורג יותר מנצח.

        ברבות המלחמות יגלו המארגנים שלא כדאי להחליף את הלוחמים בין מלחמה למלחמה. פשוט יחליפו להם בגדים. אותם גריגורי ועבדאללה וג'ון וראובן יילחמו פעם בשם צרפת ופעם בשם אנגולה, פעם בשם סין ופעם בשם ארגנטינה. מי שהורג יותר מנצח.

        אנחנו מתקרבים לחזונו של גולית. ויש לזכור, יוון הנחילה לעולם את האולימפיאדה.

        2.3.09

  2. אני אניח לעניין של הפיכת 'ירושלים בכללה' לשטח אקס טריטוריאלי (מה שיחייב טרנספר של די הרבה אנשים אם אסור לגור שם, לא?), ורק אגיד שהתמונות נהדרות. במיוחד ההיא עם הירח.

  3. פינגבק: יוגה בצוללת | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s