הצליל הכחול של הרדיו


כבר חשבתי שימי הרדיו, מבחינתי לפחות, נגמרו.

מזה שנים שבחיפה עירי אני מצליח לקלוט ללא רעשים רק את התחנה של גלי צה"ל. אלא שבשנים האחרונות אני כבר לא מסוגל להקשיב גם לתחנה הזו. כאן "הרעשים" הם תוכן השידורים, וצוות הדוברים "המאוזן" ששולט שם בכיפה, וכיפה על ראשו (טוב, כמעט על ראש כולם, לחלקן יש שביס, או סתם דעות ראקציונריות להכעיס). אני אמנם שומע רדיו בעיקר בנסיעה במכונית, והנסיעות שלי לא ארוכות בדרך כלל, אבל אפילו כשאני תקוע ברמזור, אני לא מסוגל לשמוע תכניות כמו אלו בהן נוערת הלינור.

אז אני פשוט מכבה את הרדיו ויושב בשקט. דיסקים אני משום מה תמיד שוכח לקחת לנסיעות. אבל במכונית, דווקא יש לי עוד שתי אפשרויות לשמוע מוזיקה, כאלו שעד כה לא היו לי בבית: להכניס דיסק-און-קי עם תועפות מוזיקה לכניסת ה USB של הרדיו במכונית, או להזרים מוזיקה שמאוחסנת אצלי בטלפון דרך דיבורית ה Bluetooth, וממנה על הרמקולים של מערכת השמע (הדי פרולטארית) שמותקנת ברכב. למעשה, לא ניסיתי את זה, הייתי גם יכול באותה דרך להזרים מוזיקה מהאינטרנט דרך הטלפון, הדיבורית ומערכת השמע של המכונית – בהינתן חבילת גלישה מספקת – שמע לא אמור לגמור את חבילת הגלישה כמו צפייה בווידאו למשל.

בבית, למרות מקלט הרדיו המשוכלל שרכשתי בזמנו, אני לא מצליח לקלוט כמעט אף תחנה. אני עוד זוכר את הימים שבהם היו גם שפע תחנות ששידרו ב AM, או בגלים ארוכים וקצרים למיניהם (LW, SW). היום, אם עוברים לתחומי התדר האלה, בהנחה שיש לכם בכלל עדיין מקלט שתומך בהם, שומעים שם רק את קול הדממה. אין שם כמעט שום תחנה. שידורי FM זה בערך כל מה שנשאר. אבל "השידור הציבורי" לא מטריח את עצמו לספק כיסוי נאות לשידוריו בכל חלקי העיר, וגם התחנות הפרטיות לא. אולי השקעתי יותר מדי פלדה בקירות הבית ולכן אין בו קליטה, או שאולי זה האזור שבו אני גר, או הטופוגרפיה התלולה של חיפה שמקשה על הכיסוי.

אם לומר את האמת, גם כשאני מצליח לשמוע לפעמים תחנות כמו "רדיו מורשת" או רדיו חיפה, אני די מתפלץ ממה שאני שומע. אז אני גם לא מרגיש שהיעדר הרדיו מחיי גורם לי להפסיד הרבה.

230017_mediamedium

אבל מאז שמצאתי את מכשיר ה Node 2, חזרתי אל ימי הרדיו. זה היה בפריז, אחרי עברתי כמעט בכל חנויות האודיו היותר טובות הן בישראל והן בפריז בחיפושי אחרי מכשיר כגון זה, ויצאתי בידיים ריקות, באף חנות לא ידעו על מה אני מדבר. עד שכמה שבועות לפני חזרתנו ארצה, הלכנו אל ה A gallery לראות תערוכת צילומים (נפלאה) של Nick Brandt (דוגמה בתמונה מעלה) וליד הגלריה, הייתה חנות אודיו בשם concert home שבה סוף סוף מצאתי אותו, את ה node 2. מכשיר קטן, בערך בגודל של ספר עבה, מתוצרת חברת Bluesound (הצליל הכחול),  כמעט בדיוק המכשיר שאותו אני מחפש כבר שנים. המכשיר שלפחות שתי רשומות הקדשתי בעבר לתהיות על הסיבות להיעדרו מן העולםnode 2

עכשיו שמצאתי אותו, לשמחתי, ואני משתמש בו, אני מבין הרבה יותר טוב איך צריך לשמוע מוזיקה בימינו, ובמקומותינו. אבל לפני שהתחלתי להשתמש בו בפועל, היו לי השגות על עיצוב המכשיר. ציפיתי למכשיר מאותה צורה כמו המכשירים האחרים במערכת, עם פנל קדמי נמוך ורחב ובו כמה בקרים, וכניסת USB שציפיתי למצוא בפנל הקדמי, בה אוכל לנעוץ דיסק-און-קי עם מוזיקה. אבל במקום זה, יש כמה בקרים על גג המכשיר, וכניסת ה USB היא מאחור, יחד עם שאר הכניסות והיציאות.
אבל עכשיו אני מבין עד כמה זה הגיוני.

ההתקנה של המכשיר מאד פשוטה. צריך רק לחבר אותו לחשמל ולחבר את יציאת השמע שלו לאחת מכניסות המגבר. אם אין לכם wi-fi בבית, צריך לחבר אותו גם לרשת חוטית.

מכאן ואילך, זה הכל תכנה. צריך להוריד את האפליקציה לכל טלפון ו/או מחשב שבהם תרצו להשתמש, והכל עובד משם פחות או יותר בלי בעיות. הכל נשלט מהאפליקציה – אין שום צורך מעשי בבקרים שעל המכשיר, ולכן אין בעיה עם המיקום שלהם, שכנראה תוכנן בכדי שהפנל הקדמי יהיה נקי מפרטים.

אפשר לבחור לשמוע כל אחת מאינספור תחנות הרדיו המשדרות דרך האינטרנט, כולל כמעט כל תחנת רדיו ישראלית, מתפריט מאד נוח ביישומון, שמציג לך את כל התחנות לפי סוג מוזיקה, מיקום, או תחום עניין. די מדהים. המכשיר עצמו מתחבר לאינטרנט וממיר, באיכות גבוהה, את האות הסיפרתי לאות אנלוגי (DAC איכותי ביותר) היוצא אל המגבר ומשם לרמקולים.

אבל זהו רק אחד מהמון אופני שימוש של קופסת הפלא הזו:

  • אפשר לנגן את המוזיקה מכל אחד מקבצי המוזיקה המאוחסנים בכל אחד מהמחשבים בבית, אם משתפים את התיקיות של המוזיקה שבהם ברשת הביתית, (מה שעדיין לא הגעתי לעשות.)
  • אפשר לנגן מוזיקה מדיסק-און-קי או דיסק קשיח נייד שאותם אפשר לחבר לשקע ה USB בגב המכשיר, ואת השירים שבו אפשר לבחור מהאפליקציה בכל אחד מהטלפונים או המחשבים שבבית, דרך האפליקציה. על דיסק כזה אפשר לשים כל כך הרבה מוזיקה שאין באמת צורך לתקוע ולהוציא את הדיסק מהמכשיר לעתים תכופות. מיקום השקע מאחור ממש לא מפריע, בניגוד להנחות המוקדמות שלי. הוא אפילו הגיוני.
  • אפשר להתחבר דרך המכשיר לאחד מאתרי הסטרימינג בתשלום, כמו Pandora, Deezer ועוד רבים, שלא כולם מציעים את שרותיהם בישראל. הודגם לי בחנות בה קניתי את המכשיר, בפריז אבל עדיין לא ניסיתי בעצמי, ולא בטוח שאשתמש בזה.
  • אפשר להתחבר ב bluetooth מכל מחשב נייד או טלפון אל המכשיר(אבל רק מקור אחד של מוזיקה בכל פעם – יש מקום לשיפור פה) ולהעביר בצורה כזו מוזיקה אל מערכת הסטראו. המכשיר תומך בגרסה 4 של bluetooth, באיכות גבוהה. יש לי כרגע בעיות להתחבר ב bluetooth מהמחשב האישי, (כנראה באג שלהם, הם עובדים על זה) אבל זה עובד מצוין מהטלפון.
    אפשר כך לנגן למשל מוזיקה מ-YouTube, למרות שלדעתי המכשיר היה אמור להיות מסוגל לנגן YouTube בעצמו. אבל מה שיפה במערכת מסוג זה, שהיא בעצם מחשב קטן המחובר לרשת, הוא שאפשר להוסיף לו תכונות ואפשרויות בכל רגע נתון.
  • אין למכשיר לצערי יציאת bluetooth, שהייתה מאפשרת להתחבר לרמקולים או אזניות bluetooth. לחברה דנן יש דווקא רמקולים שאפשר לפזר בבית ללא חוטים, אבל הם מתבססים על רשת ה Wi-Fi ביתית.

אני לא בטוח שמניתי את כל מכלול אופני השימוש של המכשיר הזה, אבל יש לי כבר כמה לקחים:

משהגיע המכשיר, החלטתי שהגיע הזמן להפנים את השינוי, ופיניתי מחדר המגורים הן את נגן הקלטות הכפול, הן את מקלט הרדיו והן את הפטפון. נכון שויניל עדיין חיי ובועט, אבל את התקליטים שעדיין יש לי לא שמעתי כבר שנים. לא בגלל האיכות – יש לי תקליטים במצב טוב ופטפון מעולה. אני פשוט כבר לא מסור מספיק להקשיב למוזיקה בתקליטים, ולקום כל 30 דקות בכדי להחזיר את הזרוע למקום. ואת כמה עשרות התקליטים שיש לי, כבר שמעתי ממילא עשרות פעמים.

לקח שני הוא שהאינטרנט לגמרי מייתר את גלי הרדיו כמדיום להעברת מוזיקה. אפשר פשוט לסגור את כל שידורי הרדיו, ולהעביר את כל השידורים לפרוטוקול אינטרנטי. חוץ ממקומות כמו תשעים האחוזים של שטח ארה"ב שם אין קליטה סלולרית ואין קליטת רדיו כלל או שיש רק תחנות נוצריות פונדמנטליסטיות ומוזיקת קאונטרי מפגרת. שם  הגיוני שרות הרדיו הלוויני שקיים בארה"ב ומספק מוזיקה סבירה בכמה עשרות ערוצים.

גם תחנות רדיו, אפילו אינטרנטיות, הם בעצם מדיום קצת מיושן, כשאפשר למצוא ברשת כל מה שתרצה לשמוע בכל רגע נתון, אבל לפעמים כן בא לשמוע ולהיחשף לדברים שלא מכירים, או סתם לתת למישהו אחר לבחור מה תשמע. בעצם, גם תחנות טלוויזיה, אפילו בכבלים או בלוויין, סובלות מאותו החיסרון: אתה לא יכול לצפות במה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה. תחשבו למשל על האולימפיאדה: אם כל המצלמות מהאולימפיאדה היו משודרות במקביל דרך האינטרנט, לא הייתם חייבים לצפות בתחרויות ג'ודו משעממות פחד רק בגלל שיש לישראל סיכוי למדליה שם. המכשיר עליו אני מדבר מעלה, בעצם, מאפשר לי להחליט, במונחי אולימפיאדה, שבשש אחרי הצהריים בא לי לצפות בגמר ריצת חמשת אלפים נשים, ולא בבדמינטון.

כמובן שקלטות וקלטות וידאו כבר אין טעם לשמור, ואכן זרקתי את כל קלטות הוידאו שלי, ללא רחמים, אפילו סרטים כמו שלושת חלקי סרט האימה המדב"י Scanners או את Blade runner האלמותי.

גם CD הוא בעצם מדיום כבר פאסה, ולחברת Bluesound יש גם לזה את הפתרון, בדמות המכשיר מדגם Vault, שעושה כל מה שהמכשיר שלי עושה, אבל יש לו גם נגן CD מובנה, וכל CD שמנגנים בו מועתק לדיסק פנימי קשיח וענק, ללא דחיסה כלל, כך שגם אותו אפשר להשמיע בשליטת האפליקציה בכל אחד מהמחשבים והטלפונים בבית. אני אידיוט שהתקמצנתי ולא קניתי אותו. אתו, לא צריך לקום מהכסא ולהחליף דיסקים מפעם לפעם, ולא צריך לחפש פיזית את הדיסק שרצית לשמוע, אבל שתמיד הוא לא במקום בו ציפית למצוא אותו, או שבקופסה שלו נמצא בכלל דיסק אחר שחיפשת שנים.  הרבה יותר פשוט לחפש אותו על הדיסק הקשיח, אם יש לך ממשק נורמלי, מה שלנגני CD אין. אפילו ברוב המחשבים הניידים כבר אין היום נגן CD. זה מדיום שימיו ספורים. הפסקתי לקנות אותם.

אז זהו, צריך ללכת עם הזמן, ולהפנים שגם אופני ההאזנה למוזיקה מונחים טכנולוגיה. איזו טכנולוגיה? בעיקר זה שרוחב הסרט הזמין באינטרנט, הן הביתי והן הסלולרי, יותר ממספיק לשמיעת מוזיקה באיכות מעולה. שיכולת האכסון כה זולה שאפשר לשמור כל דבר בכל מקום.

הנקודה המשמעותית פה לדעתי, היא שממשק המשתמש של מערכת השמע , זכה לצג מגע איכותי בטלפון, וגם במחשב הנייד. וזו קפיצת מדרגה בנוחות השימוש. היכולת לחפש ולמצוא, ולהשמיע, הכל בקלות, כל מה שרוצים.

אז ככה חזר הרדיו לחיי.


יהיו מן הסתם קוראים שיצחקו למקרא הרשומה הזו, שיגידו שמודל ההאזנה למוזיקה מעלה גם הוא כבר פאסה, או שהמודל היותר נכון לזמננו הוא אולי אחר לגמרי, למשל דרך Apple Music. אבל Apple לא הולכים לקבל את הכסף שלי, לא משנה מה הם יציעו.
או שיהיו פיינשמקרים שיגידו שאני מקריב איכות בהתמקדות במוזיקה מהמקורות האלה. בסדר, אבל זו פשרה מוצלחת בעיני. הרמקולים שלי טובים, המגבר טוב, ועכשיו יש ב node2 גם DAC משובח. אז אני מבסוט.

Advertisements

9 מחשבות על “הצליל הכחול של הרדיו

  1. תודה על העדכון 🙂 על איזו מהירות גלישה באינטרנט אתה ממליץ, כדי למנוע תקלות?

      • 🙂
        התעניינתי על node2. בארץ הוא עדיין לא משווק.
        בספונטניות, הפעלתי את המחשב הנייד, שהוא עמדת מולטימדיה מול הטלביזיה והרסיבר, וראה זה פלא. אני מצליחה להאזין ליוטיוב כמעט בלי הפרעות, שהיו מנת חלקי בפעמים קודמות.

  2. ירקתי דם עד שהצלחתי לשתף את קבצי המוזיקה על המחשב האישי עם ה node 2. קשה. גם חיבור הבלוטוס בין המחשב האישי למכשיר לא ממש עובד, אפילו תוקע את המחשב. כל העסק עובד הרבה יותר טוב עם הטלפון, כולל השמעת כל קובץ מוזיקה הנמצא בטלפון בלי שום קונפיגורציה של שיתוף מוקדם. החיים כראה הרבה יותר פשוטים למפתחים תחת אנדרואיד לעומת חלונות, ולמפתחים גם הרבה יותר מזיז השוק של אנדרואיד. פרפורי גסיסה של המחשב האישי?

  3. עדכון: יש לי מחשבות כפירה לגבי כל המכשיר הזה.
    Bluetooth dongle אפילו משובח לא עולה יותר מכמה עשרות דולרים, ואם הייתי מחבר אותו לכניסת המגבר ומסתמך רק על אפליקציות בטלפון, כולל שיתוף קבצים מהמחשבים האישיים ברשת, הייתי יכול לעשות כל מה שאני עושה עם המכשיר הזה. ויש לי אפילו כזה dongle בבית, שלא טרחתי שנה שלמה לחבר. אבל אני מבטיח לנסות.

    • בהמשך להתכתבות בינינו שוחחתי השבוע עם חברים מתחום התקשורת ההייטקית (לא עתונות). הם הציעו לי להעלות את כל מה שאני אוהבת ל-youtube באופן פרטי, ולהאזין משם.

      • כמובן שמכשיר הטלביזיה שלי מחובר באופן קבוע לאמפליייר האנלוגי.

  4. פינגבק: קשיי תקשורת | דרכי עצים

  5. פינגבק: מה "הדברים" צריכים | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s