לונדון


הרכבת בין פריז ולונדון, דרך המנהרה מתחת תעלת לאמנש היא פלא של ממש. היא נוסעת במהירות ממוצעת של כ-300 קמ"ש, עוברת במנהרה בעומק של 75 מטרים מתחת לפני הים, ומביאה אותך תוך פחות משעתיים וחצי ממרכז עיר אחת למרכז השניה. עוברים מרכבת תחתית (metro) לרכבת הזו, ובצד השני שוב לתחתית (tube),וזהו. קל, מהיר ופשוט. לא עמדנו בפיתוי להתנסות בזה, ומיד כשהגענו לפריז הזמנו כרטיסים, לחמישה ימים. שלושה חדשים מראש, כי מחירי הרכבות באירופה עולים לשמיים כאשר רוכשים אותם בהתראה קצרה.

באותו זמן, היינו בטוחים שחצי שנה בפריז זה המון זמן, וכדאי לנצל את השהות בה גם כבסיס לסיורים בערים סמוכות באירופה, בצרפת בכלל וגם בלונדון. אולי גם לנצל את הטיסות הזולות מאד שיש מפריז לכל מיני מקומות אקזוטיים כמו מאלי. אבל עם הזמן, וככל שהתקרבה הנסיעה ללונדון, גילינו שגם חצי שנה זה לא הרבה זמן בעיר כמו פריז, ושאנו רחוקים מלמצות את מה שקורה פה ואת מה שיש פה לעשות. הבנו שחמשת הימים ההם בלונדון הם גם חמישה ימים שאנחנו לא בפריז.

אבל כבר קנינו, אז נסענו. וזו הייתה כנראה התנסות שונה לגמרי מזו של הזוג האמריקאי הצעיר שישב מולנו, שבא לפריז לירח דבש של חמישה ימים (זה מה שמקום העבודה אפשר להם), מתוכם יומיים בלונדון. לא בגלל שכל יום שלהם היה עם מדריך צמוד, לא בגלל שהזוג ההיספני הזה הוציא ביום מה שאנחנו מוציאים בשבועיים (כנראה) אלא בגלל שלהגיע ללונדון אחרי ארבעה חדשים בפריז (לעומת יומיים אצלם), זו דרך טובה לראות את ההבדלים בין שתי הערים.

טובה יותר גם מביקור בשתי הערים בשתי נסיעות נפרדות במרחק זמן זו מזו, והיינו בעבר בשתי הערים האלה, יותר מפעם אחת.

היה שינוי מאד מרענן שכל האנשים פתאום מדברים אנגלית, ולא צריך לשאול אם מדברים אנגלית ואחרי כן לשבור את השיניים בצרפתית. היה שינוי מאד מרענן שלא צריך לשאול אם יש חלב סויה בבית קפה, אלא פשוט לבקש את הקפה עם סויה. טוב, גם בצרפת לא צריך לשאול, כי התשובה ידועה מראש – אין. היה שינוי מאד מרענן שיש V ליד יותר ממחצית המנות בתפריטי המסעדות, V אמנם מציין מנה צמחונית ולא טבעונית, אבל חיי הטבעונים קלים יותר בסדר גודל בלונדון לעומת פריז.1-DSC04110

השוני הגדול ביותר, שניכר מיד לעין, היה במראה העיר. המראה המאד אחיד של כל החלק המרכזי של פריז, שש או שבע קומות, כששתי הקומות העליונות נסוגות מעט לאחור, מוחלף בערב רב של סגנונות, בקו רקיע שנראה כמו שיניים שבורות, שבו מגדלים צצים בכל חלקי העיר, לא רק ברובע העסקים, כאשר לכל אחד מהם צורה יחודית ושם המשקף צורה זו: Gherkin, Shard, Scalpel ועוד ועוד. פריז היא עיר שבה שומרים בקנאות על מראה העיר כפי שעוצב בבניה מחדש שלה במאה ה19 ביד הברון האוסמן. מגדלים אסור שאפילו יראו ממרכז העיר, חוץ מאשר בפאתי מערב, ברובע La Defence והתפלקות אחת ברובע מונטפרנס. בלונדון, אין שום נסיון למשטר את המרחב האורבני, ולכן יוצאות שם תפלצות, כמו הבתים האלה לאורך הנהר באזור Vauxhall.1-DSC03987

קשור כנראה לזה שלונדון הופצצה קשות במלחמת העולם השניה ופריז הרבה פחות – חסו עליה. אבל אולי קשור גם למשהו השונה באופי של שני העמים. למרות ששני העמים מצטיירים כמאד שמרנים, והבריטים אפילו יותר, איכשהו, כשזה מגיע לבניין עיר, לבריטים ממש אין עכבות.

מה עוד? בכל הנוגע לאמנות עכשווית, לונדון לוקחת את פריז בהליכה.  חוץ מזה, הכניסה לאוספים הקבועים של המוזיאונים היא חינם, וללא התורים האינסופיים של פריז. מצד שני, התערוכות הזמניות יקרות יותר מפריז, ופחות מושקעות.

האם הייתי רוצה להיות שישה חדשים גם בלונדון? כנראה שכן, אבל לא בשנה שנתיים הקרובות.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s