לדים


לא הבנתי למה הם עושים את זה לעצמם, יצרני הנורות.

הרי הטכנולוגיה של נורות LED, בעלות אורך חיים של עשרות אלפי שעות, היא אסון בשבילם. הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. כאשר כולם יעברו לנורות LED, נורות יוחלפו לעתים כל כך רחוקות עד שרוב היצרנים יצטרכו לחפש משהו אחר לעשות. הרכבת התחתית בפריז, למשל, עושה את ההחלפה הזו במלוא המרץ. אפילו יותר מהחיסכון הניכר באנרגיה (שהוא עדיין קטן בהרבה מצריכת החשמל של הרכבות עצמן), מה שמניע אותם, אני מניח, הוא ההקטנה המשמעותית בתחזוקה של מערך התאורה בעשרות הקווים ומאות התחנות והמנהרות המובילות אליהן.20160330_132641

אז איך זה קורה, שמתפתחת לה טכנולוגיה שכל כך הרסנית למפתחים שלה?

תאורת LED  מבוססת על טכנולוגיה של מוליכים למחצה, שבה, ייצרני הנורות המבוססים, כמו פיליפס ו OSRAM לא ממש שולטים. אין לי ספק שאם זה היה תלוי בהם, הטכנולוגיה לא הייתה זמינה לקהל הרחב. אבל הם נגררו לשם על ידי אינספור יצרנים, רובם סינים, שהבינו שהם יכולים לייצר נורות מבוססות LED שתואמות את בתי הנורה הקיימים, וגילו שגם אנשים שמעדיפים מותגים מוכרים, (ובנורות אנשים מעדיפים מותגים) יהיו מוכנים לקנות נורות עם אורך חיים גדול פי מאה ויעילות פי עשר שאין להן מותג מוכר.

היצרנים המבוססים ניסו לתקופה מסוימת לתמחר את הנורות כך שרוב האנשים לא יהיו מוכנים לקנות אותן. אם אורך החיים הוא פי מאה, לפחות ננסה לתמחר את זה פי עשר מנורת להט רגילה, אמרו לעצמם. ובנו על זה שרוב האנשים לא יהיו באמת בטוחים שנורות LED באמת חיות כל כך הרבה זמן, ולא יקנו אותן בהמוניהם.

אבל זה לא עבד, כי עלות היצור של נורות אלו לא באמת גבוהה משמעותית מנורות רגילות. ככה זה עם טכנולוגיה של מוליכים למחצה – העלות יורדת כל הזמן, בערך לחצי כל שנתיים. והתמחור הגבוה השאיר הרבה מקום ליצרנים לא מוכרים להכנס לשוק, והם אכן נכנסו.

אז מה עושים? שוק התאורה הוא לא רק נורות. אורך החיים המופלג של תאורת LED מאפשר גם בניית גופי תאורה שתאורת ה LED מובנית בתוכם, ללא בתי מנורה ובלי אפשרות החלפה. יש כבר לא מעט כאלו ויהיו עוד ועוד*, ואז – מה יהיה עם ייצרני הנורות? הבעיה תהיה גם של היצרנים הוותיקים וגם של החדשים.  ונורות הן לא כמו בגדים או נעליים, שם אפשר לשנות את האופנה ולגרום לאנשים להמשיך ולקנות.

מסוג כזה של אילוצים, מתפתחות טכנולוגיות. כשהסכין מונחת על הצוואר, המוח עובד יותר מהר, לפחות אצל אלה שישרדו. כך שלא התפלאתי לראות פה במרתף ה BHV, בית הכלבו הקרוב, במחלקת ה"עשה זאת בעצמך" המדליקה שלו, את ה hue personal wireless lighting מתוצרת פיליפס.

20160328_154244

אם ממילא יש מעגל אלקטרוני בתוך הנורה, אמר לעצמו מישהו חכם בפיליפס, אז להוסיף עוד פונקציות על אותו המעגל כמעט ולא עולה כסף. אז למה שלא ננצל את זה בכדי לייצר ערך מוסף לעצמנו? במקום להתחרות במחיר עם יצרנים סיניים, מלחמה חסרת סיכוי, ננסה לייצר מוצרים משוכללים יותר?

זהו כיוון אחד שאליו מתפתחות טכנולוגיות, לפחות לזמן מה, עד שהן נעשות "טובות מדי". כפי שמראה הספר “The Innovator's Dilemma” שהיה האורים והתומים לפני כעשור של המנהלים בחברת אינטל , שם עבדתי אז  (וחבל שלא הפנימו את המסר), בשלב מסוים המוצר נעשה טוב מספיק לרוב הצרכנים, והם כבר לא מוכנים לשלם יותר על תכונות או מאפייני מוצר שנראים להם לא הכרחיים.Disruptivetechnology

אבל בינתיים, אני חושב שלרעיון של פיליפס, יש רגליים. מה שהם עשו, בהתחשב בכך שנורות חייבות להיות תואמות לבית מנורה סטנדרטי מצד אחד (אין אפשרות להוסיף מגעים) ומצד שני הן מחוברות לחשמל, הוא לשלב מעגל בקרה הנשלט אלחוטית בתוך הנורה עצמה . מעגל הבקרה יכול להדליק ולכבות את המנורה, לשנות את עוצמת התאורה, ואפילו את צבע התאורה. ועל מעגל הבקרה הזה, שולט הצרכן אלחוטית מרחוק בעזרת שלט רחוק שפיליפס ימכרו לו (אבל לא על זה הם בונים את מודל הרווח שלהם) או ישירות מטלפון חכם.

מה שיפה במערכת הזו, מבחינת היצרן, הוא שכדי שזה יעבוד, כל הנורות צריכות להיות "חכמות", וכולן צריכות להיות של אותו היצרן. כי הנורות של פיליפס תואמות בתי מנורה קיימים, אבל הממשק האלחוטי יכול להיות מוגן מחקיינים, כך שרק נורות עם מעגלים של פיליפס יהיו נשלטים על ידן.

מה שעוד חכם ברעיון הזה, שוב מבחינת היצרן, הוא שאפשר להכניס את הצרכנים לאותו מעגל של שדרוג שגורם להם להחליף טלפון נייד כל שנתיים בערך. כי כשהנורה חכמה, אפשר לשכנע את הצרכנים שהם "חייבים" להחליף אותה לנורה עוד יותר חכמה, כפי שעושים בהצלחה עם כמעט כל מוצר צריכה אלקטרוני.

* ועדיין אני מחכה למישהו שייצר גופי תאורה מבוססי LED גם לתאורת מספר בית (עם תא פוטואלקטרי מובנה, מוגן מים) וגם לגופי תאורה דו-תכליתיים (גם יפים, לתוך הבית, וגם עם מצבר פנימי שידליק אותם בהפסקת חשמל). לא יאומן שיש צורך והוא לא נענה.

עדיין לא גיליתי פה את החסם. החסם לא טכנולוגי בבירור – אחרי שחיפשתי ויגעתי ולא מצאתי, אלתרתי גופים כאלה מגופים קיימים די בקלות.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “לדים

  1. פינגבק: use case | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s