!nowruz mubarak


האודיטוריום החביב כאן ב cite נותן מדי יום שני במה לאחד או שניים מהאמנים הנמצאים בשהות אמן פה, מבצעים, מלחינים, מכל מיני ז'אנרים. בשאר ימות השבוע האודיטוריום מארח כל מיני מופעים לאנשים השוכרים אותו מבחוץ.

שלשום הרעיד שם את אמות הספים (ממש!) זמר באס גיאורגי אחד שיחד עם מלווה צרפתי בפסנתר, הרעים בקולו באופרות ושירי עם רוסיים. היה גדול בשתי מידות על האולם, והפתוס, או הפתוס…

אתמול, חגגו שם הקזחים את חג ה nowruz, שלו הם דווקא קוראים Nevruz. מסתבר שהחג הוא אולי ממוצא זורואסטרי, אבל לא נחוג רק באיראן (ועל ידי יוצאי איראן בכל העולם) אלא גם בכל המדינות דוברות הטורקית וניגזרותיה, מאלבניה במערב ועד קירגיזסטן במזרח. "המרכז לתרבות אנטולית" בפריז נתן חסות לאירוע הקזחי לגמרי הזה.

זהו חג לא דתי, חג האביב בעצם, חג נחמד. גם בארץ חוגגים אותו, ולאו דווקא יוצאי איראן. הקזחים בחרו לחגוג אותו פה בקונצרט, ואחריו כיבוד קל. הקונצרט, ששילב כלים מסורתיים כמו Kobyz, Zhetigen, Saz syrmay  ו Shankobyz עם פסנתר, קלרינט וכל הקשה היה ברמת ביצוע לעילא ולעילא. המוזיקה, שילוב של שירים מסורתיים ומוזיקה קלאסית קזחית מודרנית, הייתה ממש מעניינת וגם יפה.

אני מתרשם שברית המועצות השאירה אחריה, ברפובליקות שלה לשעבר, למשל בגרוזיה וקזחסטן, ומן הסתם גם באחרות, מסורת של חינוך מוזיקלי קפדני וברמה גבוהה, שאותה הקזחים מנצלים לטיפוח מוזיקה קלסית, וגם עממית ומסורתית משלהם.

נזכרתי במהלך ההופעה דווקא בג'ינגר רוג'רס, בת זוגו הנצחית של פרד אסטיר. זו התלוננה פעם שבן זוגה לריקוד מקבל יותר תשומת לב ממנה בעוד היא עושה כל מה שהוא עושה, יותר טוב, ועוד בשמלה, על עקבים גבוהים, וברברס. כך גם בהרכב הקזחי, בו היו שני גברים, הקלרינטן והמתופף – לבושים בחליפות סובייטיות כאלה, בעוד הפסנתרנית ונגנית הכלים המסורתיים (משמאל בתמונה מטה) , שגם שרה, היו על עקבים גבוהים ובשמלות ערב, והיו המוזיקאיות היותר טובות מבין הארבעה.concert-kazahke-janvier

כך גם הכנרת ושאר המוזיקאיות שהופיעו בחזית הביתן הקזחי ביריד אקספו במילנו, בשנה שעברה. מוזיקאיות ברמה מאד גבוהה, מאד מקצועיות, על עקבים מאד גבוהים, ובשמלות ערב מאד צמודות. לטעמי (כמובן), הקזחים הם לא עם יפה בממוצע, מן שילוב טורקי-סיני, עם פנים רחבות, עיניים מלוכסנות ומה שנדמה כמרחק גדול מזה האירופי בין הפה לעיניים. אבל כדי להצליח כמוזיקאית בקזחסטן, כנראה שצריך להיות גם צעירה, גם יפה, לכל הפחות רזה וגבוהה.

ברור שזה כך במוזיקה קלה. אבל עושה רושם שזה כך גם במוזיקה קלסית. מספיק לראות את החוברת למנויים שמפיצה התזמורת הפילהרמונית, בה מופיעות כל המוזיקאיות בפוזות של נערות זוהר, בשמלות חושפניות, מה שלא חל על המוזיקאים. אפילו פה, ב cite, כשהופיעה כאן כנרת הונגריה, השוהה כאן, ונגנה דואו כינורות של מוזיקה מאד עכשווית ומאד מעצבנת עם כנרת קוריאנית אחת, הייתה התמונה שבחרה לשים בהודעה על האירוע תמונה שלה עם הכינור בשמלה דקת כתפיות, שערה פזור, כולה מאופרת ומפודרת.

לא יודע מי מכתיב את כללי המשחק האלה, אבל הם מעצבנים, והם טיפשיים.

בכל מקרה, שיהיה לכולכם nowruz או nevruz מבורך!

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s