Végétalisation


הלוואי והמונח Végétalisation היה מתייחס להוספת אופציות טבעוניות (Végétalien) בתפריטי המסעדות הצרפתיות, שבהן אין בדרך כלל ולו פריט אחד טבעוני לרפואה, אפילו לא סלט. (וגם צמחוני כמעט ואין בנמצא במנות עיקריות) משהו כמו היזמה של Vegan-friendly  בארץ. אבל לא. לא בכך מדובר.

מדובר ביוזמה של ראשת עירית פריז, ל"הוריק" את העיר, על ידי הוספת 1000 דונמים של שטחים ירוקים, ב 40 אתרים ברחבי העיר, על גגות, קירות, וגם על פני הקרקע. על פני הקרקע, מדובר בדרך כלל בעצים השתולים בתוך עציצים רבועים, שבהם כ 2 מטרים מעוקבים של אדמה, והעציצים האלה עומדים על פני האדמה.20160321_113820

לא שחסרים בפריז שטחים ירוקים. מבט על מפת פריז מגלה אחוז גדול מאד של שטחים במרכז העיר לפחות, של גנים. ומשני צידי העיר ישנם יער בולון ויער וונסן שהם ריאות ירוקות מאד גדולות. אבל כנראה שיש רובעים שבהם חסרים גנים.

אז למה לא לשתול את העצים בקרקע וזהו? שתי סיבות: האחת, ששטחים פתוחים רבים ברחבי העיר, כיכרות, גני משחקים לילדים, שדרות רחבות (למשל Avenue Foch) הם בעצם גגות של חניונים ענקיים למכוניות. יש פריז ענקית של מטה, חוץ מהנפחים העצומים של מערכת המטרו, שבה מסתתרות מעין המכוניות. של הדיירים ושל המספר האדיר של אנשים שנכנסים לעיר לצרכי עבודה (ברובע הראשון גרים 17,000 איש ועובדים שני מליון…).

הסיבה השניה: יש עצים שלא ישרדו את הקור בחורף, ולכן מכניסים אותם לחממות בחורף (למשל אלו שבפרק אנדרי סיטרואן) ומוציאים אותם, במלגזה אני מניח, לאוויר הפתוח באביב. המושג Orangerie, זה שבפריז מאכסן היום את ציורי חבצלות המים של מונה, היה מבנה לאכסון עצי התפוז של משפחת המלוכה, ומבנים דומים היו בארמונות רבים אחרים ברחבי אירופה. אנחנו לא מעריכים כמה טוב לנו שתפוזים גדלים להם סתם כך ובלי בעיות ברוב חלקי הארץ (אבל תפוחים מצד שני, חוץ מהזן ענה, ממש לא.)1458751783275

את רוח המפקד הזו, עוד לפני שקראתי על היוזמה הזו של ראשת העיר, קלטתי בתערוכה בשם "להמציא את פריז מחדש", במקום בשם "הארסנל", מעין חלל תצוגה לתערוכות בנושא אדריכלות. עירית פריז יזמה תחרות אדריכלית בה ביקשה הצעות לשידרוג 23 מתחמים ברחבי העיר, מכל מיני סוגים. מקטן ועד גדול, ממרכז העיר ועד לפרוורים.

מעניין בתחרות הזו, זה שהעיריה השאירה למציעים להחליט מה לעשות במתחמים האלה, ואף דרשה מהם לבוא עם הצעה מגובשת יחד עם שותפים עסקיים שיבנו ו/או ישתמשו במתחם. רוב הזוכים אף הכינו סרט וידאו מושקע בו תארו את החיים בפרויקט העתידי. המהדרים, אף הביאו סוציולוג ו/או פילוסוף שיספק את הרקע התאורטי ואת ההצדקה של הפרויקט. לצרפתים יש כבוד (עדיין) להוגי דעות, גם כשזה נוגע לענייני נדל"ן. ואצלם יכולה ההצעה הזוכה לאתר מסוים להיות "בית לספרות", שבו יפגשו סופרים, ויהיה שם "שהות אמן" לסופרים. אני מאמין שזה אפילו יכול להתממש.

שלושת ההצעות המוצלחות ביותר לכל מתחם, שנבחרו על ידי וועדה, הוצגו בתערוכה, ומתוך בחינת ההצעות האלו, אפשר לראות מהם הדברים החשובים לצרפתים היום (או שהמציעים חושבים שהם צריכים להיות חשובים). אולי, מהן הססמאות ש"מוכרות טוב" כיום.

אז זה מה שהולך טוב בצרפת כיום:

  • שטחים לעבודה משותפת, co-working קוראים לזה כאן, גם בצרפתית. משהו כמו ש WeWork מציעה (והיא הייתה שותפה גם בחלק מההצעות). התפוררות של מקום עבודה כמקום ממוסד, שלא לדבר על קבוע, היא משהו שמחלחל אפילו לצרפת השמרנית כל כך, מסתבר.20160309_121028-001
  • Locavore – האידאולוגיה של לאכול מזון שגודל בקרבה גאוגרפית, ולהמנע מאכילת ענבים שהוטסו (במחיר אקולוגי כבד) מדרום אפריקה, או שעועית מקניה, מתורגמת בהצעות האלה למזון שיגודל בגינה על הגג, או על הקיר, ויצרך ישירות על ידי הדיירים או על ידי  מסעדה בקומת הקרקע. הססמה du jour  היא "food lab". יש לי קצת ספקות בעניין – גידול מזון הוא משהו שדורש התמחות מסוימת ולא ברור אם לדייר הטיפוסי יש את הרצון ללמוד אותה או בכלל להתעסק בזה. לחקלאי מקצועי, שטחי הגגות המצומצמים והעלות של הטיפול בהם, הופכים את העסק ללא כלכלי.20160309_122527-001
  • גם מדפסות תלת מימד הן cool, ולא מעט הצעות הכילו מה שהם קוראים fab lab שבו אפשר לייצר אבות טיפוס למוצרים שיתכוננו בחללי העבודה בצוותא…
  • עירוב שימושים – כמובן. כמעט כל פרויקט, מאלו בעלי השטח הגדול, הכיל שילוב של מגורים, תעסוקה (נקיה כמובן), מלונאות, ומסעדות. כולל שילוב (וזו כנראה הנחיה מלמעלה) של 30% דיור בר השגה. דיור סוציאלי קוראים לזה כאן. עירוב שימושים כזה הופך את המתחם פעיל כל שעות היממה ומנצל יותר טוב את משאבי סביבתו.
  • מיחזור, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה. הכל כל כך מאד אקולוגי. כל התוצרים של הבניין ימוחזרו בתוכו לחלוטין, כולל כל הפסולת, גזי החממה, השופכין מכל הסוגים. כאילו על כל פרויקט להיות ממלכה אוטונומית ולספק את צרכי עצמו באנרגיה ופסולת במנותק מהסביבה. וגם בתהליך הבניה, אם צריך להרוס מבנים קיימים, חומריהם ימוחזרו במקום וישמשו לבניה החדשה. אולי זה אפשרי, אם עלות היא לא פקטור. או שאולי רק צריך לחשוב מחוץ לקופסה בנושאים האלו. ועדיין, אני סקפטי. לא כל פרויקט חייב להיות "משק אוטרקי" – יש יתרונות לגודל, ואולי תוצרי הלוואי יוכלו להיות מנוצלים ביתר יעילות במקום אחר.20160309_113142
  • שימוש בחמרים מקוריים: למשל אותו בניין רב קומות שיבנה כולו מאדמה שתפונה במסגרת העמקת ערוץ הנהר הקרוב. את האדמה יהפכו ללבנים (עם תוספות חמרים שונים) במפעל שימוקם באתר הבניה ויפורק לאחר מכן. דווקא נשמע מגניב.
  • עצים וצמחיה מסביב למבנים, על הגגות ועל הקירות. המבנים נראים כמעט כולם כמו איזו גבעה מיוערת. וכל העצים והצמחים, גדלים כולם מנותקים מהקרקע.20160309_122326
  • אפשר לראות דוגמה לזה כבר כיום, בקיר היפיפה מטה, על מבנה השייך לכלבו BHV:DSC01893

הכל נשמע ממש טוב, אלא שאין לעצים החיים במצעים המנותקים האלה שום סיכוי לשוחח אחד עם השני דרך רשת השרשים המשותפת, כמו שהם עושים ביער.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “Végétalisation

  1. הלוואי גם בישרעל וגטליזציה כזו. יש קצת התארגנויות של יערות מאכל, אך לא די בהן. צריך להביא זאת גם לפרויקטים של בינוי-פינוי. הלינק שלך ל"השורד האחרון", על חסרי השורשים, הזכיר לי את סיפורו של בוקי בן יגלי "בין אדני השדה", על בני-אדם הקשורים בטבורם לאדמה. פרויקט בן-יהודה הוא מופלא, רק חבל ששגיאות הקלדה והגהה רבות פושות בו. הסיפור, לדעתי, מתייחס ליהודי אירופה, שאינם מוכנים להיעקר משם:
    http://benyehuda.org/yogli/012.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s