על בעיית הפליטים


הוזמנו פה, ב Cite על ידי אמן בשם מוּדִי לאטלייה שלו להכרות ולכוס יין. מסתבר שמודי הוא בעצם חמודי, שהוא בעצם מוחמד, והוא בעצם פליט (מדיני, הוא מגדיר את עצמו) מעיראק שכרגע שוהה באופן "לא פורמלי" באטלייה של אגודת הפסלים הסלובקית. מודי, צייר ואולי גם פסל, הגיע לשהות אמן פה בפריז לפני שנתיים בערך, ואחרי תום שהותו, לא חזר. מאז הוא נודד בין חדרים פנויים במקום הגדול מאד הזה, לא בטוח שבידיעת מנהלי המקום.

עוד היו שם אמנים מארצות שונות השוהים ב Cite, וגם שני חברים שלו. האחד שחקן כדורגל, לשעבר מלוב, והשני סופר ומורה לערבית, לשעבר מסוריה. אף לא אחד משלושתם חושב לחזור לארצו בעתיד הקרוב, או בכלל. אני לא מאשים אותם. "האביב הערבי", שהחליף שלטון רודני בכאוס טוטלי הפך את מדינותיהם לבלתי ראויות למגורים.

אבל חשבתי על בעייתם, זו שהפכה להיות גם בעיית אירופה. היא הולכת להשפיע על האופן שבו העולם המערבי, וגם העולם הערבי, הולכים להתייחס לנושא הפלסטיני. אין מה לעשות – בעיית פליטי סוריה, עירק ולוב מגמדת את בעיית הפליטים הפלסטינית. מדובר על הרבה יותר אנשים, ועל בעיה מידית, של אנשים שמוכנים לחרף את נפשם בחציית ים סוער בספינות רעועות, רק לא להישאר בארצותיהם.

יהיה לפלסטינים קשה לגייס בזמן הזה הרבה סימפטיה למצוקתם, המוצדקת. (אף כי חלק מפליטי סוריה הם פליטים בפעם השנייה, פלסטיניים). באמת, כאשר מליונים רבים, ביניהם כמחצית מתושבי סוריה, מטפסים על גדרות העולם המערבי, יהיה זה לא מתאים לדבר על פליטותם של כמה מאות אלפים לפני כמעט 70 שנה.

מצד שני, אם ישראל הייתה היום במצב דומה ללוב, סוריה או עירק, כנראה שלא רק שהפלסטינים מהפזורה לא היו מחפשים לחזור אליה, גם הפלסטינים מהשטחים ומתוך הקו הירוק היו מחפשים דרך החוצה. כי עם כל הכבוד להצמדות לאדמת אבות, החיים עצמם קודמים. מבחינה זו, ישראל של היום היא פתרון מוצלח (מידי) לבעיית פליטים אחת – של אלו היהודים. מקום שרדופי שאר העולם היו רוצים להגיע אליו, לפחות כתחנת ביניים. לא לברוח ממנו.

ישראל היא הצלחה. היא הצליחה לפתור בעיית פליטים אחת, זו של הפליטים היהודים. אלו שאירופה פלטה בזעם. הקמתה גרמה אמנם להיפלטותם של היהודים גם ממדינות ערב, כך או אחרת, אך למרות שעושה רושם שכמעט כל יוצא מרוקו היה יועץ כזה או אחר למלך, אין לי ספק שמצבם כיום פה טוב יותר מאשר לו היו נשארים שם.

אז נכון שפתרון בעיית הפליטים היהודים הייתה על גב הפלסטינים ויצרה בעיית פליטים חדשה ובמובן זה היא כישלון מוסרי. אבל היום, כשכל העולם הערבי מתפורר, ותושביו נידפים לכל עבר מחמת האיסלם הפסיכוטי (כפי שהוא מגולם בחליפות האיסלמית של דעא"ש), אולי הגיע הזמן לשכוח את גבולות מדינות המזרח התיכון כפי ששורטטו בשרירות לב על ידי פקידים קולוניאליים בצרפת ואנגליה, וצריך לשרטט  מחדש את גבולות כל המדינות במזרח התיכון, כולל ישראל.

כי הבעיה שנוצרה בחלקה על ידי הקולוניאליזם האירופי, (כן, כולל זה היהודי), חוזרת לפתחן של המעצמות הקולוניאליות לשעבר. לפחות חלק מאותם נידפי האיסלם הקיצוני, יגיעו לאירופה, ויחוו ניכור, ויהפכו איסלמיסטים קיצונים בעצמם, ויתחילו לטבוח בבני העם המארח. זה כבר קורה, וזה יקרה ביתר שאת בעתיד. האיסלם הקיצוני מכיל בתוכו מנגנון מובנה שמפיץ את זרעיו לכל עבר, והפליטים הם הזרעים האלה.

האירופאים לא יכולים לפתור את הבעיה הזו בעצמם. הם יישארו אתה עוד הרבה שנים. וגם ישראל.

אז יכול להיות שזה מה שיקרה: אחרי הרבה שנים של כאוס, יתחילו להיווצר במזרח התיכון ובצפון אפריקה באופן ספונטני ישויות מדיניות כאלו ואחרות. הכורדים יהיו כנראה הראשונים שיצליחו בזה. זה לא יקרה על ידי הסדרה מיד מדינות המערב או ארגון לאומי כזה או אחר. הסדרה כזו דינה להיכשל כמו כל ניסיון התערבות אחר מן החוץ, לדוגמה אלו בעירק ובלוב.

האם אני רומז שבעיית הפלסטינים צריכה להיפתר במקום אחר? לא. אבל יכול להיות שהיא תיפתר לא בדרך שאפשר לצפות אותה כיום.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s