זה הולך להיות בנאלי


מזה כשמונה חדשים אני יודע ש"נגזר" עלי לשהות שישה חדשים בפריז, צרפת. מאז שזוגתי שתחיה התבשרה שבקשתה ל"שהות אמן" שם, אותה הגישה כמעט בהיסח הדעת לפני שנה וקצת, נענתה.

לא כתבתי על זה כאן דבר וחצי דבר עד כה, אולי כי זה איכשהו נראה לי לא מציאותי. אבל בשבוע הבא זה כנראה יצא לפועל, וניקח את עצמנו, יחד עם לא מעט מיטלטלים, לשם. ל Cité internationale des Arts.

במהלך התקופה האחרונה "קיטרתי" כמעט לכל מי שהסכים לשמוע על העניין הזה, שיהיה לי משעמם, שאני לא יודע צרפתית, שאני נאלץ להפסיק ללמוד. אבל תבהלה בריאותית קלה שבאה וחלפה בשבועות האחרונים, שבעטיה לא היה ברור במשך כמה ימים באם נוכל לנסוע או לא, גרמה לי להבין שבשורה התחתונה, לא הייתי רוצה לוותר על ההתנסות הזו.

ועכשיו מה? שאתחיל לשעמם פה את קהל הקוראים בתיאור נפלאות עיר האורות? בנאלי. קראתי בזמן האחרון כמה וכמה בלוגים של אנשים ששהו שם. רובם אני חייב להודות, די בנאליים. כלוקה בטבעונות, אני גם לא הולך לעוף על האוכל שם ולכן לא יהיו פה תיאורים מתלהבים מהכבד התפוח של איזה אווז אומלל שהואבס בכוח הזרוע. גם סקירת תערוכות אמנות כאלה ואחרות, שבלי ספק יהיה לנו שפע מהן, לא ממש הפורטה שלי.

אם ילחצו אותי אל הקיר, אהיה אפילו חייב להודות שלא ברור לי מה הקטע של פרויקט הפסאז'ים הבלתי גמור של וולטר בנימין, עוד אחד ש"נגזר" עליו לשהות בפריז וניסה למלא שהות זו בתוכן. אבל וולטר בנימין הוא בהחלט מודל אפשרי לחיקוי למישהו כמוני, שבא לפריז בלי תכניות מוגדרות מראש.

אלא שוולטר בנימין ידע צרפתית, אפילו מספיק טוב בשביל לתרגם שירים של רמבו. תרגום לא משהו אמנם, אבל לפחות נשאר מזה המבוא: "משימתו של המתרגם". אבל מה שוולטר בנימין עשה בפריז, לשבת לקרוא ולכתוב, גם אני יכול לעשות, ואני לא חייב לדעת צרפתית בשביל זה.

אבל אלמד צרפתית בכל זאת. נכון ש duolingo, התכנה שבעזרתה כבר התחלתי ללמוד  מדווחת שאני (עאלק) כבר יודע 16% צרפתית, אבל גם 1600% על פי מושגי התכנה הזו לא יספיקו לדעתי בשביל ללמוד פילוסופיה צרפתית בצרפתית בצרפת. וממילא נגיע רק שבועיים אחרי תחילת הסמסטר, כך שהשהות הזו משביתה אותי מלימודי בכל מקרה. אבל אשמח ללמוד צרפתית, ולא רק בגלל שלימוד שפות מקנה הגנה מסוימת מהמחלה שמפחידה אותי יותר מכל: אלצהיימר. ובצרפת זה יהיה יותר קל.

אז מה אני בדיוק הולך לעשות במהלך שישה חדשים בפריז, חוץ מללמוד צרפתית? תהרגו אותי אם אני יודע – זו חוויה שחדשה לי – לא לדעת מה אני הולך לעשות עם הזמן שלי. לפני תקופה שבה לוח השנה שלי ריק לחלוטין, ואקום. וזה קצת מפחיד.

אז ברור שאחרי התקופה הזו אכיר את פריז הרבה יותר טוב מכפי שאני מכיר אותה היום. ואדע איך זה לחיות (בניגוד ללבקר) בעיר ממש גדולה, מטרופולין עירוני.

ברור גם שתהיה לנו הזדמנות לבקר במקומות כמו הלובר לאט ובנחת, לדגום שעה פה שעה שם את אוצרות האמנות ששם במקום לנהל כלכלת רגליים וזמן בנסיון לראות כמה שיותר בביקור אחד. ויש גם מוזיאונים חדשים, כמו זה של לואי ויטון, ושני מוזיאונים שכבר היינו בהם נפתחו מחדש אחרי שיפוץ מסיבי, אלו של פיקסו ורודן. אז יהיה מה לראות. לא מספיק אמנם בשביל למלא שישה חדשים, אבל לא רע. פריז היא אמנם כבר מזמן לא מרכז תוסס של אמנות עכשווית. אני חושד שתל אביב תוססת ממנה, אבל לונדון נמצאת רק שעתיים וחצי ברכבת ממנה – ממרכז פריז אל מרכז לונדון, אז גם זו אופציה.

פריז היא גם קרש קפיצה נוח להרבה מאד מקומות, בצרפת ומחוצה לה. יש טיסות במחירים מגוחכים משם לכל מיני מקומות. אבל זוגתי באה לשם לעשות אמנות, ושנינו גם יחד רוצים להתנסות איך זה "לחיות" בעיר גדולה, לא רק לצאת ממנה למקומות אחרים, אז לא ברור עד כמה ננצל את האספקט הזה של פריז. נראה…

Advertisements

8 מחשבות על “זה הולך להיות בנאלי

  1. וואו, גד, איזה כיף לך! כפרנקופילית בעלת צרפתית גרועה למדי הייתי שמחה להתחלף איתך, גם אם פריז דהיום בעיקר נחה על תהילת העבר… . לגבי הקולינריה, לא נראה לי שיש מה לדאוג. פריז היא עיר "בינלאומית". כטבעונית בעצמי, אכלתי ממש טוב בדבלין לפני עשר שנים, אז משערת שלא תהיה בעיה בפריז כיום. ו – תלמד צרפתית! לפחות תוכל לקרוא את ה-L'etranger של קאמי במקור (נראה לי שזה הדיפולט של כל קורא מתחיל בצרפתית (-:). הצלחה רבה לזוגתך! Au revoir et n'oubliez nous pas

  2. ללמוד צרפתית כל יום, גם ובעיקר ברחוב, לרוץ כל בוקר לקנות בגט טרי, לטייל על שפת הסן ועל גשריה, לקנות את שירי ז'ק פרוור בדוכן של ספרים יד-שנייה ולקרוא אותם בשפת המקור, לקפוץ למוזיאון של מארי קירי ולספר לי איך היה (היה סגור כשאני רציתי ללכת), לדווח על הכול בבלוג – תשמע, אפילו שונאי טיולים כמוני היו מוצאים מה לעשות בפריז.

    אני שמחה שהתבהלה הבריאותית חלפה ללא שוב. תעשו חיים, וד"ש חם לזשת"ך!

  3. אתה יודע יידיש ואולי יהיה לך נחמד להיכנס לקורסים ולאירועים במרכז ליידיש ברחוב שטו ד'או, ארמון המים, שפירושו מגדל מים. יש תחנת מטרו שם בשם זה, אבל זה גם קרוב מאוד לפלאס דה לה רפובליק. המרכז חמוד להפליא. א/נשים חכמות ונחמדות. אווירה מסבירת פנים. כיף גדול. הספרייה הגדולה ביותר ביידיש באירופה. ועכשיו, כשקצת מכירות אותי שם, גם תוכלו לרכל עלי. וכדאי לך לשוחח עם טל, הוא מתעניין בחלק מהנושאים שאתה מתעניין. ואולי הוא וססיל אשתו גם יוכלו לעזור לך קצת בנושאי הטבעונות. הם עצמם לא טבעונים, אבל הם פתוחים מאוד לאינטרסים שלי.

  4. תמיד תוכל לכתוב ספר על גבר שנוסע לפריז יחד עם אשתו האמנית, מחפש מה לעשות עם עצמו בשעות היום, מוצא עצמו מצטרף לחבורה של בני נוער שמחרבים יצירות אמנות מתוך אידיאולוגיה, עומד בפני דילמה כאשר הם מבקשים לעשות דקונסטורקציה ליצירה של אשתו, ואז… (אין לי מושג מה קורה בהמשך. אני בטוח שתצליח להמציא סיפור יותר מקורי משלי).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s