העיר הטובה


הייתי לאחרונה בכמה הרצאות במכללת ויצ"ו בחיפה, במסגרת קורס שמנסה להגדיר מהי עירוניות "טובה". כיוון שאני כנראה עדיין מהנדס בנשמתי, מיד אני אץ רץ להציע פתרונות.

אז הנה, על פי מה שלמדתי, הופך אוסף של בתים לעיר שנעים לגור בה:

  1. צפיפות: אין מה לעשות, עיר זקוקה לצפיפות, מוגדרת על ידי צפיפות. לא רוצים צפוף, גורו בכפר. אם לא יהיה ריכוז מספיק של אנשים, לא ייוצרו השירותים שעיר מספקת, במגוון שעיר מספקת.
  2. עירוב שימושים: בעיר הטובה, בניגוד לחשיבה המודרניסטית של פעם, אין הפרדה בין אזורי מגורים למסחר, בילוי ועסקים. חישבו על ערים אירופיות למשל.  מה שעושה אותן אטרקטיביות זה שהן לא גטו של שינה (ואולי גני ילדים) כמו השכונות בפרברי הערים הגדולות אצלנו.
  3. עירוב תושבים: לא רק צעירים או רק מבוגרים, אוכלוסיה מגוונת מבחינה כלכלית, תרבותית, גזעית.. (חיפה נפלאה בעיני בגלל שיש בה ערבים, למשל).
    לא רוצים עירוב? לכו לגור במצפה בגליל, או בהתנחלות.
  4. נגישות: תחבורה ציבורית תכופה ונוחה, אפשרות להליכה בטוחה ורכיבה על אופניים, גם נגישות עם כלי רכב פרטיים.
  5. היו חמש, אבל אני לא זוכר את האלמנט החמישי…

הבעיה עם הערים בישראל, היא שאנשים לא רוצים באמת לגור בהן. הן רוצים בעצם לגור בכפר ולראות ירוק בעיניים. הם גרים בעיר מחוסר ברירה. משיקולי תעסוקה, חינוך ילדים, מגוון השירותים שהעיר מציעה. רק שהם לא רוצים ששירותים אלה יהיו ליד הבית שלהם.

והם רוצים כווני אוויר. מה שגורם לכל שכונות המגורים החדשות להיות אוסף של מגדלים המוקפים במגרשי חניה גדולים ושטח ירוק הוא שמה שאנשים חושבים שהם רוצים זה "לראות ירוק בעיניים" ו"ארבעה כווני אוויר". זה בכל אופן מה שהיזמים חושבים שמוכר את הדירות, והם כנראה צודקים.

אבל שכונות המגורים האלה, למרות הבניה לגובה, לא באמת צפופות. בכל שיטת מדידה שהיא, אם לוקחים בחשבון את השטח הכולל של השכונה, כולל כבישים, מגרשי חניה ושטחים ירוקים, השכונות האלה לא צפופות מספיק, לא מספיק בשביל שתיווצר שם עירוניות טובה.

בזמנו, כשלמדתי להטיס מטוסים קלים בארה"ב, וטסתי מעל האזור העירוני של פורטלנד, אורגון בלט מאד האחוז המאד גדול של השטח שהיה תפוס על ידי כבישים ומגרשי חניה. האמת, שאף פעם לא הייתה שם בעיה למצוא מקום חניה. אבל מצד שני, זו לא הייתה באמת "עיר". זה היה מדבר אדיר של אספלט ובתוכו פה ושם שכונות מגורים וחנויות ענק. מגרשי החניה היו כה גדולים שאנשים נכנסו למכוניתם נסעו מחנות אחת לזו שלידה.

בפריז ובברלין, בלונדון ובברצלונה, ערים שאנשים מאד רוצים לגור בהן, ערים "טובות", אתה לא רואה ירוק בעיניים מכל חלון, ויש לך שני כיווני אוויר בדרך כלל, אחד מהם לא פעם לחצר פנימית כלשהי. אבל בית הקפה השכונתי נמצא במרחק של ירידה במדרגות הבית, ובקומת הקרקע יתכן שיהיה סופרמרקט, או חנות נעליים, או משרד.  ולפני הבית אין מדבר אספלט של חניה. רוב הדברים נמצאים במרחק הליכה של פחות מ 500 מטרים, ויש תחבורה ציבורית מספיק טובה, כך שרוב האנשים יכולים שלא להחזיק בכלל מכונית. ואם יש לך מכונית, סביר להניח שיש חניון תת קרקעי בבית שלך ממש. וחוץ מכל זה, לא כל האנשים בערים ההן הם כמוך, וטוב שכך. (גם אני לא הייתי רוצה לגור ליד אנשים כמוני…).

אז ככה הייתי בונה עיר, או שכונת מגורים חדשה:

  • בלי אספלט במפלס הקרקע. מפלס "הקרקע" כולו  מורם מעל מפלס הקרקע הטבעי. כבישי הגישה למכוניות, והחניות למכוניות כולם תת קרקעיים, במפלס הקרקע הטבעי. החניות מתחת לבתים, והכבישים מתחת לשטח שבין הבתים. במרחב האווירי מעל הכבישים, מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים, שטח ירוק, ובחלק מהמרווחים, יכולה לעבור רכבת קלה או חשמלית. הכבישים לא עוברים תחת הבתים כי כל זמן שהמכוניות מונעות בדלק, הכבישים לא יכולים להיות מקורים לחלוטין, נדרש אוורור.
    אין הרי שום בעיה למקם קומות מגורים אחת מעל השנייה. היזמים והקבלנים רוצים תמיד לבנות כמה שיותר לגובה. אז למה לא לנצל את השטח האדיר שתופסים הכבישים ומגרשי החניה לפונקציות נוספות, בגובה? הבעיה כמובן שבניגוד לבתים, לכיסוי השטח מעל הכבישים נדרש ביצוע מתואם ברמה של לפחות כל כביש וכביש והבתים שלאורכו. לא קשה לעשות כשבונים שכונה שלמה על ידי יזם יחיד. דורש הרבה יותר התערבות של הרשות המקומית כשזה לא כך, אולי אפילו השקעה די גדולה בפיתוח שאותה הם יהיו חייבים להחזיר מהיזמים הבונים לאורך הכביש.
  • אם הכבישים והחניות באותו המפלס,  נחסך  השטח הניכר המבוזבז בכל בית ובית על הירידה ממפלס הכביש אל מפלס החניה. בעיר משופעת, כמו חיפה עירנו, הבעיה מעלה די נפתרת מעצמה. כשהבית מעל הכביש, הכביש הוא מלכתחילה במפלס החניה, וגם כשהבית מתחת מפלס הכביש, כמו בביתנו, החניה יכולה להיות מוכלת בתוך נפח הבית, במפלס הכביש. בעיר משופעת, הכביש יכול גם להיות ממוקם ברווח שבין קיר הבית לדופן ההר שמעל, שטח שממילא לא ממש אטרקטיבי לכלום.
  • הבתים הם כולם בתי שורה (שני כווני אוויר), בני 4-6 קומות לכל היותר. אם מוותרים על רווח צידי ועל שטחי חניה וכבישים בין הבתים, אפשר להגיע לצפיפויות "טובות" בלי רבי קומות (שגוררים תחזוקה שיקרה מדי לרוב האוכלוסייה ולכן מועדים להזנחה).
    בניה בטור חוסכת את המרווח הצדי בין בית לבית, שטח מת שבו אין בדרך כלל כלום, רק חלון מול חלון. חצרות פנימיות מאפשרות לצופף עוד, כי אין צורך למעבר ציבורי בין כל שתי שורות. בברלין למשל, יש בתים שבהם יש רצף של שתי חצרות פנימיות, אחת אחרי השניה, כך שהבית בעצם בצורת שמונה.
    לשני כווני אוויר בלבד יש גם יתרונות – פחות חשיפה של קירות חיצוניים למזג האוויר ולכן דירות יותר מבודדות.
  • שורת עצים בין שורת בתים אחת לשנייה היא די והותר "ירוק בעיניים", בלי דשאים בזבזנים במים. העצים גם מספקים הצללה להולכי הרגל בשביל העובר למרגלותיהם, וחוסמים את שדה הראיה בין שורת בתים אחת לשנייה. עצים אלה יהיו נטועים במעין "עציצים" בנויים, כי מפלס הקרקע מורם כאמור. אבל בעיר הטובה יש פארקים ציבוריים גדולים, שבהם אפשר לטייל, והשטח הירוק לא נפרט לפרוסות קטנות הנגישות רק לדיירי הבתים הסמוכים.
  • קומת הקרקע של הבניינים, בחזית הפונה לרחוב, זמינה לשימושים מסחריים, אבל יכולה לשמש גם למגורים. עניין של היצע וביקוש. הרשות העירונית יכולה לעודד ערוב שימושים על ידי הקלות בארנונת המגורים בבתים בהם יש עסקים המשלמים ארנונה עסקית (גבוהה יותר ליחידת שטח)
  • בבתים יש דירות בגדלים שונים, וחלק מהדירות מפוקחות שכר דירה. מעודד ערוב אוכלוסיות.
  • משרדים יכולים להיות מסוגלים לשכור או לרכוש שטחים בתוך בתי מגורים, אולי מוגבל לחלק מהקומות. מגדיל את צפיפות המשתמשים בנפח הבנוי, אבל מוריד את צפיפות המתגוררים. עובדים ומבלים משתמשים באותו המרחב בשעות שונות. אין באמת סיבה לרכז בפרק תעשייתי אחד תעשייה כמו היי-טק, שבה רוב העובדים פשוט עובדים במשרדים. היה נחסך לעובדים זמן רב אם מקום העבודה שלהם היה ממוקם במרחק הליכה ממקום מגוריהם, מבוזר בין מגורים, עסקים ומקומות בילוי.
  • כדי לאפשר שימוש באותן התשתיות לצרכים שונים בשעות שונות, צריך מנגנון גמיש של שימוש במשאבים, כמו למשל בשטחי חניה. אולי במקום מקום חניה משוריין, "זכות" למקום חניה במקום כלשהו במרחב החניה, זכות שיכולה להיות מוגבלת לשעות מסוימות. בעצם, פשוט יותר למימוש משיתוף נסיעות למשל. יכול להוזיל משמעותית את מחיר הדירות אם החנייה היא על פי מודל של שימוש ולא חלק ממרחב הדירה.
  • כשהמרחב העירוני אטרקטיבי, ומציע שפע אפשרויות שהייה מפתות, הדירות יכולות להיות בממוצע קטנות יותר, ובכך לשפר את מדדי הצפיפות הנמדדים הן התושבים והן במספר הדירות.

המודל מעלה דורש תכנון ריכוזי ברמת התשתיות, ותכנית בניין עיר מושכלת שתמריץ עירוב שימושים ואוכלוסיה. יש עלות להטמנה של כל הכבישים והחניות שמתקזזת עם הצפיפות הגבוהה יותר המבטיחה תשואה הולמת ליזמים. שכונה שכולה מתוכננת ככה, בה מפלס ה"קרקע" מורם, אפילו לא מצריכה חפירות.

אוטופי? אולי. אבל צריך "רק" שכונה לדוגמה אחת, עם ארכיטקטורה טובה, בכדי להוכיח את הקונספט.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “העיר הטובה

  1. Have you read design patterns by Cristoph Alexander (not sure of the name)? He designed Shorashim by the way, and his design patterns made it to software. His thinking might have been slightly influenced by yours 🙂

  2. אהבתי. לחיפה נתונים מעולים אך תכנון גרוע או יותר מדויק, חוסר תכנון. היא מחולקת לשכונות שכולם רוצים לגור בהן אך היציאה מהן קשה ואורכת זמן (כל מיני "חורים" על הכרמל וכל מיני "רמות" באיזור נווה שאנן) לבין שכונות שהן כביכול מרכזיות ואף אחד לא רוצה לגור בהן (הדר, נווה יוסף שהיא מעין צומת של חיפה-נשר-נווה שאנן-קריות) ואין באמת עירוב אוכלוסיה או נוחות במגורים בעיר. היא נראת כעשויה טלאי על טלאי, גם מבחינת ההרכב האוכלוסייתי בה. העיר התחתית היא מן נספח מיותר לנמל והיא מן כביש מעבר בלבד בין כביש החוף לחלקי העיר העליונים. אהבתי אותה כשהייתי ילדה והיינו מטיילים בנורדאו השוקקת (היום אזור צחיח ואפילו מסוכן), חזרתי לאליה מתל אביב כשרציתי לחיות בפשטות ומחצי משרה ועזבתי אותה לאחר מכאן לצמיתות בשמחה וללא געגועים.
    חיפה היא בעיני עוד חתיכה בפאזל של הסיפור של ישראל: התחילה כמדינה קטנה עם אנשים נפלאים והמון פוטנציאל ומהר מאוד הדרדרה במדרון חלק והיום לא בטוח שבכלל אפשר להציל אותה. כנ"ל חיפה, עיר שיש לה הכל ומה לא עשו כדי להרוס אותה.

  3. נו
    מעתה רק נותר לך לעשות מעשה. ומאחר והקונספט כבר מסוכם יש לעבור לביצוע טכני של התכנית ולגלגל אותה הלאה. קדימה גד.
    אני רק לא מסכימה עם הקביעה שרוב דיירי העיר רוצים ירוק בעיניים וגרים שם מחוסר ברירה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s