Tigray


החלטתי הבוקר שלא לכתוב על מה שקורה פה בזמן האחרון, אבל כיוון שזנחתי את הבלוג יותר מדי זמן, וגם בא לי לכתוב על משהו, נמלכתי והחלטתי לכתוב על כנסיות Tigray, חבל הארץ הצפוני של אתיופיה.

הנצרות האתיופית שונה מאד מהנצרות האירופאית, וגם קדומה ממנה. אני בטוח שמבחינת יושב הראש של תנועה להב"ה גם הם כולם "ערפדים מוצצי דם" (אופס, התפלק לי..) אבל הנצרות האתיופית היא נצרות מאד "יהודית" ויש הרבה סממנים בה שאפיינו כנראה כתות יהודיות שאחרי בית שני.

עניינו אותי (בין היתר) הכנסיות של אתיופיה, ויש בגדול שלושה מקבצים של כנסיות שכדאי מאד לבקר שם. אלו של Lalibela, אלו של אגם טאנה, ואלו של אזור Tigray.  חוץ מאלו, יש עוד כנסיות מסוגים שונים בישובים השונים, אבל העניין העיקרי בהן הוא קהל המתפללים.

אלו של Lalibela הן המפורסמות ביותר, והן הסיבה שבגללה באים רבים לאתיופיה. כמו מקדשי Ellora שבהודו בתמונה מטה, הן נחצבו בשלמותן מתוך הסלע המוצק, מלמעלה למטה.ellora

וכך נראית אחת הכנסיות ב Lalibela:DSC01836.JPGa

יש גם את הכנסיות המפוזרות על איים ולחופי אגם Tana, כנסיות הבנויות מחומרים קלים: צואת פרות מעורבת בקש, קני במבוק, מחצלות, הן מצוירות להפליא, יפות מאד, ושוות רשומה משלהן…DSC00668.JPGa

באחת מהן, Tana Cherkos, (על פי המסורת המקומית) שכן ארון הברית במשך 800 שנים, בין התקופה שבה היה באי אלפנטה שעל הנילוס ליד אסואן, ועד שהועבר ל Aksum, שם הוא שוכן עד היום במבנה מטה (אולי).DSC00306

בעיר Aksum היו מן הסתם הרבה כנסיות מפוארות בתקופה בה הייתה בירת ממלכה נוצרית רחבת ידיים שהשתרעה על חלקים מחצי האי ערב, אזור סודן, אריתראה ואתיופיה של היום וגם חלקים ממצריים. אלא שהמלכה (היהודיה!) Gudit כבשה את הממלכה במאה העשירית, והחריבה את כל הכנסיות, למעט אלו החצובות בסלע של אזור Tigray שריחוקן ומיקומן בצד המוסתר של ראשי צוקים הציל אותן גם מציפורני הכובשים היהודים וגם מפשיטות המוסלמים מסודן הסמוכה.

הכנסיות החצובות בסלע של Tigray הרבה יותר צנועות ממקדשי המערות של Ajanta אשר בהודו, אבל מיקומיהן הרבה יותר מרהיבים. הנה למשל אחד ממקדשי Ajanta:Cave_26,_Ajanta

והנה פנים אחת מכנסיות Tigray:DSC01285.JPGa

החציבה הרבה יותר פשוטה, הכנסיות עצמן קטנות, כי הן נועדו בעיקר לצרכי הנזירים, אך הן מצוירות ומקושטות כולן בציורים מאד נאיביים, המזכירים ציורים ביזנטיים, שצוירו על ידי הנזירים עצמם, ושרדו בזכות הריחוק של הכנסיות והעובדה שהן מאד מאד חשוכות. אבל המיקום שלהן, מדהים. abba Yohannes

התמונה מעלה של כנסיית Abba Yohannes (אבא יוחנן) שראיתי בספר צילומים על אתיופיה גרמה לי להבין שכנסיות Tigray שוות ביקור. הייתי קצת מודאג אמנם מהטיפוס אליהן בעקבות התמונות באותו הספר, אבל מדריך אחד אתו יצרתי קשר שם באזור הבטיחני שיש שם אנשים, ולהם חבלים, שעוזרים בטיפוס, ושזה לא בעיה כה גדולה כפי ש"טוענים באינטרנט". אז הקצינו לאזור הזה שלושה ימים (מתוך 22) וזו הייתה החלטה מצויינת.

בכנסיית Abba Yohannes דווקא לא ביקרנו משום מה. הטיפוס אליה לא אמור להיות מאד קשה, יחסית, אבל היא מרשימה בעיקר מבחוץ, באור של בין ערביים. אבל היי, ביקרנו ב 12 כנסיות אחרות!

המדריך אתו נדברנו, עוד מהארץ, אמנם לא הופיע ביום ובשעה היעודה (הפעם היחידה שקרה לנו דבר כזה באתיופיה, מפליא), אבל למזלנו הטוב התאכסנו באכסניית Gheralta הנפלאה, שבנה שם סילביו, מהנדס חשמל איטלקי בן 76 (כיום) תוך שילוב של שיטות בניה באבן וקש מקומיות ואדריכלות איטלקית (עוזר של קרלו סקרפה, לא פחות). סילביו  הציע לנו להתחיל במקבץ הכנסיות הנמצא בגוש הצוקים Dugem, ספציפית ב  Yohannes Maequdi. הזמינו לנו רכב שיביא אותנו אל נקודת ההתחלה של הטיפוס אל הכנסיה, ובדרך עברנו לקחת מדריך מהתאגדות המדריכים בכפר הסמוך Megab.
זו האכסניה:DSC01235.JPGa

אין בעיה להתארגן על טיול באזור הזה, אלא שזה לא זול. האכסניה מעלה עולה $85 ליום (יש מקומות יותר זולים אבל היא ממש שווה את זה), רכב ליום עולה $55-65, ורוב הזמן הוא עומד ומחכה לך, מרחקי הנסיעה אינם ארוכים. מדריך ליום, שחייבים לקחת, עולה 275 ביר, שהם כ 14$, כניסה לכל כנסיה עולה $7.5 (אבל לא מבקרים בהרבה מהן ביום, בגלל הזמן שלוקח לטפס עליהם, והמאמץ), וחוץ מזה "צריך" לתת תשר של 2.5-5$ לכומר עם המפתח שטיפס גם הוא אל ראש ההר כדי לפתוח לכם את הכנסיה, לפעמים גם סכום דומה לאיזה בחור שירוץ לכפר הסמוך לחפש את הכומר, וכמובן בסוף היום למדריך, ויש בכמה כנסיות גם טרדנים שמבקשים כסף בכדי שילדים לא ישליכו עליכם אבנים (וזה קרה). לאלה לא שילמנו, אבל היה לא נעים בטיפוס ל  Yohannes Maequdi, כנסייתנו הראשונה, שהסתתרה בצידו האחורי של מצוק של 500 מטרים מעל הנקודה בה עמדנו, ממש מתחת לפסגה.DSC01260.JPGaזו כנסיה מצניעת לכת, שבה שרדו הציורים בעיקר בזכות זאת. כך נראית הכניסה אליה, נחבאת בין גושי סלע גדולים:DSC01274.JPGa

כנסיית Abraha We Atsbeha חצובה גם היא בסלע כמעט כולה, היא אחת היותר מפוארות באזור, ואפילו לא צריך לטפס אליה יותר מדי, כ 80 מדרגות בלבד מדרך העפר העוברת מטה.DSC01313.JPGa

Maryam Papas אינה כנסיה מפוארת במיוחד, ולא נמצאת במסלולי הטיול המקובלים, אך נמצאת בתוך בוסתן שופע, ותחת כיפת סלע טבעית. הדרך אליה משופעת בעצי פיקוס אדירים ועוברת בין מצוקים אדומים מדהימים.DSC01358.JPGa

עד כאן, יום אחד.
למחרת טיפסנו לכנסיה הגבוהה מכולן, Maryam Korkor. טיפוס קשה, ויש החושבים שגם מפחיד קצת. את הכסף, גובים בתחתית ההר. הם יודעים למה.DSC01374.JPGa

Daniel Korkor נמצאת מצידו השני של הצוק מהכנסיה מעלה, וצופה אל נוף עוצר נשימה של העמק ממנו מגיעים. אבל רק כשיודעים איפה להסתכל (שליש הגובה, צד ימין בתמונה מטה) אפשר לראות את הרמקול המציץ מעל הכניסה לכנסייה הזעירה הזו.DSC00483

קושי הטיפוס ל Abuna Yemata  נופל רק מזה של Debre Damo הנמצאת קרוב לגבול אריתראה, ואין בה כניסה לנשים, אז לא נסענו אליה. הקטע הקשה בטיפוס אורכו כ 8 מטרים והוא סוג של טיפוס צוקים, לא מאד קשה אם אין לך פחד גבהים, ויש מי שאומר לך איפה לשים את היד ואיפה את הרגל. אפשר גם תמורת סכום צנוע להיות מאובטחים בחבל, אז אובטחתי.  שווה לעלות לא רק בגלל האדרנלין. יפה שם למעלה.


בצד שמאל של התמונה מטה, חלקו התחתון של הקטע הזה.DSC01434.JPGa

ביום השלישי התחלנו ב Tekla Haimanot – כנסיה מאד קטנה בפרברי העיירה Hawzen. הציורים לא שרדו, אבל לא צריך לטפס ולא גובים דמי כניסה. גם זה משהו…DSC01475.JPGa

Medhane Alem Kesho חצובה בחלקה בסלע, וגם היא לא דורשת טיפוס. היא והשתיים הבאות הן חלק ממקבץ הכנסיות של Takatisfi. היא רחוקה יחסית מהכביש, אבל אם אתם נוסעים ל Mekelle למשל ברכב משלכם, המקבץ הזה שווה סטייה, וחצי יום.DSC01496.JPGa

Petros We Paulos (פטרוס ופאולוס) היא הכנסייה השנייה במקבץ הזה, שיפה ללכת בין כנסיותיו ברגל (בקשו מהרכב שיוריד אותם בדרומית ויחכה לכם הצפונית, או להפך). בכל הכנסיות באתיופיה מכסים את ציורי הקדושים, כסוג של מנחה. גם פה.DSC01504.JPGa

Mikael Milhaizengi דורשת טיפוס לא קשה, יש אפילו סוג של סולם לקטע העליון. יפה מלמטה וגם יפה למעלה. קצת מזכיר את Mesa Verde  באריזונה.DSC00538

כנסיית Wukro Cherkos נמצאת כבר בפרברי העיירה Wukro. מבחוץ היא יפה, מבפנים פחות, כנראה שבגלל הקרבה לכביש לא שרדו הציורים. DSC01536.JPGa

זו הייתה הכנסיה האחרונה בביקור הזה ב Tigray ואז, הרגשתי שמיציתי. היום, הייתי שמח לחזור לעוד סיבוב. יש עוד כמה עשרות כנסיות שעדיין לא ראיתי, ביניהן זו שבגללה בכלל החלטתי לנסוע לשם. כמה טיפוסי הרים משובחים, והנוף של כל האזור הוא כזה שלא ראיתי הרבה כמוהו.
יפה יותר מ Monument valley בארה"ב. עד כדי כך.DSC01411.JPGa

Advertisements

2 מחשבות על “Tigray

  1. מסכים, יש הרבה סיבות לחזור לאתיופיה. הינו פעמיים (בין היתר, גם בכנסיות הסלע של טיגרי) ויהיה מעניין לבקר שוב (ושוב)!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s