לשכור רכב באתיופיה


שבעת הימים הראשונים של מסלולנו באתיופיה הובילו צפונה כמעט עד גבול אריתראה, והכילו יום נסיעה אל Baher Dar דרך עמק הנילוס הכחול, יום של ביקורים במנזרים המפוזרים על איים באגם Tana (שלחופו נמצאת  Baher Dar),DSC00668.JPGa

יום של ביקור במפלי הנילוס הכחול ונסיעה הלאה ל Gonder, יום ב Gonder וכפר הפלאשים הסמוך לה (יותר מדי בדיעבד), יום בשמורת הרי סימיאן (מעט מדי, אבל ירד גשם, והדרך הלאה התבררה כארוכה מהצפוי), יום נסיעה ל Axum וביקור באובליסקים שבה, יום לתפילת הבוקר בכנסיות Axum ונסיעה הלאה אל העיירה Hawzen שבחבל Tigray, שם תכננו להעביר שלושה ימים בביקור בכנסיות החצובות שם בראשי הצוקים.

אחרי מחשבה מרובה, חשבתי לי ששבעת הימים הראשונים של ביקורנו באתיופיה יהיו מוצלחים יותר אם ניסע ברכב משלנו. הדרך אל העיר Baher Dar, תחנתנו הראשונה יורדת ועולה בקניון האדיר של הנילוס הכחול, ועוברת ליד מנזר Debra Libanos, ואם עושים את הדרך בטיסה (שעה) או אוטובוס (12 שעות) אין אפשרות לעצור ולהתעכב שם.DSC00254

גם בהמשך המסלול, ביקור בשמורת הטבע בהרי סימיאן (הקופים מעלה משם), דרש רכב. רוב האנשים יוצאים לשמורה בטיול מאורגן עם רכב מהעיר Gonder שמדרום לשמורה וגם חוזרים לשם אחרי כן. אלא שהמסלול שלנו המשיך מהשמורה הלאה וצפונה אל Axum, אתר שרבים פוסחים עליו מקוצר זמן, אבל הי – יש לנו זמן, ובאקסום נמצא ארון הברית!  הסתבר שזו גם דרך מרהיבה לא פחות מזו שבתוך שמורת הרי סימיאן.

לשבעה ימים של תזוזה מרובה, עם מקומות שראוי להתעכב בהם בין אתר אחד למשנהו, נדרש רכב ונהג. באתיופיה אתה לא נוהג לבד. הכבישים אמנם די ריקים (זו אומת ההולכים, אחרי הכל) ולא קשה למצוא את הדרך, אבל אף אחד לא משכיר רכב בלי נהג. לינת וכלכלת הנהג, כנהוג שם, כלולה במחיר ההשכרה.

ברירת המחדל שלי הייתה רכב עם הנעה 4X4, כפי שאכן שוכרים רוב התיירים. הנחתי שהכבישים שם גרועים, וחלקם לא מכוסה אספלט, וגם בשמורת סימיאן הנחתי שמדובר בדרכי עפר. אבל אחרי ששאלתי וחקרתי, התברר שכל המסלול עליו מדובר עביר לחלוטין לרכב ללא הנעה קדמית ושרכב שכזה גם יותר זול משמעותית. הרכבים המוצעים הם כולם מיניבוסים, שיכולים להסיע בין 8 ל 12 נוסעים, אבל משיקולי מס אין אפשרות באתיופיה לרכוש למטרות תיירות רכב יותר קטן.

והסתבר בדיעבד, שבאתיופיה אותם המיניבוסים נוסעים בתוואים שבהם בארץ לא היו הנהגים מעזים להיכנס עם רכב 4X4 "רך". הם נוסעים לאט, חסים על הרכב, אך במומחיות.

אחרי חיפוש בפורומים, והמון המון מיילים עם כל מיני סוכנויות נסיעות שרובן התבררו כקיקיוניות לגמרי, הצלחתי למצוא מישהו שהשכיר (יותר נכון "ארגן")  לנו רכב, עם נהג, במחיר יחסית סביר לשבעת הימים הראשונים (מתוך ה22) של טיולנו. מצאתי אמנם סוכנויות להשכרת רכב בעיר הבירה, אבל הסתבר שהן כולן משכירות רק רכבי יוקרה, כנראה בעיקר לחתונות.

Gere, הבחור שמצאתי בעקבות המלצה של מטייל ישראלי באחד הפורומים גר בכלל ב Mekelle, בקצה השני של אתיופיה (hotgereth2007@yahoo.com  אם אתם צריכים), אבל מכיר מישהו שיש לו רכב באדיס אבבה, ובעל הרכב הכיר מישהו שהוא נהג וגם מדריך לעת מצוא, ונוצרה הקומבינציה שהביאה לכך שאברהם הנחמד  ( yohannesabrham@yahoo.com אם אתם צריכים נהג) התייצב בבית המלון שלנו בערב לפני היציאה לדרך עם ואן טויוטה גדול מימדים שנראה די חדש ובמצב טוב. ועל פי המלצתו, שהתבררה כמוצלחת כמו יתר המלצותיו, יצאנו למחרת לדרך בחמש בבוקר, בחושך מוחלט. וגם הגענו בחושך ל Baher Dar, מרחק 570 קילומטרים. הדרך כולה סלולה, אבל הולכי הרכב ובעלי החיים שולטים בכיפה ברוב חלקיה. הדרך גם מרהיבה, ותרצו לעצור פה ושם, למשל על הגשר מעל הנילוס.DSC00025-001

המסלול המקובל לגרסה המקוצרת של המסלול הצפוני בנוי על טיסה במסלול המעגלי Gonder – Axum – Lalibela, לפעמים תוך דילוג על Axum. כך גם מתוכננות טיסות הפנים של חברת התעופה האתיופית.. למי שבוחר לעשות את זה יותר לאט, שכירת רכב היא אופציה לא רעה בכלל. אבל מטיילים צעירים שפגשנו (ויש מעטים, אתיופיה יקרה) הצליחו להתנייד גם באוטובוסים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s