זה לא כל הסיפור


נזכרתי היום במקרה באהוד אולמרט. חשבתי לעצמי שהוא כבר היה אמור מזמן להכנס לכלא, אבל לא זכרתי ששמעתי משהו בעניין. חיפוש באתרי החדשות לא העלה אזכור על כניסתו לכלא, אז אני מניח שהוא עדיין חופשי.

מה בדיוק קורה פה? איך יתכן שאולמרט, העסיק אותנו כולנו כל כך הרבה זמן, ופתאום כזו דממה? הסיפור נגמר? הוא בהפוגה?

אולמרט הוא רק דוגמה להרבה מאד עניינים שיום-יומיים אנו מדברים רק עליהם, עד שמגיע עניין חדש ומחליף את הישן בתשומת הלב שלנו, ושל התקשורת (שמכתיבה את תשומת הלב שלנו). הנושא הישן ההוא לא באמת נעלם, הוא ממשיך להיות, ויש המשכיות לפרשה, רק שאנחנו לא יודעים על זה כלום. כי מה שיש בחדשות הם רק אירועים, כביכול מבודדים, שהקשרם סמוי מן העין. על כל פנים, לעתים נדירות מדברים עליו.

היה נראה לי מתבקש שהמהדורה האלקטרונית של עיתון, שאין לה בעיה של מספר דפים ושטח נייר תוכל לספק תמונה יותר מקיפה של סיפורי החדשות שעדיין "חיים", כמו למשל זה של אולמרט, או עזה (סיפור שיישאר אתנו לנצח…). בפעם הקודמת שכתבתי על הנושא, חשבתי שמהדורת הנייר צריכה להיות זו המספרת את הסיפור המלא, כי ממילא היא לא "חדשות". עד שהעיתון מודפס, כבר כל אחד שמע וראה את האירועים של אותה יממה באמצעי התקשורת האלקטרונית.

היום אני חושב שגם בסיקור מתמשך  ורציף שכזה יש לפורמט האלקטרוני יתרון. למעשה, לגבי חלק מהסיפורים, אפשר לטעון שיש כבר פלטפורמה שכזו. קוראים לה ויקיפדיה, והיא מעודכנת עד מרץ 2014 עם סיכום כל הקורות את אולמרט. יותר מעודכן ומקיף ממה שהעלו חיפושיי במהדורות האינטרנט של העיתונות היומית.

הבעיה היא איך מייצרים סיקור אמין ולא מוטה של סיפור כזה? האם סיקור כזה יכול להיות מיוצר באופן אוטומטי על ידי תוכנה? תוכנה שכזו יכולה לקבץ את כל מה שתואם מילות מפתח מסוימות, ובמקרה של אולמרט, אפשר בקלות יחסית להפריד מתוצאות החיפוש את אלו הקשורים לבתו דנה, פחות בקלות את אלו הקשורים לאחיו יוסי.

אבל מהו המשך הסיפור בפרשת רצח איתם ונעמה הנקין ליד איתמר או הדיל אל־השלמון בחברון, או אחמד חטאטאבה, החירש מבית פוריק? האם המשך הסיקור של רצח הזוג הנקין יהיה קורות ארבעת ילדיהם שניצלו בפיגוע? האופן שבו הם יתמודדו עם האירוע המחריד הזה, איך יראו חייהם? האם רצח הדיל אל־השלמון ימשיך עם סיפור "היה או לא היה סכין" והשאלה אם היה צורך לירות בה עשרה כדורים (שבעה מתוכם אחרי שכבר שכבה מתבוססת בדמה על הקרקע), או שהמשך הסיפור כאשר מישהו ממשפחתה הקרובה, או הרחוקה, ינסה לנקום ביהודי אחר ואולי יצליח ואולי לא?

סביר להניח ששום תוכנה לא תצליח לייצר בכוחות עצמה את סיפור המעשה, ולצרף לו את מה שקדם והוביל אל מעשי הרצח האלה, ואת מעשי הרצח העתידיים שיבואו בעקבותיהם. אולי ניתוח ממוחשב של "דרישות הבית היהודי" כפי שנדרשו על ידי נפתלי בנט בתקשורת, אחרי רצח הזוג הנקין (לא אחרי רצח הדיל השלמון משום מה…): להעניש, להכות, ולהפוך את הכיבוש לעובדה עוד יותר בלתי הפיכה על ידי הקמת עוד ועוד מאחזים, היאחזויות והתנחלויות, יוכל לקשור את שני מקרי הרצח הנוכחיים לאלו הקודמים ולאלו הבאים, ולהראות שהן חלק מסיפור גדול יותר, נקרא לו למשל "הכיבוש". או שאולי "הציונות", תלוי את מי שואלים.

תוכנה אוטומטית, שרק סורקת אתרי חדשות וסוכמת אותם על פני זמן, גם לא יכולה להתגבר על ההטיה המובנית בין חוסר הפרופורציה במידת הסיקור של מאורעות בעולם הראשון לזה השני, השלישי והרביעי. יש הרבה יותר חדשות המיוצרות פר אדם ככל שצבע עורו בהיר יותר, וגברים זוכים להרבה יותר סיקור מנשים. סירוב פקידה בקנטאקי לרשום זוג גאה לנישואין זכה לפי מליון יותר מילים חדשותיות מכל מעשי הרצח של הומוסקסואלים בכל יבשת אפריקה בחמישים השנים האחרונות.

יש הרבה מאד "סיפורים" שיכולים להיות מוגדרים כחדשותיים, ויכולים לא להיות מוגדרים ככאלה, תלוי בדגשים של הכותב ובמה שנראה לו שיעניין את קוראיו, שזו במידה לא מעטה נבואה המגשימה את עצמה. ולכן לדוגמה, לא הייתי שומע אפילו על האופן שבו חיילי צה"ל ירו למוות באחמד חטאטאבה, שלא נענה לקריאותיהם, אולי בגלל שהיה חרש, אם לא הייתי במקרה נופל על "אזור הדמדומים" בעיתון הארץ, שם גדעון לוי חשב ששווה לספר את הסיפור. אבל גם זה סופר, והפך לרבע שניה לסיפור חדשותי, רק בגלל זווית החרשות, שהכותב חשב שיכול לגרום לאנשים לקרוא, ולהזדהות.

אין לי באמת פתרון. כיוונים יכולים להיות משהו כמו מבצעים של כתיבת ערכי ויקיפדיה על נשים, על ידי נשים, בכל מיני מסגרות, כמו למשל בחוג למגדר באוניברסיטת חיפה. אבל אלו פתרונות מאד מאד חלקיים. בשביל לכתוב צריך פנאי, ויכולת כתיבה, וגישה. העולם מאד רחוק משוויון במשאבים אלה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “זה לא כל הסיפור

  1. הסיפור הכי לא מטופל הוא, לדעתי, רצח רבין. אני מתכוונת לחשוף את מה שאני יודעת, מהאינטרנט בלבד, בפייסבוק. עוד מעט יתחילו החגיגות. 20 שנה לשקרים ולרמייה. אפשר להתחיל כאן:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F

  2. I try to follow stories myself (like what is happening in Sinai) as they are not followed by the press. So every two weeks I google Sinai and see what knew. I also read many news sources who care about different things. For example, if a church burns in Palestine you will not hear about it unless we are blamed. One did last week… So there will be very different coverage of the same stories if I looked at it or you. You ask was there a knife or not, there was no knife mentioned by Betselem when she was shot, it did materialize when she fell, so reading the Betselem story maybe the bullet metamorphosed into a knife. Reading your blog one is not sure that a knife was there ever…

    If one want to follow the news and figure out what is happening, and try to escape the filter bubble, it is a lot of work.

    In the 2001 Entifada two arabs from Sachnin were killed 3KM from my house. I spend a week trying to figure out what happened. Talked to people who where on the demonstration, others who talked to them (from Sachnin), to the doctor who treated the wounded policeman. No one agreed on anything and this was within a week. The only thing I can say is that most stories looked like really good stories.

    Reading your blog and posts it seems you generally believe the stories that makes Israel comes out bad. We always shoot people that are on the ground from few meters, the soldiers said a knife but who would believe them, if there was a knife they did not see it when they shot, they just decided to shot in random, it was not in the hand, the person describing from far away saw it better then the soldiers, if they tried to revive her after making sure from two meters with 7 bullets she was dead it was for show…

    Another comment is that people like simple short and decisive explanation. When you follow a story it become long and complex and people don't want to spend the time needed to follow it.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s