שווה לשמר זני פרות?


לא.

ובאריכות: כשעוד הייתי חבר בעמותה לפירות אקזוטיים (יש כזה דבר!), וקראתי בשקיקה בבטאון ה CRFGA (בטאון מגדלי הפירות הנדירים בקליפורניה) על מיני פירות שונים, לאו דווקא אקזוטיים, התפעלתי מאד מסיפורו של אותו אמריקאי המקדיש את חייו להצלת אלפי זני התפוחים שפותחו על ידי חקלאים בכל רחבי ארה"ב ושכבר לא מגודלים מסחרית היום. מסתבר שהיום, עם ה"ייעול" של התעשייה החקלאית, מגודלים רק כ 12 זנים מסחרית בכל רחבי ארה"ב, שרובם טופחו בכדי להאריך חיי מדף, הבשלה מבוקרת, צבע וצורה. טעם הוא לא אחד מהפרמטרים.

כל אותם אלפי זנים, הם לא "מהטבע". הם תוצאה של השבחה מעשה ידי אדם. לא הנדסה גנטית, אלא סתם ריבוי וגגטטיבי המוני של מוטציות טבעיות שנדמו כטובות יותר מהאחרות. כלומר, השאלה היא לא שימור של "הטבע" אלא של מעשי ידי האדם. זה יותר כמו מוזיאון חי לחקלאות האמריקאית מאשר שמורת טבע, נאמר.

ועדיין, המגוון הגנטי האדיר הטמון באלפי זנים אלה הוא פשוט אוצר בלום שחייבים לשמר. וכמובן, חלק מהזנים האלה אולי לא יפים, אולי לא נשמרים שנה בקירור, אבל יש להם טעם נפלא. את חלקם אפילו יצא לי לטעום באחד המפגשים של אותה עמותה קליפורנית. אז כן, כדאי לשמר אותם.

האם אותו הקריטריון תופס לגבי זני בעלי חיים ש"הושבחו" בכדי לייעל את חקלאות בעלי החיים? את השאלה הזו שאלתי את עצמי בביתן של slow food ביריד expo 2015, שהיה אחד הביתנים היותר מוצלחים שם (לא היו תורים ולכן נכנסתי), וחלק מהתצוגה עסק בדיוק בזה. הוצג שם העושר שעדיין קיים במספר זני תפוחי אדמה בפרו ובוליביה, שבו חזיתי במו עיני סביב אגם טיטיקקה. אבל היה גם עיסוק רב בשימור זני פרות, כבשים וחזירים שהאדם ייצר.

מה שלא היה שם, כמו שלא היה בשום מקום באקספו, זה אזכור כלשהו לעומס הסביבתי האדיר של האכלת אוכלוסיית העולם במזון "מן הצורח". ואם אני לא טועה, גם לא דובר שם על שימור זני תרנגולות. אולי בגלל שגם למי שערך את התצוגה שם, שזה לא כזה להיט להיות תרנגול שהושבח להיות כולו בשר חזה, עם "פולקע" מנוון שלא נושא אותו (יש פחות ביקוש לבשר ה"פולקע"), שמגיע לגודל שחיטה תוך פחות מ 30 שבועות. להגיד שצריך לשמר זן שכזה יהיה מוגזם לרוב האנשים.

אבל מה לגבי זני חזירים שטופחו להיות כה שמנים שהחזירות חונקות את צאצאיהן, ולכן שמים אותן בכלוב ברזל והן מניקות דרך הסורגים? שווה לשמר זנים אלה?

למעשה, רוב זני בעלי החיים המשמשים בתעשיית הבשר, הצמר, הפרווה והחלב "הושבחו" במידה כזו שאין להם בעצם יכולת לשרוד מחוץ למתקני התעשייה הזו. אז למה בדיוק "לשמר" אותם? בשביל מה זה טוב להנציח את מעללי "ההשבחה" האלה שכל תכליתם התעללות בבעלי חיים למטרות רווח?

שווה לשמר את זני הפרות שתעשיית החלב הישראלית כה גאה בתפוקתן, עם עטיניהן הנשרכים על שכבת הצואה בה הן מבוססות על חייהן ותכופות שופעים חלב ומוגלה גם יחד? בשביל מה?

אפשר לומר גם אותו הדבר על זני כלבים. חלק גדול מהזנים ה"תרבותיים" של כלבים סובלים מפגמים תורשתיים כה קשים שזה פשוט אכזרי לקנות כלבים מ"טיפוח". למשל כלבי הרועה הגרמני שמתחילים בגיל לא מאוד מבוגר לגרור את רגליהם האחוריות. ווטרינר ששמעתי אומר מפורשות: כלבים "טהורי גזע" הם כולם אוסף של מומים ומחלות, וממליץ רק על "מעורבים".

אז לא, לא שווה לשמר זני בעלי חיים "מושבחים". כי פונקציית המטרה שלשמה הושבחו הייתה שגוייה מלכתחילה. כדאי וכדאי לברר אם עוד נותרו זני בעלי חיים במצבם הטרום חקלאי, ולנסות להציל את אלה, אבל אני בספק אם לגבי פרות למשל, זה עוד אפשרי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s