באיטליה


אך חזרנו מאיטליה, והדבר עליו אני משתומם בנסיעה הזו, פרט ליפי דרום איטליה ואתריה, הוא כמות הלוגיסטיקה המעורבת בנסיעה שכזו, בת שלושה וחצי שבועות, לאיטליה בלבד.

כמה לוגיסטיקה? למשל זו הכרוכה בתעבורה: שני קטעים במכוניתנו שאותה השארנו ברכבת ואספנו בנקודה בה המונית חזרה מנתב"ג הייתה אמורה להוריד אותנו – אחרי שבננו נסע בה בהעדרנו, שלוש מכוניות שכורות שונות, 3 נסיעות רכבת ב 3 חברות שונות, 5 נסיעות במטרו (מילנו), 2 נסיעות במונית-ריקשה בסמטאות הצרות של הכפר סטרומבולי, נסיעת רכבל אחת במעלה בהר הגעש אטנה, 5 טיסות (אחת פנים) לנו ועוד 2 לילדינו (ישירות לסיציליה), נסיעת אוטובוס אחת, שתי נסיעות מיניבוס, ארבע הפלגות ברחפת (ביו האיים האיוליים), שלוש הפלגות ב Vaporeto (וונציה), הפלגה אחת אל שדה התעופה (וונציה), הפלגה אחת עם המכונית (סיציליה-איטליה), וטרמפ חזרה לחיפה מנתב"ג עם ידידנו בני שהזדמן שם. ואנו בטוח ששכחתי עוד כמה.DSC00007

כמה לוגיסטיקה? למשל הלינה:  10 דירות שונות שחלקן הלינו 5 נפשות (חלק מהזמן היינו בהרכב משפחתי מלא), מערה אחת (בתמונה מטה), ב Truli אחד (בתמונה מעלה) ובית מלון אחד. רובם הוזמנו מראש, גם כי יש לי יותר פנאי לזה, גם כי קשה למצוא דירה לחמישה אנשים, עם 3 חדרי שינה, באיים שבהם גרים כמה מאות אנשים, וגם כי ב AirBnB פשוט חייבים לבדוק היטב, ללכת רק למקומות שיש להם ממליצים לא מעטים, ואין ברוב המקומות תשובה מידית, לפעמים מקבלים תשובה שלילית.
יש מקומות "שונים" ומהנים מאד בדרך ההזמנה הזו, אך צריך לתת לזה זמן.DSC00171

כמה לוגיסטיקה? למשל כרטיסי כניסה מוזמנים ומודפסים מראש למקומות כמו האקספו במילנו או הביאנלה לאמנות בוונציה, כמו בירור אילו מהתערוכות בוונציה פתוחות ביום שני כשהביאנלה סגורה, מה התערוכות השוות וחללי התצוגה השווים במילנו (על תפספסו את תערוכת Arts and Foods בטריאנלה, ואת Fondacion Prada). למשל הזמנת מקומות בטיפוס על פסגת הר הגעש Stromboli אחרי שביררנו שכדאי לעשות זאת עם Magma Trek. למשל לברר איפה אפשר לשכור נעלי הרים לטיפוס דנן אחרי שבני היקר שכח את שלו בנתב"ג.DSC09656

למה אני מתעכב על פרטים לוגיסטיים משעממים שכאלה? כי אני שואל את עצמי אם בעוד עשר שנים יהיה לי את האנרגיה להרים הפקה שכזו, או שאצטרך להיגרר כחלק מקבוצה בטיול שמישהו אחר ארגן, אחרי מדריך שידקלם לי בקצב הכתבה דברים שממש לא מעניינים אותי, ויאיץ בי לעלות לאוטובוס.
אני חושב שאז, כבר אעדיף להשאר בבית.

גם ככה, כבר חל אצלי שינוי באופן שבו אני מטייל. בעוד שבעבר לא היה לי כמעט אף פעם מושג איפה נישן באותו לילה או לאן ניסע למחרת, היום אני מסנדל את עצמי במידה רבה על ידי הזמנה של מקומות לינה, כרטיסי רכבת וכדומה. זה כנראה הפיתוי של מערכות ההזמנה באינטרנט שהשתכללו כל כך. אולי אין ברירה – אם כולם משתמשים במערכות שכאלה, והמערכת כולה נעשית הרבה יותר יעילה, יורדת הסבירות למצוא מקום לינה ברגע האחרון במקומות עמוסים. פעם, אפשר היה פשוט לסמוך על אי היעילות של המערכת כולה, שתמיד ימצא חדר לשניים, ביחוד אם מוכנים להתפשר גם על התנאים וגם על המחיר.
יתכן שזה עדיין כך, שאני הוא זה שהפך חששן' יתכן שפעם פשוט טיילנו טיולים הרבה יותר ארוכים ויתכן שפשוט צריך טיולים פחות מורכבים.

אבל היה על הכיפק, והכל (כמעט) יצא כמתוכנן, והיינו במקומות נפלאים.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “באיטליה

  1. ברוכים השבים!
    אכן דרום איטליה מדהימה. ואכן נשמע שהשקעת ב"הפקה" הזו המון מחשבה וזמן.
    כשאנו מטיילים אנו בוחרים להינות משני העולמות.
    למשל, בטיול למערב סין וקירג'יסטן (שביקר בחלק מ"דרכי המשי" של אסיה התיכונה) בחרנו להפיל את ניהול הלוגיסטיקה המורכבת על חברה שמתמחה בטיולים באיזור. הספקנו לאין ארוך יותר לעומת טיולינו הקודם בסין שבו קצת טיילנו לבד וקצת שכרנו מדריכים מקומיים באתרים שהגענו איילהם. הקבוצה שטיילה איתנו היתה אייכותית (חלק מחברנו בהווה הם אנשים שהיכרנו בטיול מאורגן שכזה). כשהמדריכים מסבירים דברים שאינם מעניינים (וברב המקרים שטיילנו כך – הם כן מעניינים), אז אפשר לגלוש בטלפון ולקרוא מה שכן מעניין. דבר שאפשר שיימשך אחר כך גם במלון וכשחוזרים לארץ כשמפענחים דרך התמונות מה בעצם ראינו. אכן את הגמישות של, בא נשאר כאן עוד, בא נעצור ספונטנית בנקודה כלשהיא, או בא נקצר – אתה מאבד.
    או מהצד השני, טיול עצמאי: כמו 2 הטיולים האחרונים לאיטליה ויוון, טיילנו עצמאית עם חברים (איטליה) ועם 2 מילדנו (יוון) – לא הכל היה סגור עד הסוף. הכנו שלד של הטיול בהתאם לזמן שעמד לרשותנו והאתרים המרכזיים שרצינו לעצור בהם, ולא מעט נשאר לאימפרוביזציות. כמובן שההרגשה יוצר כיפית כשאתה אדון לעצמך וצריך להתפשר רק עם חבריך או ילדיך מה עושים, אבל ההספק קטן יותר: טעיות בניווט (למרות הנווטים האוטומטיים), פער בין שעות הפתיחה במוזיאון באינטרנט לבין המציאות (בסלוניקי, לאור המשבר הכלכלי ביוון), חיפוש אחר מלון פתוח בעיירה Margherita di Savoia שבאיטליה שהגענו אליה כבר בחשכה, וכן הלאה.
    אני חולם לממש גם את דרך הטיול האולטמטיבית: טיול ליעד לזמן שאינו מממש מוגבל, כך שאפשר לעצור במקום למספר רב של ימים ו"לחרוש" אותו לאט, להכיר יותר את האוכלוסיה המקומית וכו'. לפני הצבא לא הספקתי לטייל כך, עכשיו כשפרשתי מהעבודה וזמני בידי, זה לכאורה אפשרי, אבל עדיין אין זה באמת כך. כדי לההנות מטיול שכזה כפי שאני חולם, אני צריך להמתין שגם זוגתי תפרוש מהעבודה וביחד נרים כנפיים ונתור לנו מקומות בסגנון הזה.
    באיחולי שנהיה בריאים ושנמשיך לגלות עולם בכל הדרכים הנ"ל עוד הרבה שנים!
    שנים טובות!
    בני א.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s