המקלדת


במסגרת התהיות שלי מי מכשכש את מי, הטכנולוגיה את החברה או החברה האנושית את הטכנולוגיה חשבתי ששווה לבדוק את נושא המקלדת.

אני זוכר שהייתה תקופה לא קצרה, אולי שנים אפילו, שחשבתי שוב ושוב שמישהו (אולי אני?) צריך לפתח מקלדת שעל כל אחד מהמקשים שלה יהיה צג קטנטן שיראה מה התפקיד של המקש הזה באותו הרגע, כמו המקלדת על מסך המגע של הטלפון כאשר עוברים מעברית לאנגלית.

למה לא מסך מגע תשאלו? כי חשבתי (ואני עדיין חושב) שלהקליד על מקלדת שמקשיה נעים נוח ונעים הרבה יותר מאשר על מסך מגע.

אני מודה שיש לי נטיה, מוגזמת אולי, לפנטז פתרונות טכנולוגיים לבעיות שנראות לי מאד חשובות בזמן נתון. אני עושה את זה שוב ושוב, וחושב בכל פעם ש"העולם" חייב שיהיה לו את זה, ולכן לא יתכן שמישהו לא יפתח משהו כזה. שוב ושוב אני מתבדה, שוב ושוב עושה רושם שהטכנולוגיה מתפתחת לאן שטבעי לה להתפתח, לאן ש"נוח" לה.

אני חושב שזו הייתה התקופה בה כתבתי את עבודת המאסטר שלי, בכלי שנקרא TeX, שהיה עתיר סימנים מיוחדים שלכולם היה צורך לזכור קיצורי מקלדת. התצוגה של מעבדי תמלילים הייתה כבר אז WYSIWYG (מה שאתה רואה זה גם מה שתקבל) אבל הרבה פחות משוכללת מזו שיש היום, ועדיין, גם היום, לכתיבת משוואות מסובכות צריך לזכור לא מעט דברים.

מקלדת כזו הייתה גם דבר מעולה למשחקי המחשב של אותם ימים. יש מקלדת כיום שהיא שילוב של מסך מגע ומקשים פיזיים. בקושי תחליף ראוי.SamsungSPC-6000

אז יש לי נסיבות מקלות לכך שחשבתי שהעולם חייב מקלדת עם צג על כל מקש. אבל על מקלדת המחשב הנייד שעליו אני כותב יש רק כיתוב אנגלית ועברית, וחסר לי גם ערבית, צרפתית וגרמנית (האותיות עם כל הצ'ופציקים מעליהן ותחתיהן).

עוד סיבה שבגללה חשבתי שצריך צג על כל מקש?
לבושתי, אני לא מקליד הקלדה עיוורת. היום אני מבין שהייתי עיוור לעובדה שאני ממציא צורך שלרוב האנשים המקלידים הקלדה עוורת, אין באמת. הילדים שלי מקלידים עוורת, כי שלחתי אותם ללמוד, כמו שמלמדים בכל בית ספר בארה"ב. אם הייתי מודע לעוורון הזה שלי, אולי לא הייתי חושב שבכלל צריך מקלדת כזו.

עברו כמה עשרות שנים מאז שדמיינתי לעצמי מקלדות שכאלה, והיום אני די בטוח שיותר ממחצית האותיות המוקלדות בעולם כולו, מוקלדות על מסכי מגע, מסכים שהמשוב התחושתי (tactile feedback) שהם מספקים הוא במקרה הטוב תחליף עלוב לדבר האמתי. אז איך זה קרה? איך הסכים המין האנושי שהטכנולוגיה תתפתח לכוון כל כך לא "ארגונומי"?

הטכנולוגיה של מסכי המגע התפתחה מאד, וגם ההקלדה עליהם השתפרה פלאים. ב 1996, כשיצא לשוק ה Palm Pilot הראשון, פריצת הדרך שלו הייתה כתב היד המפושט, ה Grafitty שהוא ידע לזהות, שאפשר להימנע מהקלדה על המסך שלו, שלא היה קטן כלל במונחי אותם ימים. היה ברור ליצרניו שהמוצר יכשל אם יסתמך רק על הקלדה על מסך המגע שלו.

ועד האייפון, רוב הטלפונים החכמים הסתמכו על מקלדת פיזית, לפעמים בלי מסך מגע, לפעמים בנוסף. ופתאום, 99% מהטלפון הם נטולי מקלדת פיזית. האם זו רק טכנולוגיה משופרת של מסכים? (טכנולגיה שדומה לזו של מוליכים למחצה, מעגלים משולבים, ונראה לי שמתקדמת בקצב דומה)

לא רק. בטלפונים העלמת המקלדת הפיזית אפשר להגדיל את המסך בלי להגדיל את נפח או שטח המכשיר, מוטיבציה חזקה ללא ספק מרגע שמכשיר הטלפון הפך מכשיר לצריכת תוכן.

אני חושב ששיפורי תכנה עשו את שאר העבודה. המקלדות החכמות שזוכרות את  הרגלי ההקלדה שלך ומחזיקות מילון, שמתקנות לך שגיאות ומקצרות את זמן ההקלדה שיפרו מאד את ההקלדה על מסכי מגע.  נכון, אפשר היה לעשות זאת גם עם מקלדת רגילה, אבל הרבה יותר נוח שההצעות למילים מופיעות במקום בו אפשר לבחור בהן על ידי נגיעה ולא על ידי הזזת עכבר  על מסך לכוונן.

ומסכי מגע כן מאפשרים להקליד בכל שפה אפשרית, וכשאני לומד צרפתית למשל, או מנסה להתכתב בגרמנית, אעשה זאת בטלפון שלי, אבל את הרשומות בבלוג אני עדיין כותב על המחשב הנייד, שהמקלדת שלו כבר לא איכותית כמו זו של IBM בזמנו, אבל עדיין לא רעה. אם הייתי כותב את הבלוג על גבי הטלפון, היה לכם הרבה פחות מה לקרוא….

ויש שפות שמקלדת על מסך מגע היא יתרון עצום על מקלדת עם אותיות חרוטות. למשל סינית ויפנית. גם לעברית יש צרכים מיוחדים – אני תוהה עם יש מקלדת מסך מגע שתומכת בניקוד, ואולי גם בטעמים. מן הסתם יש ואני לא מכיר.

אז למה אין מקלדות עם צד על כל מקש? אולי הרבה פחות אנשים צריכים להקליד במספר שפות ממה שאני מדמיין. לבטח שהרבה פחות אנשים צריכים להקליד כל מני סימנים מתמטיים ואחרים.

אולי מה שמסובך במקלדת כזו הוא החיבור החוטי של הצג על המקש הנע מעלה-מטה אל הלוח שעליו יושבים המקשים. יש חיבורים גמישים, בין שני חלקי המחשב הנייד למשל, אבל המסך נע מעלה מטה הרבה פחות פעמים מהמקש של האות א' למשל.  דרך אחרת להגיד את זה: אין באמת מניעה טכנולוגית – זה רק פחות "נוח" טכנולוגית.

מצאתי ברשת למשל את ה Optimus Popularis Keyboard שכבר קיים, אם כי עדיין לא כבש את השוק בסערה. הוא מיוצר בכמויות מאד קטנות, ומחירו אסטרונומי (1200 לי"שט) – כי לטכנולוגיה "לא נוח".Art-Lebedev-Optimus-Popularis-Keyboard

יותר "טבעי" לטכנולוגיה להשתפר אבולוציונית, לרדת במחיר, לעלות בצפיפות הרכיבים והפיקסלים, לרדת בצריכת ההספק, דור אחר דור של טכנולוגיית יצור. כך ניצחו המחשבים האישיים את המיני מחשבים, ואלו בתורם ניצחו את המחשבים הגדולים, וכך מנצחים הטלפונים החכמים את המחשבים הניידים שלמעשה הרגו גם הם את המחשבים האישיים הנייחים. עובדה – אנשים מוכנים לשלם יותר על טלפון מאשר על מחשב, ומוכנים להחליף אותו בקצב שייצרני המחשבים יכולים רק לחלום עליו.

חלק מהסיפור ניתן להסביר כ disruptive innovation מונח שטבע Clayton Christensen בספרו
The Innovator's Dilemma . שם הוא מתאר כיצד טכנולוגיה "טובה מספיק" וזולה יותר מנצחת את הטכנולוגיה העדיפה, זו שכבר "טובה מדי", שאנשים כבר לא מוכנים לשלם יותר בעבור הערך המוסף שלה.

מקלדות מסכי מגע הפכו "טובות מספיק" לרוב האנשים רוב הזמן, והשאלה היא האם זה מה שהכריע את הכף לטובתן, או שאולי היתרון של "אפס נפח" במכשירים ניידים הוא זה שהיה המשמעותי? קשה לכמת את זה.

ועל מסך מגע אפשר להקליד גם בחושך. כשכנך בקולנוע עושה את זה, זה לא באמת יתרון…

האם התמיכה בריבוי שפות, ההתאמה הדינמית לתכנות שונות, התמיכה בסינית ויפנית, הם היתרון המשמעותי שהביא ל"ניצחון" מקלדות  מסכי המגע? אני לא בטוח. הטכנולוגיה של  מקלדת-עם-צג-על-כל-מקש קיימת, ולמרות שמאד יקר לייצר את זה כעת, אם היה ביקוש משמעותי למוצר, הטכנולוגיה הייתה מתפתחת לכיוון של ייצור המוני והוזלה. זה לא קרה, מסכי מגע השתפרו וירדו במחיר מהר יותר, וזה כנראה שכבר לא יקרה בעתיד, אפילו  שהפטנט שרשמה Apple  על
“Multi-functional Keyboard Assemblies” גורם לאנשים להמר שיש בעתיד של מחשבי מקינטוש מקלדת עם צג על כל מקש, כמו למשל זו בתמונה מטה. (שמישהו צייר)optimus-maximus

עכשיו שכתבתי את זה, אני לא בטוח שאפשר באמת להקיש מהאבולוציה של המקלדת על קדימות "הנוחות"  הטכנולוגית – (הכיוונים שאליהם "טבעי" לטכנולוגיה ספציפית להתפתח) לצורכי החברה, וגם לא להפך.

כן אפשר להגיד את זה כך: היות כושר ההסתגלות של האדם מופלא כל כך, מאפשר את האבולוציה של טכנולוגיות בכוון ש"מתאים" לאותן טכנולוגיות. ההקלדה הכה נרחבת (וכמה מהירה – אצל צעירים ממני) על מסכי מסך מגע זעירים, היא ההוכחה.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “המקלדת

  1. הערה שולית: אפשר להקליד עם ניקוד בעברית. קפס-לוק+שיפט+המספרים למעלה

  2. ויש, כמובן, את מקלדת הניקוד של סיון-טולדו, שאני לא יכולה לחיות בלעדיה. פשוט לכתוב סיון-טולדו ולהורידה. היא מאפשרת לנדק בעברית, לעשות ניקוד עזר וגם את רוב הניקוד ביידיש. היא עובדת עם שיפט ולא עם אלט באותו היגיון: שם התנועה ושיפט. בחטף פתח יש לעבור לאלט. יש הסבר באתר.
    רעיון נוסף: לאט לאט נפרדת האנושות מה-סריף, הצ'ופצ'יקים הקטנים שמייפים את האותיות. ספרות מודפסת נוקטת בהן. עולם הדיגיטציה משטח את האותיות. אפילו אני, שגדלתי על הסריפים היפים, מתקשה לקרוא כתבי יד ישנים. בכלל, עולם הפונטים הוא עולם קסום ומופלא, ובו דם, יזע ודמעות.

  3. פינגבק: חדר משלך, לשעתיים | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s